לפני: כב' השופט יוחנן כהן

החלטה

1. לפני בקשת התובע להורות לנתבע להגיש לעיונו של ביה"ד את המסמכים לגביהם נטען חיסיון.
2. ביום 20.6.2022 הוגשה בקשת התובע לגילוי תיק השיקום המלא של התובע אצל הנתבע.
3. ביום 5.7.2022 הוגש תיק השיקום ע"י הנתבע, למעט מספר מסמכים אשר הינם בגדר "תכתובות פנימיות" (סעיף 7 לתגובת הנתבע).
4. ביום 6.7.2022 ביקש התובע כי המסמכים אשר פורטו בתגובת הנתבע ולא צורפו יחד עם תיק השיקום, יועבו לעיונו של בית הדין אשר יכריע האם אכן מדובר במסכים פנימיים שאין להעבירם לעיונו.
5. בהתאם לבקשת התובע אלו המסמכים החסרים:

• הערות מקצועיות
• טופס הזמנת הוראת תשלום – קצבה מיוחדת + נספח ממוחשב.
• טופס עזר לקבלת החלטה בתביעה לקצבה מיוחדת.
• תכתובות אאוטלוק בין פקידי הנתבע.
• מכתב מפקידת השיקום לאגף שיקום במשרד הראשי.
• מכתב לאחות המעריכה מפקידת השיקום.
• גיליונות של פקידת השיקום הנושאים כותרת "הערות מקצועיות".

1. עוד הוסיף התובע כי המסמכים הבאים: הערות מקצועיות, טופס עזר לקבלת החלטה בתביעה לקצבה מיוחדת, מכתב מפקידת השיקום לאגף שיקום במשרד הראשי, מכתב לאחות המעריכה מפקידת השיקום – אינם בבחינת תכתובות פנימיות ויש לגלותם.
2. הנתבע טען, כי התובע לא עמד בנטל המוטל עליו להוכחת הרלוונטיות של המסמכים לברור המחלוקת מושא תיק זה. כמו כן, נטען כי חשיפת ההתכתבויות הפנימיות תוביל לפגיעה ולתמריץ שלילי עבור פקידי המערכת, שמא יחששו להביע עמדתם בכתב בשל חשש לחשיפת המידע לציבור.

דיון והכרעה

1. "המטרה של הליכי גילוי ועיון הינה להביא לכך שההליך העיקרי יתנהל בקלפים גלויים, כאשר כל צד יודע מראש מהם המסמכים שבידי הצד האחר, ואשר יש בהם כדי לחזק את עניינו של הצד האחר או להחליש את עניינו של זה" (רע"א 4249/98 שמעון סויסה נ' הכשרת הישוב-חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו, 19.12.99)).
2. ההלכה הפסוקה באשר לגילוי מסמכים היא כי יש לאפשר גילוי נרחב על מנת שבפני בית הדין יהיו מלוא המסמכים אשר יש בהם לסייע להגיע לחקר האמת. המבחן המרכזי בבואו של בית הדין לבחון האם להתיר את הגילוי המבוקש, הוא מבחן הרלוונטיות, תוך התחשבות במידת הפגיעה, אי הנוחות וההכבדה על הצד המגלה ועל צדדים שלישיים. (ראו: ע"ע (ארצי) 40711-04-17 פישר תעשיות פרמצבטיות בערבון מוגבל - אברהם שטטר (פורסם בנבו, 04.03.2018) ; בר"ע (עבודה ארצי) 554/09 משה מלול – שחק אבטחה בע"מ (פורסם בנבו, 13.12.2009)).
3. כאמור, הנחת המוצא לענין גילוי מסמכים היא של גילוי מירבי של מסמכים רלוונטיים. עם זאת זכות העיון אינה מוחלטת ויש לאזנה אל מול אינטרסים לגיטימיים של הצד המגלה. אחד האינטרסים הלגיטימיים אשר הוכרו כראויים להבחן אל מול אינטרס הגילוי, ואשר בא לידי ביטוי בסעיף 9(4)(ב) לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998, הוא האינטרס למנוע עיון במסמכים פנימיים והתייעצויות פנימיות של רשות ציבורית (ראו בר"ע 53690-12-12 ועד הרופאים בבית חולים איכילוב ואח' - ההסתדרות הרפואית בישראל ואח' (פורסם, 25.3.13)).
4. לאחר ששקלתי טענות הצדדים מצאתי מקום לקבל בקשת התובע.
5. המסמכים יועברו לעיון בית הדין בתוך 14 ימים, בתוך מעטפה סגורה שתועבר ללשכתי ללא שתסרק לנט המשפט.
6. החלטה משלימה, תינתן לאחר עיון במסמכים.
7. לעיוני ביום 5/9/22.

ניתנה היום, י"ד אב תשפ"ב, (11 אוגוסט 2022), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.