לפני בקשה של הנתבעים להעברת התביעה לבית המשפט המוסמך בירושלים, לו מוקנית הסמכות המקומית. על פי הטענה של הנתבע, בית המשפט במחוז מרכז נעדר סמכות מקומית, שכן בניגוד לתקנה 7(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, מקום מגורי הנתבע, מקום עסקו, המעדה או המחדל שבשלו תובעים אינם במחוז מרכז כי אם בירושלים. משכך, בית המפשט נעדר סמכות מקומית. מקום עסקו של הנתבע וביתו בירושלים, השירות ניתן בירושלים, לרבות ההליכים המשפטיים הנוגעים לתביעה, שנוהלו בבית המשפט למשפחה בירושלים ובבית המשפט המחוזי בירושלים.

התביעה הוגדרה כ: "תביעת רשלנות בין כותלי בית המשפט, וגרימת נזק בייצוג משפטי". בעובדות המקנות סמכות לבית המשפט (המפורטות לאחר סעיף 10 לכתב התביעה) צוין כי: "לבית המשפט הנכבד סמכות מקומית לדון בתביעה, לנוכח מקום מושבה של התובעת".

עילות אלה, כפי שפורטו בכתב התביעה, אינן מקימות לבית משפט זה סמכות מקומית.

בתשובה השיבה התובעת כי מקום עסקו של הנתבע, כפי שהציג בפני התובעת, לא הוגבל לירושלים בלבד, כי אם לאזור השרון וגוש דן. מקום המחדל, גם הוא, לרבות הפגישות, התקיימו באזור גוש דן והשרון, סמוך למקום מגורי ועבודת התובעת, ומיעוטן התקיימו בירושלים. כמו כן, התובעת יודעת כי לנתבע בית בישוב כחל בצפון הארץ. כן טענה כי עורכי הדין הנוספים ממשרדו של הנתבע רשומים במשרדים באזור מחוז שיפוט זה (ובענייננו במחוז מרכז, עו"ד יונתן שלו). כתימוכין, הציגה התובעת דף לוגו של משרד הנתבע, ובו שמות עורכי דין נוספים ממשרדו. יש לציין כי הכתובת הרשומה בדף לוגו זה היא בירושלים. כן מפנה להודעת ווטסאפ לפיה קבעו להיפגש בהוד השרון. אולם, מהודעה זו לא ברור מהי אותה פגישה יחידה בהוד השרון, ככל ומדובר בפגישה (שכן הדבר לא ברור מההודעה ונראה כי מדובר במסירה של מסמכים). באופן דומה, מפנה התובעת לדף ייפוי הכוח עליו חתמה, בו רשומים שמות עורכי דין נוספים. לטענתה כתובתם אינה בירושלים. אולם, אלה אינם נתבעים כי אם הנתבע בלבד, שכתובתו בירושלים, ובוא שייצגה. יתר המסמכים נוגעים למקומות שאינם במחוז מרכז כי אם בתל אביב או ירושלים.

משכך, אין כל מסמך המצביע על קיום שירות משפטי שנעשה במחוז מרכז, למעט אותה הודעה קטועה, שלא ברור האם מדובר במסירה של מסמכים או פגישה, וכן א ברור ההקשר שבה נערכה, וגם לו התקיימה לא היא שמקנה את מירב הזיקות ואף לא זיקה מינימאלית למחוז מרכז בין התובעת לנתבע, כנגדו הוגש כתב התביעה.

התובעת לא ציינה כאפשרות להעביר את התיק לאחד משני המחוזות האמורים, אלא ציינה כאפשרות יחידה להותיר את התביעה בבית המשפט בכפר סבא. ר' סעיף 4 לתגובתה.

בהתאם לסעיף 79(א) לחוק בתי המשפט, תשמ"ד-1984, בית המשפט רשאי (ומשכך, אינו חייב) להעביר את התיק לבית משפט אחר בשל חוסר סמכות מקומית או עניינית.

בנסיבות אלה, משעה שהתובעת ציינה בכתב התביעה את סמכות השיפוט כמקום מושבה של התובעת, כאמור בכתב התביעה, ומשעה שבכל הנוגע לשאלה האם להעביר את התביעה לבית המשפט במחוז תל אביב או במחוז ירושלים נדרש בירור עובדתי נוסף, לדעת מותב זה, אולם אין לבית המשפט כל סמכות לערוך אותו, שעה שמחוז מרכז נעדר סמכות מקומית גם על פי המסמכים שהוצגו ועל פי כתב התביעה, ועל מנת שלא לכבול את בית המשפט אליו יועבר התיק בהכרעה בשאלת הסמכות המקומית עוד בטרם בירור, וזאת מאחר ובית המשפט על פי סעיף 79(ב) לחוק בתי המשפט, תשמ"ד 1984 עלול לכבול את בית המשפט אליו יועבר התיק, נמחקת התביעה.

לסיכום:

התביעה נמחקת בשל חוסר סמכות מקומית.

מאחר והצדדים לא השכילו להגיע להבנות בעניין זה, באופן שהיה חוסר עבור שני הצדדים את מחיקת התביעה והעברתה, מותירה את בחינת שאלת ההוצאות לבית המשפט אליו תוגש התביעה, ככל ותוגש, ובהתאם להחלטתו.

ניתן היום, ט"ו חשוון תשפ"ג, 09 נובמבר 2022, בהעדר הצדדים.