לפני כב' השופטת לובנא תלחמי סוידאן

החלטה

1. תביעת התובעת להכיר בירידה בשמיעה ובטנטון כפגיעה בעבודה, לפי סעיף 84א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה- 1995 (להלן: "החוק"), נדחתה על ידי הנתבע במכתב דחייה מיום 17/08/2021, בנימוק לפיו הירידה בשמיעה אינה כתוצאה מחשיפה לרעש.

כנגד ההחלטה הנ"ל, הוגשה התביעה שלפניי.

2. הצדדים הסכימו למינוי מומחה רפואי מטעם בית הדין, בתחום א.א.ג., אשר יחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתה של התובעת לבין הירידה בשמיעתה, וכן בשאלה האם לתובעת טנטון תמידי.

3. להלן העובדות המוסכמות:

א. התובעת יליד שנת 1980.

ב. החל מחודש 4/2005 ועד היום, התובעת עובדת כלוחמת אש במסגרת מכבי אש ברעש מזיק כמשמעותו בחוק הביטוח הלאומי.

4. לפיכך, הריני ממנה בזאת את ד"ר יורם גורביץ, כמומחה - יועץ מטעם בית הדין (להלן: "המומחה"), על מנת שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין הירידה בשמיעה אצל התובעת בתדירויות הדיבור, לבין תנאי עבודתה וכן בשאלה האם התובעת סובלת מטנטון תמידי.

שכר טרחתו של המומחה ישולם על ידי בית הדין, כמקובל.

5. תשומת לב המומחה מופנית להוראת סעיף 84א לחוק, לפיו:

(א) אין רואים בליקוי שמיעה שעקב חשיפה לרעש, תוצאה של פגיעה בעבודה אלא אם כן התקיימו כל אלה:

(1) המבוטח נחשף בעבודתו לרעש התקפי ומתמשך, העולה על המותר לפי סעיף 173 בפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל-1970 (להלן – רעש מזיק);

(2) כושר השמיעה פחת, בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים;

(3) הוגשה למוסד תביעה להכרה בליקוי השמיעה כפגיעה בעבודה, בתוך 12 חודשים מהיום המוקדם מבין אלה:

(א) היום שבו תועד הליקוי לראשונה ברשומה רפואית כמשמעה בסעיף 17 בחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996 (בסעיף זה – רשומה רפואית);

(ב) היום שבו, לדעת הוועדה הרפואית או הוועדה הרפואית לעררים כמשמעותן בפרק זה, לפי הענין, החלה הירידה בשמיעה.

(ב) רעש תמידי באוזניים (להלן – טינטון) עקב חשיפה לרעש, לא יוכר כפגיעה בעבודה אלא אם כן התקיים האמור בסעיף קטן (א), וכן כל אלה:

(1) כושר השמיעה בתדירויות הגבוהות פחת בשיעור של 25 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים; לענין זה, "תדירויות גבוהות" – תדירויות של 3000 ו-4000 מחזורים בשניה;

(2) הטינטון תועד לראשונה ברשומה רפואית, לפני שהמבוטח חדל לעבוד בחשיפה לרעש מזיק;

(3) הפגיעה בתפקוד עקב הטינטון חייבה פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי, שתועדו ברשומה רפואית.

מיום 1.4.2005

תיקון מס' 79

ס"ח תשס"ה מס' 1997 מיום 11.4.2005 עמ' 346 (ה"ח 143)

הוספת סעיף 84א

6. על המומחה ליתן את חוות דעתו בדרך שבה ניתנת חוות דעת של מומחה לפי פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 וסעיף 2.8 להוראת תכ"ם 13.9.0.7, ובכלל זה לפרט את פרטי השכלתו וניסיונו, וכן להצהיר כי ידוע לו שחוות דעתו ניתנת במקום עדות בבית הדין על המשתמע מכך.

7. אם וככל שמי מן הצדדים היה או עודנו בקשר עם המומחה, לגבי תובענה זו או הפגיעה מושא התובענה, לרבות חוות דעת שקיבל מהמומחה, יגיש הודעה בכתב לבית דין זה וישירות לצד שכנד, תוך 7 ימים ממועד קבלת החלטה זו.

8. על מצבה הרפואי של התובעת ניתן ללמוד מהמסמכים הבאים:

א. כרטיסה הרפואי משירותי בריאות כללית, אשר נתקבל באמצעות מכון מור, לבקשת הנתבעת.

ב. המסמכים הרפואיים אשר צירפה התובעת לתביעתה, לרבות בדיקת השמיעה ממכון גל פון מיום 26/10/2020, בדיקת השמיעה ממכון גל פון מיום 07/06/2021 ובדיקת השמיעה משירותי בריאות כללית מיום 06/07/2020 .

תשומת ליבם של הצדדים מופנית לכך שרק לאחר שכלל החומר הרפואי הנ"ל ייסרק לתקליטור (דבר שמתבצע על ידי חברה חיצונית לבית הדין), תועבר החלטה זו למומחה.

9. המומחה מתבקש להשיב על השאלות הבאות, וזאת בשים לב לעובדות המוסכמות, כפי שפורטו בסעיף 3 לעיל, וכן בשים לב למסמכים הרפואיים ובדיקות השמיעה המצורפים להחלטה זו:

א. האם יש קשר סיבתי בין תנאי עבודתה של התובעת ברעש מזיק לבין הירידה בשמיעתה בתדירויות הדיבור, כאמור בסעיף 84א(א) לחוק?

אנא נמק.

ב. האם התובעת סובלת מרעש תמידי באוזניים, כאמור בסעיף 84א(ב) לחוק? אנא נמק.

10. המומחה מתבקש להעביר את חוות דעתו תוך 30 יום מיום שתומצא לו החלטה זו על נספחיה.

11. עם קבלת חוות הדעת, היא תועבר לצדדים והם יקבלו ארכה בת 21 יום לבקש להפנות למומחה שאלות הבהרה ביחס אליה.

במידה ותוגש בקשה להפנות למומחה שאלות הבהרה, תינתן לצד השני ארכה בת 21 יום, להגיב לה.

ככל שלא תוגשנה בקשות להפנות למומחה שאלות הבהרה וככל שלא תוגש בקשה אחרת בתוך המועד הנקוב לעיל יקבלו הצדדים ארכה נוספת בת 14 יום להגיש סיכומיהם, שאם לא כן, יחשבו כמסכימים למסקנה העולה מחוות דעתו של המומחה ולמתן פסק דין בהתאם.

ניתנה היום, י"א כסלו תשפ"ג, (05 דצמבר 2022), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.