1. בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית משפט השלום מיום 17.3.22 בתפ"מ 56432-10-21 (כב' השופטת הבכירה מרים קסלסי) בו חויבו המבקשים לסלק ידם ממבנה יביל המשמש למגוריהם ומגורי בני ביתם, בתוך 60 יום ממועד מתן פסק הדין, וכן חויבו בהוצאות המשיבה בסך 8,212 ₪.
2. המבקשים מחזיקים בנכס האמור מכח הסכם שכירות שכרתו עם המשיבה לפני למעלה מעשור שנים, ובו הותנה בין היתר, כי בידי המשיבה לסיים את השכירות תוך מתן התראה מראש בת 45 יום, וכן שעל המבקשים לשלם דמי שכירות חודשיים, כקבוע בהסכם. מפסיקת בית המשפט קמא עולה, שהמשיבים חדלו לפרוע את דמי השכירות וחובם כלפי המשיבה עולה על 50,000 ₪ (אך בשל דמי השכירות וההוצאות הנלוות), וכן שהמשיבה הודיעה על סיום השכירות ביום 28.6.21.
3. בבקשתם דנן, אשר הוגשה ביום 17.5.22 - בסמוך לאחר תום פרק הזמן שנקצב להם לשם סילוק ידם כאמור - מעלים המבקשים שלל טענות כנגד פסק דינו של בית משפט קמא, ובפרט בכל הנוגע לקביעתו, כי המשיבים מנועים מלכפור בזכות המשיבה לדרוש את סילוק ידה, מפאת טענותיהם באשר לטיב זכויותיה בנכס, ולמצגים שהציגה להם עובר לכריתת הסכם השכירות, בכל הנוגע לזכויותיה האמורות. עוד טוענים המשיבים, כי מאזן הנוחיות נוטה לטובתם, בהיות הנכס בית מגוריהם, ואשר אליו צמודה חוות חיות משק בית אותה הם מפעילים וממנה מתפרנסים. זאת אל מול היעדר נזק למשיבה ככל שביצוע פסק הדין יעוכב עד ההכרעה בערעורם.
4. דומני, כי סיכויי הערעור להתקבל נמוכים, שכן הדין הנוהג הוא ששוכר אינו רשאי לכפור בזכויות המשכיר, מהן יונק השוכר את זכויותיו הוא. ראו: בש"א (מחוזי י-ם) 7704/04 בית הכנסת נ' אגודת משך הנחל (2005), ע"א (מחוזי מרכז) 14232-09-09 חאן עדן נ' מול גולן (2010); ע"א 18/91 אוחנה נ' עירית בת ים (1996); רע"א 7735/09 חפציבה נ' כהן (2009). קושי נוסף בהתנהלות המבקשים הוא, כי מצאו לנכון להגיש בקשתם לעיכוב הביצוע רק בסמוך לאחר תום פרק הזמן שהוקצב להם לשם סילוק ידם. קושי זה מקבל משנה תוקף נוכח תכלית תקנה 81 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט - 2018, היא הכרעה מהירה ואפקטיבית בתביעות לפינוי מושכר. ראו: ע"א (מחוזי מרכז) 45946-04-22 ולדמן נ' אלוני (2022) והאיזכורים שם.
5. יחד עם האמור סבורני, כי אכן מאזן הנוחיות נוטה באופן מובהק לטובת המבקשים, עת עסקינן בבית מגוריהם, ויש אף יסוד לסברה שסילוק היד מבית המגורים יוביל לפגיעה משמעותית בפרנסת המשיבים, מהחווה אותה הם מפעילים (אם כי דומה שבעניין זה תלוי ועומד כנגדם פסק דין אחר לסילוק ידם, אשר ממילא עשוי להוביל לאותה תוצאה, בכל הנוגע לעסקם).
6. בשים לב לסיכוייו הנמוכים של הערעור להתקבל, אל מול נטיית מאזן הנוחיות לטובת המבקשים, הנני מורה, כי ככל שהמבקשים יפקידו בקופת בית המשפט סך 25,000 ₪, עד ליום 31.5.21 בשעה 12:00 יעוכב ביצוע פסק הדין נושא הבקשה דנן, אך בסוגיית סילוק היד, להבדיל מהחיוב הכספי בהוצאות המשפט, עד להכרעה בערעור.

ניתנה היום, כ"ג אייר תשפ"ב, 24 מאי 2022, בהעדר הצדדים.