1. בקשת התובע לפסילת מסמכים שהועברו למומחה הרפואי.

2. התובע, יליד 1997, נחבל בתאונת דרכים ביום 9.6.17, עת נהג באופנוע.

3. התובע עתר למינוי מספר מומחים ובהחלטה שניתנה ביום 18.8.22 מונו מומחים בתחומים אורתופדיה, נוירולוגיה, א.א.ג, פה ולסת ופסיכיאטרי.

4. בהחלטת המינוי נקבע שקיימת ראשית ראיה למינוי בתחום הפסיכיאטרי, בין היתר, לאור התיעוד שהוצג ולפיו התובע טופל בבי"ח באר יעקב, אובחן כמי שסובל מתסמונת בתר חבלתית עם תלונות על מחשבות אובדניות.

5. הנתבעת צירפה למסמכים הרפואיים מטעמה שלושה מסמכים שכותרתם "חוות דעת קב"ן/ית לרופא" מתאריכים 2.6.16 (שני מסמכים) ו- 6.6.16.

בתמצית מסמכים אלו עוסקים באירוע שבו התובע גילה כוונות אובדניות (שאותן שלל בהמשך), ובהמשך בדיקה, התרשמות והמלצות ביחס להמשך שירותו הצבאי.

6. התובע טען כי המסמכים הם בבחינת חוות דעת לפי תוכנם.

7. הנתבעת טענה כי מדובר בסיכומי שיחות שהם אינם שונים במהותם מכל סיכום שיחה עם פסיכולוג, אין בהם תכנים פסולים וכי ממילא הגישה ביחס למסמכים בתחום בריאות הנפש היא מרחיבה.

8. לאחר עיון במסמכים אני דוחה את הבקשה.

מדובר במסמכי טיפול ובדיקה, שעוסקים באירוע מסוים שהתרחש בצבא. על חשיבותם לצורך בירור האמת, שעה שמונה מומחה בתחום הפסיכיאטרי, בין היתר בקשר לכוונות אובדניות שהובעו בטיפול שלאחר התאונה, לא ניתן לחלוק. המסמכים מתעדים ביקורות שנעשו לתובע בעקבות אירוע מסוים, התרשמות הבודק והמלצות להמשך השירות הצבאי, ובתוכנם דומים למסמכים דומים שנערכים על ידי פסיכולוג במרחב האזרחי שנכללים כדבר שבשגרה בחומר שמועבר למומחים רפואיים בתיקי פלת"ד. כל אלו, בצירוף העובדה שהפסיקה ליברלית בכל הקשור להצגת תיעוד מתחום בריאות הנפש, מצביעים על כך שמדובר במסמכים מותרים לפי הפסיקה.

9. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ג שבט תשפ"ג, 14 פברואר 2023, בהעדר הצדדים.