התנגדות לביצוע שטר ובצידה בקשה להארכת מועד.

המשיבה פתחה בלשכת ההוצאה לפועל בנצרת תיק הוצאה לפועל בגין המחאה המשוכה מחשבונו של המבקש ע"ס של 22,000 ₪ (להלן: "ההמחאה"). ההמחאה חוללה ע"י הבנק מחוסר כיסוי מספיק.

במסגרת התנגדותו טען המבקש, כי ביחד עם ההודעה על יצוג בתיק ההוצאה לפועל הוא הגיש את התנגדותו אך בשל תקלה טכנית שטיבה לא הובהר, ההתנגדות לא נקלטה. המבקש טען, כי הדבר התגלה לו לאחר שהמשיבה החלטה בנקיטה בהליכים מבצעיים נגדו.

לגוף התביעה השטרית טען המבקש, כי מאז חילול ההמחאה ועד הפתיחה בתיק ההוצאה לפועל היה שיהוי ניכר. המבקש טען, כי אינו מכיר את המשיבה, אינו חתום על ההמחאה ואין כל עילה לפעול נגדו. הוסיף וטען המבקש, כי מייד שידע על ההמחאה, הוא הגיש תלונה למשטרה על זיוף. המבקש טען, כי הוא מצרף אישור משטרה אודות הגשת התלונה אך לא צורף דבר. המבקש תמך את התנגדותו בתצהיר שלא היה סרוק בתיק ובעקבות החלטתי מיום 30.8.22 הוא נקלט לתיק היום.

בהמשך לאמור לעיל הוגשה בקשה לעיכוב הליכים בתיק, אשר גם היא הועברה לתגובת המשיבה.

המשיבה הגישה תגובה לכל הבקשות.

באשר לבקשה להארכת מועד טענה המשיבה, כי המסירה בוצעה ביום 23.2.22 והיא החלה לנקוט בהליכים ביום 18.6.22, כך שעמד פרק זמן משמעותי שבו היה מוטל על המבקש לברר מה עלה בגורל התנגדותו.

לגוף התובענה, טענה המשיבה, בין היתר, כי המבקש פנה אליה מספר פעמים על מנת להסדיר את החוב וביקשה לדחות את הטענה בדבר השיהוי בפתיחה בתיק ההוצאה לפועל בהיותה סתמית. המשיבה פירטה אודות עסקת היסוד וכן האופן שבו הגיעה ההמחאה לידיה ואף צירפה אסמכתאות על כך. בשל המפורט בתגובתה ביקשה המשיבה לדחות את ההתנגדות ולחילופין לחייב את המבקש בהפקדת מלוא סכום החוב, כתנאי למתן רשות להתגונן.

לאחר שעיינתי בבקשת הביצוע, בהתנגדות וכן בתגובת המשיבה, ומתוקף סמכותי על-פי תקנה 20(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט- 2018 (להלן: "התקנות"), החלטתי ליתן רשות להתגונן ללא צורך בחקירת המצהיר אגב חיוב המבקש להפקיד ערובה בקופת בית המשפט כתנאי למתן הרשות להתגונן.

באשר לבקשה להארכת מועד.

תקנה 109י.(3א) לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם- 1979 מסמיכה את בית המשפט להאריך את המועד להגשת בקשת רשות להתגונן. תקנה 176 לתקנות מעניקה לבית המשפט סמכות כללית ליתן הוראות ולהאריך מועדים. תקנה 176(ב) לתקנות קובעת כי מועד שנקבע בחיקוק יוארך "מטעמים מיוחדים". משכך, על מנת שבית המשפט ייעתר לבקשה להארכת מועד להגשת התנגדות, על המבקש להראות טעם מיוחד לאיחור בהגשת ההתנגדות. טעם עובדתי כזה לא הובא ע"י המבקש. פשר התקלה אשר נטען בבקשתו ונתמך בתצהירו, לא הובהר ונטען באופן כללי. המבקש לא הסביר מתי הגיש את הבקשה לעדכון היצוג, העתקה לא צורפה ובכל מקרה לא צורף תצהיר מטעם ב"כ על מנת להסביר את מהות התקלה וכן את המועד שבו הוגשה ההתנגדות לראשונה כפי שנטען.

חרף האמור, בחנתי את טענות ההגנה שמעלה המבקש, ויכולתן להוות טעם מיוחד המצדיק את הארכת המועד להגשת ההתנגדות בבחינת "לפזול אל עבר ההליך העיקרי ולבחון את סיכוייו הלכאוריים" (ראו נא: רע"א 7092/11 איוב מ.ט.ח. בצוע פרוייקטים בע"מ נ' קרן הסיטי בע"מ (16.8.12)).

הלכה היא, כי על מנת שבית המשפט ייעתר לבקשת רשות להתגונן על המבקש להראות הגנה אפשרית ולו בדוחק-להבדיל מהוכחתה בשלב זה- בבחינת היה ותוכח הגנה זו, יש בכוחה כדי להוות הגנה של ממש. מרביתן של טענות המבקש הן טענות שנטענו בצורה רפה ונעדרות כל תמיכה ממשית. המבקש הכחיש את חתימתו על ההמחאה וכן טען כי הגיש תלונה במשטרה אודות זיוף חתימתו, אך אישור משטרה לא צורף וכך גם הודעתו במשטרה לא הוגשה. גם בעניין העברת ההמחאה לידי צד ג' המבקש קימץ בפרטים.

יחד עם כל האמור, ועל מנת לא לחסום את דרכו של המבקש, מפני הוכחת טענת הזיוף בשים לב להלכות המנחות, אני נעתר להתנגדות ולבקשה להארכת מועד עד למועד הגשתה בפועל וזאת בכפוף להפקדת 10,000 ₪ בקופת בית המשפט וזאת לא יאוחר מיום 18.10.22.

היה ולא תופקד הערובה כאמור תידחנה הבקשות והתיק יסגר.

עיכוב ארעי להליכי ההוצאה לפועל יהיה בכפוף להפקדה מיידית של 3,000 ₪, כאשר יתרת הסכום תופקד עד למועד אותו קבעתי לעיל.

באשר להוצאות ההליך עד כה, אכריע בדבר בסוף ההליך.

להמשך טיפול המזכירות.

משימת עיון ליום 20.10.22.

ניתנה היום, י"ב אלול תשפ"ב, 08 ספטמבר 2022, בהעדר הצדדים.