1. בפניי בקשת המבקש לביטול החלטתי בעניין חיובו בהוצאות בגין אי התייצבות לדיון שהיה קבוע ליום 17.7.22 וכן לביטול החלטתי המורה לו להגיב לבקשה לסילוק התביעה על הסף ולחלופין הפקדת ערובה.
2. באשר לחלק הראשון בבקשה, טען המבקש כי לא התייצב לדיון בשל חוליו, וכי הגם שסבר שיוכל להתייצב לדיון, הרי שבליל ה-16.7.22, שעות ספורות לפני הדיון המיועד, הוא הבין כי לא יוכל להתייצב לדיון, ולכן, בשעה 22:30 שלח הודעה לב"כ המשיבים והודיעו כי לא יצליח להתייצב לדיון. המבקש צרף לבקשתו אישור מחלה אשר אינו נושא תאריך, ובו נרשם כי המבקש לא מסוגל היה לעבוד מיום 12.7.22 ועד יום 28.7.22.

לגבי החלק השני בבקשה טען כי המבקש כי בית משפט זה, במותב אחר, כבר נתן החלטה בבקשה הנ"ל בחודש פברואר 2022.

1. בתגובתם טענו המשיבים כי דין הבקשה לביטול ההוצאות להידחות, משלא צורף לה תצהיר של המבקש, וכן הלינו על התנהלות המבקש, הביעו ספק באשר לאוטנטיות המסמכים שהגיש, ואף הפנו את תשומת לב בית המשפט לכך שיומיים לאחר הדיון בתיק זה, אליו לא התייצב המבקש, התייצב האחרון בדיון אחר שהתקיים ביום 19.7.2022, קרי במהלך תקופת מחלתו.
2. לאחר הגשת תגובת המשיבים ביקש המבקש כי בית המשפט יטיל על המשיבים ובא כוחם הוצאות בגין כך שאלו לא הפנו את תשומת לב בית המשפט להחלטה מחודש פברואר 2022.

דיון והכרעה:

1. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה אני קובעת כי דין חלקה הראשון של הבקשה להידחות ודין חלקה השני להתקבל.
2. אשר לחלק הראשון של הבקשה – עם כל הכבוד למבקש הרי שזה ידע עוד בחודש אפריל כי הוא אמור להתייצב לדיון בחיפה ביום 17.7.2022. המבקש לא להתייצב לדיון, ואף לקה במחדלים דיוניים שונים, שאין זה המקום לפרטם, אך אלו עולים מעיון במסמכי התיק ומדברים בעד עצמם.

אם לא די בכך, הרי שלפי האישור הרפואי שהוגש, המבקש היה באי כושר עבודה עוד מיום 12.07.2022, ובכל זאת הוא לא פנה לבית המשפט וביקש את דחיית הדיון. יתרה מכך, ביום 13.7.2022 הגיש המבקש לבית המשפט הודעה, לה צרף תצהיר שזה חתם באותו יום בפני עורך-דין אחר, ולא הזכיר בהודעה זו את דבר חוליו.

בהתחשב באמור לעיל, ואף בהתעלם מהעובדה כי למחרת הדיון שהתקיים בפניי ואליו לא הגיע המבקש, התייצב המבקש לדיון אחר ואף בהתעלם מהעובדה כי לבקשה לא צורף תצהיר מאומת כדין, הרי שנהיר כי התנהלותו של המבקש במקרה דנן פגעה ביכולת לנהל את ההליך באופן ראוי ולסיימו תוך פרק זמן סביר, גרמה נזק למשיבים ובא-כוחם, אשר התייצבו לדיון, וכן פגעה באינטרס הציבורי, כהגדרתו בתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, קרי נגישות הציבור למערכת בתי המשפט לרבות קיומו של דיון משפטי צודק, מהיר ויעיל, חיסכון במשאבי זמן ועלויות, וזאת משהזמן שהוקדש ללימוד התיק דנן ולקדם המשפט, לא יוחד לתיקים אחרים.

לאור האמור לעיל אני דוחה את הבקשה לביטול ההוצאות שנפסקו.

1. אשר לחלקה השני של הבקשה – הצדק עם המבקש כי אכן בית משפט זה הכריע בבקשה לסילוק התביעה על הסף ולחלופין הפקדת ערובה, וזאת ביום 9.2.2022. החלטה זו נשמטה מעיניי, ואין כל מקום לזקוף הדבר, כבקשת המבקש, לחובת המשיבים או בא כוחם.

מכל מקום, משניתנה החלטה בבקשה, מבוטלת ההחלטה המורה על הגשת תגובה כאמור.

1. אשר על כן, דוחה את הבקשה לביטול חיוב המבקש בהוצאות בגין אי התייצבותו לדיון שהתקיים ביום 17.7.2022, מקבלת את בקשתו בעניין ביטול החלטתי בעניין הגשת התגובה האמורה ודוחה את בקשתו לחיוב המשיבים בהוצאות בגין החלטתי זו.

ניתנה היום, כ"ח אב תשפ"ב, 25 אוגוסט 2022, בהעדר הצדדים.