לפני התנגדות לביצוע שטר חוב ובקשה להארכת המועד להגשתה.

1. המשיבה הגישה לביצוע שטר חוב בסך של 75,000 ₪, משוך על ידי המבקשת לפקודת המשיבה ליום 8.7.21 (להלן: "שטר חוב").
2. המבקשת הגישה התנגדות לביצוע שטר החוב וכן בקשת למתן ארכה להגשת ההתנגדות.

לפי הנטען בבקשה, נמסר שטר החוב למשיבה כבטחון להתחייבויות המבקשת במסגרת הסכם שכירות מיום 22.6.20 ושלפיו שכרה המבקשת מהמשיבה משרדים בבניין שברחוב הברזל 3 בתל אביב (להלן: "הסכם השכירות"). בהמשך, בהסכם נוסף מיום 14.9.21 (להלן: "התוספת"), סוכם על קיצור תקופת השכירות וסיום השכירות ביום 30.9.21.

שטר חוב, כך נטען בהתנגדות, נמסר כביטחון להתחייבויות המבקשת, והוגש לביצוע נוכח טענת המשיבה ששלפיה לא המציאה המבקשת את כל האישורים המראים על תשלום כל החובות בגין החזקת המושכר בתקופת השכירות, אישורים על תשלום חובות במסי ארנונה, חשמל, מים ודמי ניהול.

בפועל, גם זאת נטען, אין כלל חובות כאלו של המבקשת בגין תקופת השכירות ואף הוצגו אישורים שכאלו מצד צדדי ג'. אותם האישורים אינם מופנים למשיבה, שכן למבקשת את יפוי כוח לפעול בשם המשיבה, אך מלמדים על היעדר חובות שכאלו.

טוענת לפיכך המבקשת שאין כל יסוד לניסיון לתבוע את ביצוע שטר החוב שכן לא נותר חוב ולא התקיימו התנאים בגינם נמסר שטר החוב כבטחון.

1. ההתנגדות הוגשה ביום 3.1.22, ובהודעה על הגשתה צוין שהמועד האחרון לגשת ההתנגדות היה יום 29.8.21. לצד ההתנגדות, הוגשה גם בקשה למתן ארכה להגשתה.

לטענת המבקשת, מיד לאחר שנתקבלה האזהרה על הגשת שטר החוב לביצוע, נעשתה פנייה למשיבה בניסיון להידבר ולהביא לביטול ההליך. בעקבות פנייה זו, כך נטען, נחתמה התוספת וסוכם שהמבקשת תציג עד ליום 31.12.21 את האישורים על היעדר חובות בגין תקופת השכירות. אישורים שכאלו גם הוצגו אלא שהמשיבה בחרה להתעלם מהם ולכן לא היה מנוס מפני הגשת ההתנגדות. על יסוד טענה זו הוגשה העתירה להארכת המועד להגשת ההתנגדות עד למועד בו הוגשה.

1. בעקבות הגשת ההתנגדות התקיים דיון ביום 6.4.22, ובמהלכו הושג הסדר דיוני שלפי ניתנה למשיבה ארכה לבדוק אם נותרו חובות בגין הנכס בתקופת השכירות. ככל שימצא שאין כאלו כי אז יסתיים בירור התביעה בהשלמת טיעון ביחס להוצאות ההליך; וככל שימצא שיש כאלו תינתן למבקשת ארכה להסדרתם וישמע טיעון ביחס להוצאות.
2. בהחלטה מיום 20.6.22 נקבע שבהיעדר התייחסות להסדר הדיוני יקודם בירור המחלוקות בהגשת תצהירים.
3. בהודעה מיום 12.7.22 בקשה המשיבה לבטל את ההחלטה מיום 20.6.22. המשיבה טענה כי מצאה שנותרו חובות מתקופת השכירות בסך של כ- 461 ₪ וכי המבקשת הפרה את הסכם השכירות והסבה נזקים למשיבה. המשיבה בקשה לחייב את המבקשת בתשלום יתרת החוב שנותרה ולחילופין, שיקוים דיון בהתנגדות. בהחלטה מיום 13.7.22 נתקבלה הבקשה החלופית ונקבע מועד לדיון.
4. בדיון אשר התקיים היום, 19.7.22, נחקר המצהיר מטעם המבקשת, וסוכמו הטענות בעל פה. הצעה להסדר ליישוב המחלוקות לא נתקבלה ומכאן החלטה זו.
5. אין למעשה מחלוקת על כך שההתנגדות הוגשה באיחור, אך לטענת המבקשת יש ליתן לה ארכה להגשתה.

בהתאם לתקנה 176(ב) בתקנות סדרי הדין האזרחי, תשע"ט-2018, "נקבע בתקנות אלה או בכל חיקוק זמן לעשיית דבר או להימנע מעשיית דבר או מדד להיקף כתב טענות, יחול האמור כל עוד בית המשפט לא הורה אחרת מטעמים מיוחדים". בהוראה זו לא שונה ההסדר הנוהג בתקנות הקודמות, שלפיו שומה על המבקש הארכת מועד הקבוע בתקנות להראות "טעם מיוחד" לקבלת הארכה. כך גם חלה הפסיקה שלפיה, ככלל, "טעם מיוחד" הינו טעם הנגזר מגורם חיצוני אשר איננו קשור לבעל הדין ואינו בשליטתו.

במקרה דנא, טוענת המבקשת כי עם קבלת האזהרה החלה הידברות, שכן לטענתה כלל לא נותר חוב ולא הייתה הצדקה להגשת שטר החוב לביצוע. טענה זו נתמכת בתוספת - הסכם לסיום תקופת השכירות. הסכם שנכרת ביום 14.9.21 ובמסגרתו אכן הסכמה שלפיה ניתנה למבקשת ארכה להמצאת אישורים עד 31.12.21, וככל שתעשה כן ותשלם את ההוצאות שנפסקו בסך 270 ₪ יסגר תיק ההוצאה לפועל.

אף שבסופו של יום לא הושג הסדר ליישוב המחלוקות, ניתן להבין כיצד סברה המבקשת שגם ניתנת לה הארכה להגשת ההתנגדות וניתן להבין מדוע לא הוגשה ההתנגדות עד למועד בו הוגשה. טענה זו אך התחזקה במהלך חקירתו הנגדית של המצהיר מטעם המבקשת, אשר תיאר את רוח הדברים בפגישה שהתקיימה.

לטענת המשיבה, לא ניתן לקבל טענה להסכמה שכזו כשהיא נטענת בעל פה, אלא שהטענה גם נסמכת על התוספת מיום 14.9.21 וממילא שבשלב זה של דיון בהתנגדות, גם טענה בעל פה נגד מסמך עשויה לבסס מתן רשות להגן, וודאי שגם בקשה להארכת מועד.

לכך יש להוסיף את החשש הברור מפני עיוות דין שיגרם אם תידחה ההתנגדות רק מן הטעם שהוגשה באיחור, כאשר המשיבה עצמה מודה בחוב בשיעור נמוך בהרבה מגובה שטר החוב. חוב בשיעור של כ- 461 ₪ בלבד.

ואם כך, הן נוכח ההסכמה שהושגה בהסכם מיום 14.9.21, הן נוכח הטענה כי באותה הסכמה הבינה המבקשת שניתנת לה ארכה להגשת ההתנגדות ככל שיהיה בה צורך, והן נוכח הרצון למנוע עיוות דין – אני מקבל את הבקשה להארכת מועד וניתנת למבקשת הארכה להגשת ההתנגדות עד למועד בו הוגשה.

1. אשר להתנגדות עצמה, מושכלות יסוד של דיני הפרוצדורה האזרחית המה, כי בשלב זה של דיון בהתנגדות עול ההוכחה המוטל על המבקשת מצומצם. המבקשת איננה נדרשת בשלב זה להראות כיצד תוכיח את גרסתה ולפיכך תינתן רשות להגן אפילו נטענה טענה בעל פה כנגד מסמך בכתב. לא שוקלים בשלב זה את מהימנות המבקשת או את סיכויי הצלחתה בתיק העיקרי. די לה למבקשת בשלב זה להראות כי יש בידיה טענות הגנה לכאורה, אשר אם יוכחו יובילו לדחיית הבקשה לביצוע שטר החוב. מאידך, חייבת המבקשת להיכבד ולפרט את טענותיה. טענות כלליות וסתמיות לא יצדיקו מתן רשות להגן. טענות שהתבדו מיסודן ייחשבו להגנת בדים ואף בגינן לא תינתן רשות להגן.
2. גולת הכותרת של טענות המבקשת הינה הטענה לאי התקיים התנאי שלשמו נמסר שטר החוב.

המבקשת טוענת כי שטר החוב ניתן כבטחון בלבד, להבטחת התחייבויותיה לתשלומים שונים לפי הסכם השכירות. עוד טוענת המבקשת כי תנאי זה לשמו נמסר שטר החוב לא התקיים. כי לא נותרו כלל חובות בגין תקופת השכירות ולכן לא הייתה סיבה ששטר החוב יוגש לביצוע.

טענות אלו פורטו בתצהיר התומך בהתנגדות ולה גם צורפו מסמכים הנחזים להיות אישורים של גופים שונים (עיריית תל אביב וחברת החשמל) על תשלומי חובות והיעדר חוב.

זאת ועוד. הרי המשיבה עצמה הודתה בבית המשפט שגם בבדיקות שעשתה מצאה חובות בהיקף של כ- 461 ₪ בלבד. סכום שרחוק מסכום שטר החוב כמרחק מזרח ממערב.

המשיבה מלינה בסיכומיה על כך שהמבקשת לא הסדירה את החובות שנמצאו, אלא שמקום השאלה אם כך נעשה ומדוע איננו שלב זה, אלא במסגרת התיק העיקרי. למעשה, אישור המשיבה על ההיקף הנמוך של החובות הנטענים, הוא כשלעצמו בסיס מספיק למתן רשות להתגונן, כך שניתן יהיה לברר את המחלוקות.

1. נוכח כל זאת, אני מקבל את הבקשה וניתנת למבקשת הרשות להתגונן מפני ביצוע שטר החוב.

כיוון שהחלטה זו ניתנת רק לאחר שהתקיים דיון בהתנגדות ולמרות התנגדות המשיבה לבקשה, תישא המשיבה בהוצאות המבקשת בגין הדיון בהתנגדות בסך של 6,000 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 יום ובלי קשר לתוצאות ההתדיינות בתיק העיקרי.

1. בירור התביעה לביצוע שטר החוב ימשך. קדם המשפט נקבע ליום 13.12.22, בשעה 12:00.

ניתנה היום, כ' תמוז תשפ"ב, 19 יולי 2022, בהעדר הצדדים.