ניתנה ביום 01 פברואר 2022

בעניין סק"כ 58560-01-22:

ובעניין סק"כ 62475-01-22:

ובעניין סק"כ 67050-01-22:

ובעניין סק"כ 67544-01-22:

סגן הנשיאה אילן איטח

1. לפנַי ארבע בקשות צד בסכסוך קיבוצי, שבהן מבוקש להורות, כהחלטה מקדמית, כי הדיון בהן יתקיים בבית הדין הארצי, וזאת מכוח סעיף 24(ג) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט - 1969.
2. סעיף 24(א)(2) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 (להלן - החוק) קובע כי לבית הדין האזורי תהיה סמכות ייחודית לדון, בין השאר:

"בתובענה בין מי שיכולים להיות צדדים להסכם קיבוצי מיוחד כמשמעותו בחוק ההסכמים הקיבוציים, תשי"ז-1957 (להלן –חוק הסכמים קיבוציים), בענין קיומו, תחולתו, פירושו, ביצועו או הפרתו של הסכם קיבוצי, או הסדר קיבוצי אחר או בכל ענין אחר הנובע מהם או בענין תחולתו, פירושו, ביצועו או הפרתו של כל דין;"

1. במסגרת תיקון 43 לחוק התווסף סעיף 24(ג), הקובע כך:

"(ג) על אף הוראות סעיף קטן (א)(2), רשאי נשיא בית הדין הארצי או סגנו, על פי בקשה של בעל דין או של היועץ המשפטי לממשלה שהוגשה לפני תחילת הדיון או במהלכו, להורות שדיון בתובענה לפי הסעיף הקטן האמור, שהוא בעל חשיבות, דחיפות או רגישות מיוחדת, יתקיים בבית הדין הארצי."

בדברי ההסבר להצעת החוק הוסבר הרקע להוספת סעיף 24(ג) לחוק, כך:

"לפי סעיף 24(א)(2) לחוק מוקנית סמכות ייחודית לבית דין אזורי בסכסוך בין מי שיכולים להיות צדדים להסכם קיבוצי מיוחד. במקרים מסוימים, יש לסכסוכים קיבוציים ממין זה השלכה על כלל העובדים, והם עלולים לגרום נזק כבד לציבור בעצם הימשכות ההתדיינות יתר על המידה. לשם כך מוצע להסמיך את נשיא בית הדין הארצי או המשנה לו, מיוזמתו או על פי בקשה של בעל דין או של היועץ המשפטי לממשלה, להורות, כי הדיון בתובענה לפי סעיף 24(א)(2) שהוא בעל חשיבות, דחיפות או רגישות מיוחדת, יתקיים בבית הדין הארצי".

1. הוראת חוק המאפשרת העברת דיון מערכאה דיונית לערכאת הערעור אינה תופעה שכיחה במשפט הישראלי, שכן תיחום הסמכויות מבטא את השקפת המחוקק בדבר דרך המלך לניהולם של הליכים משפטיים. עם זאת, בשני הקשרים מצא המחוקק לסטות מדרך מלך זו וקבע מנגנון המאפשר העברת דיון כאמור. כך נעשה בשנת 2000 במסגרת סעיף 6 לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס - 2000, בקשר להעברת דיון בעתירה מינהלית מבית המשפט לעניינים מינהליים לבית המשפט הגבוה לצדק, וכן בשנת 2012 במסגרת תיקון 43 לחוק.
2. המאפיינים הכלליים המשותפים לסכסוכים קיבוציים אינם יכולים, כשלעצמם, להוות טעם המצדיק העברת הדיון, שאם ייאמר כן, יהפוך סעיף 24(ג) לכלל וסעיף 24(א)(2) לחריג, ועם זאת אין להסכין. משכך, את השימוש בסמכות זו יש לשמור לנסיבות חריגות ויוצאות דופן. בסב"א (ארצי) 14368-07-14‏‏ הסתדרות העובדים הלאומית - הסתדרות העובדים הכללית החדשה (להלן - ענין הוט) (21.7.2014) צוטטו הדברים שנאמרו בסק"כ (ארצי) 3774-03-13 פלונים - מדינת ישראל (24.3.2013), שלפיהם היעתרות לבקשה מכוח סעיף 24(ג) לחוק:

"תיעשה בנסיבות חריגות ויוצאות דופן בלבד. לאמור, במקרים בהם מדובר בסכסוך קיבוצי בעל השלכות רחבות היקף על כלל הציבור; כאשר ההתדיינות בסכסוך דורשת הכרעה מהירה נוכח הנזק הכבד העלול להיגרם מהימשכות ההליכים בו; וככל שמדובר בסכסוך 'בעל חשיבות, דחיפות או רגישות מיוחדת', אשר בחינתם תיעשה בשים לב למיהות הצדדים, למהותה של עילת הסכסוך, ולהשלכות הסכסוך הנדון על הציבור."

1. בענין הוט התבקשה הפעלת סעיף 24(ג) לחוק לגבי הליך שעסק בחלוקה ליחידות מיקוח בקבוצת הוט ובהכרה ביציגות בהן. בענין הוט נדחתה הבקשה כיוון שלא נמצא "כי יש בסכסוכים אלו חשיבות מיוחדת החורגת מעניינם הישיר של הצדדים להליך, או שעלולות להיות להם השלכות רחבות היקף על כלל הציבור". כך גם נקבע בסק"כ (ארצי) 52139-01-15‏ הסתדרות העובדים הכללית החדשה, איגוד עובדי התחבורה - מדינת ישראל רשות ‏החברות הממשלתיות (28.4.2015). באותו עניין נקבע כי בקשת צד העוסקת בהעסקת קרובי משפחה בנמלים אינה מצדיקה שימוש בסמכות הקבועה בסעיף 24(ג) לחוק, כיוון ש"אין מדובר בעניין שעלולות להיות לו השלכות רחבות היקף על הציבור כולו, או שהוא 'בעל חשיבות מיוחדת'".
2. ויודגש, קיומה של "חשיבות, דחיפות או רגישות מיוחדת" הוא תנאי הכרחי אך לא מספיק לשימוש בסמכות הקבועה בסעיף 24(ג) לחוק. אמנם, התקיימותה של איזו מאלה מקנה סמכות לבית הדין הארצי להעביר אליו את הדיון, אך סמכות לחוד והפעלת שיקול דעת לחוד. ביטוי לכך הוא שסעיף 24(ג) נוקט את המינוח "רשאי", ומכאן שנדרשת הפעלתו של שיקול דעת גם כאשר מתקיימות נסיבות אלה. דהיינו, עסקינן בבחינה דו שלבית. תחילה יש לבחון אם הסכסוך עונה על התנאים שנקבעו בסעיף 24(ג) לחוק ("חשיבות, דחיפות או רגישות מיוחדת") ואם התשובה לכך חיובית, יש לבחון, כשלב שני ובמסגרת שיקול הדעת הכללי המוקנה לבית הדין, אם ראוי לעשות כן בנסיבות העניין הקונקרטיות.
3. בגדרו של שיקול הדעת ניתן להתחשב, בין היתר, בהיקף הבירור העובדתי הנדרש; בשלב הדיוני שבו מצוי ההליך בבית הדין האזורי, אם זה בכלל נפתח בו, ויצוין כי כבר נפסק (בעניין הוט) שאין להיעתר לבקשה אשר "משמעותה תהא למעשה פתיחת ההליכים מחדש, תוך סרבול ועיכוב משמעותי בהכרעה בהם". עוד נציין כי גם העובדה שמדובר במספר סכסוכים בעלי נושא משותף או צדדים משותפים, שלכתחילה יש לבררם בהתאם לכללי הסמכות המקומית במספר בתי דין, אינה מצדיקה, כשלעצמה, את העברת הדיון בהם, כולם או חלקם, לבית הדין הארצי. זאת, נוכח האפשרות להגיש בנסיבות שכאלה בקשה לקביעת מקום השיפוט בהם וקיום הדיון בהם במאוחד, כאמור בתקנה 6 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב - 1991.
4. בענייננו, מקובלת עלינו עמדת הצדדים כי מתקיימים התנאים הקבועים בסעיף 24(ג) לחוק, שכן המדובר בסכסוך שחשיבותו, דחיפותו ורגישותו מיוחדות, בשים להיקף השביתה המתוכננת, המכסה את אותם הנמלים שדרכם נעשה עיקר פעילות התובלה הימית של מדינת ישראל ולהשלכה שיש לשביתה בהם על כלל המשק והציבור. עם זאת, כאמור אין די בקיומם של התנאים לשימוש בסמכות, אלא עדיין יש לבחון במסגרת שיקול הדעת אם אמנם ראוי שבקשות הצד תועברנה לבית דין זה. במסגרת הפעלת שיקול דעת זה אציין כי לו עמדה כל אחת מהבקשות הללו בפני עצמה, ספק אם היה מקום להיעתר לבקשות שלפני. הטעם לכך הוא שהשאלות המתעוררות בהן הן מסוג השאלות שבתי הדין האזוריים דנים בהן בשגרה וכן מאחר שהן כרוכות בבירור עובדתי שהוא אמנם בסוגיה ממוקדת אך כרוך בשמיעת עדים לא מעטים.
5. אלא שבענייננו, ולאחר ששקלתי את עמדות הצדדים כולם התומכות בהפעלת שיקול הדעת, הגעתי למסקנה כי יש לקבל את הבקשות בשל שילוב של טעמים: היות הסכסוך הנוגע לרפורמה בנמלים רב שנים; היות ההליך הנוכחי בעל זיקה להליך קודם שהתנהל במשך כשמונה שנים בבית הדין הארצי (סק"כ 40815-07-13); הצורך בהכרעה מהירה; והעובדה שקדמו לבקשות צד אלה הליכים שנפתחו בבית דין זה באותו עניין ממש ובין אותם צדדים, וכבר החל הדיון בהם (סק"כ
   55221-01-22; סק"כ 56051-01-22).
6. סוף דבר - הבקשות מתקבלות. הדיון בבקשות הצד שבכותרת יתקיים בבית דין זה. הדיון בהן יאוחד עם הדיון בסק"כ 55221-01-22 ובסק"כ 56051-01-22.

ניתנה היום, ל' שבט תשפ"ב (01 פברואר 2022) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.