1. בפני בקשה לעיון חוזר בהחלטתי מיום 19.6.22 בה חייבתי את התובעת – חברה בע"מ – להפקיד 25,000 להבטחת הוצאות הנתבעות במשפט. יוזכר, כי המדובר בתביעת חוב כאשר הסעד המבוקש הוא מעל מליון שקלים.
2. לטענת התובעת, הטעם לבקשה הוא צירוף ראיות ביחס לאיתנותה הכלכלית, אשר לא בה זכרם בבקשה המקורית.
3. הנתבעות מתנגדות לבקשה ומציינות, כי היא אינה מעלה בסיס לעיון חוזר בהתאם למבחני הפסיקה, וזאת בפרט כאשר אין מדובר בשינוי נסיבות שהתרחש לאחר מתן ההחלטה. בפועל, לשיטתן מדובר בערעור על החלטת בית המשפט, אשר אינו יושב כערכאת ערעור על החלטותיו שלו.
4. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים נחה דעתי כי דינה להידחות.
5. כידוע, החלטת ביניים, אינה יוצרת מעשה בית דין והערכאה שנתנה אותה רשאית לשוב ולעיין בה ואף לשנותה. יחד עם זאת, בהתאם להלכה הפסוקה, עיון חוזר בהחלטת ביניים לא יעשה כדבר שבשגרה והוא שמור למקרים חריגים (רע"א 1056/10 קווי אשראי לישראל שירותים פיננסיים משלימים בע"מ נ' אליעד, פסקה 3 (נבו 20.7.2010); רע"א 8347/08 קאשי נ' קאשי חברה קבלנית לבניין בע"מ, פסקה 5 (נבו 19.4.2009)). הטעמים לכך נעוצים בצורך להבטיח יציבות, סופיות, יעילות והגינות ההחלטה השיפוטית (רע"א 4472/10 Proneuron Biotechnologies ,Inc נ' טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ, פסקה כ' (נבו 6.10.10)). בהתאם לאמור, בפסיקה הוכרו שתי עילות המצדיקות עיון חוזר: הראשונה, שינוי נסיבות מהותי המצדיק בחינה מחודשת של ההחלטה המקורית; השניה, כאשר מתברר לבית המשפט כי החלטתו ניתנה מחמת טעות, שתיקונה מוביל לשינוי ההחלטה (רע"א 1687/17 קואופ ישראל סופרמרקטים בע"מ נ' ליברטי פרופרטיס בע"מ, פסקה י, (נבו 7.3.2017)). עוד נקבע כי נטל השכנוע בדבר התקיימותם של הטעמים המיוחדים המצדיקים שינוי ההחלטה השיפוטים שניתנה מוטל על המבקש את העיון החוזר (עניין קווי אשראי לישראל האמור).
6. במקרה דנא, אין חולק שהראיות שמוגשות כעת בדבר מצבה הכלכלית של התובעת היו ידועות לה בעת הגשת תגובתה לבקשה להטלת ערבויות. התובעת מטעמיה שלה, בחרה לא להביא כל ראיה בנושא בפני בית המשפט. לשון אחרת, אין המדובר בשינוי נסיבות כלל ובוודאי לא בשינוי נסיבות מהותי. כידוע, מקרה מובהק בו תידחה בקשה לעיון חוזר הינו כשהיא "נעוצה בנסיבות שהיו בשליטתו של המבקש ואשר לא הייתה מניעה של ממש לבררן קודם לכן" (רע"א 4752/20, פלוני נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ, פסקה 17 (נבו 22.11.2020)).
7. בהקשר האמור, עוד ראוי לציין, כי גם התובעת בהגינותה לא טענה הלכה למעשה לשינוי נסיבות, אלה ציינה כי סברה שלמקרא הבקשה המקורית להטלת ערבויות "מתייתר הצורך בצירוף ראיות ביחס למצבה הכלכלי" (סעיף 6 לבקשה לעיון חוזר). לנוכח טענה זו, מן הראוי להזכיר מושכלות יסוד, כי הנטל להוכיח שיש לפטור תובעת שהיא חברה מהפקדת ערבויות להוצאות משפט, מוטל על שכמה של התובעת (וראו סעיף 2 להחלטתי מיום 19.6.22). על כן, אין מקום לטענה האמורה גם לגופו של עניין.
8. בשולי הדברים אציין, כי מהנסיבות האמורות גם לא מצאתי מקום לקבל את בקשת התובעת להחליף את הפקדת הסכום שנקבע בערבות מטעם בעליה (שגם ראיות בדבר יכולתו הכלכלית לא צורפו).
9. סוף דבר, הבקשה לעיון חוזר נדחית.
10. ניתנת ארכה להפקדת הערבויות נשוא הבקשה עד ליום 22.8.22.
11. התובעת (המבקשת) תישא בהוצאות הבקשה בסך 1500 ₪.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"א אב תשפ"ב, 08 אוגוסט 2022, בהעדר הצדדים.