העותר באמצעות ב"כ עו"ד אחמד נזאל

המשיב באמצעות ב"כ עו"ד מוריה אלימלך, פרקליטות י-ם (אזרחי).

לאחר עיון במכלול החומר שהוגש עד כה -נמצא כי למעשה התייתר הצורך לדון בעתירה ובנסיבות אלה אני מורה על מחיקתה.

אפרט טעמיי בקצרה;

1. העותר, תלמיד בית הספר תיכון מקיף אלרסאלה-נחף, נבחן בבחינות הבגרות בפיזיקה, שהתקיימו ביום 29.6.2021. באותו מועד, ובשעות עוקבות, התקיימו שתי בחינות: האחת, בפיזיקה-מכניקה, מספר שאלון 036361; והשנייה, בפיזיקה-חשמל, מספר שאלון 036371.
2. ביום 17.8.2021 נשלחה הודעת החשדה לבית הספר ולפיה נחשד העותר בעבירה על טוהר הבחינות, ביחס למבחן בפיזיקה מכניקה (שאלון 036361). בהודעה נכתב כי "הנבחן נצפה ותועד כשברשותו מכשיר טלפון נייד", זאת בשעה שאין מחלוקת כי חוזרי מנכ"ל משרד החינוך אוסרים על החזקת טלפון נייד במהלך הבחינה. כך, למשל, קובע סעיף 3.1.ז לחוזר מנכ"ל 237 (הרלוונטי למועד הבחינה) כי: "על הנבחן להרחיק מעצמו כל חומר... כל תיק וכל מכשיר (מחשב נייד, רדיו, מחשבון, טלפון נייד, שעון אלקטרוני/חכם, אוזניות בלוטות' וכו') שלא הוגדר במפורש בהוראות המופיעות על המבחן כ"חומר עזר המותר בשימוש"" [הדגשה לא במקור. החוזר צורף לכתב התשובה]. הצדדים אינם חולקים כי טלפון נייד לא הוגדר כחומר עזר המותר בשימוש. בהודעה זו נאמר כי העותר יכול להגיש ערעור עד ליום 5.9.2021 וזה אכן הוגש ביום 2.9.2021. עם זאת ונוכח הראיות המנהליות שעמדו בפני המשיבה נדחה הערעור ביום 6.10.2021. יצוין כי בכלל ראיות אלה - צילומים שצולמו בעת הבחינה. בצילומים נראה העותר אוחז ומצוי בסמוך לטלפון נייד בחדר הבחינה (התמונות אף צורפו לעתירה). כמו כן, העותר בעצמו הודה כי החזיק בטלפון נייד, באומרו: "אדגיש כי המשגיחה בעת הבחינה לא דאגה לאסוף את הטלפונים הניידים, ואף לא העירה לי בעת הבחינה על התנהגות לא ראויה... אני מכה על חטא שלא פניתי בעצמי אל המשגיחה והפקדתי בידיה את הטלפון הנייד" (ר' סעיפים 6-5 למכתבו של העותר אל מנהל אגף הבחינות במשרד החינוך מיום 27.9.2021. המכתב צורף ונכלל בנספח 3 לעתירה המתוקנת. ר' עמ' 47 שם). דברים דומים אמר העותר גם בשלב מאוחר יותר: "הטלפון הנייד נמסר על ידי למפקח מיד כשהתבקשתי לעשות כן, והדבר היה ממש לקראת סוף הבחינה ולא בתחילתה, סימן שאני לא עשיתי ולא רציתי לעשות מלכתחילה כל שימוש בטלפון, וכי הטלפון נשאר ברשותי בשל מחדלו של המשגיח [...]" (ר' סעיף 17 למכתב ששלח העותר לוועדת הערעורים ביום 31.1.2022, צורף כנספח 1 לעתירה המתוקנת).
3. על פי הנוהל הרגיל, החשדה של בחינה גורמת לפסילת הבחינה ולכך שהנבחן לא יקבל ציון באותה בחינה. ואכן, בגיליון הציונים של העותר, מיום 5.10.2021 נכתב בשורה המתייחסת לבחינה בפיזיקה מכניקה (שאלון 036361) - "חשד", ואילו ביחס לבחינה בפיזיקה-חשמל (שאלון 036371) נכתב: "בלתי מספיק 26" (העותר הסביר כי הציון התקבל לאחר שקלול ציון הבחינה עם ציון המגן שלו. בהתאם לטענתו, המגן עמד על 70 נקודות וציון הבחינה עמד על שבע נקודות. ר' עמ' 42 לנספחי העתירה המתוקנת).
4. ביום 6.10.2021, דחה המשיב את ערעור העותר. בנסיבות אלה, הגיש העותר ביום 21.11.2021, עתירה אשר סומנה כעת"מ 48186-11-21, ונדונה בפניי. ביום 28.12.2021, בשלב מוקדם של העתירה, התברר כי בשל טעות סופר הוחשדה מחברת הבחינה הלא נכונה. למעשה, החזקת הטלפון הנייד מיוחסת לעותר ביחס לבחינה בפיזיקה-חשמל (שאלון 036371) ולא ביחס לבחינה בפיזיקה מכניקה (שאלון 036361). בנסיבות אלו ניתן פסק דיני ביום 12.1.2022, בהאי לישנא:

"לאחר עיון בעמדות הצדדים נמצא להורות על מחיקת העתירה.

שוכנעתי מהחומר שהוצג כי אכן נפלה טעות אצל המשיב (שינוי ספרה אחת במספר סמל השאלון). ממילא על העותר למצות תחילה את ההליכים ביחס לבחינה הרלוונטית ורק לאחר מכן, אם ימצא מקום לכך, יוכל לשוב ולעתור לבית משפט זה.

עולה מהתיעוד שהוצג כי העותר אף ידע כי נמצא במהלך הבחינה כאשר פלאפון בידיו. ממילא הטענה כי הוא ידע שהאירוע הנטען היה במהלך הבחינה בפיזיקה חשמל ולא בפיסיקה מכניקה - אינה נראית חסרת בסיס. טוב היה עושה העותר לו היה מציין מידע זה עוד בשלב מוקדם יותר.

באשר לערעור על החשד החדש - לאחר שהדברים תוקנו - יפעל העותר בהתאם למועדים אשר בסעיף 31 לתשובה האחרונה מטעם המשיב. מועדים אלה יחלו להימנות מיום 17.1.2022.

[...] נמצא להטיל על המשיב לשלם לעותר הוצאות בסך 3,500 ₪ [...]

למען הסר ספק, אין בפסיקת ההוצאות הנ"ל להוות כל אמירה באשר למחלוקת לגוף הדברים (במיוחד לנוכח התמונות הברורות שהוצגו) אלא רק להביא לידי ביטוי את הטרחה המיותרת שנגרמה לעותר מחמת אותה טעות טכנית אצל המשיב [...]".

1. ביום 31.1.2022 הגיש העותר ערעור על הודעת החשד המתוקנת וביום 21.2.2022 נדחה ערעורו. במסגרת ההחלטה הדוחה את הערעור נפסלה אפוא הבחינה בפיזיקה חשמל וכן הוטל על העותר עיכוב מהיבחנות לשני מועדים. הואיל והמבחן בפיזיקה נערך אחת לשנה, המשמעות המעשית הייתה כי הפעם הבאה בה יוכל העותר לגשת לבחינה היא במועד קיץ 2024.
2. ביום 6.4.2022, הוגשה העתירה שבכותרת. בעת שהעתירה תלויה ועומדת, הודיע ב"כ העותר כי חוזר המנכ"ל שונה ונקבע בו כי כאשר נפסלה בחינה בשל טוהר הבחינות, ומדובר במקצוע בו מתקיימת בחינה אחת לשנה, העיכוב יהא למועד אחד ולא לשניים (ר' הודעתו מיום 10.5.2022). העותר ביקש להחיש את הדיון בעתירתו כאשר אף הוא מסכים בבקשתו כי אם לא יתאפשר דיון והכרעה לפני מועד הבחינה ביוני 2022 - "העתירה תהפוך לתיאורטית" (ר' שם ס' 7). בסופו של יום, אכן לא התאפשר לקיים דיון וליתן הכרעה עובר למועד הבחינה האחרונה. באשר לכך ר' החלטות ביניים שניתנו בתיק. אציין בקצרה כי הדבר היה נעוץ בשילוב העובדה שהעותר התמהמה בהגשת העתירה (כאמור רק באפריל נתקפה החלטה מחודש פברואר); ביומן ב"כ העותר הייתה מגבלה מחמת נסיעה לחו"ל; ואף ביומן בית משפט הייתה מגבלה מחמת שבתון וצורך ליתן עדיפות לדיונים אחרים (ובעיקר עניינם של עצורים). עת שלא התקבלה הבקשה להחשת הדיון מצאתי גם להפנות לכך שברקע הדברים קיום תיעוד חזותי של העותר מחזיק במכשיר הפלאפון והודאתו כאמור לעיל. לאור הנ"ל, ממילא סיכויי העתירה מסופקים. גם בקשה להיבחן על תנאי לא אושרה (ר' גם החלטתי מיום 8.6.2022).
3. ביום 8.6.2022 קיבלה ועדת חריגים אצל המשיב את פניית העותר לקצר לו באופן חריג את תקופת הפסילה, מחמת נסיבות אישיות ובראשן פטירת אביו. בנסיבות אלה ומכוח אותה החלטה - יכול העותר כעת לגשת לבחינה נוספת כבר במועד הקרוב - כלומר בקיץ 2023 (יצוין כי נראה שנפלה שגגה אצל ב"כ העותר בפנייתו מיום 1.6.2022, שם בסעיף 11 התייחס לפטירת האם בחודש מרץ האחרון, בעוד בסעיף 13 לאותה הודעה - דובר אכן על פטירת האב).
4. עולה מן המקובץ כי לא נותר עוד טעם ענייני לדון בעתירה הקיימת במתכונתה הנוכחית;

אף שבדרך כלל לא תיבדק מחברת בחינה אשר לגביה קיים חשד לעבירה של טוהר הבחינה, במקרה דנן, נבדקה מחברת הבחינה של העותר בפיזיקה-חשמל. מחברת הבחינה נבדקה כאמור - משום שבאותה עת, עקב תקלה, יוחס החשד לבחינה בפיזיקה-מכניקה. הציון של העותר בפיזיקה-חשמל עמד על 7 נקודות ובשקלול עם המגן עמד הציון על 26 נקודות. ממילא העותר נכשל באותה בחינה וזאת גם ללא קשר לחשד מושא ההליכים דנן.

מקום בו לאחר מכן אף קוצר פרק הזמן של העיכוב (בין מחמת שינוי בחוזר המנכ"ל כטענת העותר ובין מחמת החלטת ועדת החריגים ובהתחשב בפטירת אביו, כפי שמסכים המשיב) - הרי שהעותר יכול לפנות ולהיבחן בבחינה הסמוכה הבאה, כלומר הבחינה בקיץ 2023. כאמור לא ניתן היה לקיים דיון והכרעה לפני מועד הבחינה האחרונה. ר' באשר לכך ההנמקות בהחלטות ביניים אשר בתיק. מכל מקום, ברי כי באשר לכך מדובר כעת במעשה עשוי.

בהמשך לדברים אלה, הרי שדין העתירה להימחק וכך אני מורה.

עת שלא מוצה בירור הטענות לגופן - יישא כל צד בהוצאותיו.

בשולי הדברים אעיר כי אין מקום לאפשר תיקון העתירה מעל לשלושה חודשים לאחר הגשתה, במועד מאוחר זה ולאחר שהמשיב כבר טרח ושקד על הטענות המקוריות. ככל שסבר העותר כי קיימות נסיבות המצדיקות כי תיערך בחינה מיוחדת עבורו, היה עליו לכלול סעד זה עוד בעתירה המקורית (דברים אלה שהינם יפים באשר לבחינה בפיזיקה חשמל - יפים בבחינת קל וחומר באשר לבחינה בפיזיקה-מכניקה, שם בוטלה הפסילה. אם העותר לא עבר אותה בחינה לגופה, לא ברור מה מקור פנייתו באשר לאותה בחינה).

אף שאיני סבורה שיש מקום להתיר תיקון בשלב מאוחר זה (ר' טעמי המשיב בהתנגדותו) וממילא הסעד החריג המבוקש בבקשת התיקון אינו דורש הכרעה, אעיר כי אף לו תוקנה העתירה - יש מקום להנחה כי לא הייתי נעתרת לאותו הסעד. אין צורך להרחיב במילים באשר למאמץ ולאנרגיה המושקעים בעריכת בחינת בגרות. על עורכי הבחינה להקפיד, בין השאר, כי הבחינות בכל שנה תהיינה ברמה תואמת וכי הבחינה תהווה מדד הגון להערכה שוויונית של הנבחנים באותו מקצוע. זאת בין באותה שנה ובין בשנים אחרות. אף כאשר מושקע אותו מאמץ - נמצא לעיתים כי בחינה הייתה קשה או קלה מהמוערך ובמקרה המתאים, נערכות התאמות ארציות. אף אם אתעלם מההשקעה אשר תידרש לעריכת מבחן לנבחן פרטני, הרי שבחינה לנבחן בודד, לא תאפשר את אותה בדיקה רוחבית ולא תעלה בקנה אחד עם חובת הרשות לנהוג בשוויוניות עם כלל הנבחנים. אזכיר בשולי הדברים כי למעשה העותר אינו חולק על כך שבניגוד לנהלים החזיק במכשיר פלאפון בעת הבחינה. החזקת המכשיר, המהווה כשלעצמה הפרה של טוהר הבחינות, אף תועדה בתמונה.

סופם של הדברים כאמור הוא כי העתירה נמחקת ללא צו להוצאות. זאת, משלא נותר טעם מעשי לדון בה.

כאמור, אף אם יקבע כי העותר לא פעל כנטען וכמתועד - הרי שהציון שקיבל באותה בחינה אינו מספק.

בנוסף, עקב החלטת ועדת חריגים לקיצור התקופה מחמת נסיבות אישיות - ממילא יוכל העותר לגשת לבחינה במועד הבא הסמוך.

פסק הדין יישלח לצדדים.

ניתן היום, כ' תמוז תשפ"ב, 19 יולי 2022, בהעדר הצדדים.