בפניי בקשת הנתבעים לעיכוב הליכים לאור התביעה התלויה ועומדת נגד הנתבע 1 בבית המשפט

המחוזי בת"א-יפו בת"א 31015-02-22 והשאלות המשותפות של עובדה ומשפט להליך זה;

רקע ותמצית הטענות

1. עסקינן בתביעה לתשלום דמי תיווך בגין רכישת נתבעת 2 מקרקעין ב'מתחם הרב קוק' בעיר תל אביב, תמורת 200 מיליון ₪ (להלן: "העסקה") בהתאם להסכם תיווך מיום 23.6.2021 שנחתם עם נתבע 1 (להלן:" "גוב") הבעלים של נתבעת 2 וטענה להיות התובעים הגורם היעיל שהביא להתקשרות הנתבעת בעסקה.

העסקה עם נתבעת 2 נחתמה ביום 19.9.2021. התובעים טוענים כי גוב הסתיר שבשנת 2019 חתם על הסכם תיווך לגבי אותו נכס עם מתווך נוסף, יוסף יאשי (להלן: "יאשי"), וכי אילו ידעו על כך היו מתקשרים בהסכם תיווך עם רוכש אחר.

התביעה מוגשת מכוח הסכם התיווך וכן בטענה לניהול מו"מ בחוסר תום לב ולעוולה של מצג שווא רשלני ובגדרי התביעה מבקשים התובעים לחייב את הנתבעים בתשלום דמי תיווך או פיצוי בסך של 2,000,000 ₪.

1. במסגרת ת"א 31015-02-22 בבית המשפט המחוזי בת"א-יפו, הגיש המתווך הנוסף יאשי תביעה על סך 4,737,800 ₪ נגד נתבע 1 לתשלום דמי תיווך ופיצוי מוסכם בגין אותה עסקה, בהתאם להסכם תיווך מיום 3.7.2019 שנחתם עמו (להלן: "תביעת יאשי").
2. הנתבעים טוענים בכתב ההגנה שהגישו בתיק זה להיעדר יריבות ועילה אישית כנגד גוב שחתם על הסכם התיווך עבור נתבעת 2 (להלן: "הנתבעת"). הנתבעים אינם כופרים בהסכם התיווך שנחתם עם התובעים (להלן: "דמארי") וטוענים כי בשל כך שדמארי פעל בעסקה בשם המוכר, הסכם התיווך הותנה בכך שאם וככל יעלו דרישות נוספות לתשלום דמי תיווך בגין העסקה, דמארי לבדו יטפל בהן וישפה את הנתבעת בגין כל סכום שתאלץ לשלם מעבר לדמי התיווך שישולמו לו. משהתגלה המתווך הנוסף יאשי (לגביו נטען כי גוב אינו זוכר שחתם על טופס תיווך עמו) והואיל ולא קיימת אפשרות בדין לכפל תשלום דמי תיווך בגין אותה עסקה, הוצע לדמארי וליאשי, לפנים משורת הדין, שדמי התיווך ישולמו להם כגוף אחד והחלוקה תסוכם או תוכרע ביניהם. אלא ששני המתווכים, בתיאום מוחלט, הגישו בחוסר תום לב כל אחד תביעה עצמאית ונפרדת לתשלום מלוא דמי התיווך, מבלי לצרף את המתווך האחר ובכך העמידו את הנתבעים בסיכון כפול וכפל התדיינויות מיותר ובשל כך הודע לדמארי ביום 15.3.2022 על ביטול הסכם התיווך עקב הפרה יסודית של 'חובת השיפוי';
3. בכתב ההגנה שהגישו גוב בתביעת יאשי טוען גוב, בין היתר, כי יאשי לא היה הגורם היעיל בעסקה ולא היה מעורב בגיבושה וכי הישגו היחיד הוא בהחתמתו על הסכם תיווך אותו לא זכר ואשר העתק ממנו לא קיבל.
4. על רקע זה מבקשים הנתבעים לעכב את ההליכים בתיק זה עד להכרעה בתביעת יאשי וטוענים כי שתי התביעות נוגעות למסכת עובדתית אחת ומעוררות שאלות משפטיות הקשורות ושלובות זו בזו, באופן שתוצאות התדיינות אחת תשליך על האחר. זאת, משהתובעים בשני הליכים טוענים כל אחד כאילו הוא והוא בלבד היה הגורם היעיל שהביא להתקשרות בעסקה ותובעים את אותם דמי תיווך לעצמם, הגם שהנתבעת הרוכשת בעסקה יכולה לחוב לכל היותר בדמי התיווך פעם אחת ומשתביעת יאשי תגרור בירור יחסי יאשי ודמארי ואם ייקבע שיאשי אינו זכאי לתשלום דמי תיווך, לא יידרש ברור טענת דמארי לגריעת דמי תיווך ממנו.

הנתבעים טוענים כי הגשת תביעות עצמאיות ונפרדות על ידי דמארי ועל ידי יאשי, מבלי שהאחד יצרף את האחר מהווה התנהלות דיונית חסרת תום לב, שמטרתה להטיל עליהם הוצאות וסיכון לתשלום דמי תיווך בכפל בגין אותה עסקה, תוך בזבוז זמן שיפוטי יקר וסיכון להכרעות סותרות. לטענת הנתבעים אין בידם לאחד את התביעות תחת קורת גג אחת משתביעת יאשי מתנהלת בבית המשפט המחוזי ומאחר ותביעת יאשי הוגשה לפני התביעה בתיק זה ובמסגרתה יבורר הקשר בין יאשי לבין דמארי, יש לעכב את ההליכים בתביעה דנן עד להכרעה בתביעת יאשי.

1. התובעים טוענים בתגובה שאין מקום לעיכוב ההליכים משהנתבעים הודו בכתב ההגנה בהסכם התיווך עמם ובסעיף 79 לכתב ההגנה לא הכחישו את סעיף 8לכתב התביעה ובכך גם אישרו שהתובעים הם "הגורם היעיל" בהתגבשות העסקה. לטענת התובעים טענת "הודאה והדחה" שהעלו הנתבעים, לקיומה של תנייה בעל פה להסכם התיווך בכתב עליו חתמו עם התובעים, בדבר חובת שיפוי בגין כל סכום שיאלצו לשלם מעבר לדמי התיווך שישולמו לדמארי - לא נזכרת בהסכם התיווך בכתב שנחתם עמם, אין לה תוקף ואין בה הגיון נוכח טענת הנתבעים בכתב ההגנה שלא זכרו שהתקשרו בהסכם עם יאשי ומשהטענה אינה נזכרת במכתב שנשלח במשותף לדמארי וליאשי עובר להגשת התביעה.

התובעים טוענים כי הפלוגתאות העומדות לבירור בתביעה בהליך זה הן השאלה האם הסכם התיווך בכתב כולל את ההסכמה הנטענת בעל פה לחובת שיפוי כטענת הנתבעים בעקבות הגשת התביעה; טענת הנתבעים שהסכם התיווך האכיף שנחתם עם דמארי בוטל בשל הפרת 'חובת השיפוי'; וטענת התובעים למצג שווא של הנתבעים בהסתרת הסכם התיווך עם יאשי ונזקיהם כפועל יוצא מכך - כי פלוגתאות אלה לא יושפעו מתוצאות ההכרעה בתביעת יאשי. עוד טוענים התובעים כי טענת הנתבעים שלא קיימת אפשרות לחיובם בתשלום דמי תיווך כפולים בגין אותה עסקה, אין לה מקום שעה שהנתבעים בחוסר תום לב ובהתנהלותם גרמו לסיכון וכי השוני בין בעלי הדין בתביעות, כאשר התובעים כאן אינם צד לתביעת יאשי - לא יקים השתק בהליך זה וגם אם תדחה תביעת יאשי עדיין יידרש להכריע בשלושת הפלוגתאות בתיק זה. כך שההכרעה בתביעת יאשי לא תביא לחסכון במשאבים או בזמן שיפוטי ואין חשש להערכות סותרות, באין זהות בין בעלי הדין.

התובעים טוענים עוד שיש לדחות את הבקשה בהיעדר תצהיר תומך ובפרט את הטענה לתיאום בין דמארי ויאשי בהגשת התביעות הנפרדות (תיאום אותו הם מכחישים) וכי עיכוב ההליכים יגרום לפגיעה חמורה בהם ולסיכון יכולת הגבייה מנתבעים עם חלוף הזמן.

1. לנתבעים ניתן היתר להגשת תשובה לתגובה במסגרתה חזרו על טענתם בבקשה בדבר הקשר בין שני ההליכים ולקיומה של מערכת עובדתית אחת המעוררת שאלות משפטיות קשורות וזהות עם תביעת יאשי; הנתבעים טוענים בתשובה שלא נדרש תצהיר בתמיכה לבקשה המבוססת על טענות משפטיות ועל כתבי בית הדין וכי טענות התובעים בדבר יכולת פירעון עתידיות של הנתבעים נטענות בעלמא ונסוגות מהשיקולים הציבוריים והמערכתיים של יעילות, הכבדה ובזבוז משאבים חשש מהכרעות סותרות שביסוד עיכוב ההליכים בשל הליך תלוי ועומד ודברים אלה מקבלים משנה תוקף כאשר דמארי המודע היטב לסכסוך הרחב נמנע מלגלות את מלוא העובדות הרלוונטיות .

הנתבעים טוענים עוד שטענות תובעים למצג שווא וניהול מו"מ בחוסר תום לב מצד גוב ולנזקיה בגין כך שזורות בקשר בל יינתק עם שאלת החתימה על ההסכם עם יאשי (בו הם אינם מודים) תוקפו של ההסכם וזכותו של יאשי לתשלום מכוחו; כי לאור טענת ההגנה בתביעת יאשי בדבר מעורבות דמארי במו"מ ושאין קונה יכול לחוב בדמי תיווך בכפל בגין אותה עסקה נוכח דוקטרינת "גורם יעיל במשותף" שהוכרה בהלכה הפסוקה יש לעכב את ההליכים בתיק זה.

דיון

1. בחנתי את טענות הצדדים, את כתבי הטענות בתיק שלפניי ובתביעת יאשי ולא ראיתי לקבל את הבקשה. אבהיר טעמיי;
2. לבית המשפט סמכות שבשיקול דעת לעכב ברור תביעה, כאשר קיים הליך תלוי ועומד המעורר שאלות דומות. הרציונל לכך הוא יעילות הדיון, חיסכון בזמן שיפוטי, מניעת כפל התדיינויות והחלטות סותרות ומניעת הכבדה מיותרת על הצד השני (ראו; רע"א 1514/13 נאות בית וגן בע"מ נ' מועדון הכדורגל א.נ. ביתר ירושלים (2001) בע"מ (פורסם בנבו, 6.11.2013); רע"א 8018/15 ד"ר אפים לקח ז"ל נ' ניתאי דובינצקי עו"ד (פורסם בנבו, 14.1.2016)).

בפסק דין המנחה בעניין ע"א 9/75 אל עוקבי נ' מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד כט(2) 477 (1975) נקבע כי לשם עיכוב הליכים אין צורך בקיומה של חפיפה מוחלטת בין כל הפלוגתאות העומדות להכרעה בשתי התביעות, ודי שבשתיהן עומדת לדיון אותה סוגיה מהותית או שאלה מרכזי. כך גם כאשר הצדדים אינם אותם צדדים (ראו; ע"א 1767/16 דליאור יהלומים בע"מ נ' LIFE DIAMOND CUTTING WORKS (PTY) LTD (פורסם בנבו, 8.5.2016) וההפניות שם)).

בעניין רע"א 1514/13 נאות בית וגן בע"מ נ' מועדון הכדורגל א.נ בית"ר ירושלים (2000) בע"מ (פורסם בנבו, 6.11.2013) נקבע ש"לצורך בחינת ההצדקה לעיכוב הליך בתובענה בשל הליך תלוי ועומד, ניתן להסתפק באפשרות שבהליך התלוי והעומד ייקבעו ממצאים שיכולים להוות מעשה בית דין מסוג השתק פלוגתא בתובענה שעיכובה מתבקש, ואף השתק פלוגתא לא הדדי הגנתי - קרי, פלוגתא שתשמש את הנתבע בהליך שעיכובו מתבקש נגד התובע אף מבלי שהנתבע הוא צד להליך התלוי והעומד" (פסקה 9)).

1. יישום שיקולים אלה במקרה זה, אינו מצדיק עיכובה של התביעה שבפניי;
2. התביעה דנן כמו התביעה שהגיש יאשי לבית המשפט המחוזי, עניינן תשלום דמי תיווך בגין אותה עסקה. דמארי (התובעים בהליך זה) אינם צד לתביעת יאשי והפלוגתאות הטעונות בירור בהליך זה אינם חלק מהשאלות העולות מכתבי הטענות בתביעת יאשי.
3. בעוד שבכתב ההגנה בתביעת יאשי גוב כופר בהסכם התיווך עם יאשי וטוען כי יאשי אינו הגורם היעיל בעסקה וכי הישגו היחיד היה בהחתמה על הסכם תיווך, לגבי דמארי הנתבעים (וגוב בכללם) אינם כופרים בכתב ההגנה שהוגש בתיק זה בהסכם התיווך שנחתם עם דמארי ואינם מכחישים את טענת התובעים בסעיף 8 לכתב התביעה להיות דמארי "הגורם היעיל שהביא להתקשרות" (ראו; סעיף 79 לכתב ההגנה).

טענתם של הנתבעים היא שלהסכם התיווך בכתב שנחתם עם דמארי הוספה הסכמה בעל פה, ולפיה דמארי ישפה אותם בגין כל דרישה לתשלום דמי תיווך בגין אותה עסקה מעבר לדמי התיווך ששולמו לו. זו ליבת הגנתם של הנתבעים בתיק זה. על יסודה טוענים הנתבעים שהם ביטלו כדין את הסכם התיווך עם דמארי, בטענה להפרת תניית השיפוי.

1. מבלי להידרש לבחינת נכונות הטענה כי להסכם התיווך עם דמארי הוספה בעל פה תניית השיפוי הנטענת - תניה שאינה נזכרת בהסכם התיווך שנחתם עם דמארי ובתכתובת שקדמה להגשת התביעה ועצם העלאתה מעלה שאלה כאשר הנתבעים טוענים שהם לא זכרו במועד חתימת הסכם התיווך עם דמארי את הסכם התיווך עם יאשי - טענה זו אינה חלק מהפלוגתאות שיתבררו בתביעת יאשי וככל שתביעת יאשי תתקבל, כולה או חלקה, יידרש בירור והכרעה בטענה זו.
2. פלוגתא נוספת העומדת לברור בתביעה בתיק זה היא טענת התובעים למצג שווא וחוסר תום לב בניהול מו"מ מצד הנתבעים בשל הסתרת הסכם התיווך עם יאשי ולנזק שנגרם להם בגין כך. שאלה זו, אף היא אינה חלק מהמחלוקות הטעונות בירור בתביעת יאשי על פי כתבי הטענות באותו הליך.
3. אמנם מדובר באותה עסקה בגינה מבוקש לחייב את הנתבעים בתשלום דמי תיווך וברקע שתי התביעות מצע עובדתי משותף וניתן להניח שגם אותם עדים. ואולם, אינני סבורה כי מתקיימים אותם שיקולים נדרשים של יעילות דיונית, חסכון במשאבים וחשש מהכרעות סותרות המצדיקים עיכוב ההליכים בתביעה דנן. התובעים בהליך זה אינם צד לתביעת יאשי וככל שתביעת יאשי תתקבל, עדיין יידרש בירור הפלוגתאות שבמחלוקת בתיק זה.
4. דחיית תביעת יאשי יכול ותייתר ותצמצם את הצורך בבירור שאלות שבמחלוקת בתיק זה, ככל שלא יימצא מתווך נוסף שיטען לזכאותו לתשלום דמי תיווך בעסקה. אולם הנתבעים אינם טוענים באופן מפורש שתביעת דמארי תשולם במלואה כל שתביעת יאשי תידחה. הם הודיעו על ביטול הסכם התיווך עם דמארי בשל קיומה של תניית שיפוי בעל פה, כך שבמצב דברים זה עדיין יידרש בירור השאלות שבמחלוקת בתיק זה.
5. טענת הנתבעים כי אין מקום לחייבם בכפל תשלום דמי תיווך בגין אותה עסקה, פעם בתביעת יאשי ופעם בתביעת דמארי כרוכה בטענתם להחלת דוקטרינת "הגורם היעיל המשותף" - טענה המעוררת שאלה כאשר בתביעת יאשי טוען גוב שיאשי לא היה מעורב בעסקה שהתגבשה בשנת 2021 ולא עשה דבר פרט להחתמתו בשנת 2019 על הסכם תיווך לעסקה במתכונת שונה והתובעים טוענים שאין מקום לטענה כאשר הנתבעים בהתנהלותם גרמו ליצירת הסיכון. מכל מקום טענת הנתבעים לכפל תשלום, אין בה לייתר את הצורך בברור שאלת זכאות התובעים לכספים הנתבעים.
6. מכל האמור, הבקשה נדחית.

הנתבעים יישאו בהוצאות התובעים בסך 5,500 ₪ תוך 30 יום.

ניתנה היום, כ"ה אב תשפ"ב, 22 אוגוסט 2022, בהעדר הצדדים.