1. התביעה הנדונה הינה תביעה "בגלגולה השלישי". התביעה הוגשה בגין פטירת המנוח ביום 13.8.11 במהלך אשפוז פסיכיאטרי אצל הנתבעת.
2. כתב התביעה הראשון הוגש ביוני 2018 כמעט ועל סף ההתיישנות, ללא שצורפה חוו"ד רפואית כדין. כתב התביעה העלה טענות מעורפלות בנוגע לסיבת הפטירה. באותה תביעה, ביקש ב"כ התובעים ארכה לצורך הגשת חוו"ד עד אשר יימצא לידיו דו"ח הנתיחה של המכון הפתולוגי. דו"ח זה הוגש לביהמ"ש ב-10.10.19. ביום 27.10.19, ביקשו התובעים ארכה לאתר מומחה בתחום הפתולוגיה. ניתנו לתובעים מספר ארכות עד אשר נמחקה התביעה בפברואר 2020 בהיעדר חוות דעת.
3. התביעה השנייה הוגשה ביוני 2020 גם הפעם ללא חוות דעת רפואית. בפברואר 2021 נמחקה התביעה מחוסר מעש. באוקטובר 2021 הוגשה תביעה זו שבפניי, גם הפעם ללא שנתמכת בחוו"ד רפואית כדין.
4. כבר בהחלטתי מיום 19.12.21, בבקשת התובעים לפטור אותה מהגשת חוו"ד פתולוגית, הבהרתי כי לא ניתן לפטור את התובעים מהגשת חוו"ד רפואית בתביעה בגין רשלנות רפואית, כאשר לא ברורות טענות הרשלנות וטענות הקשר הסיבתי. יש לגבש את הטענות בדבר הרשלנות טרם הגשת התביעה. יתכבדו התובעים ויחליטו האם תביעה זו מוגשת בגין רשלנות רפואית כלשהי? או אז, אין מנוס אלא מלצרף חוות דעת רפואית לכתב התביעה כחלק מעילת התביעה. כך קובעות תקנות סדר הדין האזרחי משנת 2018, הן בסעיף 15 (א) (2) והן בתקנה 87 (א).
5. על פי תקנה 87 (ד), בימ"ש רשאי אם מצא הצדקה לכך, לפטור בעל דין מצירוף חוות דעת בעניין שברפואה, יש לבקש פטור זה מיד עם הגשת כתב התביעה. הבקשה לפטור מהגשת חוות דעת הוגשה ביום 19.12.21. בבקשה נכתב כי הפתולוג של המכון לרפואה משפטית קבע כי לא ניתן לקבוע במידת וודאות דרושה את סיבת המוות, ורק לאחר קבלת תוצאות מלאות של הבדיקה הטוקסולוגית תינתן חוות דעת סופית, וזאת כאמור לאחר שבכתב התביעה הראשון צוין כי חוות הדעת לא הוגשה מחמת קושי לאתר פתולוג שייתן חוות דעת.
6. בימ"ש מעולם לא קבע כי יש לצרף חוות דעת פתולוגית דווקא, אלא הורה לתובעים להגיש חוות דעת רפואית, ככל שמדובר בטענת רשלנות רפואית. שיקול דעתו של ב"כ התובע לאיזה מומחה לפנות על מנת לקבל חוות דעת, אשר תתמוך בטענת הרשלנות הרפואית. מכתב התביעה לא ניתן לדעת בבירור מהי עילת התביעה, האם מדובר בטענה של רשלנות במינון התרופות? האם מדובר במקרה אלימות כלפי המנוח?
7. בימ"ש נתן לתובעים ארכה להגשת חוות דעת רפואית לתמוך טענתם בדבר רשלנות רפואית, תחת זאת הוגשה בקשה מטעם התובעים לחייב את הנתבעים בהמצאת תיקו הרפואי המלא של המנוח, והמצאת סרטוני אבטחה ו/או דו"חות חקירה, וכן לחייב את משיבים 3,4 בהמצאת מסמכים שעה שמשיבים אלה כלל אינם נתבעים בכתב התביעה (משטרת ישראל והמכון לרפואה משפטית).
8. צודקת הנתבעת בתגובתה כי את מרבית המסמכים יכלו התובעים לקבל באמצעות טופס וס"ר, הליך גילוי מסמכים על פי התקסד"א תשע"ט – 2018, נעשה לאחר הגשת כתב הטענות האחרון (ראה תקנות 57 – 59). על התובעים לגבש את עמדתם לעניין עילת התביעה טרם הגשת כתב התביעה, ולא לאחריה. התובעים מבקשים שהנתבעות יתגוננו מבלי לדעת מהי עילת התביעה. לא ברור מכתב התביעה האם התובעים מייחסים טענת רשלנות רפואית אשר בגינה קיימת חובה לצרף חוו"ד רפואית כדין, או שמא הטענה היא בגין אלימות או סיבה אחרת שאיננה תלויה ברשלנות רפואית. על התובעים לערוך את הבירורים עם משיבים 3 ו-4 טרם הגשת התביעה.
9. התביעה לכאורה מוגשת בטענת רשלנות רפואית כפי שעולה מסעיף 30 לכתב התביעה, על אף שסעיפי המשנה של סעיף 30 כוללים גם טענות אחרות אשר אינן קשורות לרשלנות רפואית, כמו לדוגמא: סעיף קטן ב', על פיו הנתבעים לא מנעו בכל צורה ודרך שימוש באלימות כלפי המאושפזים במחלקה 15, לרבות כלפי המנוח. סעיף זה לדוגמא איננו זקוק לתמיכה של חוות דעת רפואית, אולם סעיף הדן במינון תרופתי שגוי כמו סעיף קטן ד', או אי פיקוח על המינון התרופתי כמו סעיף קטן ג', הן טענות שיש לתמוך בחוות דעת רפואית.
10. על התובעים לגבש עמדתם מהי עילת התביעה כנגד הנתבעות. ככל שהתביעה מוגשת בגין רשלנות רפואית ולא נתמכת בחוות דעת רפואית כדין, יש למחוק אותה על הסף כפי שנעשה בעבר. ככל שהתובעים יתקנו תביעתם ויגישו תביעתם לא בגין רשלנות רפואית אלא בגין נסיבות אחרות, כגון אלימות כלפי המנוח, אזי אין צורך בחוות דעת רפואית.
11. בנסיבות אלה, אין מקום לפטור את התובעים מהגשת חוות דעת רפואית. ככל שבדעת התובעים לתקן תביעתם ולהסיר את טענת הרשלנות הרפואית, יואילו להגיש כתב תביעה מתוקן עד ליום 15.2.22. ככל שלא יוגש כתב תביעה מתוקן או לחלופין לא תוגש חוות דעת רפואית עד מועד זה, התביעה תימחק ללא התראה נוספת תוך חיוב בהוצאות.
12. נקבע לתז"פ ליום 16.2.22.

ניתנה היום, ז' אדר א' תשפ"ב, 08 פברואר 2022, בהעדר הצדדים.