לאחר עיון - לא נמצא להיעתר לבקשה.

לדחיית הבקשה די בהפניה לכך שהערעור עוסק בהחלטה אשר דחתה בקשה לביטול פסק דין. ממילא אין פסק דין אשר נדרש עיכובו, אלא למעשה מבוקש ליתן סעד זמני בגדר ערעור. סעד זמני אשר יעכב הליכי הוצל"פ ובכלל זה צו איסור יציאה מן הארץ שניתן שם.

משלא הוגשה בקשה לסעד זמני, על כל הכרוך בכך - ממילא דין הבקשה אשר הוגשה להידחות ולו מטעם זה.

בהערת אגב וכדי לחסוך הליכים מיותרים - אציין כי אף לו הוגשה בקשה לסעד זמני בגדר הערעור, ספק אם היה מקום להיעתר לה, אלא אם יופקד בקופת בית המשפט, סכום משמעותי. ביסוד הדבר עומדת העובדה שלא ניתן הסבר משכנע להעדר התייצבות המערער במועד שנקבע לדיון בבקשתו ליתן לו רשות להתגונן. הוצגו אינדיקציות לכאוריות לכך שמדובר במי שמודע היטב להליך ולחובו, אך בוחר לנקוט בדרך של סחבת כדי להתיש את המשיב. בנוסף, באשר לטענתו העיקרית כי קיימת הודאה בכתב של המשיב בדבר פירעון החוב, לא ניתן להקל ראש בטענה כי מדובר במסמך מזויף וזאת לנוכח הטענות הנגדיות שהועלו והפניות להליך אחר אשר בו כבר עלה חשד דומה.

בהמשך לאמור הבקשה לעיכוב ביצוע - נדחית

המערער ישלם למשיב בגין הוצאות הבקשה סך של 1,500 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 יום מהיום.

ניתנה היום, ו' כסלו תשפ"ב, 10 נובמבר 2021, בהעדר הצדדים.