בפניי בקשה למחיקת ההליך מטעם היחידה:

רקע עובדתי וטענות הצדדים:

1. ביום 16/1/22 ניתן צו לפתיחת הליכים בעניינה של היחידה, מונה עו"ד נפתלי נשר כנאמן ליישום הליכי חדלות הפירעון, והיחידה נדרשה לעמוד בתשלום חודשי בסך של 150 ₪ לחודש. נקבע דיון בבקשתה של היחידה ליום 1/3/23.
2. ביום 10/7/22 הגישה היחידה בקשה דחופה למחיקת ההליך, ובה טענה כי במסגרת בקשתה למתן צו לפתיחת הליכים הצהירה על חוב אחד, לנושה בנק הפועלים. חבות שנוצרה בעקבות ערבותה של היחידה לחובו של אחר. עוד נטען כי החוב של היחידה נסגר על ידי צד ג' ועל כן תיק ההוצאה לפועל בעניינה נסגר ולפיכך הוגשה הבקשה למחיקת ההליך.
3. עיון בהסדר החוב עם בנק הפועלים מלמד כי ההסדר נחתם ביום 3/7/22, בין הבנק לבין היחידה ובן זוגה, ובמסגרתו הוסכם כי החוב לבנק בסך של 40,000 ₪ ישולם בתשלום אחד ע"י צד ג'.
4. בתגובת הנאמן לבקשה אישר כי היחידה הצהירה על חוב אחד בלבד, אך טען כי בעניינה הוגשו 3 תביעות חוב, תביעת החוב הנ"ל, של בנק הפועלים, ועוד שתי תביעות חוב של הנושים דרך ארץ ועיריית חיפה שהוגשו על סך של 5,594 ₪.
5. הנאמן עוד טען כי בכפוף להמצאת אישור מהנושה בנק הפועלים המלמד שאין לו יותר טענות נגדה, יהיה ניתן למחוק את בקשתה של היחידה בכפוף לתשלום מלוא חובותיה בהליך, דהיינו את הסך של 5,594 ₪ לשני הנושים האחרים ותשלום הוצאות ההליך ושכ"ט בעלי התפקיד בסך של 40,000 ₪!!!
6. בהחלטתי מיום 25/7/22 ובשים לב לעמדת הנאמן שנראתה לי קיצונית ומוגזמת ביקשתי לקבל את עמדתו של הממונה לבקשה וזאת עד ליום 12/8/22.
7. ראוי לציין כי ביום 28/7/22 הגישה היחידה אישור משיכת תביעת החוב של הנושה בנק הפועלים, כדרישת הנאמן בתגובתו, כאמור.
8. בתגובה לטענות הנאמן, טענה היחידה בתגובתה מיום 12/9/22, כי היא מיוצגת על ידי הלשכה לסיוע משפטי, וזאת בעקבות מצבה הכלכלי הקשה, וכי היחידה עמדה מאז מתן הצו לפתיחת הליכים בתשלומים חודשיים שוטפים של 400 ₪ לחודש, וכי הנאמן טרם השלים את בדיקותיו לגביה, טרם הגיש דו"ח ממצאי בדיקה וטרם התקיים דיון בעניינה של היחידה. היחידה עתרה בשנית למחיקת הבקשה תוך הסתפקות בתשלומים ששילמה לקופת השנייה עד לאותו מועד.
9. ראוי לציין כי הממונה הגיש את תגובתו הראשונה רק ביום 2/10/22, וזאת רק לאחר שניתנו לו שתי התראות נוספות למתן תגובה כמתחייב, כאשר התגובה שהוגשה הייתה לאקונית, של שתי שורות, לפיה ב"כ הממונה הצטרף לעמדת הנאמן, והתנגד למחיקת ההליך!!! בלי לפרט את הנימוקים לכך, תוך התעלמות מהעובדה שהנאמן לא התנגד למחיקת ההליך אם כי התנה זאת בתנאים שנראים לי, כאמור, קיצוניים, ומבלי שהממונה התייחס בכלל לנושא הטלת ההוצאות או גובהם.
10. לאור האמור הוריתי לממונה, בהחלטתי מיום 17/10/22, לתת תגובה מנומקת וזאת בשים לב לטענות היחידה מול טענות הנאמן בהליך זה, בעיקר בכל הקשור לנושא ההוצאות. ב"כ הממונה שוב התעלם מהחלטתי ולא הגיש את תגובתו במועד. תגובתו השנייה של הממונה הוגשה רק ביום 28/11/22, לאחר שניתנה לו התראה נוספת, על ידי בית המשפט, לעשות כן.
11. בתגובתו השנייה של הממונה טען שאין המדובר בתוכנית כבקשתך, וכי לטענתו היחידה ניצלה את ההליך לרעה שעה שביצעה העדפת נושים אסרה ושילמה לנושה מחוץ להליך. הממונה הדגיש כי אינו יכול להסכים עם התנהלות מסוג זה, ואף טעהן כי בנק הפועלים לא חזר בו מתביעת החוב, טענה עובדתית שאיננה נכונה, הסותרת את האישור שצורף על ידי היחידה.
12. הממונה הוסיף כי על היחידה לשלם את שאר חובותיה בסך של 5,594 ₪ וכי עליה לשלם את הוצאות ההליך לרבות שכ"ט הנאמן, כאילו החוב שולם במסגרת ההליך, אך מבלי להתייחס לסכום ההוצאות שיהיה עליה לשלם בהתאם לתקנות ולנהלים.
13. לאור האמור סבר הממונה כי לא ניתן בשלב זה להורות על ביטול ההליך.

דיון והכרעה:

1. ראשית, ראיתי לנכון לסקור את התנהלות התיק, במסגרת הפרק העובדתי , באריכות, על מנת להדגיש את העובדה כי בקשתה של היחידה הוגשה עוד בחודש יולי 22, וכי טרם ניתנה החלטה בבקשתה, על כל המשתמע מכך, לרבות המשך ההגבלות בעניינה, והכל בשל ההתנהלות הבעייתית של הממונה כפי שתוארה לעיל.
2. לטעמי, גם תגובתו השנייה של הממונה אינה מספקת ואינה נותנת לבית המשפט כלים מלאים למתן החלטה מושכלת בבקשה, כך שלא ידוע לבית המשפט אם אכן החישוב שעשה הנאמן עבור הוצאות ההליך ושכר טרחתו מותאמים אכן לנהלים ולתקנות, וזאת בהתייחס לשלב המקדמי בו מצוי ההליך, לא ידוע לבית המשפט מה הוא סכום תביעת החוב שהוגשה על ידי בנק הפועלים, והתייחסות להסתייגות של בית המשפט לפיה איך זה מתקבל על הדעת שיחיד יידרש לשלם הוצאות ושכר טרחת הנאמן המגיע לכדי גובה 100% דיבידנד לנושים בהליך. (שולם לבנק הפועלים 40,000 ₪ - לא ידוע מה גובה תביעת החוב עצמה, ושתי תביעות החוב הנוספות הן על סך של כ- 5,000 ₪).
3. חרף האמור ובשל העובדה שניתנו לממונה מספר הזדמנויות כדי לשטוח את טענותיו בפני בית המשפט, ומשלא עשה כן, יש לקבל החלטה בבקשתה של היחידה על סמך הנתונים שהובאו לעיוני עד היום, ואיני רואה טעם לקבל תגובה משלימה נוספת מהממונה, במיוחד שבהחלטותיי שבהן הוריתי לקבלת תגובה, הצפתי את הסוגיות המצריכות התייחסות כנדרש.
4. לגופו של עניין, מסכימה אני עם עמדת בעלי התפקיד כי יחיד שמגיש בקשה למתן צו לשיקום כלכלי עליו לדעת שאין זו תוכנית כבקשתך, וכי שעה שנכנס הוא לפתחו של ההליך, עליו לעמוד בדרישותיו בהוראותיו ובתנאיו.
5. למרות האמור, לא מן הנמנע כי יחיד שנכנס לשעריו של הליך חדלות פירעון ייצא ממנו לבקשתו, בכפוף לאישור בית המשפט, בהתאם לנסיבותיו של כל תיק ותיק, כאשר גם לא מן הנמנע שייקבעו תנאים ליציאתו של היחיד מההליך, הכל כאמור, תלוי נסיבותיו של התיק הספציפי.
6. זאת ועוד, גם אני רואה בחומרה רבה התנהלותו של יחיד המביאה להעדפת נושים או להגעה להסדר עם נושה זה או אחר, מחוץ להליך וללא אישורו של בית המשפט. התנהלות שמצדיקה, בהתאם לסעיף 163 לחוק חדלות פירעון, הארכת תקופת התשלומים ובמקרים חמורים יותר, המעידים על חוסר תום לב בדרגה גבוהה, בנוסף לשיקולים נוספים, יכולה אף להביא לביטול ההליך בעניינו של היחיד.
7. לאור האמור, ראוי היה שהיחידה תפנה לבית המשפט בבקשה לקבלת היתר לנהל משא ומתן עם הנושה בנק הפועלים, ולא תעשה דין לעצמה ותתעלם מהוראות ההליך ואף תחתום על הסדר תשלומים מבלי לקבל את אישורו של בית המשפט בהליך חדלות הפירעון.
8. חרף האמור, לא אוכל להתעלם מנסיבותיו המיוחדות של תיק זה, שעה שהיחידה הצהירה על נושה אחד, בנק הפועלים ובגין חוב שהיא ערבה לו. כן לא ניתן להתעלם מהעובדה שהחוב שולם על ידי צד ג'.
9. אכן הוגשו שתי תביעות חוב נוספות בעניינה של היחידה אך מדובר בתביעות חוב בסכומים נמוכים ביותר, שהוגשו ככל הנראה בשל כניסתה של היחידה להליך חדלות פירעון ומתקשה אני להאמין שחובות אלו היו מביאים להפעלת הליכי הוצאה לפועל בשלב זה, אילולא הגשת הליך חדלות הפירעון מצד היחידה.
10. לטעמי, לא ניתן "להעניש" ואין זה ראוי להפעיל סנקציה נגד היחידה בשל התנהלותה כמתואר במיוחד לאור נסיבותיו של תיק זה כפי שפורטו לעיל, ע"י השארתה בהליך בעל כורחה. הסנקציה צריכה להיות במקרה זה דווקא ע"י הוצאתה של היחידה מההליך בכפוף להטלת הוצאות מותאמות.
11. וכאן עולה השאלה: מהו סכום ההוצאות שעל היחידה לשלם במקרה זה?
12. מאחר ולא הובא בפניי סכום תביעת החוב שהוגשה על ידי בנק הפועלים, יוצאת אני מנקודת הנחה כי תביעת החוב של בנק הפועלים הוגשה בסכום הנמוך מ- 100,000 ₪, כאשר ככל הנראה לאחר בדיקת תביעת החוב הסכום היה יורד בצורה משמעותית, כך שתביעות החוב המאושרות של היחידה, בהתאם לנתונים שהובאו בפניי, ככל הנראה לא יעבור את הסך של 50,000 ₪.
13. בשגרה, הוצאות ההליך ושכר טרחת הנאמן נקבעים בהתאם לתקנות החברות ולחוק. קשה לי להאמין שבנסיבותיו של מקרה זה, תקנות החברות מחייבות תשלום הוצאות ושכר טרחת נאמן המגיע לכדי 40,000 ₪ סכום השווה כמעט לגובה הדיבידנד המלא שישולם בהליך זה (המהווים כ- 100% מתביעות החוב המאושרות וכ- 40% מתביעות החוב כפי שהוגשו בעניינה של היחידה), וזאת שעה שלא נעשתה כל פעולה מיוחדת בתיק זה, ואף ניתן לומר כמעט ולא נעשו פעולות בכלל על ידי בעלי התפקיד.
14. בכל מקרה, ב"כ הממונה לא נתנה התייחסותה לסוגיה זו ועל כן אין בידיי חישוב מדויק לגבי הוצאות ההליך ושכר טרחת נאמן, שאמורים להיקבע לפי התקנות והנהלים, כאשר שעה שמדובר בתביעות חוב שאינן עולות על 100,000 ₪, תביעות חוב מאושרות שאינן עולות על 50,000 ₪ וכאשר התשלום הוא מידי ללא פריסה לתשלומים, ספק גדול בליבי אם ההוצאות ושכר הטרחה במקרה כזה מגיעים לכדי 40,000 ₪, גובה החובות המאושרים, כטענת הנאמן!!!
15. גם אם נניח שהוצאות ההליך ושכר טרחת הנאמן בהתאם לנתוני התיק ובהסתמך על התקנות והנהלים, מגיע לכדי 40,000 ₪, הרי שבהתאם לסעיף 13 לתקנות ולאור ההלכה הפסוקה, לבית המשפט נתון שיקול דעת רחב בפסיקת שכר הטרחה, ובהתאם להוראות הדין עליו להפעיל שיקול דעת מושכל ולעשות שימוש בכלים המוקנים לו בתקנות השכר, על מנת שייפסק שכר ראוי והוגן, בהתחשב במאמציו הספציפיים בהליך חדלות הפירעון. (ראה למשל ע"א 4486/14 עו"ד עופר שפירא, כונס הנכסים הרשמי נ. עו"ד אמיר בר טוב יעקב אמסטר, בתפקידם כנאמנים לנידר חברה לבניין ופיתוח בע"מ (פורסם בנבו, 24.06.2015), כאשר לטעמי מה שנאמר שם נכון לצורך הגדלת שכר הטרחה וגם לצורך הקטנת שכר הטרחה הכל בהתאם לנסיבותיו של כל תיק ותיק ולמהות העבודה שנעשתה ע"י הנאמן.
16. אכן סבורני כי על בית המשפט בשגרה להחליט ולקבוע בהתאם לנהלים ולכללים שנקבעו בחוק, בתקנות ונוהלי הממונה, וראוי כי בית המשפט יפעיל את שיקול דעתו באופן מצומצם, אך באותם מקרים מיוחדים, חריגים המצדיקים הגדלת ההוצאות ושכר טרחת הנאמן או הפחתתו.
17. אכן בית המשפט לא יתערב בגובה שכר הטרחה הקבוע בתקנות בלא הצדקה מספקת וזאת לאחר שבעל התפקיד ממלא את תפקידו בהסתמך על הקבוע בתקנות ובעמדת הממונה.
18. סבורני כי נתוניו של מקרה זה עונים על התנאים הנדרשים ומקיימים הצדקה להתערבות בגובה ההוצאות ושכר טרחת הנאמן שיוטלו.
19. ובמה הדברים אמורים: מדובר בהליך שהחל בחודש ינואר, והיחידה ביקשה למחוק אותו כחצי שנה לאחר מכן. לא הוכח בפניי כי הנאמן עשה מהלכים כלשהם לצורך קידום התיק, לא נטען כי קיים שיחת בירור עם היחידה, לא נטען כי תביעות החוב נבדקו, לא נטען כי נעשה בירור מקיף או בירור כלשהוא בעניינה של היחידה לא נטען כי הוגשו דוחות ונבדק, ולמעשה כתב הטענות היחיד שהגיש הנאמן היה תגובתו לבקשתה של היחידה למחיקת ההליך. כך שבפועל עבודתו של הנאמן הסתכמה בכך שהוא מונה לטפל בתיק וקיבל לידיו את תביעות החוב של היחידה, שלוש במספר, ולכל הפחות לא נטען בפניי אחרת.
20. לפיכך משוכנעת אני כי הטלת הוצאות הליך ושכר טרחת נאמן במקרה עסקינן על סך של 40,000 ש"ח מוביל לתוצאה בלתי סבירה בעליל, ואף מוביל לחוסר צדק ולחוסר הגינות בהליך שאחת ממטרותיו העיקריות להביא לשיקומו הכלכלי של היחיד.
21. אכן בהתאם לנוהל הכונס הרשמי והממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי בעניין שכר טרחת בעלי התפקיד בהליכי כינוס, פירוק, הסדר תאגידי, וכן בהליכי פשיטת רגל, בהליכי הסדר יחידים ובהליכי חדלות פירעון מיום 7/10/19, ככלל, אין מקום לפסיקת שכר טרחת הנאמן לפי שעות עבודתו, עם זאת במקרים חריגים, כבענייננו, כאשר חישוב השכר על פי התקנות יביא לעיוות משמעותי לשכר הטרחה שייפסק , כאשר יביא לתוצאה גבוהה מדי ובלתי פרופורציונאלית להשקעת הנאמן בפועל, יש לשקול קביעת שכר שעתי, וזאת בסכום שלא יעלה על 500 ₪ לשעת עבודה וזאת תוך הנמקת דרך חישוב זו לעובדות המקרה הרלוונטי.
22. מודעת אני לעובדה כי קביעת שכר טרחה שעתי יש לעשות מראש, אך במקרה עסקינן סבורני כי זוהי הדרך הראויה לקביעת שכר הטרחה שתהיה מותאמת למציאת ולהתפתחות של תיק זה, כאשר לטעמי עבודתו של הנאמן בתיק זה לא עברה את ה- 4 שעות נטו – ובכל מקרה לא נטען בפניי אחרת.
23. סבורני כי ראוי היה שהממונה ימליץ על הקטנת שכרו של הנאמן, בהתאם לתקנה מס' 13, אך משלא עשה כן אין ברירה מאשר קבלת החלטה יזומה על ידי שתביא לאיזון הנכון ולצדק המיוחל.
24. בפש"ר (מחוזי ת"א) 1896/02 נגה אלקטרוטכניקה בע,מ נ. עו"ד צוריאללביא (פורסם בנבו, 02,12,2002) נקבע כי אין בטענה של הנאמן שעניינה הסתמכות על תחשיב שכר הטרחה בהתאם להוראות תקנות השכר ולהנחיות הממונה כדי לשלול אפשרות התערבות של בית המשפט בהפחתת שכר הטרחה, בהתאם להוראות תקנה 13 לתקנות השכר.
25. בהסתמך על כל האמור ובזיקה לנתוני התיק, קובעת אני כי יש להיעתר לבקשתה של היחידה למחיקת ההליך בכפוף לתשלום הוצאות הליך ושכר טרחת הנאמן על סך של 5,000 ₪.
26. ככל שאין בקופת הנשייה סכום המגיע לכדי 5,000 ₪, על היחידה להוסיף לקופה את היתרה ועד לסכום של 5,000 ש"ח ולאחר מכן יהיה ניתן לבטל א ההליך בעניינה. ככל שיש יתרה בקופה יש לחלקה לנושים בהתאם לדין.
27. בנסיבות אני מורה על ביטול ההגבלות, למעט צו עיכוב היציאה מהארץ שיישאר בתוקפו למשך 30 יום מהיום.
28. הגשת בקשה עיקרית חדשה תהא על פי ההלכה שנקבעה ברע"א 663/21 מנאר נ' הממונה על הליכי חדלות פירעון (פורסם במאגרים, 20.06.2021) ובכפוף להפקדת סך של 3,000 ₪ לקופת הממונה, ואליה תדאג היחידה לצרף פסק דין זה.

המזכירות תבטל את הדיון ותסגור את התיק.

ניתנה היום, ו' כסלו תשפ"ג, 30 נובמבר 2022, בהעדר הצדדים.