בעניין: בקשה להבאת ראיות לסתור את קביעת המל"ל

בפניי בקשה להבאת ראיות לסתור את קביעת המל"ל ולמינוי מומחה בתחום האורטופדי.

המבקש נפגע בתאונת דרכים ביום 10.6.20, ונגרם לו נזק גוף. התאונה הינה תאונת עבודה, ולכן הגיש המבקש תביעה למל"ל, שהכיר בתאונה כתאונת עבודה. ועדה רפואית מחוזית (להלן: "הוועדה המחוזית") קבעה כי החל מיום 1.4.21 שיעור נכותו הרפואית של המבקש בעקבות התאונה הוא 0%. ועדה רפואית לעררים (להלן: "הוועדה לעררים") דחתה את ערעורו של המבקש בתחום האורטופדי.

המבקש עותר להתיר הבאת ראיות לסתור את קביעת המל"ל בתחום האורטופדי, ולמינוי מומחה בתחום זה. המשיבה מתנגדת לבקשה.

לאחר עיון בבקשה ובתגובה, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות.

הבאת ראיות לסתור מצומצמת למקרים חריגים בלבד. כך סוכמה ההלכה ברע"א 9018/12 סונול ישראל בע"מ נ' אבי בוטרשווילי (8.4.13):

"ככלל, היתר להביא ראיות לסתור יינתן כאשר מתברר שנפל פגם מהותי בהליך שהתנהל בפני הרשות המוסמכת לקבוע את הנכות על-פי הדין (במקרה שלנו, ובדרך כלל, הכוונה לוועדות הרפואיות שמטעם המוסד); או כאשר קיימים טעמים עובדתיים ממשיים המצביעים על כך שהנכות שנקבעה אינה משקפת את המצב לאשורו (בין אם לא נבחנו נתונים הנוגעים לתקופה שקדמה לתאונה הנדונה, בין אם לא נשקלו נתונים שהתגבשו לאחר מועד אותה תאונה)".

לטענת המבקש, החלטת המל"ל במקרה זה פוגעת בכללי הצדק הטבעי, הואיל וקיים פער לא מוסבר בין קביעת הוועדה המחוזית לבין קביעת הוועדה לעררים, והואיל והקביעה אינה מנומקת, דבר שמעיד על משוא פנים.

עוד טוען המבקש, כי בפני הוועדה לעררים לא עמדה התמונה המלאה של מנגנון התאונה.

כמו כן טוען המבקש, כי חלה החמרה במצבו.

לגבי הפגיעה הנטענת בכללי הצדק הטבעי – לא מצאתי פגיעה כזו. לא מצאתי סתירה בהתייחסות שתי הוועדות לבדיקה הגופנית.

הוועדה המחוזית כתבה בפרוטוקול מיום 15.3.21:

"בדיקה

נכנס בצליעה עם List שמאלה (למרות שסובל מכאב לאורך רגל ימין). ... מגיב לכל נגיעה בעור באזור ע"ש מותני. אינו מאפשר בדיקת טווח תנועות. אינו מאפשר בדיקת SLR. החזרים תקינים ושווים. כוח גס שמור, תחושה שמורה".

בניגוד לנטען על ידי התובע, הוועדה המחוזית ביצעה לו בדיקה גופנית, פרט לבדיקת טווח תנועות ולבדיקת SLR, שהוא לא איפשר לבצע.

הוועדה לעררים כתבה:

"בבדיקה הגופנית: מתהלך עם צליעה משתנה, צבע עור וחום תקין בגפיים תחתונים ללא סמני דלדול שרירים. ... הפעלת עמ"ש מותני יישור מלא, כיפוף, הטייה לצדדים ותנועה סיבובית ללא הגבלה עם כיווץ רצוני שרירי הגב בולט.

עמידה תקינה".

הוועדה לעררים ביצעה, איפוא, בדיקה גופנית שכללה גם טווח תנועות.

באשר לטענה בדבר העדר הנמקה - בניגוד לנטען על ידי המבקש, החלטת הוועדה לעררים מנומקת הן בבדיקה הגופנית והן במימצאי הדימות.

לעניין מנגנון הפגיעה – במסקנותיה ציינה הוועדה לעררים: "מנגנון ארוע תאונתי הנדון נפילה מגובה".

בדבריו בפני הוועדה לעררים מסר המבקש: "מדובר בתאונה של נפילה מגובה לאחור".

מסקנות הוועדה תואמות, איפוא, את דברי המבקש.

באשר לטענה בדבר החמרה במצבו של התובע – לא מצאתי תימוכין לכך בחומר הרפואי שצורף לבקשה. החלטת הוועדה לעררים ניתנה ביום 20.7.21, ואין כל מסמך המעיד על החמרה במצבו האורטופדי של התובע לאחר מכן. כך או כך, פתוחה בפני התובע הדרך לפנות למל"ל בבקשה להחמרת מצב.

לפיכך אני דוחה את הבקשה.

ניתנה היום, י"ב אדר א' תשפ"ב, 13 פברואר 2022, בהעדר הצדדים.