לפני: כב' השופטת קרן כהן

נציג ציבור (עובדים) מר אברהם סולומון

נציג ציבור (מעסיקים) מר ירון אהרון מגן

החלטה

1. האם התובעת הניחה תשתית עובדתית לפגיעה בעבודה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 על דרך המיקרוטראומה בנוגע לליקויים בברכיים ובכתפיים מהם היא סובלת? זו השאלה הדרושה הכרעה במסגרת הליך זה.
2. הנתבע דחה את תביעת התובעת בנוגע לליקויים בברכיים ובכתפיים ביום 30.8.2021 משני טעמים^[1]: האחד, לא הוכח קיומם של אירוע/ים תאונתי/ים זעיר/ים תוך כדי ועקב עבודתה שהביאו לפגיעות בברכיה או בכתפיה. השני, מחלות התובעת התפתחו על רקע תחלואי טבעי.
3. יצוין כי תביעת התובעת כללה גם תביעה להכרה בליקויים בצוואר, בגב, בתסמונת התעלה הקרפלית ו-אגודל הדק כפגיעות בעבודה על דרך המיקרוטראומה^[2], אולם לאחר שמיעת ההוכחות הסכים הנתבע למינוי מומחה רפואי לבחינת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתה של התובעת לליקויים אלה^[3].

ההליכים המשפטיים

1. ביום 19.10.2022 התקיים דיון ההוכחות בנוגע לכל הליקויים הנטענים שבו העידו התובעת ומר חיים ברבי – הבעלים ומנהל החנות שבה עבדה^[4] (להלן: מר ברבי).
2. בתום הדיון הגיעו הצדדים להסכמה בדבר קיומה של תשתית עובדתית לפגיעה בעבודה מכוח עילת המיקרוטראומה בנוגע לליקויים בצוואר, בגב, תסמונת התעלה הקרפלית ואגודל הדק.

עם זאת, הצדדים נחלקו בשאלה אם הונחה תשתית עובדתית לפגיעה בעבודה מכוח עילת המיקרוטראומה בנוגע לליקויים בברכיים ובכתפיים.

1. ואלה העובדות המוסכמות אליהן הגיעו הצדדים בנוגע לתנאי עבודתה של התובעת:
   1. התובעת ילידת 1974.
   2. התובעת עבדה מיום 1.9.2011 עד 7.7.2020 בתפקיד סדרנית סחורה בחנות "מקס סטוק" בחדרה.
   3. התובעת הייתה עובדת יומית, כחמש שעות ביום, 20 שעות בשבוע.
   4. בכל יום העבודה עסקה התובעת בסידור הסחורה בחנות. התובעת עבדה במחלקות שונות: מחלקת טקסטיל, מחלקת זכוכית, מחלקת הלבשה תחתונה, מחלקת ביגוד, מחלקת צעצועים ומחלקת חד פעמי.
   5. במסגרת עבודתה הביאה התובעת סחורה מהמחסן או ממרכז החנות למחלקות שבהן עבדה באמצעות עגלות. התובעת התכופפה לצורך הרמה והורדה של קרטונים, פתיחתם וסידור הסחורה שהייתה בהם למדפים, למוטות תלייה ולסלסלות.
   6. התובעת השתמשה במקודד לצורך קידוד המוצרים שלא היו מקודדים. מתוך חמש שעות עבודתה קודדה התובעת מוצרים במשך שלוש עד שלוש וחצי שעות, שלא ברצף. היא קודדה, סידרה, שוב קודדה ושוב סידרה.
   7. כמו כן, כל יום התכופפה התובעת והרימה ארגזים וקרטונים במשקלים שונים שנעו בין 5 ק"ג ל-20 ק"ג.
   8. התובעת סידרה את הסחורה על מדפים בגבהים שונים. גובה המדף התחתון היה בין 10 ס"מ ל-20 ס"מ מהרצפה והמדף העליון היה מעל גובה ראשה. לצורך סידור הסחורה על המדפים העליונים השתמשה התובעת בשרפרף.

כמו כן, לצורך סידור הסחורה התכופפה התובעת עם הגב והיטתה את צווארה בהתאם לגובה הנדרש, ברציפות ובתכיפות למעלה ולמטה.

• 1. על מצבה הרפואי של התובעת, עברה הרפואי והתאונות שעברה ניתן ללמוד מהכרטיסים הרפואיים.

1. לאחר שהצדדים פירטו את העובדות המוסכמות, הסכימו למינוי מומחים - יועצים רפואיים בתחום כירורגיית כף יד לבחינת הקשר הסיבתי בין תנאי העבודה לתסמונת התעלה הקרפלית ואגודל הדק ובתחום האורתופדיה לבחינת הקשר הסיבתי לליקויים בגב ובצוואר.

עם זאת, הנתבע התנגד למינוי מומחה-יועץ רפואי בנוגע לליקויים בברכיים ובכתפיים של התובעת.

1. הנתבע סיכם טענותיו במהלך הדיון, התובעת הגישה סיכומים בכתב והנתבע הגיש סיכומי תשובה בשאלה אם הונחה תשתית עובדתית לפגיעה בברכיים ובכתפיים כפגיעה בעבודה על פי עילת המיקרוטראומה.

טענות הצדדים

1. התובעת טענה כי העובדות המוסכמות מניחות תשתית עובדתית לפגיעה בברכיים ובכתפיים כפגיעה בעבודה על דרך המיקרוטראומה.

לעניין הברכיים נטען כי כשמבוצעות תנועות חוזרות ונשנות בברכיים או ישנן חבלות בברכיים חוזרות ונשנות ללא הרף על פני ציר הזמן מתקיימת תשתית עובדתית למיקרוטראומה. כפי שעולה מהשאלון התובעת התכופפה, הרימה קרטונים של סחורה ונשאה אותם לתוך החנות. היא כל הזמן התכופפה עם הברכיים לגובה המדפים וסידרה סחורה מתוך הקרטונים על המדפים. גם בעדותה פירטה את האופן שבו ביצעה את עבודתה - הרימה קרטונים, עלתה על שרפרף, התכופפה עם הגב כלפי מטה והרימה סחורה ולאחרונה עבדה במחלקת חד פעמי כי לא יכלה לעמוד על הברכיים. היא התכופפה לתלות בגדים למטה, כמו גופיות ובוקסרים ושמה אותם גם בסלסלות. מר ברבי אישר שהיא ישבה על שרפרף וסידרה את הסחורה חלק בישיבה וחלק בעמידה. פעילותה הייתה כרוכה במאמץ פיזי. סידור הסחורה כלל פעולות של עליה וירידה מהשרפרף לכיוון המדפים הגבוהים ופעולות חוזרות ונשנות של כיפוף ויישור הברכיים. כל שעות העבודה היא הייתה על הרגליים לצורך סידור הסחורה. התובעת כופפה את הברכיים, יישרה אותם וכרעה עליהם בכדי להניח סחורה במדפים התחתונים. לפני החלפת הברכיים אובחנה עם "בוריסיטיס" שהיא מחלת מקצוע, דבר המצביע על שימוש אינטנסיבי בברכיים שגרם לחיכוך במשך תקופה ממושכת. בעניין סגרון^[5] מדובר על חקלאי עצמאי שעבד גם כבעל חנות, כך שהיו לו שתי עבודות ולא עבד רק סידור סחורה כבענייננו. בעניין שושן^[6] מדובר בשחקן כדור רגל שנחבל ונפל מסולם באירוע תאונתי.

לעניין הכתפיים נטען כי בית הדין הארצי הכיר בפגיעה בכתף על דרך המיקרוטראומה בעבודה בסופרמרקט של סדרנית סחורה, מקדדת מחירים וקופאית ומינה מומחה רפואי שהכיר בקשר סיבתי רפואי בין העבודה לפגיעה בכתף^[7].

1. הנתבע טען שיש לדחות את התביעה בנוגע לליקויים בברכיים ובכתפיים מכיוון שלא הוכחו פעולות חוזרות ונשנות באיברים אלה.

לעניין הברכיים נטען כי לא הוכח שהתובעת ביצעה את העבודה תוך כדי כיפוף של הברכיים באופן חוזר ונשנה המפעיל לחץ על הברכיים או תוך כדי גרירת הברכיים על הרצפה אלא שהעבודה בוצעה תוך כדי כיפוף הגב. הנתבע הפנה לעניין סגרון שם נדחתה תביעה של סדרן סחורה להכרה בליקוי בברכו השמאלית כפגיעה בעבודה ולעניין שושן.

כמו כן, יש לדחות את טענת התובע למחלת מקצוע מכיוון שמחלת "בוריסיטיס של הברך" מתייחסת לעבודה של עובדי ריצוף וליטוש הנמצאים בכריעה על הברכיים באופן ממושך, דבר שלא מתקיים בענייננו.

לעניין הכתפיים נטען כי לא הוכח שעבודת התובעת הייתה כרוכה בביצוע פעולות חוזרות ונשנות שגרמו לנזק בכתפיים. התובעת לקחה את הסחורה מהקרטונים וסידרה אותה במדפים השונים וכשסידרה סחורה במדפים העליונים השתמשה בשרפרף ולא היה צורך בהרמת קרטונים מעל גובה הכתפיים. התובעת לא נדרשה לאמץ את אזור הכתפיים ולא הושיטה את ידיה מעל גובה הכתפיים אלא סידרה את הסחורה כשהיא עומדת על שרפרף וידיה מגיעות לגובה המדף העליון. פסקי הדין אליהם הפנתה התובעת מתייחסים לקופאית ולפועל ייצור ולא לסדרנית סחורה. בית הדין הארצי בעניין דוידוב^[8] דחה תביעה של סדרנית סחורה של אסם בסופרמרקט להכרה בפגיעותיה כפגיעה בעבודה מכיוון שביצעה פעולות מגוונות, השונות במהותן מבחינת המאמץ, תדירותן ורציפותן. לפיכך, לא הוכחה תשתית עובדתית למיקרוטראומה בנוגע לליקוי בכתפיים.

דיון והכרעה

1. כאמור, השאלה שבמחלוקת היא אם התובעת הניחה תשתית עובדתית לפגיעה בעבודה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי על דרך המיקרוטראומה בנוגע לליקויים בברכיה ובכתפיה.

התשתית המשפטית

1. תורת המיקרוטראומה היא "פיקציה משפטית" שמטרתה לפצות את המבוטחים בגין פגיעה מהעבודה שאינה נכללת ברשימת "מחלות מקצוע", שהיא רשימה סגורה^[9], ושאינה תאונת עבודה במובנה הרגיל.
2. עם זאת, למרות שתורת המיקרוטראומה נועדה להרחיב את המקרים שיוכרו כפגיעה בעבודה, על המבוטח להניח תשתית עובדתית לכך שטיבה של הפגיעה מעיד על שרשרת של פגיעות זעירות שנגרמו בעבודה.

נפרט להלן את הכללים שנקבעו בפסיקה.

1. על התובעת להוכיח קיומן של פגיעות חוזרות ונשנות הנמשכות פרק זמן ממושך ובתדירות גבוהה. וכך נפסק בעניין כהן^[10]: "ההלכה המשפטית לגבי התשתית העובדתית המיקרוטראומית, הינה, כי יש להוכיח 'פגיעות חוזרות ונשנות זהות דומות במהותן במשך זמן ממושך ובתדירות גבוהה כדי שניתן יהיה להניח אותן בפני המומחה' (דב"ע נו/268 – 0 לוי – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ל"ב 504, המצטט מדב"ע מב/90 – 0 שפיר – המוסד לביטוח לאומי פד"ע טז 93)".
2. לעניין מהותן של אותן תנועות חוזרות ונשנות ותדירותן הובהר כי התנועות צריכות להיות "זהות במהותן"^[11]: "....התנועות אינן חייבות להיות זהות אלא 'זהות במהותן' כהגדרת הפסיקה, דהיינו דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר. תדירותן אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע".
3. בעניין כהן^[12] נפסק כי התשתית העובדתית לעילת המקרוטראומה נבחנת "על רקע מכלול התנועות שמבצע המבוטח ובראי משך תקופת ההעסקה. בין שני אלה קיימת זיקת גומלין, כך שככל שמשך ההעסקה הכולל ממושך יותר ניתן להסתפק בפרק זמן קצר יותר במשך יום העבודה שבו מבוצעות התנועות החוזרות והנשנות".

באותו מקרה קבע בית הדין הארצי כי "המערער מבצע מספר פעולות הכרוכות בביצוע תנועות חוזרות ונשנות המשפיעות על הכתף, ולכן גם אם כל פעולה נמשכת כשעה, במצטבר מדובר בפרק זמן של מספר שעות (גם אם לא רצופות), במשך תקופת העסקה בת למעלה מעשרים שנה, ועל כן מתקיימת תשתית עובדתית לעילת המיקרוטראומה.....

השאלה אם לתנועה מסוימת, כגון חיתוך ירקות ובשר, השפעה על הכתף גם אם היא מבוצעת בגובה השולחן צריכה להיות מופנית למומחה הרפואי, אלא אם כן ברור על יסוד פסיקה קודמת או מטעמים ברורים אחרים כי לא תתכן השפעה של התנועה על האיבר המדובר" (ההדגשה הוספה – ק.כ).

1. הלכה היא שאין בכוחה של עבודה פיסית וקשה להפוך למיקרוטראומה. ובלשון בית הדין הארצי^[13]: "השימוש במונח מיקרוטראומה אינו יכול להפוך, כבמטה קסם, 'מאמצים קשים', לסדרת פעולות מוגדרות החוזרות ונשנות אין ספור פעמים".

כמו כן, בהתאם לפסיקה עבודה בתנוחה סטטית שאינה נוחה גם אם לפרק זמן ממושך אינה יכולה להקים תשתית עובדתית למיקרוטראומה. וכך נפסק בעניין אדרי^[14]: "בצוע עבודה בתנוחה לא נוחה אשר אפשר שגורמת למאמץ או ללחץ על איבר מסוים, אינה באה בגדרה של תורת המיקרוטראומה".

1. נוסיף ונציין כי בהתאם לפסיקה כאשר מדובר בעבודה מגוונת, הפעולות החוזרות ונשנות במהלך יום העבודה אינן חייבות להיעשות ברציפות, אלא ניתן לבודדן ממכלול הפעולות המבוצעות, כל עוד הפעולות החוזרות ונשנות נעשות בתדירות הנמשכת פרק זמן מספיק לגרימת נזק^[15].

הכרעה

1. יישום ההלכות שנקבעו בפסיקה על עובדות המקרה שלפנינו מצביע על כך שהונחה תשתית עובדתית לפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה בנוגע לפגיעה בכתפיים אך לא בנוגע לפגיעה בברכיים, כמפורט להלן.

לעניין הפגיעה בכתפיים

1. מעדותם של התובעת ומר ברבי עולה שביצעה פעולות חוזרות ונשנות בתכיפות וברציפות בכתפיה בעת סידור הסחורה, לרבות פעולות מעל גובה הכתפיים.

מהעדויות^[16] עולה שהמדפים העליונים במחלקות השונות נמצאים מעל גובה הכתף של התובעת וכי השתמשה בשרפרף כדי לסדר את הסחורה על המדפים שהיו גבוהים ממנה. עוד עולה מהעדויות כי התובעת לא הרימה את הקרטון עם הסחורה אלא הניחה אותו על הרצפה, לקחה הסחורה וסידרה אותה על המדפים.

נציין כי לאחר שמיעת עדויות אלה הסכימו הצדדים על העובדות הבאות: "התובעת סידרה את הסחורה על מדפים בגבהים שונים. גובה המדף התחתון היה בין 10 ל-20 ס"מ מהרצפה והמדף העליון היה מעל גובה הראש. לצורך סידור הסחורה על המדפים העליונים השתמשה התובעת בשרפרף" וכן "לצורך סידור הסחורה התכופפה התובעת עם הגב והיטתה את צווארה בהתאם לגובה הנדרש, ברציפות ובתכיפות למעלה ולמטה".

מכאן, שלצורך סידור הסחורה במדפים העליונים לקחה התובעת מוצר או מספר מוצרים, סידרה אותם במדפים העליונים שנמצאים מעל גובה הכתפיים, וחזרה על פעולה זו פעמים נוספות ברציפות ובתכיפות עד לסיום סידור הסחורה.

התובעת אף העידה שלעיתים השתמשה בשרפרף לצורך סידור הסחורה. בהקשר זה נציין כי בניגוד לטענת הנתבע לא מצאנו שהיא העידה שכאשר סידרה מוצרים בעת העמידה על השרפרף היו כתפיה בגובה המדף העליון והתרשמנו כי היה עליה להרים את ידיה מעל גובה הכתפיים לסדר את המוצרים במדפים הגבוהים וגם במקרים שבהם עמדה על השרפרף.

כלומר, הוכח שהתובעת ביצעה פעולות חוזרות ונשנות מעל גובה הכתף כשסידרה סחורה על המדפים העליונים, גם במקרים שבהם נעזרה בשרפרף לצורך כך.

1. נוסיף כי בהתאם לפסיקת בית הדין הארצי בעניין שזירי^[17] הפעולות שהתובעת ביצעה בידיה עשויות להשפיע גם על הכתפיים, אף אם לא בוצעו מעל גובה הכתף. ובלשונו של בית הדין הארצי:

"תשתית עובדתית בעילת המיקרוטראומה לליקוי בכתפיים אינה מתקיימת רק באותם מקרים של הרמת ידיים מעל לגובה הכתפיים, אלא בכל המקרים שבהם לצורך ביצוע העבודה מבוצעות תנועות חוזרות ונשנות בכתפיים. משמדובר בעבודת סבלות שנעשית בידיים, הכרוכה בהרמה ובהורדה של חפצים (מהרצפה ומהמדפים לעגלה, מהעגלה לרכב, מהרכב לעגלה ומהעגלה לרצפה והמדפים במרפאה) וכן במשיכה ודחיפה של עגלה על ידי הידיים, גם הכתפיים נוטלות חלק בפעולות הכרוכות בעבודה זו, כפי שנקבע בעניין יוספי" (ההדגשות הוספו – ק.כ).

נבהיר כי למרות שהמבוטח בעניין שזירי עסק בעבודת סבלות ניתן להקיש מהאמור גם על המקרה שלפנינו מכיוון שהוכח כי התובעת ביצעה פעולות חוזרות ונשנות בידיה שיש בהן כדי להשפיע על כתפיה, ונסביר.

בכתב התביעה^[18], בתצהיר^[19], בטופס התביעה למל"ל^[20] ובשאלון^[21] תיארה התובעת פעולות שונות שביצעה באמצעות ידיה במהלך עבודתה כסדרנית סחורה – הרמת קרטונים, נשיאתם למחלקה שבה עבדה וסידור הסחורה שבקרטונים במדפים הנמצאים בגבהים השונים, לרבות מעל גובה הכתף, גם כשעמדה על שרפרף. התובעת ביצעה פעולות אלה בידיה בתכיפות וברציפות במשך כל חמש שעות עבודתה.

גם מר ברבי אישר בשאלון למעסיק^[22] את תנאי עבודתה של התובעת, לרבות הרמת סחורה וסידורה במדפים בגבהים שונים.

בנסיבות אלה, משהתובעת ביצעה פעולות חוזרות ונשנות בתכיפות וברציפות בידיה שכללו גם פעולות מעל גובה הכתף בעת סידור הסחורה במדפים העליונים, אף כשעמדה על שרפרף, הרי שתנועות אלה יכולות להשפיע אף על הליקויים בכתפיה, בהתאם לנפסק בפסק דין שזירי.

1. בהקשר זה נציין כי גם אם היינו משתכנעים שהפעולות בכתפיים בוצעו רק בעת סידור הסחורה במדפים העליונים שבחנות, הרי שיש לזכור כי התובעת עבדה בסידור סחורה בחנות "מקס סטוק" במשך תשע שנים, חמישה ימים בשבוע, חמש שעות ביום ולכן נוכח ההלכה שהתשתית העובדתית לעילת המיקרוטראומה נבחנת "על רקע מכלול התנועות שמבצע המבוטח ובראי משך תקופת ההעסקה. בין שני אלה קיימת זיקת גומלין, כך שככל שמשך ההעסקה הכולל ממושך יותר ניתן להסתפק בפרק זמן קצר יותר במשך יום העבודה שבו מבוצעות התנועות החוזרות והנשנות"^[23], הרי שניתן להסתפק בפרק זמן קצר יותר במשך יום העבודה שבו מבוצעות התנועות החוזרות ונשנות בכתפיים.
2. אי לכך, שוכנענו כי עלה בידי התובעת להוכיח שביצעה פעולות חוזרות ונשנות בתכיפות וברציפות בכתפיה בעת סידור הסחורה בחנות בכלל ובמדפים העליונים בפרט.

לעניין הפגיעה בברכיים

1. מעדותה של התובעת עולה כי לא ביצעה פעולות חוזרות ונשנות בברכיים בעת סידור הסחורה במדפים התחתונים. היא העידה כי סידרה את הסחורה במדף התחתון תוך כדי כיפוף הגב^[24].

כלומר, מעדות התובעת עולה שלא סידרה את הסחורה במדפים התחתונים בדרך של כריעה על הברכיים, גרירתם על הרצפה או תוך כדי ביצוע תנועות חוזרות ונשנות בברכיים.

נוסיף, כי לא עלה מעדותה של התובעת כי העלייה על שרפרף הייתה בתכיפות וברציפות באופן שהוביל לכיפוף חוזר ונשנה בברכיה, טענה שהועלתה לראשונה בסיכומים מטעמה^[25]. כל טענותיה בנוגע לפגיעה בברכיים התייחסה לסידור הסחורה במדפים התחתונים. כמו כן, לא הוכח כי בכל פעם שעלתה על השרפרף לקחה מוצר אחד וירדה אלא נטלה מספר מוצרים בכל פעם, כך שמספר הפעולות שביצעה בברכיה אינו שווה למספר הפעולות שביצעה בזמן שידיה מורמות מעל גובה הכתף כדי לסדר את הסחורה במדפים העליונים.

1. כמו כן, גם מעדותו של מר ברבי לא ניתן ללמוד שהתובעת ביצעה פעולות חוזרות ונשנות בברכיים בעת סידור הסחורה במדפים התחתונים^[26]. מר ברבי העיד כי התובעת סידרה את המדף התחתון תוך כדי ישיבה על שרפרף או כיפוף הגב כלפי מטה.

כלומר, גם מעדות זו עולה כי התובעת לא ביצעה פעולות חוזרות ונשנות בברכיים בתכיפות וברציפות, אלא ישבה על שרפרף כשהסחורה לידה וכופפה את הגב בעת סידור הסחורה.

בהקשר זה נוסיף כי גם אם בעת הישיבה על השרפרף היו רגלי התובעת בתנוחה כיפוף, הרי שבהיעדר עדות לכך שנדרשה לבצע פעולות של קימה וישיבה ברציפות ובתכיפות מדובר בתנוחה לא נוחה שלגביה נקבע שאינה מקימה עילה למיקרוטראומה, כאמור.

1. נוסיף, כי לא נעלמו מעינינו טענות התובעת בכתב התביעה^[27], בתצהיר^[28], בטופס התביעה למל"ל^[29] ובתשובות לשאלון^[30] שלפיהן נדרשה לכרוע על הברכיים מספר רב של פעמים בכל שעות העבודה בתדירות רבה אלא שכאמור היא לא חזרה על טענות אלה בעדותה ומר ברבי סתר את טענותיה בדבר ביצוע פעולות חוזרות ונשנות בברכיה.
2. בנסיבות אלה, לא עלה בידי התובעת להוכיח כי ביצעה פעולות חוזרות ונשנות בתדירות ובתכיפות בברכיה לצורך סידור הסחורה במדפים התחתונים.
3. לעניין טענת התובעת למחלת מקצוע נציין כי פריט 12 לחלק ב' לתוספת השנייה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), התשי"ד-1954 (להלן: התקנות) מתייחס למחלת "בורסיטיס של הברך" שנובעת מתנאי עבודה הגורמים לחיכוך הברך במשך תקופה ממושכת. כאמור, בענייננו לא נטען ובוודאי שלא הוכח כי התובעת גררה את ברכיה על הרצפה במשך זמן ממושך במהלך עבודתה. בנסיבות אלה, לא הוכח כי פגיעתה בברכיים מהווה מחלת מקצוע כהגדרתה בתקנות.
4. לסיכום, מצאנו כי לא הוכח שהתובעת ביצעה פעולות חוזרות ונשנות בברכיים במהלך עבודתה בתדירות ובתכיפות וכי ליקויה בברכיים אינה מהווה מחלת מקצוע כהגדרתה בתקנות.
5. מן המקובץ עולה כי עלה בידי התובעת להוכיח תשתית עובדתית לפגיעה בכתפיים על פי תורת המיקרוטראומה אך לא לפגיעה בברכיים.

סוף דבר

1. התביעה להכרה בליקוי בברכי התובעת כפגיעה בעבודה על דרך המיקרוטראומה – נדחית.
2. כמו כן, בנוגע לליקויים בכתפי התובעת עלה בידיה להניח תשתית עובדתית לפגיעה בעבודה מכוח עילת המיקרוטראומה ולכן יש למנות מומחה רפואי גם בנוגע לליקויים בכתפיים.
3. אי לכך, ימונה מומחה - יועץ רפואי גם לבחינת הקשר הסיבתי רפואי בין תנאי העבודה לליקויים בכתפיים של התובעת. לעובדות המוסכמות יתווסף כי הפעולות מבוצעות גם מעל גובה הכתף בסעיף המתייחס לסידור הסחורה במדפים העליונים.
4. החלטה על מינוי מומחה גם בנוגע לליקויים בכתפיים תישלח לאחר שתתקבל עמדת הנתבע בנוגע ליקויים בצוואר.
5. התיק יובא לעיוני ביום 9.12.2022.

יצוין כי הכרעתנו בתביעה להכרה בליקויים בברכיים כפגיעה בעבודה מהווה פסק דין ולכן ניתן לערער עליה בזכות בפני בית הדין הארצי לעבודה בירושלים, בתוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין.

ניתנה היום, ג' כסלו התשפ"ג, (27 נובמבר 2022), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

1. נספח ב' לכתב התביעה. ↑

2. סעיף 2 לכתב התביעה. ↑

3. לעניין הליקוי בצוואר יצוין כי על הנתבע להודיע עמדתו לאחר שהתובעת המציאה מסמכים רפואיים לעניין הליקוי בצוואר והוסכם כי ככל שעמדתו לא תשנה יתייחס המומחה שימונה גם לליקוי זה - עמ' 9 לפרוטוקול ש' 21 – 28. ↑

4. עדות מר ברבי – עמ' 6 לפרוטוקול ש' 30. ↑

5. עב"ל (ארצי) 36970-07-17 סגרון – המל"ל, (30.8.2018). ↑

6. עב"ל (ארצי) 46785-12-15 שושן – המל"ל, (11.6.2018). ↑

7. עב"ל (ארצי) 391/07 הראל – המוסד לביטוח לאומי, (15.6.2008); עב"ל (ארצי) 243/07 בן אהרון – המוסד לביטוח לאומי, (27.1.2008). ↑

8. עב"ל (ארצי) 16094-05-14 דוידוב – המל"ל, (12.12.2016). ↑

9. עב"ל (ארצי) 481/99 המוסד לביטוח לאומי – מכלוביץ', פד"ע לח 461 (2003). ↑

10. עב"ל (ארצי) 1279/01 כהן – המוסד לביטוח לאומי, (6.1.2004). ↑

11. עב"ל(ארצי) 313/97 המוסד לביטוח לאומי – יניב, פד"ע לה 529 (1999). ↑

12. עב"ל (ארצי) 1078-11-19 כהן – המוסד לביטוח לאומי (7.7.2020). ↑

13. דב"ע (ארצי) מו/64 – 0 מיכאלי – המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם); דב"ע (ארצי) מח/77 – 0 מזרחי – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יט 538 (1988). ↑

14. עב"ל (ארצי) 63/03 אדרי – המוסד לביטוח לאומי, (23.8.2005); עב"ל 9683-12-11 בארוד – המוסד לביטוח לאומי, (16.9.2013). ↑

15. עב"ל (ארצי) 90/06 כובש – המוסד לביטוח לאומי, (2006); עב"ל (ארצי) 465/07 יהודאי – המוסד לביטוח לאומי, (2007). ↑

16. עדות התובעת – עמ' 4 לפרוטוקול ש' 10 – 11; עדות מר ברבי – עמ' 7 לפרוטוקול ש' 22 – 28. ↑

17. עב"ל (ארצי) 13198-07-20 שזירי - המוסד לביטוח לאומי (10.10.2021). ↑

18. סעיף 5 לכתב התביעה. ↑

19. סעיף 7 לתצהיר התובעת. ↑

20. מוצג נ/1. ↑

21. מוצג נ/2. ↑

22. מוצג נ/4. ↑

23. עב"ל (ארצי) 1078-11-19 כהן – המוסד לביטוח לאומי (7.7.2020). ↑

24. עדות התובעת – עמ' 4 לפרוטוקול ש' 14 – 15. ↑

25. סעיף 11 לסיכומי התובעת. ↑

26. עדות מר ברבי – עמ' 7 לפרוטוקול ש' 22 – 24, בעמ' 8 ש' 21 – 26. ↑

27. סעיף 5 לכתב התביעה. ↑

28. סעיף 7 לתצהיר התובעת. ↑

29. מוצג נ/1. ↑

30. מוצג נ/2. ↑