בפני | כבוד השופט יאיר חסדיאל |
המבקשת | דרכי נועם בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד צבי מרגליות |
נגד |
המשיב | שלמה מורסיאנו ע"י ב"כ עוה"ד רחביה פילץ
|
|
| |
|
החלטה |
- המשיב הגיש לביצוע כנגד המבקשת שיק על סך של 50,000 ₪ שנמשך לפקודתו על חשבונה של המבקשת בבנק מרכנתיל וחולל. המבקשת הגישה התנגדות לביצוע השיק ודיון בהתנגדות, במהלכו נחקר בעל מניות במבקשת, מר חיים רוטנר [להלן: "רוטנר"], נערך ביום 23.5.22.
- מושכל יסוד של דיני הפרוצדורה האזרחית הינו כי בשלב זה של הדיון בהתנגדות לביצוע שטר עול ההוכחה המוטל על המבקשת הינו מצומצם. על-כן בבוא בית המשפט לשקול מתן רשות להתגונן עליו להניח כי העובדות שהמבקשת טוענת להן אמנם נכונות, ובהנחה זו עליו לבדוק, האם יש באלו כדי להצביע על הגנה אפשרית, ולו אף בדוחק. המבקשת אינה נדרשת בשלב הזה להראות כיצד תוכיח את גרסתה ולפיכך תינתן רשות להגן אפילו נטענה טענה בעל פה כנגד מסמך בכתב, ואף אין שוקלים בשלב זה את מהימנות המבקשת או את סיכויי הצלחתה בתום ההליך העיקרי.
- המונח "הגנת בדים" יוחד אפוא בפסיקה למקומות בהם נעלה מכל ספק כי אין למבקש סיכוי להצליח בהגנתו. למשל, כאשר המבקש בהיחקרו בעצמו משמיט את היסוד לעובדות שהוא טוען להן [ראו ע"א 241-61 מנהיים ואח' נ' ניקולסבורג, פ"ד ט"ו 2425], או כאשר ההנחה העובדתית קורסת אל מול חומר הראיות כולו, כפי שהובא לפני בית המשפט, וזאת שעה שבחינתו של החומר אינה מצריכה כניסה לשיקולי מהימנות, ועת בית המשפט אינו נדרש להכריע בין גרסאות נוגדות, אלא עניין לו בגרסה אחת, המופרכת מעצמה, כאשר זהו הכלל - טענת הגנה שבתצהיר, המתבדית מניה וביה, אינה עילה למתן רשות להתגונן [ע"א 469-87 בורלא נ' טפחות בנק למשכנתאות לישראל בע"מ פ"ד מג(3) 113 (1989)], וכן לא ייתן בית המשפט רשות להתגונן, כשטענתו העובדתית של המבקש חסרת ממשות על פניה מהבחינה המשפטית [ע"א 594-85 זהבי נ' מגרית בע"מ, פ"ד מב(1) 721 (1988)].
- בד בבד, על המבקש רשות להתגונן מוטל העול לחדד, לשייף, לדקדק, לזקק, לזכך, ללבן, להרחיב, ולהציג מסכת עובדתית מפורטת ושלמה. טענת הגנה הנטענת באופן מכוסה, דהיינו מבלי לפרוש כדבעי את המסכת העובדתית עליה היא מושתתת והמצויה בידיעתו של המבקש, לעתים מתוך ציפייה כי עצם אי הפירוט ייטע בלב בית המשפט ספקות ביחס למידת חוסנה של התביעה, אינה יכולה להצמיח רשות להתגונן [ראו מע"א 170-60 חיים קופלזון נ' ארגון העצמאים נכי מלחמת השחרור (1960), ועד רע"א 8123-18 זריהן נ' עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ (2018)].
- הלכה היא כי תצהיר ההתנגדות הוא עיקר והבקשה עצמה טפלה לו. תצהיר זה מן הנמנע לערוך אותו על דרך ההפניה ואין להתיר לנתבע להתגונן בטענה שלא בוטאה בתצהיר בפה מלא – דהיינו בגוף ראשון ובאופן וודאי, ברור, שלם, מפורש ומפורט [ראו ע"א 120-64 שבת נ' לוי פ"ד יט (2) 253 (1964), בר"ע 36-66 גרינברג נ' אלון, פ"ד כ(3) 3 (1966), ע"א 594/85 זהבי נ. מגרית, פ"ד מ"ב (1) 721 (1988), ע"א 146-85 גמליאל נ' מנורה, חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מא(3) 746 (1988), ע"א 16-89 ורדים חברה לגידול פרחים בע"מ נ' החברה ישראלית לביטוטח סיכוני סחר חוץ בע"מ, פ"ד מה (5) 729, סעיף 81א (ג) לחוק ההוצאה לפועל תשכ"ז-1967, תקנה 178 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי התשע"ט-2018].
- כבר באספקלריה זו מלחכות לשונות אש את תצהיר ההתנגדות שהגישה המבקשת. מסמך זה אינו ערוך בגוף ראשון, והוא אוחז בכפל פה אף בדרך שימושו בגוף שלישי. זאת שעה שלעיתים הוא מתייחס לרוטנר כ"מבקש" ולעיתים הוא מתייחס ל"מבקשת". לדוגמא - הצהרה לפיה "המוטב בצ'ק לא נרשם בידי המבקש" [ראו סעיף 16 להתנגדות] חוטאת הן כנגד עקרונות הצורה על פיהם על מצהיר להתחייב לעובדות הכלולות בתצהירו בדרך של שימוש בגוף ראשון, והן כנגד עקרונות התוכן, משלא נשלל כי המוטב בשיק נרשם בידי מי מטעמה של המבקשת שאינו רוטנר.
- אם לא די בכך - רוטנר עצמו, בעלותו לדוכן העדים כשהוא שש עלי פולמוס ופיו חוצב להבות אש, איכל כבנשיפת דרקון את תצהיר ההתנגדות כשהודה ביחס לחתימתו עליו: "מה שהייתי צריך קראתי מה שלא הייתי צריך לא קראתי", והודה כי אינו שולט בפרטי אותו הליך בוררות אליו מתייחס התצהיר.
- בתוך אריזתו הצבעונית של התצהיר המבטיחה תרמית, זיוף, אלימות, איומים, הליך בוררות פיקטיבי, אנשי קש, פגמים בזכות הקניין, חריגה מהרשאה, היעדר עילה, היעדר תמורה/כשל תמורה, ובחדא מחתא גם פירעון, דהיינו פאזל משוכלל של 1000 חלקים – התגלו קרעי תמונה הרחוקים מאד מרמת הפירוט, החדות, השלמות, והלכידות הנדרשת, וכאמור לעיל חקירת המצהיר דלדלה אף את המועט שהיה מצוי בתצהיר. כל זאת שעה שהוכחדו חלקים אחרים משמעותיים מאד של התמונה העובדתית המתבקשת. כך, בין היתר, ביחס לשאלת ראשה – לאיזו תכלית הוציאה המבקשת, חברה בע"מ המנהלת ספרים כדין, שיק חתום על סך 50,000 ₪ ₪, ומה היתה התמורה שציפתה לקבל בעבורו.
- ודוקו – מניסוחו של סעיף 34 להתנגדות עולה כי המבקשת אינה שוללת את האפשרות כי השיק הגיע לידי המשיב במסגרת "עסקים" של המשיב עם בנו של רוטנר, "בגובה של מעל למליון שקלים" [וראו תשובת רוטנר לעניין זה בעמ' 2 לפרוטוקול הדיון, שורות 32-35, המתחמקת ממתן הסבר בדבר תכלית הוצאת השיק מהמבקשת ומחזקת אפשרות זו].
- במכלול האמור לעיל חסד אני עושה עם המבקשת כשאני מורה כי תינתן לה רשות להתגונן כפוף להפקדת מלוא סכום השיק, 50,000 ₪, בקופת בית המשפט עד ליום 23.6.22.
משהתניתי את מתן הרשות להתגונן בהפקדת ערובה כאמור, לעת הזו אינני עושה צו להוצאות בתיק.
המזכירות תביא את התיק לפניי ביום 24.6.22.
ניתנה היום, כ"ג אייר תשפ"ב, 24 מאי 2022, בהעדר הצדדים.
