1. בפנינו בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין מיום 29.5.2022. בפסק הדין נדחה ערעור שהגיש המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום ברחובות מיום 31.1.2022, שקיבל את תביעת המשיב לפינוי מושכר.
2. במוקד המחלוקת מבנה תעשיה בגוש 5167 חלקה 9 שהושכר למבקש בהסכם שכירות מיום 26.10.2020. המשיב הגיש כנגד המבקש תביעה לפינוי מושכר וביום 31.1.2022 קיבל בית משפט קמא את תביעה והורה למבקש לפנות את המושכר.
3. המבקש הגיש ערעור על פסק דינו של בית משפט קמא. בהחלטה מיום 1.3.2022, עוכב ביצוע פסק דינו של בית משפט קמא.
4. ביום 25.5.2022 נידון הערעור וביום 29.5.2022 ניתן פסק הדין הדוחה את הערעור.
5. בבקשה הנוכחית טוען המבקש כי פסק הדין שניתן בערעור שגוי, כי הוא השקיע במושכר סכום נכבד וכי למבקש לא יגרם נזק משמעותי אם יעוכב ביצועו של פסק הדין עד להחלטה בבקשת רשות ערעור שבכוונתו להגיש.
6. המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו סיכויי הערעור אינם טובים ונזקיו עולים על נזקי המבקש שכן המבקש אינו משלם את דמי השכירות למעלה משנה.
7. דין הבקשה להידחות.

הכלל הוא שבעל דין שזכה בתביעתו זכאי לממש את פירות זכייתו ואין בהגשת הערעור כדי לעכב את ביצועו של פסק הדין. על המבקש מבית המשפט לחרוג מכלל זה, הנטל להוכיח כי סיכויי הערעור טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו.

בענייננו נמצא כי המבקש הפר את חיוביו על פי הסכם השכירות. מסקנות בית משפט קמא נבחנו ואושרו על ידינו ועל כן סיכויי הערעור אינם גבוהים. כמו כן מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המבקש. המקרקעין נושא הבקשה מושכרים למטרה מסחרית וכלל הנזקים הנטענים בבקשה, לרבות הנזק בגין השקעות שביצע במושכר, הם נזקים כספיים הניתנים לפיצוי ואין מדובר בנזקים בלתי הפיכים (ר' רע"א 6957/21 שלומי נכסים ויזום פרוייקטים (2015) בע"מ נ. נמרודי נגריית אור יהודה ואח' (21.10.2021)).

1. לפיכך, הבקשה נדחית.

המבקש יישא בהוצאות המשיב בסכום של 1,500 ₪.

ניתנה היום, י"ד סיוון תשפ"ב, 13 יוני 2022, בהעדר הצדדים.