לפני: כב' השופט עדו בן-צור

החלטה

בפניי בקשת התובע להורות לנתבע לגלות לו מסמכים מתיק השיקום, אשר לטענת הנתבע הם בגדר תכתובת פנימית חסויה.

הרקע לבקשה וטענות הצדדים

1. ברקע לבקשה תביעה לשינוי רמת קצבה מיוחדת מכוח תקנות הביטוח הלאומי (מענק מיוחד וקצבה מיוחדת לנכים), התשכ"ה-1965.
2. ביום 20.6.22 הוגשה בקשת התובע לגילוי תיק השיקום המלא אצל הנתבע.
3. ביום 5.7.22 הוגשה תגובת הנתבע בצירוף תיק השיקום המלא, למעט המסמכים הבאים: הערות מקצועיות, טופס הזנת הוראת תשלום – קצבה מיוחדת ונספח ממוחשב, טופס עזר לקבלת החלטה בתביעה לקיצבה מיוחדת, תכתובות אאוטלוק בין פקידי הנתבע, מכתב מפקידת השיקום לאגף שיקום במשרד הראשי, ומכתב לאחות המעריכה מפקידת השיקום.

1. לטענת הנתבע, המסמכים שלא גולו על ידו כמפורט לעיל הנם התכתבויות פנימיות, שאין חובה לגלותם, וזאת בהתאם להוראות סעיף 9(ב)(4) לחוק חופש המידע, תשנ"ח-1998 (להלן – חוק חופש המידע). לטענת הנתבע, חסיונם של דיונים פנימיים נועד על מנת לאפשר התייעצויות ודיונים פנימיים כנים במסגרת פעילותה של הרשות הציבורית. חשיפת תכתובות פנימיות תגרום לשיתוק פעולות של גופים ציבוריים, אשר יימנעו מעריכת התייעצויות או תיעוד של פעולות הנעשות בתיק, תוך פגיעה במינהל התקין.
2. ביום 6.7.22 הוגשה תגובה מטעם התובע, בה הוא ביקש כי כלל המסמכים שנטען לחסיונם יועברו לעיון בית הדין, אשר יכריע האם הם בגדר מסמכים פנימיים או מסמכים שלתובע הזכות לעיין בהם. ביום 11.8.22 ניתנה החלטת כב' השופט כהן, לפיה המסמכים יוגשו לעיון בית הדין והחלטה משלימה תינתן לאחר עיון במסמכים.
3. ביום 18.8.22 הוגשה הודעת עדכון מטעם התובע, בה הפנה לפסק דין שניתן על ידי בית הדין הארצי לעבודה לעניין היקף חובת הגילוי של מסמכים מתיק שיקום (בר"ע 31376-09-21 מאיר שי - המוסד לביטוח לאומי (16.8.2022) (להלן – עניין מאיר שי).
4. בהתאם להחלטת כב' השופט כהן, הוגשו המסמכים שבמחלוקת לעיון בית הדין במעטפה סגורה.

דיון והכרעה

1. לעניין גילוי מסמכים במסגרת הליכים מקדמיים בתביעות כנגד המוסד לביטוח לאומי, פסק בית הדין הארצי לעבודה בעניין רוזן כדלקמן:

"העולה מהמקובץ לעיל הוא שככלל על המוסד לגלות ולהעמיד לעיון המבוטח את המסמכים המצויים בידיו והנוגעים לעניינו של המבוטח, וזאת במסגרת ההליכים המקדמיים, ובטרם יגיש המבוטח – התובע את תצהיריו (ואיננו נדרשים בהליך זה לשאלה אם המבוטח רשאי לדרוש לקבל מסמכים אלה גם בטרם הגיש את תביעתו לבית הדין). בכל הנוגע לגילוי המסמכים – המוסד חייב לגלות את כל המסמכים המצויים בידיו, וככל שיש מסמכים שלטענתו אין לאפשר עיון בהם או שיש לדחות את מועד העיון בהם עליו לציין זאת במפורש. בכל הנוגע לעיון במסמכים – למבוטח- התובע זכות לקבלם לעיון בשלב ההליכים המקדמיים, וטרם הגשת תצהירי עדות מטעמו, אלא אם מתקיים טעם לחרוג מהכלל המצדיק שלא לאפשר עיון במסמך זה או אחר (כגון מסמך שהוא בגדר התייעצות פנימית) או מתקיים טעם לדחות את מועד העיון במסמך זה או אחר לאחר שהמבוטח- התובע יגיש את תצהיריו או למועד מאוחר יותר. נוכח העובדה שעל המוסד רובץ הנטל להוכיח כי יש לדחות את מועד העיון, על המוסד לפרט את הנימוקים לדחיית העיון במסמך זה או אחר. משנדרשת הנמקה לדחיית העיון במסמך, לא ניתן לקבל בקשה גורפת של המוסד לדחות את העיון בכל המסמכים המצויים בידיו, אלא כמובהר עליו לפרט את המסמכים שהוא מבקש שלא לאפשר לעיין בהם או מבקש לדחות את העיון בהם, ולהציג את הנימוקים בנוגע לכל מסמך." (בר"ע 32115-09-20 אורי רוזן – המוסד לביטוח לאומי (5.4.2021)).

1. כאמור, הנחת המוצא לענין גילוי מסמכים היא של גילוי מירבי של מסמכים רלוונטיים. אולם, כמפורט לעיל, זכות העיון אינה מוחלטת ויש לאזנה אל מול אינטרסים לגיטימיים אחרים. אחד האינטרסים הלגיטימיים אשר הוכרו בפסיקה הוא האינטרס למנוע עיון במסמכים פנימיים והתייעצויות פנימיות של רשות ציבורית, על מנת למנוע פגיעה בתפקוד הרשות הציבורית (ר' בר"ע 53690-12-12 ועד הרופאים בבית חולים איכילוב ואח' - ההסתדרות הרפואית בישראל ואח' (25.3.13). בצד זאת נפסק, כי לא כל מסמך שכותרתו "תרשומת פנימית" חוסם את הגילוי והעיון בו. מדובר בחיסיון יחסי, שבעיקרו יציר הפסיקה, ולכן יש לבחון כל מקרה לגופו בהתאם למהות המסמך ולא לפי כותרתו בלבד (רע"א 7461/16 מדינת ישראל אגף המכס והמע"מ – פן דור תעשיות בע"מ (19.11.2016)).
2. באשר לגילוי מסמכים מתיק שיקום בתביעה לתשלום קצבה מיוחדת לנפגעי עבודה, נפסק לאחרונה בעניין שי מאיר כי למבוטח זכות לקבל מסמכים המהווים את התשתית להחלטות בעניינו, גם אם מדובר ב"תרשומת פנימית". לעניין זה נקבע כך:

"... בחלק מהמקרים ההתכתבות בין גורמים שונים במוסד, מהווה את התשתית להחלטה או אף את ההחלטה עצמה בעניין זכאות המבקש לקצבה מיוחדת. בהקשר זה יש לציין כי כפי העולה מההליכים שעניינם קצבה מיוחדת, ובמיוחד עת מדובר בהחלטות מהעבר, אין תיעוד מסודר בנוגע להליך קבלת ההחלטה, בדומה לפרוטוקול החלטה של ועדה רפואית, ועל כן פעמים רבות המסמכים בתיק הם התיעוד של הליך קבלת ההחלטה או אף ההחלטה עצמה. חלק מהמסמכים משקפים את מצבו של המבוטח בהיבטים הרלוונטיים לאישור קצבה מיוחדת, כגון באיזו מידה נזקק המבוטח לעזרת הזולת או לשימוש ברכב, ותוכן עובדתי זה אינו בגדר "התייעצות פנימית". על כן, יש לבחון בנוגע לכל מסמך אם אכן מדובר בהתייעצות פנימית בין גורמים במוסד, שאין מקום לחייב את גילויה כדי להבטיח שגורמים שונים במוסד יוכלו לקיים באופן חופשי התייעצויות, לבין "תרשומת פנימית" שמשקפת החלטה או תשתית להחלטה שעניינה קצבה מיוחדת."

1. מן הכלל אל הפרט – לאור הפסיקה המובאת לעיל, לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי במסמכים שהובאו לעיוני, מצאתי כי יש להיענות לבקשה בחלקה, בהתאם למפורט להלן:
2. הערות מקצועיות – מעיון בשני המסמכים שהוגשו לעיוני עולה כי מדובר בתיעוד פעולות שנעשו בתיק על ידי עובדי הנתבע, וכי אין מדובר בתרשומת המשקפת החלטה או תשתית להחלטה. משכך, בעניין זה מקובלת עליי עמדת הנתבע כי מדובר בתרשומות פנימיות, שאין חובה לגלותן במסגרת הליך גילוי המסמכים.
3. טופס הזנת הוראת תשלום קיצבה מיוחדת ונספח ממוחשב – מעיון במסמך עולה כי הוא כולל הנמקה להחלטה בדבר קצבה מיוחדת ופרטים טכניים הנוגעים להחלטה. בהתאם לפסיקה בעניין שי מאיר, תוכן עובדתי זה אינו מהווה התייעצות פנימית חסויה, ולכן יש לגלות מסמך זה.
4. טופס עזר לקבלת החלטה בתביעה לקצבה מיוחדת – מסמך זה כולל נתונים שונים הנוגעים לתובע לצורך קבלת ההחלטה בתביעתו לקצבה מיוחדת וסיכום ההחלטה. המסמך אינו כולל התייעצות פנימית חסויה, ולכן יש לגלותו.
5. מכתב מפקידת השיקום לאגף השיקום במשרד הראשי מיום 13.3.22 ותכתובת דוא"ל מיום 23.3.22 – מדובר בהתכתבות בין עובדי הנתבע, המשקפת את התשתית להחלטה בעניינו של התובע. משכך, ולאור הפסיקה בעניין שי מאיר, יש לגלות מסמכים אלה.
6. תכתובת דוא"ל מיום 16.2.22 – מעיון במסמך עולה כי מדובר בהתייעצות פנימית בין עובדי הנתבע, ולכן אין חובה לגלות מסמך זה.
7. מכתב לאחות מעריכה מיום 17.2.22 – מדובר בפנייה של פקידת השיקום לאחות מעריכה לצורך בדיקה תפקודית של התובע בעקבות תביעתו לקצבה מיוחדת. המסמך כולל את נתוני התובע, ואינו כולל התייעצות פנימית שיש הצדקה לחסיונה. לפיכך, יש לגלות מסמך זה.
8. לאור האמור, הבקשה מתקבלת בחלקה. הנתבע ימציא לתובע תוך 14 יום את המסמכים שנקבע שיש לגלותם כמפורט לעיל.
9. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ה' אלול תשפ"ב, (01 ספטמבר 2022), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.