1. לפני ערר וערר שכנגד על החלטת בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כב' השופט שמאי בקר) בה"ת 15516-02-22, בגדרה נעתר באופן חלקי ל"בקשת המדינה להורות על הארכת משך החזקת תפוסים על פי סעיף 35 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש), התשכ"ט – 1969... יחד עם סעיפים 21 ו- 26 לחוק איסור הלבנת הון, תש"ס – 2000" למשך 180 ימים נוספים (מעבר לתאריך התפיסה הראשוני 10.8.2021) והורה על השבת כלל התפוסים למעט-

א. "בית מגורים בהרצליה הידוע כגוש 6669 חלקה 723 בבעלות רועי ולי חיון";

ב. כלי הרכב שבבעלות רועי ולי חיון (תפיסה ברישום בלבד);

ג. "זכויות" של אלעד לוי "בביתו בנווה צדק המצוי בגוש 6929, חלקה 27, אלרואי 31 נווה צדק בתל אביב";

ד. אופנוע שבבעלות אלעד לוי (תפיסה ברישום בלבד);

ה. "מחשבים, טלפונים ניידים (כולל מכשיר ניווט) וניירת" השייכים לרועי ולי חיון ולאלעד לוי

(להלן- ההחלטה).

2. בהחלטה מפורטת המחזיקה 17 עמודים סקר בית משפט קמא כרקע להחלטתו את תולדותיהם של הליכים קודמים שהתקיימו בקשר לתפוסים (ראו פירוט התפוסים בסעיף 3 להחלטה), הן בבית משפט השלום (בקשה לשחרור תפוסים נדחתה ביום 29.9.2021 על ידי כב' השופט בני דורון) והן בבית המשפט המחוזי (ערר נדחה ביום 24.10.2021 על ידי כב' השופט מלמד), עמד על נימוקי הבקשה שלפניו, כמו גם על טעמי התנגדותם של המשיבים לה, ובהינתן "נתון עובדתי מוסכם ... שבניגוד לחשד הראשוני", ששימש בסיס לתפיסה הראשונית, "שכלל גם עבירות מרמה ועבירות מקור נוספות שביצעו לכאורה המשיבים בישראל" (חשדות לעבירות לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון, תש"ס – 2000) "החשד נגדם כיום מתייחס בעיקר לביצוע עבירה לפי סעיף 3(ב) לחוק איסור הלבנת הון", שב ונדרש לבחינת חומר החקירה שהונח לפניו (בעת הזו טרם הגשת כתב אישום אינו חשוף לעיני המשיבים) ובראי המסגרת הנורמטיבית (כפי שלשיטתו עולה מהפסיקה שהביא), קבע כי על יסוד "עדויות ומסמכים שצורפו לחומר החקירה" שוכנע "כי קיימות ראיות בעוצמה המצדיקה המשך התפיסה, אולם אך ורק ביחס לעבירה לפי סעיף 3(ב)(1) לחוק איסור הלבנת הון ..." ויש, איפוא, לצמצמה, בשים לב לחלוף הזמן מאז התפיסה הראשונית (כשנה), לשלב המתקדם של החקירה, לפגיעה הנמשכת בזכויותיהם של המשיבים, ול"תמורה שחלה בחשדות" נגדם - בעוד שהחשד הראשוני, כלל עבירות מרמה רבות, גם בחו"ל, "התמצה החשד בשלב זה בעבירה לפי סעיף 3(ב) לחוק איסור הלבנת הון".

על יסוד קביעותיו לעיל הורה בית משפט קמא על שחרור כל הכספים שנתפסו וכן מספר נכסי נדל"ן והותיר את התפוסים שבוארו בפתיח.

3. שני הצדדים מלינים על ההחלטה.

הערר הראשון הוגש על ידי המדינה הקובלת על שחרור התפוסים.

לעמדתה שגה בית משפט קמא משערך הבחנה בין סעיף 3(א) ו- 3(ב)(1) לחוק איסור הלבנת הון "בהקשר של חילוט הרכוש", באשר "הכלל לפיו יש לצוות על חילוט חל באופן שווה על כל העבירות במצויות בסעיפים 3 ו- 4 לחוק".

עוד נטען כי בית משפט קמא שגה בקביעתו "כי התמורות בחשדות יש בהן כדי להפחית את היקף התפיסה" עד כדי "שחרור מרבית הרכוש", לרבות ובמיוחד "שחרור כל הרכוש הנזיל" (למעט כלי הרכב) והותרת התפיסה ביחס לנכסי נדל"ן שחילוטם (במובחן מכספים) כרוכה במורכבות רבה.

4. ערר שכנגד הוגש מטעם בני הזוג חיון.

לטענתם עסקינן בתפיסה "בלתי חוקית", זאת משהתפוסים הוחזקו "במהלך 180 הימים, ללא החלטה שיפוטית מנומקת".

עוד נטען כי הקביעה לפיה קיימת "תשתית ראייתית לעבירה לפי סעיף 3(ב) לחוק איסור הלבנת הון בכלל ולשלב זה של ההליך בפרט (ההדגשה במקור)", לא נומקה כלל, דבר המונע מהם להשיג עליה ומותיר אותם "נעדרי כל יכולת ממשית ואפקטיבית להתמודד" עמה, מה גם שההחלטה חסרה כל דיון והכרעה בעניין 'פוטנציאל החילוט'.

לשיטתם בית משפט קמא לא נתן "משקל לקיפאון החקירתי - ראייתי בתיק", אף לא למחדלי המדינה (הטענה לקיומן של חשדות כנגד מר חיון בגרמניה) שהביאו לידי תפיסתו של רכוש בהיקף גדול ולפרק זמן ממושך, תוך פגיעה בזכות הקניין ומכל מקום הותיר בידי המדינה רכוש בהיקף העולה על הנדרש בנסיבות כולן.

5. לאחר שנתתי דעתי לטעוני הצדדים, להוראות הדין ולפסיקה, באתי לכלל דעה כי ההחלטה לוקה בחסר, באופן שאינה יכולה לעמוד.

6. "חוק איסור הלבנת הון מאפשר ... כאמור לחלט רכוש באופן זמני ועד להכרעת ההליך הפלילי – וזאת במטרה לשמור על מצבת נכסיו של הנאשם כמות שהיא, כך שניתן יהיה לבצע חילוט בבוא העת ככל שהנאשם יורשע... מטבע הדברים אל מול תכלית זו והאינטרס הציבורי הגלום בה, עומדת הפגיעה בזכות הקניין של הנאשם, שההליך בעניינו טרם הוכרע והוא נהנה מחזקת החפות. ...

קודם למתן סעד זמני של חילוט, בית המשפט נדרש לבחון אם קיימת תשתית ראייתית מספקת: "על בית המשפט לבחון את דיות הראיות במישור הלכאורי ולהשתכנע כי קיים 'פוטנציאל חילוט' במובן זה שהראיות לכאורה מקימות סיכוי סביר לכך שבתום ההליך הפלילי יורשע הנאשם בעבירות המיוחסות לו וכי בעקבות אותה הרשעה ניתן יהיה להורות על חילוט רכושו" ... נוסף על כך, שומה על בית משפט הדן בבקשה לסעד זמני להשתכנע כי הצו המבוקש הוא מידתי. ככל הניתן, יש לנקוט באמצעים חלופיים לתפיסת רכוש, שפגיעתם בקניינו של הנאשם פחותה"

(ע"פ 80/19 אהוד מאיר שאיבות בע"מ נ' מדינת ישראל (11.8.2019))

שני הצדדים תמימי דעים כי בית משפט קמא בהחלטתו לא דן וממילא לא הכריע ב'פוטנציאל החילוט'.

לשון אחר – ההחלטה חסרה כל התייחסות ל'פוטנציאל החילוט' שהינו נגזרת של העבירות המיוחסות והמגובות בתשתית ראייתית.

7. משקבע בית משפט קמא כי שוכנע בקיומן של "ראיות בעוצמה המצדיקה המשך התפיסה, ... ביחס לעבירה לפי סעיף 3(ב)(1) לחוק איסור הלבנת הון" היה עליו להוסיף ולקבוע את 'שוויה'' של העבירה, שהוא 'פוטנציאל החילוט'. בהינתן שהחשדות בעת הזו צומצמו לעבירות לפי סעיף 3(ב)(1) לחוק איסור הלבנת הון, לא ניתן היה להניח (אם אומנם כך הניח בית משפט קמא) כי 'פוטנציאל החילוט' זהה לזה ששימש אדן לתפיסה הראשונית ועל בית משפט קמא היה להידרש לחומר החקירה/הראיות ולהכריע בעניין.

8. רק לאחר הכרעה ב'פוטנציאל החילוט' היה על בית משפט קמא להידרש לשאלת 'המידתיות' ולקבוע את היקף התפיסה הראויה. משלא נקבע על ידי בית משפט קמא 'פוטנציאל החילוט', שהינו בבחינת 'נקודת האפס', ממנה על בית המשפט לצאת כשהוא שוקל את כלל השיקולים הצריכים לעניין 'מידתיות' התפיסה וקובע את היקפה, ממילא לא יכול היה בית משפט קמא להכריע בעניין היקף התפיסה באופן ראוי ומושכל ובהחלטתו בעניין זה הקדים את המאוחר.

9. העדר דיון והכרעה ב'פוטנציאל החילוט' יורד, לדידי, לשורש ההחלטה ושומט את הבסיס לה, באופן המייתר, לעת הזו, הכרעה בטענותיהם הנוספות, האחרות של הצדדים. לא ניתן לבחון את המכלול כולו בטרם הושלם החסר. בעת הזו נדרש השלמת החסר על דרך מתן החלטה חדשה על ידי בית משפט קמא, הערכאה הדיונית, המבררת.

10. בית משפט קמא נדרש, איפוא, לשוב ולהכריע בבקשה להארכת משך החזקת התפוסים שהוגשה עוד בחודש פברואר 2022, תוך שקביעותיו ביחס למסד הראייתי, לרבות ל'פוטנציאל החילוט' ינומקו באופן התואם מחד גיסא שלב זה של ההליך - טרם חשיפת חומרי החקירה בפני החשודים, ומאידך גיסא יאפשר למצער לבית משפט של ערעור להידרש, במידת הצורך, להשגה עליהן (אין לי אלא להפנות להחלטתו של כב' השופט בנימין דורון מיום 29.9.2021 שעשה כן).

במסגרת בחינת 'מידתיות' התפיסה יביא בית משפט קמא בין ייתר שיקוליו את טענות החשודים לתפיסה 'בלתי חוקית' והן את אפשרות 'גיוון' התפוסים נוכח טענות המדינה בעניין זה (רכוש נזיל אל מול נכסי נדל"ן).

11. בית משפט קמא מתבקש ליתן החלטתו בבקשה להארכת משך החזקת התפוסים בהקדם האפשרי, בשים לב למועד הגשת הבקשה (פברואר 2022) ומועד מתן החלטתו בבקשה (31.7.2022).

עד למתן ההחלטה לא ישוחררו התפוסים שנתפסו בתפיסה הראשונית.

המזכירות תודיע טלפונית לבאי כוח הצדדים דבר מתן החלטה זו כך שיוכלו לצפות בה ב'נט המשפט'.

ניתנה היום, י"ז אב תשפ"ב, 14 אוגוסט 2022, בהעדר הצדדים