בקשה לפסיקת הוצאות

לפניי בקשה לפסיקת הוצאות לטובת העותרים לאחר מחיקת העתירה. בחנתי את הבקשה ואת התגובה לה, וזאת בהתאם לאמות המידה שנקבעו בבג"צ 842/93 אל נסאסרה נ' שר הבינוי והשיכון (25.5.1994):

בנסיבות העניין אני סבורה כי לא ניתן לשלול שהעתירה תרמה לקבלת הסעד העיקרי במועד שבו הוא ניתן לעותרים, ולפיכך העותרים זכאים לפסיקת הוצאות לטובתם.

בקביעת שיעור ההוצאות, אין להתעלם מכך שלא מדובר בעתירה ראשונה שבה מועלות טענות כנגד חוקיות "מניעת אג"ם הרתעה". אף על פי כן, המשיבים הודיעו על הסרת המניעה זמן קצר לפני הדיון, באופן שהלכה למעשה גם הפעם לא נמסרה מטעמם תשובה לגוף הדברים ביחס לטענות כנגד חוקיותה של המניעה הנדונה. בתווך שבין הטלת המניעה והגשת העתירה לבין ההודעה על הסרת המניעה, נגרמו לעותרים טרחה והוצאות בגין הגשת ההליך באופן דחוף בשל הפגיעה הנטענת של הטלת המניעה בפרנסתם של העותרים, שחמישה מהם החזיקו אותה עת בהיתרי עבודה בתוקף בישראל.

נוכח מכלול נסיבות העניין, אך גם בשים לב לכך שהמשיבים הודיעו על הסרת המניעה טרם התקיים דיון במעמד הצדדים, אני קובעת כי המשיבים יישאו בהוצאות ובשכ"ט ב"כ העותרים בגין הליך זה בסך כולל של 7,500 ₪.

ניתנה היום, כ"ט תמוז תשפ"ב, 28 יולי 2022, בהעדר הצדדים.