בפניי בקשת הצד השלישי לחיוב שולחת ההודעה לצד שלישי (הנתבעת) בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות, בהתאם לסעיף 353א' לחוק החברות, התשנ"ט-1999 ותקנה 157(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018;

ברקע תביעה שהגישו התובעות כנגד הנתבעת בטענה להפרת זכויות יוצרים, גניבת עין והתערבות לא הוגנת בכך שהנתבעת הקימה לעצמה אתר סחר מקוון זהה בעיצובו לאתר התובעת 1 (להלן: "התובעת") תוך העתקת עיצובים תכנים, תמונות ומוטיבים ייחודיים מאתר התובעת.

הנתבעת הכחישה בכתב ההגנה את טענות התובעות, כפרה בטענת התובעת להיותה בעלת זכויות יוצרים ושלחה הודעה לצד שלישי למבקשת, העוסקת בעיצוב גרפי, בטענה שהנתבעת שכרה את שירות המבקשת (ששימשה בעבר כמעצבת של אתר התובעת) לעיצוב אתר אינטרנט מקורי, הסתמכה על מצגי המבקשת בנוגע למקוריות היצירות וזכאית לשיפוי מהמבקשת בגין כל סכום שתחויב לשלם לתובעות.

המבקשת דוחה את טענות הנתבעת, ובין היתר טוענת, כי הנתבעת הפרה ביודעין זכויות בתוכן וויזואלי וכתוב השייך לאחרים, לרבות יצירות השייכות לתובעת; כי אתר התובעת כולל אלמנטים שאין לתובעת בהם זכויות יוצרים; וכי הלוגו שנערך עבור התובעת שונה מהותית מהלוגו של הנתבעת.

בבקשה הנתמכת בתצהיר טוענת המבקשת כי סיכויי התביעה וההודעה לצד שלישי נמוכים ועל הנתבעת חברה בע"מ להפקיד ערובה להבטחת הוצאות המבקשת בהליך.

בתגובה שאינה נתמכת בתצהיר טוענת הנתבעת שעל בית המשפט לנהוג במתינות ולהפעיל שיקול דעתו בסבירות, כי המבקשת מנסה להשתיק את הנתבעת בדרישתה להתנות את המשך ההליכים בהפקדת ערובה על ידי הנתבעת וכי סיכויי ההודעה לצד שלישי גבוהים - משהמבקשת אותה שכרה הנתבעת לביצוע עיצוב מקורי לא הזהירה את הנתבעת מפני שימוש בתמונות או ביצירות הנטענות על ידי התובעות.

דיון

לאחר שבחנתי את הבקשה והתגובה, מצאתי לחייב את הנתבעת בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המבקשת (הצד השלישי). אבהיר טעמיי;

בהתאם להוראות סעיף 353א' לחוק החברות, תשנ"ט-1999, הכלל הוא חיוב תובעת שאחריות בעלי המניות בה מוגבלת במתן ערובה להבטחת הוצאות ואילו מתן הפטור מהפקדת ערובה הוא החריג, אם סבר בית המשפט שנסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה או אם החברה הוכיחה שיש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע. הנטל להוכחת חריגים אלה מוטל על החברה התובעת (ראו; רע"א 10376/07 ל.נ ההנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (פורסם בנבו, 11.2.2009) (להלן: "עניין ל.נ הנדסה")).

בהתאם לפסק הדין שניתן בעניין ל.נ. הנדסה ממוחשבת יש לערוך בחינה תלת שלבית. בשלב הראשון, נבחנת היכולת הכלכלית של החברה התובעת לעמוד בהוצאות שייפסקו. אם במסגרת בחינה זו לא הצליחה התובעת להוכיח שיש ביכולתה לעמוד בהוצאות הנתבע ככל שתידחה תביעתה, עובר הדיון לשלב השני בו בוחן בית המשפט האם ישנן נסיבות המצדיקות פטור מהפקדת ערובה. בשלב השלישי, קובע בית המשפט את גובה הערובה. בשלבים השני והשלישי נדרש בית המשפט לאזן בין זכות הגישה לערכאות לבין זכותו של הנתבע שלא ייצא מפסיד באם תעדחה התביעה נגדו.

השיקול המנחה בעניין זה הוא שיקול כלכלי של מצבה הפיננסי של החברה התובעת. התכלית הוא הפחתת החשש שמא נתבע שזכה בדין לא יוכל לגבות הוצאות מהתובעת, המסתתרת מאחורי ישות משפטית ערטילאית נטולת נכסים (ראו; רע"א 7496/15 אור בנמל בתל אביב הקטנה בע"מ נ' צפון הירקון תל אביב בע"מ (פורסם בנבו, 14.02.2016)).

הנתבעת היא חברה בע"מ ולצרכי ההודעה לצד שלישי ושאלת הפקדת ערובה להבטחת הוצאות הצד השלישי, דינה כדין תובעת. תקנה 157 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 מסמיכה את בית המשפט לצוות על תובע להפקיד ערובה לתשלום הוצאותיו של נתבע. תקנה 23(ג) קובעת שדין צד שלישי כדין נתבע לכל דבר ועניין, למעט לעניין הגשת תביעה שכנגד ולא ראיתי מקום להבחין בין נתבע העותר לחייב תובע בערובה להבטחת הוצאותיו לבין צד שלישי, נתבע בהודעת צד ג', העותר לחייב את המודיע בערובה להבטחת הוצאותיו. גם נתבע בהודעת צד ג' יכול שיהיה זכאי להוצאות משולח ההודעה, ואין מקום למנוע ממנו, במקרה המתאים, את האפשרות שהוצאותיו יובטחו מראש. הרציונל הוא אותו רציונל, הבטחת תשלום הוצאות למי שנתבע, בין כנתבע ישיר ובין כנתבע בהודעת צד ג', למקרה והתביעה כנגדו תדחה והוא יהיה זכאי להוצאות (ראו גם; בש"א (מחוזי-ת"א) 12182/09 מורביקו אוברסיס בע"מ נ' ז' גולדמן אינטרנשיונל טרייד בע"מ (פורסם בנבו, 18.11.2009); ת.א (מחוזי-ת"א) 27849-10-16 נציגות הבית המשותף ברחוב ישראל גלילי נ' גינדי מגדלי הלאום בע"מ (פורסם בנבו, 5.6.2019)).

במקרה זה, הנתבעת עליה מוטל הנטל לסתירת החזקה הקבועה בסעיף 353א' לחוק החברות ולהוכחת היותה בעלת חוסן פיננסי ויכולת לעמוד בתשלום הוצאות המבקשת אם וככל שתידחה ההודעה לצד שלישי, אינה עומדת בנטל המוטל עליה. אין בתגובה ולו טענה להיות התובעת בעלת חוסן כלכלי ויכולת לעמוד בתשלום הוצאות המבקשת. התגובה מוגשת ללא תצהיר תומך וללא אסמכתאות להוכחת איתנות פיננסית של הנתבעת ויכולת לעמוד בהוצאות.

בנסיבות העניין, לאחר בחינת טענות הצדדים ויישום מבחני הפסיקה, לא מצאתי לסטות מהחזקה הקבוע בדין ולפטור את הנתבעת מהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המבקשת.

אשר לסיכויי התביעה, שאלה זו מצויה מצריכה ברור עובדתי ושמיעת ראיות הן לגבי התביעה והן לגבי ההודעה לצד שלישי ולא שוכנעתי כי הסיכויים כה גבוהים באופן שיש לפטור את הנתבעת מהפקדת ערובה.

סכום הערובה ראוי שיהיה מידתי ויאזן נכונה בין זכות הגישה לערכאות לבין זכותה של המבקשת להיפרע את הוצאות המשפט שייפסקו, ככל שייפסקו, לטובתה אם תידחה ההודע לצד שלישי שהוגשה נגדה. סכום התביעה עומד על סך של 240,000 ₪ ובשים לב להיקף הברור העובדתי, איזון מידתי וראוי בנסיבות העניין מחייב לקבוע את גובה הערובה על סך של 20,000 ₪.

הנתבעת תפקיד ערובה בסך של 20,000 ₪ להבטחת הוצאות המבקשת הצד השלישי במזומן או בערבות בנקאית צמודה למדד עד ליום 5.8.2022. לא תופקד הערובה במועד, תימחק הודעה לצד שלישי.

הנתבעת תישא בהוצאות המבקשת בגין הבקשה בסך 2,500 ₪ תוך 30 יום.

התיק יובא לעיוני ביום 6.8.2022 לבדיקת ההפקדה.

ניתנה היום, ג' תמוז תשפ"ב, 02 יולי 2022, בהעדר הצדדים.