1. המבקשת הגישה התנגדות לביצוע שטר שהוא שיק על סך 33,000 ₪ משוך מחשבונה לפקודת המשיבה מועד פירעון ליום 5.5.2022 (להלן: "השיק").

השיק חולל בהוראת ביטול.

לטענת המבקשת נמסר השיק למשיבה בהתאם להסדר שהושג בין הצדדים בפגישה מיום 28.3.2022 בה הוסכם כי המבקשת תמסור למשיבה שני שקים עבור דמי שכירות, ארנונה, דמי ניהול, חשמל ומים לחודשים אפריל ומאי 2022 בתוספת 5,000 ₪ בכל שק על חשבון החוב שהצטבר בחודשים דצמבר 2021 וינואר 2022 שאין מחלוקת כי דמי השכירות והתשלומים הנלווים של אותם החודשים לא שולמו כתוצאה מאשפוזו של מנהל המבקשת בבית החולים.

לטענת המבקשת התלווה תנאי לפירעון שקים אלו והוא קיומה של התחשבנות כוללת בגין זיכויים המגיעים למבקשת בהתאם להסכם ההתקשרות בין הצדדים.

עוד טענה המבקשת כי מאחר ובחודש מאי כבר העבירה המשיבה את כל זכויותיה על פי הסכם השכירות והניהול לידי רוכש אחר ולא ביצעה עמה את ההתחשבנות הנדרשת – לא חלה עליה החובה לפרוע את השיק כאשר סכום החוב המגיע לה מאת המשיבה – גבוה יותר מסכום השיק הנתבע וממילא אין המשיבה זכאית לדמי שכירות בגין חודש מאי 2022.

בהמשך ההתנגדות מפרטת המבקשת את הזיכויים המגיעים לה מאת המשיבה.

2. מנהל המבקשת נחקר במעמד הדיון על גרסתו.

לטענת ב"כ המשיבה יש לדחות את ההתנגדות נוכח דברי מנהל המבקשת במסרון ששלח לנציג המשיבה לפיו הודה בחובו למשיבה.

כמו כן, טען ב"כ המשיבה כי המבקשת מנועה מביצוע קיזוז בגין חובות נטענים של המשיבה כלפיה מאחר ואינה רשאית לעשות כן כאמור בסעיף 39 בהסכם הניהול המונע קיזוז בחיובי שכר דירה וניהול את חובות המשיבה כלפי המבקשת.

3. ב"כ המשיבה הציג בפני מנהל המבקשת תכתובת מסרונים מיום 10.5.2022 שם אומר לו נציג המשיבה: "שלום, ביטלת לנו שיק, אתה מבין את המשמעויות של זה...מזכיר שמדובר בשכר דירה של חודש אפריל ופריסה שלך על חודש מרץ שביטלת".

עונה לו מנהל המבקשת למחרת היום: "שלום, אני על זה, אעדכן אותך עוד כמה יומים" (השגיאה במקור – ו.ש).

בחקירתו הנגדית עונה מנהל המבקשת, לאחר שעומת עם תוכן הדברים ונשאל למה התכוון: "שעושים קיזוזים ורואים אם שיק מתאים לתשלום או לא מתאים לתשלום".

תגובה תמוהה ולא מובנת במיוחד נוכח טענת מנהל המבקשת בתצהירו כי שכר דירה בגין חודש מרץ שולם ואין אזכור כלל במסרון לחובה לבצע התחשבנות כפי גרסתה של המבקשת.

עם זאת, אף גרסתה של המשיבה אינם מתיישבת עם טענת ב"כ המשיבה במעמד הדיון כי שיק זה הוא החוב היחידי שנותר לתשלום מאת המבקשת נוכח מכירת זכויותיה של המשיבה לאחר בתום חודש אפריל 2022.

הצדדים חלוקים בשאלה האם השיק מייצג בחלקו את דמי השכירות בגין חודש אפריל או בגין חודש מאי 2022.

דהיינו, לגרסת המשיבה, דמי השכירות והניהול בגין חודשים דצמבר עד מרץ 2022 שולמו במלואם למעט חלק מדמי שכירות מרץ 2022 (לא ידוע איזה חלק).

לגרסת המבקשת מדובר בתשלום דמי השכירות בגין חודש מאי שאינם מגיעים למשיבה.

לא ניתן לבסס דחייה מוחלטת של ההתנגדות על מסרון בודד ששלח מנהל המבקשת במאי 2022 במיוחד כאשר גרסת המשיבה טרם הובאה ולא ניתן לבחון את תחשיב החוב הנטען כנגד המבקשת.

4. לכך יש להוסיף כי בהתאם להוראות הסכם ההתקשרות בין הצדדים, הסכם שצורף על ידי המבקשת כהסכם המוכתר בכותרת: "הסכם מתן זכות שימוש בדוכן בשוק הצפון" מיום 24.6.22, חובת תשלום דמי השכירות וחשבונות נלווים חלה ב 5 לחודש בו יש לבצע את התשלום (סעיף 4.12 בהסכם הנ"ל) דהיינו, מאחר ומועדו של השיק הוא 5.5.22, עסקינן בתשלום דמי השכירות ותשלומים נלווים עבור חודש מאי אותו מצינו כבר כי אין למבקשת חובה לשלמם לידי המשיבה בעקבות מכירת הזכויות.

לא ברור על מה מבוססת טענת המשיבה כי מדובר בתשלום דמי השכירות בגין חודש אפריל ומרץ כאשר במעמד הדיון עמד נציג המבקשת על טענתו, כפי שטען בתצהיר התומך בהתנגדות, כי השיק שמועדו 5.4.20 נפרע. על פי גרסת המשיבה מדובר בתשלום עבור דמי שכירות חודש מרץ, אם כך היכן נוצר החוב של המבקשת בגין חודש מרץ כטענתה?

על מנת לסתור טענה זו, כל שהיה על ב"כ המשיבה לעשות הוא להציג שיק מיום 5.4.22 שחולל וזה לא הוצג.

כך או כך, נציג המבקשת העלה בתצהירו שאלות שמקומן בבירור בהליך סדור לאחר מתן רשות להתגונן למבקשת.

5. סעיף 39 בהסכם הניהול משרבב להוראותיו התייחסות לדמי שכירות למרות שכל ההסכם דן בניהול בלבד וקובע כי לא ניתן לקזז חובות של המשיבה למבקשת בדמי הניהול והשכירות, הוראה שאין לה זכר בהסכם ההתקשרות בין הצדדים.

להיפך, הסכם ההתקשרות בין הצדדים קובע חובת התחשבנות בכל תקופה קצובה הן לגבי חיובי הארנונה והן לגבי חיובי החשמל. הסכם ההתקשרות קובע במפורש כי מדובר בחיובים שנקבעו מראש בהערכה בלבד ולכן נדרשת בדיקה והתחשבנות מדי חצי שנה.

המשיבה אינה סותרת בשלב זה את גרסת המבקשת לפיה הופרה התחייבות זו של המשיבה ולכן זכאית המבקשת לקזז תוצאות אותה התחשבנות אותה היא עורכת במסגרת ההתנגדות דנן כנגד החיוב בשיק.

הטענה כי על המבקשת לשלם את חובה למשיבה ולתבוע את המשיבה בהליך אחר בגין חובותיה כלפי המבקשת היא עמידה חסרת תום לב בביצוע הסכם במיוחד כאשר היחסים המשפטיים בין הצדדים הסתיימו כבר בסוף חודש מרץ 2022.

טענה זו של המשיבה אף עומדת בניגוד להוראות תקנות סדר הדין האזרחי התשע"ט-2018 הקובעות ניהול כל סכסוכי הצדדים תחת קורת גג אחת ובעת ובעונה אחת.

6. סוף דבר הוא כי ניתנת למבקשת רשות להתגונן בטענותיה.

הבקשה לביצוע השטר תיחשב ככתב תביעה, והתצהיר התומך בהתנגדות ייחשב ככתב הגנה.

התיק יתנהל בדיון מהיר לפי פרק יב (תקנות 78-82) בתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט– 2018 (להלן: "התקנות").

ב"כ המשיבה יגיש תוך 30 יום מהיום כתב תשובה, כשהוא נתמך בתצהיר אימות ורשימת מסמכים והעתקיהם.

ב"כ המבקשת יגיש רשימת מסמכים והעתקיהם, תוך 15 יום לאחר שיקבל את כתב התשובה. 

תצהירי עדות ראשית של עדים אחרים יוגשו תוך 60 יום מהיום.

נקבע לישיבת קדם משפט ליום  6.3.23 בשעה 9:00.

לדיון יתייצבו גם בעלי הדין בעצמם.

ניתנה היום, י"א כסלו תשפ"ג, 05 דצמבר 2022, בהעדר הצדדים.