1. לפניי התנגדות לביצוע שטר חוב בסך של 50,000 ₪ בתיק הוצל"פ שמספרו 524800-05-21.
2. שטר החוב ניתן לפקודת המשיבה, חברת מיכמן בס"ד בע"מ, בגין הלוואת ניכיון שיקים שניתנה על ידה לחברת אימפורטים שיווק בע"מ, שהיא עושת השטר. המבקש חתום על השטר כערב שני, יחד עם מר מיכאל פינטו, החתום על השטר כערב ראשון ובעלים, כך על פי הפרטים הרשומים על גבי שטר החוב.
3. המבקש הגיש התנגדות שהועברה לבית המשפט ונפתח בגינה ההליך שלפניי.
4. טענות המבקש פורטו בתצהיר שצורף להתנגדות. בתמצית, נטען כי חתימת המבקש זויפה (ללא פירוט כלשהו אשר לטענת הזיוף); בין המבקש למשיבה לא קיימת התנהלות כספית ישירה; המבקש לא קיבל תמורה בעד השטר; והמשיבה לא קיימה את הוראות הדין החל עליה בהתאם לחוק הלוואות חוץ בנקאיות.
5. המבקש התייצב לדיון ונחקר על תצהירו. המבקש אישר בעדותו כי הוא משמש כסמנכ"ל ובעל מניות בחברת אימפורטים, וכי שותפו הוא מר מיכאל פינטו. המבקש הוסיף והעיד כי לא זכור לו שחתם על שטר החוב בפני נציג המשיבה. בנוסף, העיד כי שותפו, מר מיכאל פינטו, רצה לעבוד עם המשיבה ואולם, המבקש לא היה מעוניין, שכן, בשנת 2019 זייפה המשיבה מסמכים וניסתה לסחוט מהם כספים, ולאחר שהמבקש הוכיח למשיבה כי היא משקרת, ויתרה המשיבה על החוב. כאשר הוצג למבקש צילום תעודת הזהות שלו שנמסר על פי הנטען למשיבה (ת/1) טען המבקש כי מדובר בצילום של תעודת זהות ישנה שהונפקה בשנת 2010, וכי צילום זה לא נמסר על ידו, ואף יש ברשותו תעודת זהות חדשה שהונפקה לפני 5-4 שנים, וייתכן כי שותפו או מנהל הכספים יותם מסרו למשיבה את צילום תעודת הזהות הישנה. כאשר הוצג למבקש תצהיר זהה שניתן על ידו בתמיכה להתנגדות שהגיש בתיק אחר של חברת גמא (ת/2), אישר המבקש כי מדובר בהתנגדות זהה, והעיד כי קיים דפוס של זיוף חתימתו, וכי נתפס אצלם במשרד מנהל כספים במעילה וקיים חשד שהלה זייף חתימתו, ואף פוטר בחודש אפריל או מאי בשנת 2021. כאשר הוצגו למבקש מלוא המסמכים שנחתמו עם שטר החוב (ת/3) עליהם מתנוססת חתימת המבקש, העיד המבקש כי החתימה אינה נחזית להיות חתימתו.

המסגרת הנורמטיבית

1. הנחת המוצא היא כי בשלב ההתנגדות לביצוע שטר, הנטל בו נושא המבקש קל הוא ועליו להצביע על "הגנה לכאורה". על בית המשפט להניח כי תצהירו של המבקש הוא אמת, ואם מתגלה הגנה אפשרית, יש ליתן למבקש אפשרות להתגונן, ולהעביר את התביעה למסלול אזרחי "רגיל". המבקש "איננו נדרש להוכיח את גרסתו, אלא רק להראות הגנה אפשרית... הרשות תוענק, אם התצהיר על פניו (יחד עם החקירה הנגדית, כשמתקיימת) מגלה טענה, שאם תוכח במשפט תהווה הגנה מפני התביעה".
2. המונח "הגנת בדים" יוחד בפסיקה למקרים בהם נעלה מכל ספק כי אין למבקש סיכוי להצליח בהגנתו. למשל, כאשר המבקש בהיחקרו בעצמו משמיט את היסוד לעובדות שהוא טוען להן (ע"א 241/61 מנהיים ואח' נ' ניקולסבורג, פ"ד טו 2425), או כאשר ההנחה העובדתית קורסת אל מול חומר הראיות כולו, כפי שהובא לפני בית המשפט, וזאת שעה שבחינת החומר אינה מצריכה כניסה לשיקולי מהימנות, ועת בית המשפט אינו נדרש להכריע בין גרסאות נוגדות, אלא עניין לו בגרסה אחת, המופרכת מעצמה. טענת הגנה שבתצהיר, המתבדית מיניה וביה, אינה עילה למתן רשות להתגונן. כמו כן, לא יתן בית המשפט רשות להתגונן, כשטענתו העובדתית של המבקש חסרת ממשות על פניה מהבחינה המשפטית.
3. בנוסף, חובה על המבקש להיכבד ולפרט בתצהירו את כל העובדות עליהן הוא מבקש לבסס את הגנתו, והוא אינו רשאי להסתפק בטענות כלליות. טענת הגנה כללית המועלית מבלי לפרט כדבעי את המסכת העובדתית עליה היא מושתתת, לעיתים מתוך ציפייה כי אי הפירוט ייטע בלב בית המשפט ספקות ביחס למידת חוסנה של התביעה, אינה יכולה להצמיח רשות להתגונן.
4. כללים אלה, כך נקבע, יוצרים איזון בהתייחס לנטל המוטל על המבקש רשות להתגונן. מחד, הנטל איננו רב מידי ודי להוכיח כי ההגנה איננה "הגנת בדים" ומאידך, כדי לעמוד בנטל מינימאלי זה, על המבקש להגיש תצהיר מפורט ומגובה במסמכים המפרט בצורה קונקרטית וברורה את מהות הגנתו.

ראו: ע"א 518/87 פטלז'אן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (25.11.1993); ד"ר יואל זוסמן, סדרי הדין האזרחי, 676 (מהדורה שביעית, 1995) (להלן: "זוסמן"); ע"א 465/89 גדעון בן צבי נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד מה(1) 66 (1991); רע"א 8123/18 זריהן נ' עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ (11.12.2018); ע"א 469/87 בורלא נ' טפחות בנק למשכנתאות לישראל בע"מ, פ"ד מג(3) 113 (1989); ע"א 594/85 זהבי נ' מגרית בע"מ, פ"ד מב(1) 721 (1988); דוד בר אופיר, סדרי דין מקוצר בהלכה הפסוקה, מהדורה שתים עשרה- 2014, 239.

מן הכלל אל הפרט

1. בראי האמור לעיל, על יסוד חקירת המבקש, עיון במסמכים שצורפו לתיק, ושמיעת סיכומי הצדדים בדיון, סבורני כי יש מקום ליתן למבקש רשות להתגונן.
2. טענת זיוף היא טענת הגנה טובה. עם זאת, אין די בהעלאת הטענה מבלי לפרטה כדבעי. טענת זיוף אינה בבחינת "מילת קסמים" אשר די בהעלאתה על מנת שתינתן למבקש רשות להתגונן בפני התביעה השטרית. טענת זיוף, ככל טענת הגנה בפני שטר, יש לבסס ולפרט את התשתית העובדתית המלאה המתייחסת אליה.
3. במקרה שלפניי, בתצהיר המבקש לא ניתן כל פירוט אשר לטענת הזיוף, שעליה מושתתת בעיקרה הגנת המבקש, ודי היה בכך על מנת להביא לדחיית ההתנגדות ואולם, במהלך חקירתו הנגדית השלים המבקש את העובדות החסרות, באופן שהפגם תוקן, והמבקש אף מסר גרסה פוזיטיבית אשר לגורם אשר נחשד בזיוף חתימתו על גבי השטר, ואף סיפק הסבר אשר למסירת צילום תעודת הזהות שלו לידי המשיבה.
4. יחד עם זאת, גרסת המבקש אינה חפה מקשיים, כמתואר בחקירתו הנגדית, וגם בהינתן כי לגרסת המשיבה חתם המבקש בפני נציגתה, המשמשת כעורכת דין, על מלוא המסמכים (ת/3), לרבות שטר החוב מושא ההתנגדות.
5. לאור האמור, ניתנת למבקש רשות להתגונן ללא צו להוצאות, בנסיבות המתוארות לעיל, ומאחר שלא הובא בתצהיר המבקש כל פירוט אשר לטענת הזיוף.

הוראות להמשך ניהול ההליך

1. ההליך ינוהל במסלול דיון מהיר.
2. בהתאם להוראת סעיף 20(ה) לתקנות, יראו את הבקשה לביצוע שטר ככתב תביעה ואת התצהיר שהוגש בתמיכה לבקשת הרשות להתגונן ככתב הגנה.
3. בהתאם להוראת סעיף 20(ו) לתקנות, אני מורה לתובעת להגיש כתב טענות משלים (שאורכו לא יעלה על שלושה עמודים), המפרט את הנדרש בהתאם להוראות סעיפים 11(1) ו-11(3) לתקנות, כשהוא נתמך בתצהיר אימות, רשימת מסמכים והעתקיהם כאמור בהוראת סעיף 79(א) לתקנות, וזאת עד ליום 24.1.2022.
4. הנתבע יגיש רשימת מסמכים והעתקיהם כאמור בהוראת סעיף 79 (א) לתקנות, וזאת עד ליום 8.2.2022.
5. תצהירי עדות ראשית של עדים שאינם בעלי הדין (!) יוגשו במקביל עד ליום 23.3.2022.
6. לאחר השלמת האמור, ב"כ הצדדים יקיימו דיון מקדמי בהתאם להוראות סעיפים 36-34 לתקנות, וידאגו להגשת דיווח לפי טופס 4 שבתוספת הראשונה לתקנות, לפחות 14 ימים לפני ישיבת קדם המשפט.
7. בתביעה שהוגשה לסכום העולה על 40,000 ₪, תזמן יחידת הגישור את הצדדים לפגישת מהו"ת ואולם, לא יהא בכך על מנת לפטור אותם מחיוביהם הדיוניים המפורטים בהחלטה זו.
8. ישיבת קדם משפט נקבעת ליום 23.3.2022 בשעה 9:00.
9. חובת התייצבות לבעלי הדין.
10. רשימת בקשות שמבוקש לדון בהן בישיבת קדם משפט תוגש בהתאם להוראת סעיף 49 לתקנות, וזאת לא יאוחר מ- 20 ימים לפני ישיבת קדם משפט. תשובה לרשימת הבקשות תוגש בתוך 14 ימים לאחר מכן.
11. רשימת עדים בהתאם להוראת סעיף 62 לתקנות תוגש על-ידי התובעת עד 20 ימים לפני ישיבת קדם משפט, ועל-ידי הנתבע עד 14 ימים לאחר מכן.
12. חיוביהם הדיוניים של הצדדים אינם תלויים זה בזה.
13. מוצע לצדדים לנצל את פרק הזמן עד למועד ישיבת קדם המשפט על מנת להגיע להבנות ולחסוך בזמנם ובהוצאותיהם.

ניתנה היום, כ"א טבת תשפ"ב, 25 דצמבר 2021, בהעדר הצדדים.