1. לפניי בקשה להורות על חיוב המשיבה- התובעת שכנגד בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המבקש- הנתבע שכנגד בתביעה שכנגד, לפי סעיף 353א' לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות").

ביום 5.4.22, הגיש המבקש תביעה כספית על סך של 418,000, כנגד הנתבעים, בטענה שלא שולמה תמורת עבודה שעשה עבורם, להתקנת מערכת מתזים לכיבוי אש בשני בניינים.

ביום 20.7.20 הגישו הנתבעת 1 (להלן: "המשיבה"), תביעה שכנגד על סך של 800,000 ₪ במסגרתה נטען כי המבקש הפר את הסכם ההתקשרות בין הצדדים, איחר בביצוע העבודה וגרם לנזקים הנאמדים בסכום התביעה.

2. לטענת המבקש בבקשתו, המשיבה אינה מכבדת פסקי דין שניתנו כנגדה, ובתשובתה להטלת עיקולים משיבה כי היא נעדרת זכויות ונכסים. המבקש מפרט בבקשתו רשימת תיקים בהם נתבעת המשיבה ומצין עוד כי על פי הרישום ברשם החברות, למשיבה שעבודים רבים ונושים בעלי עדיפות.

עוד טוען המבקש, כי התביעה שכנגד, הינה לסכום כפול מסכום העבודה שהוזמנה ממנו, ועל אף שהעבודה בוצעה ולא נדרש לתקנה, תמורתה לא שולמה. כמו כן, לכתב ההגנה מטעם המשיבה, צורפה תכתובת SMS חלקית, המעידה שהמשיבה מתחמקת מתשלום, בניגוד להסכם. המבקש מציין עוד, כי הדירות בפרויקט היחיד של המשיבה נמסרו, ונראה כי הערבויות הושבו/ חולטו. לפיכך, טוען המבקש כי יש להורות למשיבה להפקיד ערובה משמעותית לשם הבטחת תשלום הוצאותיה.

בהודעתו מיום 30.8.22, הבהיר המבקש כי בקשתו מתייחסת לתובעת שכנגד בלבד.

3. לטענת המשיבה בתגובתה, אין להטיל עליה כתובעת שכנגד ערובה, מקום בו התביעה שכנגד באותו נושא ובאותן נסיבות בהן עוסקת התביעה העיקרית, ואין בעצם בירור הטענות הנטענות בתביעה שכנגד, כדי להגדיל את הוצאות המבקש, שכן טענות אלה ידונו ויוכרעו במסגרת התביעה העיקרית.

עוד טוענת המשיבה כי הבקשה אינה נתמכת בתצהיר כדין, וסיכויי הצלחת התביעה שכנגד העוסקת באיחור מסירה לדיירים בשל התנהלות התובע, הינם גבוהים, ויש להפעיל את החריג הקבוע בסעיף 353א לחוק החברות לפיו "נסיבות העניין אינן מצדיקות חיוב בערובה". המשיבה מוסיפה כי היא פועלת מזה שנים רבות, יש לה איתנות פיננסית ויתרות כספים בסך של 20,000,000 ₪, לחברה חשבונות בנק ומסמכים כספיים מבוקרים, אין לה תיקי הוצאה לפועל, והשעבודים שקיימים, הם לבנקים שמלווים פרויקטים.

המשיבה מחדדת טענתה, כי תביעתה שכנגד הינה בגין נזקים שנגרמו לה בעקבות תביעות יתר דיירים המתבססות על איחור בהמצאת אישור כיבוי אש לצורך טופס 4.

דיון והכרעה:

4. לאחר שעיינתי בכל אשר הוגש, ובחנתי טענות הצדדים, הגעתי לכדי מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

בהתאם להוראות סעיף 353א לחוק החברות:

"הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט שלו הסמכות לדון בתביעה, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין". (ההדגשות שלי, ט.פ).

מכוח סעיף זה נקבע כלל ולפיו במקרה של חברה בע"מ, תחויב התובעת בהפקדת ערובה, אלא אם הוכיחה החברה המשיבה איתנות פיננסית, או בהתקיים נסיבות המצדיקות שלא להטיל על החברה ערובה. הנטל להוכחת האמור מוטל על כתפי המשיבה. כאמור לעיל, בענייננו, המשיבה היא חברה בע"מ.

ראו גם רע"א 857/11 מועצה אזורית באר טוביה נ' נוריס לפיתוח והובלות בע"מ, "נבו" (23.5.11) - "...עוד נפסק כי סוגיית חיובה של חברה-תובעת בהפקדת ערובה נבחנת בשלושה רבדים; ראשית, יש לבחון את מצבה הכלכלי של החברה. שנית, יש לבחון אם נסיבות העניין מצדיקות את חיובה של החברה בהפקדת ערובה, וההנחה היא כי לגבי חברות החיוב בהפקדת ערובה הוא הכלל והפטור הינו החריג; לבסוף יש לבחון את סיכויי התביעה ובעניין זה הנטל להוכיח שנסיבות העניין מצדיקות לפטור את החברה מהפקדת ערובה הוא נטל המוטל על כתפי החברה-התובעת, ועל דרך הכלל אין מקום לבחינה מעמיקה של סיכויי ההליך ויש להיזקק לשיקול אחרון זה רק מקום שבו מדובר בסיכויים גבוהים ביותר או קלושים ביותר. עם זאת, גם משהגיע בית המשפט לכלל מסקנה כי יש הצדקה לחיובה של החברה התובעת בהפקדת ערובה, עליו לקבוע את שיעורה באופן מידתי המאזן כראוי בין כלל השיקולים הצריכים לעניין (עניין ל.נ. הנדסה ממוחשבת, בפסקה 13 לפסק-הדין)." (ההדגשות שלי, ט.פ).

(וראו גם: רע"א 10376/07 ל.נ. הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (פורסם במאגרים המשפטיים,11.2.2009)).

נקבע, כי בעניין זה על התובעת "לצרף דוחות כספיים או אסמכתה אחרת, אשר תתמוך בטענת התובעת לעניין איתנותה הכלכלית, כמו חוות דעת רואה חשבון המטפל בענייניה והמפרטת את רווחיה על סמך הדיווחים לרשויות המס והדוחות הכספיים המבוקרים של החברה; שווי הציוד והמלאי, התייחסות לשעבודים או עיקולים המוטלים על נכסיה בספריה וברשם החברות ואף התייחסות הבנק בו מצוי חשבונה להתנהלותה במסגרת ניהול החשבון ומידת כיבוד התחייבויותיה" (ת"א (מחוזי ת"א) 52905-05-14 רנואר רשת חנויות אופנה בע"מ נ' K-SWISS INC (פורסם במאגרים המשפטיים, ביום 30.11.14), עמ' 5-4 והאסמכתאות שם)).

5. כאמור, המשיבה טוענת, תוך שהיא מפנה לפסיקה רלבנטית, כי בהיותה תובעת שכנגד, הינה בעלת מעמד מיוחד הפוטר אותה מהפקדת ערובה.

אכן, בהתאם לפסיקה, מקום בו התביעה שכנגד נובעת מאותן נסיבות עליהן נסובה התביעה העיקרית, ומדובר באותם עניינים הנדרשים לבירור, ניתן לפטור התובע שכנגד בהפקדת ערובה.

ואולם, אין בעצם העובדה שהבקשה מגשת במסגרת תביעה שכנגד, כדי פטור אוטומטית מהפקדת ערובה, ועל נתבע-תובע שכנגד- להעריך כי הגשת תביעה שכנגד תצריך את הצד שכנגד להגיש להשקיע ממרצו, כספו וזמנו, לשם הגנתו.

"טענה זו נדחתה לא אחת בנימוק כי אין בעצם העובדה שהנתבע נגרר לתביעה כדי לאלץ אותו להגיש תביעה שכנגד (רע"א (מרכז) 7619-04-13 י.ל. קרנליאן נ' סויסה (פורסם בנבו) (14.4.13)). כן נטען כי אין די בעצם העובדה שמדובר בתביעה שכנגד על מנת לפטור מערבון (רע"א (ת"א) 57577-12-12 ש.מ. בצפון השקעות נ' שטיחי שומרון (פורסם בנבו) (10.2.13)), וזאת במיוחד עת קיימים בתביעה שכנגד נתבעים נוספים על אלה הכלולים בתביעה המקורית (ת.א. (ת"א) 6545-09-12 Fundacion Dorset נ' אריה בר לב (פורסם בנבו) (19.3.13)). הטענה טרם זכתה להכרעה סופית בבית המשפט העליון, אם כי אוזכרה ברע"א 1301/11 Oro Africa Pty Ltd נ' Eve Gold Jewellery Pty Ltd (פורסם בנבו) (27.3.11).

בעובדה שמדובר בתביעה שכנגד אין כדי להוות מחסום או מתן פטור אוטומטי מהפקדת ערובה, שכן הנתבע הוא שבחר להגיש את התביעה שכנגד על אף שלא היה חייב לעשות כן. עם זאת, בבוא בית המשפט לשקול הפקדת ערובה או את גובה הערובה, במסגרת שיקוליו יביא בחשבון גם העובדה שמדובר בתביעה שכנגד, במיוחד כאשר שתי התביעה עוסקות בתשתית עובדתית זהה ומירב הצדדים הינם זהים. אין להתעלם גם מהעובדה שכאשר קיים דמיון במסכת העובדתית והמשפטית עליהן נשענות התביעה העיקרית והתביעה שכנגד, הרי שהנתבע בתביעה שכנגד אמנם נחשף לסיכון נוסף אך לא נדרש להשקיע משאבים רבים בהגנתו מעבר לאלה שהיה משקיע בלאו הכי בתביעה העיקרית, ויש בכך גם כדי להשפיע על גובה הערובה שתקבע (ראה גם תאק (ת"א) 1939-09 Alcoa Inc נ' קמן סחר מתכות בע"מ, עמ' 6 (פורסם בנבו) (9.11.11)).

(ב"ש 3108/04 תא (ב"ש)3108-04ברונסון ברנובסקי ובניו (1994) בע"מ נ' טל רפאל, "נבו" (4.6.13).

וכן -

"נתבע אינו יכול להסתתר מאחורי מעטה של נסיבות דומות, כבסיס להגשת תביעה שכנגד שאין בהכרח יסוד להגשתה. נתבע יכול להניח כי הגשת תביעה שכנגד מצדו תחייב את הצד האחר להשקיע משאבים ותשומות נוספות, שלא היו נדרשות אילולא הוגשה התביעה שכנגד. הדבר יחייב אף את בית המשפט להקדיש זמן נוסף ובחינה מפוכחת של התביעות ההדדיות, וסיכוייהן. העובדה כי התביעה שכנגד נובעת מאותן עובדות, אין בה לכשעצמה כדי לאיין אפריורית אפשרות להשתת ערובה להוצאות, ככל שזו המסקנה השיפוטית במקרה נתון". (תא (ב"ש) 60296-02-16 חברת משק 29 בע"מ נ' חברת יו. אם. אס תעשייה ומזון בע"מ, "נבו", 22.10.19).

6. בענייננו, אמנם התביעה והתביעה שכנגד נסמכות על טענות להפרת הסכם העבודה, במסגרתו התחייב התובע לתכנן ולהתקין מערכות מתזים, ולקבל אישור כיבוי אש בשני בניינים אותם בנתה המשיבה, תמורת הסך של 429,624 ₪. יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מטענות נוספות, ועילות תביעה נוספות, אותן מעלה המשיבה במסגרת כתב התביעה שכנגד. כך למשל טוענת המשיבה, כי התנהלות המבקש גרמה לנזקים רבים ומתמשכים ולעלויות רבות בהן נשאה. המשיבה מייחסת למבקש נזקים הקשורים לאיחור במסירת הדירות לדיירים, עלויות תיקון נזקים שגרם התובע בעבודתו ודורשת פיצוי בגין הוצאותיה.

בירור טענות אלו יצריך השקעת משאבים נוספים ומתווה דיוני רחב יותר, החושף את התובע לסיכון נוסף הקשור לעילות תביעה אף מעבר להפרת ההסכם הנטענת, בשיעור של כפל תביעתו.

7. יצוין כי העובדה שהמשיבה של יזמה בהליך כנגד המבקש, על אף טענותיה לנזקים קשים שגרם לה המבקש, ועל אף תביעות שהוגשו כנגדה על ידי גורמים אחרים בשל כך עוד לפני הגשת התביעה העיקרית - יש בה כדי לכרסם בטענות המשיבה, באופן המטה את הכף לצורך בהפקדת ערובה, ומבלי לקבוע מסמרות ביחס לסיכויי התביעה שכנגד, יש ליתן את הדעת לשאלת הקשר הסיבתי בין עבודת המבקש למכלול הנזקים, המכומתים על יד המשיבה בסך של 800,000 ₪ וסיכויי המשיבה להוכיח טענותיה בעניין זה.

ולפיכך איני סבורה כי יש מקום במקרה זה, לחרוג מהכלל ולפיו ביחס לחברה , בניגוד לאדם פרטי, ברירת המחדל היא הטלת ערובה.

8. לאמור מתווספת העובדה כי המשיבה לא הוכיחה איתנותה הפיננסית, ולמעט טענתה בעניין זה, לא הציגה כל ראיה המלמדת על יכולתה הכספית - לא הציגה דוחות כספיים, תדפיסים מחשבונות הבנק, ראיות בעניין נכסיה, וכיוצ"ב, ולא עמדה בנטל להוכיח "כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין".

לא הוכח אף כי הפקדת הערובה תביא לפגיעה בזכות הגישה של המשיבה לערכאות, וממילא יש לאזן בין זכות זו לזכותו הקניינית של המבקש להיפרע מהמשיבה בגין הוצאותיו, ככל שתידחה התביעה שכנגד.

9. באשר לסיכויי התביעה – נקבע בפסיקה כי "בדרך כלל אין זה ראוי להיכנס בהרחבה במסגרת זו לניתוח סיכויי התביעה ויש להיזקק לעניין האמור רק כאשר סיכויי ההליך גבוהים במיוחד, או קלושים מאד" (רע"א 10376/07 ל.נ הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (11.2.2009)).

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, איני סבורה כי ניתן לומר כבר בשלב מוקדם זה של ההליך שכנגד, כי סיכוייו גבוהים או נמוכים במיוחד, באופן העולה כדי נסיבות מיוחדות כנדרש. ואולם, כאמור בסעיף 8 לעיל, נתתי דעתי גם לעובדה כי היוזמה לנקוט בהליך כנגד המבקש, באה לאחר התביעה העיקרית, וזאת חרף טענות לנזקים שגרם המבקש ותביעות שהוגשו כנגד המשיבה, על ידי צדדים אחרים, בשל כך, עובר להגשת התביעה העיקרית.

לאור האמור לא מצאתי כי יש לחרוג מהכלל המורה על חיובה של החברה המערערת בהפקדת ערובה.

10. באשר לשיעור הערובה, הרי שקביעתו צריכה להיעשות תוך איזון כלל השיקולים, וביניהם יילקחו בחשבון העובדה שמדובר בתביעה שכנגד, שחלק מהטענות בה ממילא צריכות להתברר במסגרת התביעה העיקרית; התחשבות במשיבה על מנת שלא תיחסם זכות גישתה לערכאות, ומנגד זכות המבקש להבטיח תשלום הוצאותיו במקרה של דחיית התביעה שכנגד. בנסיבות אלה, אני מוצאת לנכון להעמיד את סכום הערובה על סך של 15,000 ₪, אשר יופקדו עד ליום 21.12.22, אחרת תימחק התביעה שכנגד.

המזכירות תודיע לצדדים.

המזכירות תוציא דרישה להפקדת הערובה במערכת נט המשפט ותשלח ההחלטה לצדדים.

ת.פ. ליום 22.12.22.

ניתנה היום, כ"ז חשוון תשפ"ג, 21 נובמבר 2022, בהעדר הצדדים.