ת"א 52366-02-22 כהן נ' מילר ואח'

בפני כב' השופטת הדס פלד

העתק החלטת בית משפט מיום א' טבת תשפ"ג 25 דצמבר 2022

תקנה 145 לתקנות סדר הדין האזרחי התשע"ט-2018 (להלן- "התקנות"), קובעת כי הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים וכי ביהמ"ש רשאי להורות על עיכוב ביצוע של החלטה שנתן וזאת כל עוד לא הוגש ערעור במועד הבקשה לעיכוב ביצוע. הבקשה לעיכוב ביצוע הוגשה ביום 12.12.22.
תשובת המשיב הוגשה ביום 19.12.22.
ביום 22.12.22 הוגשה בקשת רשות ערעור על ההחלטה הדוחה את הבקשה לביטול פסק הדין (רע"א 51050-12-22). עולה אם כן, כי במועד הגשת הבקשה לעיכוב ביצוע טרם הוגש ערעור.

בע"א 2631/15 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' נור מסארוה (נבו 17.06.2015)‏‏ קבע ביהמ"ש כי " קודם להגשת ערעור או בקשת רשות לערער, רשאי בעל דין לפנות אל הערכאה הדיונית בבקשות לעיכוב ביצוע ולמתן סעדים זמניים לתקופת הערעור. עשה כן, לא תישמענה השגותיו אלא במסגרת בקשת רשות ערעור. לעומת זאת, ככל שעתר לעיכוב ביצוע קצר-מועד או למתן סעדים ארעיים בלבד, לצורך הבאת בקשותיו לפני ערכאת הערעור, הרי שזו תידרש לטענותיו כבמסגרת של 'גלגול' ראשון". מכל מקום, הלה איננו חייב לפנות אל הערכאה הדיונית כלל, והחל ממועד הגשת ערעור או בקשת רשות לערער, ביכולתו להעלות את בקשותיו במישרין לפני ערכאת הערעור, אשר תפעיל סמכות 'מקורית' ושיקול דעת 'נקי'."

אף שהמבקשת לא הכתירה את הבקשה כבקשה לעיכוב ביצוע קצר מועד, הרי שבמסגרת הפתיח לבקשה טענה כי הבקשה מוגשת כדי לאפשר לה להגיש ערעור על פסק הדין עד ליום 21.12.22. ניתן להסיק כי מדובר בבקשה לעיכוב ביצוע קצר מועד. המבקשת אף צרפה כתב התחייבות עצמית-סעד זמני.

כאמור, בין לבין הוגשה בקשת רשות ערעור על ההחלטה הדוחה את בקשת המבקשת לביטול פסק הדין.
אשר על כן, ועל מנת לאפשר למבקשת להגיש בקשה לערכאת הערעור,
אני מורה על עיכוב ביצוע החלטתי למשך 14 ימים.