החלטה

1. החלטה בבקשה שהוכתרה על ידי המבקשות כבקשה לסעד זמני, ויוער כבר בנקודה זו, שלא בכדי לא הוגדרה הבקשה לצו ביניים. על פי הבקשה, חפצה המבקשת 2, עובדת זרה הסועדת את המבקשת 1, לצאת את ישראל לחתונת בתה, תוך שיתאפשר לה לשוב.

2. ברקע להליך זה, פסק דינו של בית הדין לעררים מיום 13.4.2022, בגדרו נדחה ערר שהוגש על ידי המבקשות דנן. בתמצית הדברים, נדחתה בקשת המבקשות להארכת רישיון העבודה בישראל של המבקשת 2.

3. ייתכן שבנסיבות אחרות, ואילו לא היתה בפניי התנהלות שאינה נקייה מספקות מצד המבקשות, כפי שיתואר, היה מקום, גם אם במידה קיצונית לפנים משורת הדין, לגלות את מלוא הרגישות, להתיר למבקשת 2 לצאת את ישראל ולשוב, וכל זאת, לפחות עד מתן פסק דין בהליך שבפניי.

4. ואולם, על הפרק התנהלות שלא ניתן לקבלה, וכדלקמן.

א. דבר קיומה של החתונה, ידוע היה כבר ביום 4.12.2021, היינו לפני כ – 7 חודשים. ויודגש, זאת, על פי נספח 3 לבקשה עצמה.

ב. ברם, דבר לא עשתה המבקשת 2 בעניין עד עתה. היה עליה לפנות למשיב, אך לא עשתה דבר. רק ביום 22.2.2022 ניתנה החלטת המשיב שעליה יוגש בהמשך הערר, ויכולה היתה היא לצרף לבקשתה הבסיסית, ולו גם על דרך החילופין, את בקשתה דנן. אילו היתה נכללת בהחלטת המשיב התייחסות לבקשתה זו, לצאת לחתונת בתה, ואילו לא היתה החלטה זו נראית למבקשת 2, יכולה היתה לכרוך גם נושא זה בערר שהחליטה להגישו.

ג. ובהמשך לאמור, גם בערר שהוגש על החלטת המשיב, אותו ערר שעל ההחלטה בעניינו נסב הערעור שבפניי, לא ציינה המבקשת 2 דבר. פסד הדין בערר ניתן עוד ביופ 13.4.22.

ד. והנה, רק עתה, במסגרת הערעור שבפניי, הוגשה הבקשה הנ"ל למתן סעד זמני, שמהותה היא, כאמור, כי על אף שנדחתה בקשתה להמשך שהייה בישראל, ועל אף שלא נתבקשתי כלל לשקול צו ביניים בעניין, הנכון הוא, לדעת המבקשת 2, שאתיר לה לצאת את ישראל ואף לשוב אליה. וכל זאת, כאשר ברקע פסק דינו של בית הדין לעררים כאמור.

5. סיכומו של דיון, בכך שאציין, שמבין אני לחלוטין את הרגישות האנושית שבבקשה, ייתכן שבנסיבות חריגות אחרות היה ביכולתי לנקוט בדרך מתחשבת יותר, ואולם בפניי, על הפרק, התנהלות שלא ניתן לקבלה ולא ניתן להכשירה. אף מתקבל הרושם, שחפצה המבקשת לעקוף את כל הגורמים הקודמים, אלה שצוינו, ולקוות שרגישותי תאפשר מעקף זה. אלא שמבחינת ההתנהלות המנהלית בה נקטו המבקשים, בחרו הן דרך שלא ניתן להכשירה. התנהלות זו אף עומדת בניגוד חזיתי לעקרון מיצוי ההליכים. משכך, נדחית הבקשה.

6. ולכל היותר, אורה, שככל שתוגש בקשה במישרין למשיב, כפי המתחייב, תיבחן בקשה זו תוך 5 ימי עבודה, ואין מניעה שייתן המשיב, לצד שיקוליו הלגיטימיים הרבים האחרים, מקום גם לממד האנושי, כפי שנעשה על ידו באופן ראוי במקרים רבים אחרים.

7. בנסיבות העניין, לא ייעשה צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ט תמוז תשפ"ב, 18 יולי 2022, בהעדר הצדדים.