28 ספטמבר 2022

לפני:

כב' השופט עמיצור איתם
נציג ציבור מר קיבור נלבדיאן
נציגת ציבור גב' דגנית שירה אזולאי

החלטה

1. המבקש פוטר מתפקידו כמנהל יחידת החקירות באחד מאגפי משרד האוצר. עררו לנציבות שירות המדינה נדחה. הבקשה שלפנינו היא לצו זמני לאכיפת יחסי העבודה ומניעת פיטוריו. כהערה מקדימה- הדברים האמורים מטה הם לכאורה בלבד ומבוססים על ראיות לכאורה זאת גם אם בית הדין ישתמש לשם הנוחות בלשון פסקנית יותר. אין צורך אפוא לקשט כל משפט להלן בתואר "לכאורה" והדברים ברורים.
2. המבקש עבר בשנים האחרונות דרך שאין דרך להגזים בגובה חתחתיה. בכל צומת בה הצליח לעבור לא הייתה לפניו הרווחה אלא המשך מסע ייסורים שהגיע לשיאו (הנוכחי) באירועי הבקשה שלפנינו. על אף שבכל צומת כזאת עמד מי שעמד ותמרור אזהרה, או רמזור אדום בידיו ואלו הופנו כלפי המדינה כמעסיקה, לא נמצא מי שיביט ויקשיב יבין ויאזין להחזיר את כל המעורבים למסלול של עשייה תקינה.
3. ביוני 2019 הוגשה נגד המבקש תובענה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה. כתב התובענה פירט ארבעה אישומים בנוגע לעבירות משמעת לכאורה. חלקן חמורות על פניהן, אולם חלקן הוגדרו ולא בכדי, על ידי בית המשפט המחוזי והעליון מאוחר יותר כזוטי דברים.
4. מטבע הדברים, המבקש הושעה מתפקידו למשך שנים, לכל אורך ניהול ההליך המשמעתי. בספטמבר 2020 לאחר שמיעת הראיות בתיק, זוכה המבקש מכל האישומים המשמעתיים נגדו. נעיר כבר עכשיו כי אף שלא הושג "הגביע הקדוש" בדמות זיכוי מחוסר אשמה, הרי שאין מדובר בזיכוי מגומגם או כזה שמשאיר טענות והערות חמורות נגד המבקש. זאת, בניגוד לרושם שהמדינה ניסתה ליצור בטענותיה לפנינו. בית הדין למשמעת קבע כעובדה שהתובע כלל לא נחקר על חלק גדול מהמועדים בהם נטען שדיווח דיווחים כוזבים וחמור מזה כי התשובות שהוא סיפק באשר למועדים שעליהם כן נשאל כלל לא נבדקו במהלך החקירה. בית הדין למשמעת קבע שהתובענה למעשה התבססה על רכילויות, דיבורים או "באזים". קבע שלגבי טענות על נוכחותו במשרד הראשי ללא סיבה מוצדקת "לא הוצגה בפני בית הדין אף ראיה" ולגבי אישומים נוספים קבע שמדובר בטעויות שלא נועדו לשם רמאות ולו היו נבדקות במועד, היו מתוקנות.
5. בית הדין למשמעת קבע בסיום דבריו, כי: "במהלך הדיונים קשה היה לבית הדין להשתחרר מתחושה קשה של ריבוי סכסוכים ומחלוקות בין עובדי המדינה, בינם לבין עצמם...איש כלפי רעהו הגישו תלונות, עקבו, חקרו, בדקו, האזינו שלחו הודעות מפלילות או מכשילות". למעשה נקבע מתוך הדברים, כי התובענה כולה הייתה אך כלי בידי עובדי המדינה לסגירת חשבונות איש עם רעהו. דברים מטלטלים שהיו אמורים לגרום למנהליו של התובע לחשבון נפש כולל לגבי הנעשה ביחידתם. אלא שתחת זאת המדינה בחרה להמשיך את מסע התובענה המשמעתית האמורה - שנקבע במפורש שהייתה רק כלי לסגירת חשבונות - הלאה לערכאות הבאות. לא התקררה דעתם של המעורבים, עד שערערו לבית המשפט המחוזי ומשערעורם נדחה בהחלטה מנומקת, הגיעו עד לשערי בית המשפט העליון. משעה שגם בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור לא נותרה ברירה אלא להחזיר את המבקש לעבודתו ובסוף חודש אפריל 2021 חזר לעבודה. (נעיר בהערת אגב בלבד, כי עצם השכיחות הרבה בישראל של ערעורים על זיכויים, צעד שאמור להינקט רק במקרים חריגים שבחריגים, היא עניין שיש לעורר מחשבה לגביו).
6. אלא שבזאת לא תמה הדרך. עם חזרת המבקש לתפקידו התברר לו שאין כוונה להחזירו לתפקידו ולסמכויותו כשהיו. בשיחה שנערכה עמו נאמר לו, בקווים כלליים, שמעתה יעבוד בכפיפות ישירה לעובד אחר ולא ישירות מול הממונה עצמו; שמקום מושבו יהיה במשרד הראשי ולא במקום ישיבתה של היחידה אותה הוא אמור לנהל; שמעתה לא יהיו כפופים לו חוקרים; שהוא ישמש מעתה רק כאחראי על תחום המודיעין ולא על חקירות שהוא חייב לבצע את פגישות המודיעים ממשרדו בלבד ועוד.
7. המדינה תלתה החלטות אלו בצורך "ללמוד את פסק הדין" וכמסתבר שאחד החששות הגדולים היה האינטרקציה בין התובע ובין החוקרים הכפופים לו אשר חשו "מאוימים". על מנת לסבר את האוזן, המדובר באחד החוקרים אשר שימש כעד תביעה נגד התובע ואשר ניתן להניח, היה אחד מאותם אלו שבית הדין למשמעת קבע לגביהם את שקבע כאמור למעלה. בנוסף לכך היו שני חוקרים נוספים, אשר בעדות לפנינו בהליך זה התברר שלא היתה להם כל סיבה "לחשוש" מהמבקש. מכל מקום, בשיקולים אלו תלו הממונים על התובע את נטילת סמכויותיו כאמור. המדינה גם ביקשה להיתלות בהערת בית הדין למשמעת כי מצופה מהמבקש "להקפיד הקפדה יתרה על הכללים החלים בשירות המדינה". על אף שברור שהערה זו היא הערה צדדית, והיא לחלוטין לא המוקד של פסק הדין המשמעתי.
8. התובע פנה לבית הדין לעבודה בעניין זה, וביום 6.5.21 התקבל פסק דינו של בית דין זה ( צ"ו 59539-04-21 הרכב בראשות כב' השופטת הבכירה שטיין) בו נקבע כי "משהמערער זוכה לחלוטין בהליך המשמעתי, לא מצאנו כי יש הצדקה לשלול ממנו ולו חלק מסמכויותיו או לקבוע כי בשלב זה יעבוד במקום מרוחק מאנשי צוותו...פסק הדין הנו ברור ומזכה את המבקש מכל אשמה...משמעות הדבר – כי זכאי לחזור לכל תפקיד כפי שהיה לו ערב ההשעיה"
9. דברים לכאורה ברורים, אלא שהגולל לא נסתם כאמור. אין חולק כי עם חזרתו של המבקש ליחידתו הרי שבדרך זו או אחרת עזבו החוקרים שתחתיו את העבודה כעבור זמן לא רב והיחידה נותרה ללא עובדים. אין ספק גם כי מאותו מועד הוטל על התובע משטר של ניהול מדוקדק ונוקדני, שאינו תואם לכאורה את מעמדו כעובד בכיר. כך, לא הוכחש שהתובע נדרש לאישור מקדים לגבי כל יציאה בתפקיד לרבות יציאה ממשרדו למשרד הראשי. המבקש הציג לפנינו תכתובות שונות עם הממונה עליו בהם נדרש לאישורו המקדים לפעולות זוטות כגון להגיע בבוקר למחלקה המשפטית או למשרד הראשי. משטר זה, כמסתבר, היה אפקטיבי - שכן כבר ביום 30.12.21 חודשים ספורים ממועד חזרתו לעבודה כמנהל, נמצאו פגמים כה רבים בעבודתו המקצועית עד שלא הייתה ברירה אלא לזמנו לשימוע לפני פיטורים בגין "אי התאמה".
10. התובע כאמור אכן זומן לשימוע בפני מנכ"ל משרד האוצר שהתקיים בחודש ינואר, לאחריו נדרשו והתקבלו עוד השלמות טיעון בכתב. ביום 22.5.22 כארבעה חודשים אחרי מועד השימוע התקבלה החלטת המנכ"ל לפטר את המבקש. ערר שהוגש לנציבות שירות המדינה נדחה ביום 11.9.22 בהחלטה מנומקת של נציב שירות המדינה.
11. על מנת לסבר את האוזן לגבי אופי הטענות שנכתבו בזימון לשימוע כמצדיקות פיטורים, נביא תחילה את הטענות שהמדינה בחרה לבסוף להשמיט ממכתב הפיטורים עצמו. נטען נגד התובע שבמספר מועדים יצא לפגישה במשרד הראשי או באגף המשמעת בנציבות וחזר לעבודתו בגבעת שאול בלי להחתים כרטיס לגבי יציאה וחזרה בתפקיד. יובהר, אין חולק ואין ספק שאותן יציאות בתפקיד אושרו מראש על ידי הממונה עליו ואין חולק שהיו לצורך עבודה. כל הטענה הייתה שלא החתים כרטיס במעבר בין שני משרדים סמוכים בירושלים. דומה באמת שאין צורך לפרט מעבר לכך לגבי מידת העיסוק בזוטות שמלווה את ההליך.
12. טענות נוספות שנטענו בשלב הזה נגעו ל "ניסיון לדווח על עיסוקים פרטיים כשעות עבודה". למשל, ושוב על מנת לסבר את האוזן, נטען תחת כותרת מרשימה זו כלפי המבקש כי ביקר אצל שיננית בשעות העבודה. לא היה ספק כי אותו ביקור קיבל את אישורו המוקדם של הממונה על המבקש, אלא שנכתב שהמבקש לא פנה במסגרת אותה בקשת אישור פנייה מפורשת להכיר בשעות אלו כשעות מחלה. "ממילא" כך נכתב, "הוא לא שוכנע על ידך כי אין אפשרות לקבל את הטיפול בשעות שלאחר שעות העבודה". מכאן, מסקנת הדברים כי כאשר התובע דיווח על ביקור זה כשעות מחלה, נוהג נפוץ ומקובל, הרי שניסה לדווח על עיסוקים פרטיים כשעות עבודה...
13. מקרה נוסף בראש פרק עמוס זה, נגע לטענה שהתובע דיווח כשעות עבודה על שעות בהם הלך לאסוף מחברת הסלולר את מכשירו הנייד (מכשיר מטעם העבודה). גם כאן לא היה חולק שהתובע קיבל אישור מראש לאסוף את המכשיר. לא היה גם חולק ש"ניתן לראות בהודעתך כבקשה לאישור יציאה בתפקיד", אלא שלדעת המדינה, העובדה שהתובע בחר לאסוף את המכשיר מסניף שליד ביתו ברעננה במקום מסניף בירושלים היא התנהלות המצדיקה פיטורים. השואל שישאל מה, בשם כל הבירוקרטים בחלד, משנה מקום האיסוף של המכשיר? לא יזכה לתשובה, שכן כאמור גם סעיף זה הושמט לבסוף מנימוקי הפיטורים. אלא, שעצם העיסוק בזמן המדויק שארך טיפול שיניים או הבילוש אחר הנקודה הגיאגרפית המדויקת בה נאסף מכשיר נייד – אלו מדברים בעדם.
14. ניתן להתרשם שהמדינה ציפתה מהמבקש לנסח כל פניה לממונה עליו בבקשות לאישור כל פעולה, בדרך של מסמך משפטי. היינו, לא די היה שיקבל אישור לאיסוף מכשיר או לטיפול רפואי, היה עליו לנסח מזכר בנוסח שיכלול את הבקשה המדויקת, כוונה מפורשת וברורה ליציאה בתפקיד (שמא לרבות ציון הסעיף הרלוונטי בתקשי"ר...), ציון המקום הגיאוגרפי והזמן המדויק בהם תתבצע הפעולה והנמקה שתסביר את נחיצות הדברים.
15. כל אלו וגם טענות נוספות הושמטו כאמור ובצדק מהנימוקים הסופיים לפיטורים אולם הבאתם חשובה להבנת התמונה.
16. להבנה מעמיקה יותר של המבקש ומצבו הנפשי והכללי עם חזרתו לעבודה נציין את דבריו הכנים כפי שנשמעו לפנינו בדיון. יש לזכור שמדובר באדם שסיים מסכת מערערת וארוכה של הליכים משפטיים בהם נאלץ להוציא את כספו על עורכי דין ולראות את המדינה מתעקשת לערער פעם אחר פעם על זיכוי מוחלט. כל אותה עת שהה בהשעיה, ואין ספק לכל בן אנוש מה היה מצבו הנפשי והכללי. כאמור, תחת שיתקבל בזרועות פתוחות כמצופה, הרי לא די שעם חזרתו נתקל במשטר של ניהול מתערב ודקדקני כאמור אלא שבאותה עת נקלע למצב משפחתי ואישי חמור עוד יותר, בעת שאביו נפל למשכב והוא נאלץ לסעוד אותו באשפוז ממושך. זה היה מצבו עובר למעשים שהיוו את עילת הפיטורים. המבקש העיד לפנינו והדברים מדברים בעדם: "תנסה לדמיין את עצמך במצבי, חוזר אחרי שנתיים, אלף יום ללא שינה, אבוד, תקשורתית, משפחתית, כלכלית, מנסה לחזור לחיים, אתה מגיע, פרפרים בבטן, ביום שאתה מגיע למשרד קוראים לך ואתה מקבל גזירות. אתה הולך להילחם בבית הדין לבטל את הגזירות, ביה"ד מבטל אותן, אתה חוזר ונותנים לך עוד גזירות. כמו רקדן שקושרים לו את הרגליים. במצב הזה אתה מסוגל בכלל לקום בבוקר? שלא לדבר על לשבת ולעבוד. כשיורים עליך מכל צד..."
17. המדינה טוענת שלו הייתה התנכלות לתובע הרי שהיה מצופה ממנו שיפעל באופן אינטנסיבי יותר לאורך התקופה ויפנה לבית הדין. איננו קובעים שהייתה "התנכלות" לתובע, אך הוכח לכאורה לפנינו שתקופת חזרתו לעבודה אופיינה באווירה שלא אפשרה לו לבצע את תפקידו כראוי. אין לקבל את הטענה שהמבקש שכבר שָׂבע הליכים משפטיים, היה צריך לפנות שוב לבית הדין כדי שימשטר כל הוראה ניהולית המוטלת עליו. הצדדים ייחסו חשיבות רבה לשאלה האם מכתב מסוים של ב"כ המבקש נשלח או לא נשלח לגורמים שונים באוצר באותה תקופה. אין לכך חשיבות של ממש לדידנו. ברור שעובד ינסה בטרם פניה נוספת לערכאות למצות את האפשרויות העומדות לפניו להסתדר במקום העבודה. הוצגו די תכתובות פנימיות של המבקש בהן הוא קובל על ההתנהלות מולו, כדי לשכנע לכאורה שזה היה המצב.
18. כעת נבחן את שלוש העילות שעל יסודן הוחלט לפטר את המבקש ונכללו במכתב הפיטורים שלו:
19. טענה ראשונה בכותרת המפוארת "ניהול לקוי והפעלת סטנדרטים כפולים המגיעים לידי חוסר דוגמא אישית ופגיעה בנהלים" נוגעת לעובדות שאינן מוכחשות: ביום 10.6.21 הופץ חוזר חדש של נציבות שירות המדינה אשר נגע לרענון כללי הדיווח של יציאה בתפקיד. התובע כמנהל היחידה קיבל את הדו"ח והפיץ אותו לעובדיו. ביום 29.6.21 התובע השתתף ביום עיון אגפי בירושלים ובהקשר לאותו יום דיווח על זמן הכולל שעות מעבר לתקן היומי לרבות זמן נסיעה מהבית. לא היה חולק בסעיף 30 למכתב הפיטורים כי המדובר בהבדל של 15 דקות בדיווח. הממונה על התובע, אשר טרח לזמנו לבירור בעקבות העניין טען שהתובע אמר לו באותה שיחה שאינו מכיר את ההנחיה ושאל ממתי היא קיימת.
20. זו עילת הפיטורים החמורה. דיווח בחריגה של רבע שעה מהוראות נוהל שהופץ רק ימים אחדים לפני המקרה. המבקש מסר גרסה ברורה וכנה של הדברים בדיון לפנינו. לדבריו: "... השתתפות בכנס של הממונה על השכר. אתם רואים את האירוע כבעייתי כי יצאה הוראה נציבותית באותו שבוע שלכאורה סותרת את הדיווח שלי. ההוראה אינה ברורה, אינה קשורה לכנסים, מדברת על שעות נוספות ביציאה בתפקיד בעיר ירושלים וסביבתה. היא יצאה בעקבות פסה"ד שלי בביה"ד המשמעתי. מדובר על יציאה בתפקיד. עד אותה עת יציאה ממשרד האוצר למשרד המשפטים ומשם הביתה היתה מדווחת כתפקיד מרגע היציאה ממשרד האוצר, עד הבית, גם אם זה כרוך בשעות נוספות. מרגע הדיון יצאה ההוראה הזאת, שלא ישולמו שעות נוספות בנסיעה הביתה, אם היציאה בתפקיד היתה בירושלים. לא משתמע שמדובר בכנסים. ההבדל הוא שכנס זה לא יציאה בתפקיד. כך אני ראיתי את הדברים. במרכבה יש דיווח להשתלמויות וכנסים מלבד יציאה בתפקיד. גם לא נערכה שיחה או הבהרה לגבי זה. גם כל העובדים שהשתתפו בכנס, המנגנון דיווח באופן אוטומטי 7:30 עד 16:00, בין אם הגיעו בזמן או לא. רק לי לא דיווחו, השאירו פתוח. אני יצאתי מהבית ב-8 וחזרתי ב-17 לביתי בכפר סבא. כל היציאות לכנסים תמיד מדווחות ככה, תמיד אישרו לי כל השנים, גם נחקרתי בביה"ד למשמעת. זה נמצא תקין באותה שיטת דיווח. בסופו של דבר אני היחיד שלא דווח לו ע"י המנגנון 7:30 עד 17:00, וכך דיווחתי"
21. דברים ברורים וסבירים. לא הוצג בפנינו אותו נוהל עליו נסוב העניין אולם מקובל עלינו שבאותה עת השילוב בין מצבו הכללי של התובע, עם חוסר בהירות של הנוהל ועם דברים שידע שהיו מקובלים בעבר - די בהם. ברור לחלוטין שהתובע במצבו לא היה מסתכן ברמאות של רבע שעה עבודה ביודעו מה מעמדו במשרד. בפרט לא כאשר מדובר ברמאות כל כך לא מתוחכמת שהממונה עליו זיהה מייד. בפרט שהתובע תואר לפנינו על ידי הממונה עליו כאדם מתוחכם שחקירות משמעת הן עיסוקו המקצועי.
22. את כל זה יודעים הגורמים שהחליטו לפטרו ולכן הכתירו את העבירה בכותרת "ניהול לקוי והפעלת סטנדרטים כפולים המגיעים לידי חוסר דוגמא אישית ופגיעה בנהלים", כותרת שאין בינה לבין המציאות דבר, ולא פנו לאפיק המשמעתי המתבקש במקרה של טענה לדיווח כוזב. אכן המבקש לא שיתף פעולה לחלוטין כשנחקר בידי הממונה עליו בדבר החריגה. ייתכן שאמר שאינו מכיר את ההנחיה ולאחר מכן רק קישר את אותה הנחיה לקיומם של כנסים. מכל מקום ברור שדבריו: "בראש שלי היה שכנסים, בכל שירות המדינה, מדווחים מהבית עד החזרה הביתה. כל עובד מדינה יודע את זה". הגיוניים הרבה יותר מהמחשבה שאדם במצבו ינסה לרמות את המדינה תוך רווח של 15 דקות עבודה.
23. בשלב מסוים, התבקש המבקש לחתום על הסדר ניגוד עניינים טבעי לפיו יימנע מעיסוק בתיקים בהם מייצגת באת כוחו בתחום המשמעת. המדינה מצאה בהקשר זה דופי חמור עד כדי פיטורים בשני מקרים.
24. פעילות חקירה בתיק רשות ניקוז ירקון: נציין כבר עכשיו שהמדינה לא המציאה עותק של תיק החקירה אשר מצויים בו פרטים היכולים לשפוך אור על גרסת המבקש. הדברים מבוססים על הראיות לכאורה. עיקר הטענה לכאורה היא שהמבקש ביצע פעולות בתיק החקירה בניגוד עניינים ועל מנת לסייע לכאורה ללקוח אחר של באת כוחו אשר נחקר על ידיו כעד בתיק זה – במסגרת הליכים אחרים שניהל אותו עד. מסתבר שמנכ"ל רשות הניקוז אשר בה היה חשד לאי סדרים בתחום השכר, יוצג באותה עת על ידי עו"ד הוניגמן במסגרת הליך שנגע לפיטוריו מהרשות. אלא, שטענה זו של פעולה בניגוד עניינים, שהיא עבירת משמעת חמורה, לא נטענה מעולם במכתב הפיטורים במפורש. מה שנטען הוא שהסבריו בנוגע לפעולות החקירה שביצע הם הסברים קלושים וכי הדבר מוביל למסקנה "בדבר דפוס התנהגות בעייתי ומזלזל ועל חוסר מקצועיות מצדו". לא בכדי בחרה המדינה שלא לטעון את הטענות במפורש שכן הללו היו מחייבות לפעול נגד המבקש במסלול המשמעתי, כפי שנבהיר להלן.
25. מכל מקום, במבקש הוטחו בעניין זה האשמות אלו: אין חולק כי התיק נוהל על ידי עובד ביחידה של המבקש ולא נעשו בו כל פעולות על ידי עובד זה. ביום 21.7 הודיע העובד כי הוא מבקש לפרוש. יום לאחר מכן לקח המבקש את התיק לטיפולו והחל לתאם מועדים לגביית עדויות בתיק. המבקש זימן לעדות ראשון את מנכ"ל רשות הניקוז דאז. לטענת המבקש לא ידע באותה עת כי המנכ"ל הוא לקוח של באת כוחו. אין ספק כי המנכ"ל היה לקוח בתחום דיני העבודה ולא בתחום המשמעת והתיק לא נכלל בהסדר ניגוד הענינים. המדינה מצאה תהיות וסתירות בהתנהלות המבקש כאמור. כך, המבקש לטענתה לא הצליח להסביר מדוע בחר לזמן דווקא את אותו מנכ"ל לעדות ראשונה. הסברו הברור של המבקש לפיו המנכ"ל היה איש הקשר לעניין זה, וגם הנחת היסוד כי הוא כמנכ"ל עד ראשון במעלה, לא הניחו את דעת המדינה. המבקש חזר וטען גם לפנינו כי קיים מסמך המעיד על היות המנכ"ל איש הקשר, המדינה לא הציגה כאמור את תיק החקירה. גם מתוכן העדות שנגבתה עולים לטענת המדינה "תהיות קשות" אחת מהן היא כיצד ידע לשאול את המנכ"ל אם יש השפעה להליך פיטוריו על עמדתו לעניין חריגות השכר, מה המקור למסמכים שהוצגו בפניו בחקירה ועוד. לטענת המדינה המבקש גם לא הציג הסברים מספיקים ולא שיתף פעולה בחקירתו. התברר עוד כי הממונה על המבקש ערך חקירה עצמאית במהלכה פנה ליו"ר הרשות, אשר גם הוא אמור להיות איש מפתח בחקירה. לטענתו במזכר שרשם, יו"ר הרשות אמר לו ששוחח טלפונית עם המבקש לאחר זימונו שלו לעדות והתריע בפניו שהוא סבור שיש קשר בין החקירה לבין הליך פיטורי המנכ"ל וגם אמר למבקש שהוא יודע מה המניעים האמתיים שלו "תוך רמיזה לכך שהגברת איילה הוניגמן מייצגת את מנכ"ל רשות הניקוז".
26. מנכ"ל המשרד בחר להאמין לדברים אלו, שנגבו מיו"ר הרשות ולא לגרסתו של המבקש. (לגבי אותו יו"ר נעיר שאף שאינו יכול להיות בגדר חשוד בהליכי משמעת הוא בעל אינטרס מובהק בתיק. המבקש הסביר זאת לפנינו "לפי דעתי יש פה אלמנטים פליליים בסיפור הזה כי אותו יו"ר רשות אישר לשתי עובדות מקורבות 14,000 ₪ בחודש תוספת שכר" מכאן האינטרס גם של היו"ר וגם של בא כוחו למוסס את החקירה בטענות שונות).
27. יש לציין כי גרסת המבקש לעניין, אכן מעוררת אי אלו תהיות. אולם בהתחשב כאמור במצבו האישי המורכב ביותר באותה עת. אנו סבורים כי היא גרסה סבירה והגיונית אשר לא ברור כלל וכלל למה נבחר להעדיף על פניה גרסאות ועדויות של בעלי עניין אחרים בתיק. לטענת המבקש הוא כלל וכלל לא ידע על הקשר בין מנכ"ל הרשות ובין באת כוחו. לטענתו, השיחה עם יו"ר הרשות בהזמנתו לעדות הייתה שיחה טכנית בה לא עלה שהוא מצוי בניגוד עניינים כלשהו (אגב, גם לגרסת אותו יו"ר, דובר רק על "רמיזה" לכך). לטענת המבקש הפעם הראשונה בה נודע לו על החשש לניגוד עניינים הייתה בשיחת טלפון מאת עו"ד חן סומך אשר מייצג את יו"ר הרשות.
28. המבקש אמר לפנינו: "מעולם לא הכרתי את המנכל. לא ידעתי שאיילה מייצגת אותו בבית דין לעבודה בעניין פיטוריו ברגע שידעתי פניתי ללשכה המשפטית לדעת מה לעשות. תוך כדי העדות הבנתי ממנו שהוא בהליך פיטורים. גביתי ממנו את העדות בצורה מקצועית. מה הקשר שלו מי כתב את המכתב והמשכתי את התיק לעדים אחרים. גביתי עוד 2 עדויות 29.7 יום חמשי מגיע אלי שמוליק נחמני לעדות בסביבות 16:00 פונה אלי עו"ד חן סומך שלח לי מסרון "יובל דבר עמי על רשות ניקוז ירקון" התקשרתי הוא אומר לי שאיילה מייצגת בצו מניעה בביתה דין לעבודה את המנכל. בגלל שאתה בסביבה עוינת כדאי לך להציג את זה שיבדקו. אמרתי שאין בעיה ואני אעשה זאת...אמרתי מה שיגידו לי אני אעשה. 1.8 יום ראשון אבי אושפז לניתוח מוח. התמוטטתי באותו יום. תהלים עד 24:00 ניתוח 6 שעות אמי גם נפטרה. עם זה משכתי והגעתי לעבודה ככל האפשר. לא מאחל לאיש את המצב. אחרי כמה ימים התייעצתי עם איילה בשאלה אם יש ניגוד עניינים היא אמרה שלא כי הוא רק עד והיא לא מעורבת בתיק המשמעתי. אמרתי אני מפחד ואני אדווח מה שיענו לי יענו. בסופו של יום 1.8 הפסקתי כל פעילות בתיק. הגשתי שאילתה ללשכה המשפטית אחרי כמה ימים לא זוכר בדיוק מתי. אחרי שנתיים...אני לא יזמתי את החקירה. לא הכרתי את האיש הוא עד בתיק לא חשוד היא מייצגת אותו בהליך אחר לגמרי.... העובדות הן שמרגע הידיעה על פוטנציאל לניגוד עניינים הפסקתי כל פעולה בתיק שלחתי שאילתה ללשכה המשפטית על מנת לקבל חוות דעת. ש. למה פנית אחרי שבועיים ת. אבי היה מורדם ומונשם ברמב"ם חמישה ימים אחר כך העברנו אתו לבית לווינשטיין האדם הסביר מבין שבנסיבות כאלה דברים..."
29. על העובדה ששיתוף הפעולה שלו היה מוגבל, לא חלק. אולם אמר גם: "מבקשים ממך מסמך. כתבת שאין לך מה להוסיף. ב-25.11. ת. באיזשהו שלב אחרי 4 שנים של חקירות, השפלות, החלטתי שאיני משתף פעולה יותר. מי שרוצה שיפתח נגדי בחקירה. אני אתן לאלה שמנסים להתנקש בי לחקור אותי? ברגע שכתבתי את התשובה, אבי שיחיה נפל על הראש, בן 80, היה מורדם ומונשם ברמב"ם, זה היה באוגוסט, ובנובמבר הוא התאושש והעברנו אותו לשיקום לבית לוינשטיין, סעדתי אותו. לא יכולתי לשלב את החקירות שלהם. שלחתי בווצפ תמונה של איך אני נראה לאפי. אכזריות כזו לא פגשתי...ש. כתבת שאין לך מה להוסיף. ותשמח להתפנות להמשך עשייה. לא כתבת על אביך. ת. התשובה הזו אומרת, אני לא משתף פעולה עם החקירות שלכם יותר, תנו לי לעבוד. כשחוקרים אותך אתה לא יכול לעבוד".
30. אחרת הטענות נגד המבקש הייתה שמיהר להזמין עדים ולקדם את ההליך. המבקש העיד בפנינו על הלך מחשבתו בעניין: "ש. למחרת ב-22.7 הזמנת לגביית עדות 3 נחקרים. מדוע מיהרת להזמין את העדים. ת. כשהגעתי ליחידה אחרי הצו, גיליתי שתיקים החל בשביתה איטלקית ביחידה. חששתי שלא יהיה טיפול בתיקים ויאשימו אותי שהיחידה לא מתפקדת. מה שעשיתי כראש יחידה, התחלתי לחקור את התיקים של החוקרים ששובתים ממלאכתם, את התיקים של עדי. תיק אשקלון, תיק טייבה, ניקוז ירקון, התחלתי לחקור. כל השנים אני לא חקרתי בפועל. בן אדם שלא היה בעבודה 3 שנים כי הוא היה בחקירות ובהשעייה, צריך לתת לו זמן להיכנס למערכת, התחלתי תיק אשקלון, עברתי לניקוז ירקון שזה תיק שלא בוצעה בו פעולת חקירה מאז שנפתח. טיפלתי בטייבה. זה לא שהחלטתי לטפל דווקא בתיק הזה. ש. הזמנת גביית עדות כמה ימים בסמוך. העובד עדיין נמצא ביחידה, אתה לא עושה איתו חפיפה? ת. התיק היה ריק. לא היה מה לעשות חפיפה. קודם כל דיברתי עם עדי בכללי לגבי התיקים שלו. התיק הספציפי הזה היה ריק. ממרץ עד יולי, 4 חודשים, לא נעשו פעולות חקירה".
31. מכתב הפיטורים גם ייחס למבקש חוסר מקצועיות בכך שלא גבה "עדות מקצועית" ראשונה בתיק כפי שקובע נוהל עבודה שהוא עצמו ניסח כמנהל היחידה. תשובת המבקש גם לעניין זה הניחה את הדעת ולא ברור מדוע לא הניחה את דעתם של הממונים עליו. כך העיד: "למה חרגת מהנוהל ת. כשאני חוקר בעצמי אני עובד בשטה שלי. כל המטרה של עדות כזו היא להעלות לדוכן נציג יחידת אכיפה שיסביר לביה"ד במה מדובר. זה משהו טכני, אני המצאתי אותו. אני הייתי הסנונית הראשונה שבנה את היחידה. אני קבעתי את הנוהל הזה. אם הייתי חוקר את התיק הזה עד הסוף היתה נגבית עדות... אין משמעות לסדר הדברים במקרה הזה. נש"מ לא תקבל תיק אם לא תהיה בו עדות של נציג יחידת האכיפה". שוב, מלבד תהיות, המדינה לא מצאה לנכון להסביר מה הבעיה בחריגה מאותו נוהל, שהמבקש הסביר שנכתב עבור חוקרים מתחילים ואיזה נזק נגרם כאן. ממילא הוא כמנהל היחידה מוסמך לאשר חריגות מהנוהל ואין שום בעיה שהוא כמנהל יחקור "בשיטה שלו".
32. גרסת המבקש, היא גרסה סבירה וסדורה. המגובה לפחות ברובה גם בראיות לכאורה שהוצגו. הוא לא ידע על ניגוד העניינים האפשרי בתיק שלא נכלל בהסדר עמו, עד לאותה שיחה של עו"ד סומך. מייד לאחריה הפסיק כל פעולת חקירה בתיק וגם דיווח על העניין ללשכה המשפטית. את חלוף הזמן בין הגילוי ובין הדיווח הסביר באופן סביר לחלוטין וגם את העובדה שנועץ בבאת כוחו כיצד לפעול לא הסתיר ולפי דעתנו, אף שהעניין בעייתי – הרי שגם אין למצוא בכך בעיה כה חמורה כפי שמתואר. לפחות לא כשבוחנים את העניין מנקודת מבטו נכון לאותה עת. המבקש, מטבע הדברים ידע שבוחנים בשבע עיניים כל פעולה שלו וחשש שדיווח על העניין יסתום עליו את הגולל- מה שקרה אכן בהמשך. לכן חש צורך לקבל ייעוץ משפטי לפני כל פעולה שיבצע. בפרט כשהיה צורך לברר תחילה אם עצם הטענה של עו"ד סומך נכונה. זוהי פעולה סבירה, אשר ייתכן גם לומר שהיא במסגרת זכויותיו. בנסיבות אלו ובהקשר של נסיבותיו האישיות האמורות ובצורך בטיפול באביו, השעיית הדיווח היא סבירה, בפרט שלא בוצעה כל פעולת חקירה בתיק מאותו מועד.
33. אכן עלו כמה סתירות לאורך הדרך, שלחלקן לא ניתן מענה מספיק. אכן היה כדאי שהמבקש יאזור כוחות נפש וישתף פעולה יותר, אולם עילה מבוססת לפיטורים אנו מתקשים לראות כאן. כל זאת בפרט שהמדינה לא הציגה את התועלת שעשויה היתה לצמוח לאותו מנכ"ל או באת כוחו מפעולות החקירה שבוצעו. החקירה לא נפתחה על ידי המבקש ואושרה עוד בטרם חזר לעבודה. זימון המנכ"ל לעדות היה מתבקש ממילא ולא ברור מה משנה סדר גביית העדויות.
34. בעיקר לא ברורה כלל התאוריה כיצד הייתה אותה חקירה אמורה לסייע למנכ"ל בהליך פיטוריו, מעבר להשערות לא מבוססות של יו"ר הרשות - בעל עניין מובהק כשלעצמו כאמור. קשה להעלות על הדעת קנוניה כזאת בין עו"ד לבין לקוח אשר נועדה לסייע ללקוח אחר וזאת תוך חשיפת המבקש, שהיה ידוע שבוחנים אותו בשבע עינים לסיכון כה עצום עם פוטנציאל תועלת כה זעום. מכל מקום, מקובל עלינו לכאורה שהתובע בעניין זה כלל וכלל לא פעל בניגוד עניינים שידע או שהיה עליו לדעת עליו באותה עת. ומעת שנודע לו עליו חדל מלפעול ודיוח לממונים עליו – זה עיקר וכל השאר טפל.
35. גם אם היה בעניין זה מקום לתהיות, הגעה למסקנה מרחיקת לכת כי הוא מצדיק פיטורים הייתה צריכה להיעשות לטעמינו רק לאחר חקירה ראויה. לו היו נגבות הודאות במסגרת חקירת משמעת מהמנכ"ל, מהיו"ר ומבא כוחו עו"ד סומך, לו היו מוצלבים פרטים ורישומי שיחות וכיוצא בכך- ניתן היה אולי להגיע למסקנות ברורות יותר. אלא שהמדינה כאמור בחרה שלא לחקור את העניין ולהסתפק בעצם התהיות במסגרת מסלול את אי התאמה. גם בסיכומים בבקשה זו מוצגות בעיקר תהיות ללא כל מסקנה ברורה העולה מהן.
36. נציין כי במסגרת הנימוקים לפיטורים, מצוי גם נימוק לפיו המבקש דיווח על ימי מחלה של עצמו, בזמן שדובר למעשה על מחלת אביו. דבר זה הוצג במכתב הפיטורים כ"סתירה מפורשת ומטרידה בין הדיווחים ובין המציאות", אלא שהתובע הסביר זאת בפשטות לפנינו: "בימים שלא הרגשתי טוב דיווחתי מחלה שלי, הייתי על סף התמוטטות אני זוכר את הימים האלה, והיו ימים שסעדתי אותו בבית לוינשטיין ואני הייתי מאושש קצת, אז דיווחתי על שעות מחלה הורה. הייתי איתו הרבה, עד סוף השנה בבית לוינשטיין". מה הבעיה "המפורשת והמטרידה", לא עלה בידינו להבין ואין כאן אלא חוסר רגישות וחוסר הבנה של מצבו של התובע.
37. המקרה השלישי, אשר נבחן כמה שבועות לפני עניין רשות הניקוז הוא מקרה שבו אכן פעל המבקש בניגוד עניינים. המבקש התבקש על ידי הפרקליטה התובעת, לתת עמדה עונשית בתיק שהסתיים עוד קודם לכן בהרשעה והמבקש לא היה מעורב בו. הוא נתן את עמדתו המקצועית ולאחר מכן התברר כי דובר באחד מהתיקים בהם באת כוחו ייצגה את הנאשם. המבקש נתן תשובה סבירה והגיונית, לפיה דובר על הסדר טרי של ניגוד עניינים שהוא טרם היה מורגל ביישומו והוא טעה ולא שם לב שהנאשם יוצג על ידי באת כוחו. המדינה לא מצאה לנכון לקבל הסבר זה וטענה כי בשל חומרת נושא ניגוד העניינים גם פעולה בחוסר זהירות מצדיקה פיטורים. קשה לקבל את הטענה. המדובר על ניגוד עניינים בעוצמה שאינה מן הגבוהות שכן דובר על תיק שבאותה עת כבר הסתיים והמבקש כלל לא שימש בו כחוקר. כל שנדרש הוא להגיש עמדה עונשית, נושא שבו הוא משמש רק כגורם ממליץ ולא קובע. עמדתו בעניין העונש ממילא לא התקבלה. גם כאן, אם מדובר בפעולה זדונית הרי שהיא בוצעה באופן כה ברור עד שנחשף מייד על ידי התובעת בתיק שמיהרה לדווח על כך לממונים על התובע. לטעמינו מבלי לקבוע מסמרות עצם התהיה של התובע מדוע בכלל התובעת, שהיתה מצויה בתיק וידעה כמסתבר מראש, על ניגוד העניינים הפנתה אל המבקש בקשה להגיש עמדה עונשית, היא תהיה במקומה.
38. על התובע היה להיזהר יותר, אולם טעויות קורות ויקרו. במקרה זה מדובר כאמור בניגוד עניינים מסדר שני, אשר בוצע בגלוי ובאופן מובהק בשל טעות. הטעות תוקנה באופן מיידי ונחשפה מייד. לבסס פיטורים על יסוד זה – הוא עניין מרחיק לכת.
39. המבקש גם נתן הסבר מניח את הדעת לתהיה נוספת שעלתה מדוע לא כיתב את גם את עובדיו, שהיו נמעני הפניה המקורית, לעמדה העונשית שהגיש. כך אמר: "כשהפרקליטות פונה למשטרה לקבל עמדה עונשית, היא פונה לכל השוטרים ביחד? זה סתם שכונה. הפרקליטות פונה לראש היחידה ולא כל חוקר צריך לתת עמדה. אני כעסתי על זה. כל הסיפור התחיל לפני הרבה שנים בניסיון להתנקש בי. לי לא נראה שבקשה לעמדה עונשית נשלחת לכל החוקרים". דברים נכוחים.
40. הקורא עד כאן, בוודאי מבין מה עמדת החתומים מטה לגבי עילות הפיטורים, בוודאי בהקשר הכללי של עניינו של המבקש אשר לא ניתן להתעלם ממנו. השאלה היא מה המסקנה המשפטית הנגזרת מכך. שהרי כידוע אין בית הדין מחליף את שיקול דעת המעסיק ואין הוא מתערב בהחלטות שהן במסגרת פררוגטיבה ניהולית אלא במקרים קיצוניים. בנוסף, כידוע אכיפה של יחסי עבודה ובמיוחד במסגרת של סעד זמני, תיעשה רק במקרים הקיצוניים ביותר. עם זאת לדעתנו זהו המקרה הקיצוני והחריג שבו אין מנוס ממתן הסעד המבוקש של השבת המבקש לתפקידו עד להכרעה בהליך העיקרי.
41. ראשית ועיקר, אנו מסכימים עם המבקש כי פיטוריו לא בוצעו במסלול המתאים. בעוד שמדובר בעילות שכולן מהתחום המשמעתי המובהק, הרי, ולא בכדי, נבחר בעניננו מסלול של פיטורי אי התאמה.
42. נצטט מנוהל פיטורי אי התאמה של נציבות שירות המדינה הקובע כך: "ההבחנה בין עילות הפיטורים, לא תמיד קלה וברורה, במיוחד בכל הנוגע להבחנה בין נסיבות המצביעות על אי-התאמה לבין חשד לביצוע עבירות משמעת. פעמים רבות חוסר מקצועיותו של העובד או תפקוד מקצועי לקוי מגיע גם כדי עבירת משמעת ולעיתים גם ההיפך נכון, עבירת המשמעת שביצע העובד יכולה להצביע גם על אי-התאמה. משום כך, נקבע זה מכבר, כי כאשר קיימות סיבות חופפות לפתיחה בהליכים נגד עובד העשויים להביא לפיטוריו - אי-התאמה ומשמעת - אין מניעה עקרונית להשתמש בסמכות הפיטורים המנהליים, רק משום שעובדות המקרה יכולות להוות גם בסיס לאישום משמעתי. בית הדין לעבודה נדרש לא אחת להבחנה בין פיטורים מחמת אי-התאמה לפיטורים מחמת עבירת משמעת. לעניין זה, נקבע כי אבן הבוחן לעולם תהיה בהתאם לנתונים שעמדו בפני מקבל ההחלטה על הפיטורים. מאחר ולא תמיד ניתן לקבוע האם התנהגות העובד נופלת בדל"ת אמותיה של אי ההתאמה או עבירת המשמעת, מוצע לברור את העיקר מהטפל ולקבוע מהו "מרכז הכובד" של ההתנהגות הפסולה המיוחסת לעובד. ככל שמרבית הראיות הן בעלות סממנים של עבירת משמעת תוכרע הכף לטובת ההליך המשמעתי...מאידך, אם הנסיבות מצביעות על כך שהסממנים של אי-התאמה גוברים במובהק על אלה של עבירת משמעת, או אז תוכרע הכף לנקיטה בהליך מינהלי של פיטורי אי-התאמה לפי סעיף 46א לחוק המינויים...נסיבות היכולות להעיד על אי-התאמה: ככלל, עובד שאינו מקיים, בין היתר, את הוראות פרק משנה 2.42 לתקשי"ר שעניינו סדרי עבודה תקינים, יש בכך כדי להוות אינדיקציה לאי התאמתו לתפקיד. ואלה דוגמאות אחדות: תפקוד מקצועי לקוי - יכול לבוא לידי ביטוי בתפוקות נמוכות, אי עמידה בלוחות זמנים, הערכות מקצועיות גרועות וכו'".
43. בענייננו, המדובר בשלוש עילות שהן לכתחילה במובהק מתחום המשמעת, פעולה בניגוד עניינים ודיווח שעות כוזב. על מנת להצדיק מסלול אחר, קושטו ההכרעות בביטויים כגון תפקוד מקצועי לקוי, מוסר עבודה ירוד, זלזול בממונים, התרשלות חמורה וכיוצא באלו.
44. ייתכן היה בדוחק רב לראות בדברים הללו את "מרכז הכובד" של עילות הפיטורים על אף שאנו סבורים שכל הסתכלות סבירה עליהם תראה את העניין המשמעתי כליבה וכמרכז הכובד של הדברים. אם עילת אי ההתאמה היא שעומדת במרכז, משמע שמקובל על הממונים על התובע שהדברים נעשו מתוך חוסר מקצועיות, חוסר תשומת לב וכיוצא בכך ואזי לא ברור מה חמור בהם עד כדי פיטורים.
45. מכל מקום, ייתכן שניתן היה לצקת את הדברים לסד של "מרכז כובד" מנהלי, אלא שבעדות מנכ"ל המשרד לפנינו יצא המרצע מן השק והוא אמר למעשה במפורש כי המניע לפיטורים היה הנסיבות המשמעתיות גרידא.
46. כך העיד, והדברים יובאו באריכות בשל חשיבותם (ההדגשות הוספו): "ש. אתה אומר שלגבי אפשרות לשקול חלופה לפיטורין שקלתה זאת ואתה סבור שההתנהלות החמורה של המבקש לא מאפשרת להעביר ואתו תפקיד.ת. שקלתי זאת בכובד ראש וקיימתי מספר דיונים...ש. גיא דוד ממונה על המשמעת. דיברת איתו לגבי העברת תפקיד של המבקש, איך הוא קשור. ת. אני התייעצתי עם אנשים שמתמצאים בעברות משמעת. ש. למה עברות משמעת. ת. המבקש עשה דברים חמורים ומשמעותיים בעיני. הדבר הכי חמור זה בתחום ניגוד עיניינים. זה יכול להגיע לרמת הפלילי.ש. עשה עברה פלילית לא משמעתית. ת. לא אמרתי. אמרתי את חומרת העברות שהוא עשה. אם את שואלת אותי זאת עברה על פי חוק העונשין, אינני בקיא בחוק זה. זאת עברה שאף עובד לא צריך להתנהג כך. ברגע שעובד מדווח על שעות עבודה בניגוד לחוזר שהוא עצמו חתום עליו, והוא זה שאמור לאכוף את ההתנהלות התקינה מצד העובדים, אלו עברות משמעות חמורות ביותר, אלו. האחרות הרבה יותר חמורות. ש. שעובד במשרדך ישנו חדש שהוא מבצע עברות משמעת חמורות וחמור מכך, מה אתה כמנכל נדרש לעשות ת. בודקים את חומרת העברות הללו ומרחיקים אותו מהשירות הציבורי לפי הכללים. ש. מהם הכללים. ת. היה שימוע, היה ובשימוע השתכנעתי, המדינה תפטר אותו.ש. חבל שבזבזו כל כך הרבה זמן בהליך בבית הדין למשמעת שאדוני המציא שיטה הרבה יותר טובה. ת. אני חושב שאת מתפרנסת די טוב מהיכולת לעכב את ההליכים האלה. ש. האם שמעת על כך שכאשר עובד מדינה נחשד בעברת משמעת, יש להפנות תלונה אל אגף חקירות משמעת או אל הממונה על המשמעת שאותו אתה מכיר, או אז נפתחת חקירה לא ע"י מנכל אלא על ידי יחידת החקירה, ככל שיש ראיות והיחיד על פי חוק שיכול לפטר עובד מדינה, הוא בית הדין למשמעת של עובדי מדינה. ת. דברתי יכולה לנסות להכניס לי מילים לפה אבל זה לא ישנה. פה לא מדובר על עברות משמעת שהן המנוע, מדובר על דברים חמורים בהרבה. ניגוד עניינים הינו על ידי עובדי ציבור שיושבים על קופה ציבורית זו עברה שאינה מתקבלת על דעתי... ש. למה התייעצת עם גיא דוד על אפשרות העברת תפקיד.ת. גיא מתמצא בעובדים שסורחים, לא הסתפקתי, רציתי לראות שאני בוחן את התמונה הכוללת"
47. מנוי וגמור אפוא, התובע לא פוטר בשל אי התאמה, זלזול בממונים עליו או חוסר מקצועיות. התובע, אליבא דדבריו המפורשים של המנכ"ל פוטר רק בשל הנסיבות המשמעתיות (ושמא הפליליות...) החמורות שהמנכ"ל ראה בהתנהלותו. מובן שבמקרה זה צודק המבקש כי ההליך שנעשה לו היה רק מסלול עוקף להליכי משמעת. המנכ"ל למעשה אמר גם את זה כמעט במפורש, כשקבל על כך שב"כ המבקש מתמחה, בעיכוב של אותם הליכים. נמצא אפוא למנכ"ל מסלול לעקוף את אותם עיכובים מטרידים, הנגרמים בשל הצורך לעמוד על זכויותיו של חשוד או נאשם בעבירות משמעת. די לקרוא לדברים "אי התאמה" ובמטה קסם אין צורך בחקירה, בראיות ברורות, באזהרה וכיוצא באלו אין גם צורך בשכנוע מעל לספק סביר. די שנחבר כמה "תהיות" וכמה "אי התאמות" והעובד יפוטר.
48. ברורה אם כן האזהרה שנוהל פיטורי אי התאמה מזהיר את בעלי הסמכות לפיה "לזיהוי עילת הפיטורים הנכונה יש חשיבות עצומה לניהול נכון של ההליך והצלחתו, שכן סיווג לא נכון של עילת הפיטורים עלול להוביל לכישלון ההליך כולו". בעניננו פוטר המבקש בשל עילות מובהקות של משמעת, אולם נמנעה ממנו חקירה ראויה שהייתה יכולה לאשש את גרסתו ונמנע ממנו הליך סדור ומובנה של הבאת ראיות ברף הכבד הנדרש. מה גם, שהנחה סבירה ביותר לנוכח הפסיקה במקרים דומים, כי לו היה המבקש מורשע באותן עילות בעבירות משמעת- בית הדין למשמעת לא היה גוזר עליו פיטורים, אלא מסתפק בעונש קל יותר.
49. הפסיקה קבעה בעניין זה כי: "החלטת הדרג המינהלי לנקוט צעד מינהלי ולא להלך במסלול המשמעתי היא, כשלעצמה, בעלת משמעות ומשקל, אלא שהיא כפופה, בסופו של דבר, לביקורת שיפוטית של בית הדין לעבודה...במקרה שהחלטת הגורם המוסמך אינה מבוססת עובדתית או במקרה שהחלטת הגורם המוסמך אינה מבוססת עובדתית או שהיא מוטעית או חורגת מן הכללים שנקבעו בפסיקה או בנסיבות העניין אין היא סבירה וצודקת רק אז יפעיל בית הדין לעבודה את סמכות הביקורת השיפוטית שלו על החלטת המינהל" (עע (ארצי) 2715-07-10‏ ‏ עיריית פתח תקווה נ' משה שלום).
50. לא היה ספק, במקרה זה ובמקרים אחרים כי אם בית הדין מגיע למסקנה שנפל פגם מנהלי על פני הדברים בבחירת מסלול הפיטורים – הרי שזה מקרה שמצדיק אכיפת יחסי עבודה בסעד זמני (וראה את דעת המיעוט של כב' השופטת סיגל דוידוב – מוטולה באותו עניין). בענייננו כאמור, המסקנה בלתי נמנעת מדברי המנכ"ל לפנינו בדיון.
51. נסיבות אלו כשלעצמן די בהן, ברף הראיית הלכאורי החזק מאוד כפי שהוכח מעדות המנכ"ל, כדי להטיל דופי בהליך הפיטורים כולו. כפי שנציבות שירות המדינה עצמה קבעה בעקבות הפסיקה, הרי שסיווג לא נכון של עילת הפיטורים עלול להוביל לכשלון ההליך כולו.
52. זהו השיקול הראשון במעלה לקבלת הבקשה וכאמור הוא נסמך על ראיות שהן אמנם לכאורה אך הן ברורות ומוצקות שכן פי המנכ"ל עצמו העיד בו.
53. מעבר לעניין הפורמאלי וגם מהותי של בחירת מסלול הפיטורים השגוי, נבקש להוסיף דברים אחדים:
54. המדינה עצמה טענה כי על פיטורי המבקש יש להשקיף ממעוף הציפור לנוכח מה שהיא כינתה ריבוי של מקרים בזמן קצר. אלא שאת מעוף הציפור יש לטעמינו להרחיק עוד יותר ולבחון את כלל נסיבות המקרה כפי שפרטנו למעלה ולא רק את המקטע שמרגע חזרתו לעבודה. החל מהליך סרק לפיטורי אי התאמה שנפתח נגדו עוד ב 2019 ולא קודם; המשך בהליך משמעתי ממושך שכולו היה קרדום לחפור בו חשבונות אישיים, המשך באי השבת המבקש לתפקידו אלא לאחר שבית הדין חייב זאת וכלה באווירת ניהול שלא אפשרה למבקש לבצע את עבודתו כראוי והותירה אותו בין הפטיש לסדן. לבסוף, את העובדה שלפחות לדעתנו ובפנינו הוא הציג הסברים סבירים לכל התנהלותו.
55. מצב הדברים כפי שתואר למעלה באריכות אינו מקנה לתובע חסינות מפני פיטורים אולם הוא יוצר תמונה כה בעייתית עד שניתן לומר שהנטל המוטל על המדינה להצדיק את פיטוריו, הוא כבד בהרבה מהנטל המנהלי הרגיל לו דובר בעובד שעניינו "נקי". המדינה העלתה כאמור כמה תהיות בנוגע לפעולתו של התובע בעניין רשות הניקוז ירקון. על חלקן כלל לא נחקר לפנינו, על חלקן השיב תשובות מניחות את הדעת וחלקן נותרו אכן בסימן שאלה. גם לולא הטעות בבחירת מסלול הפיטורים המביאה לבטלותו, אין בכך די בנסיבות אלו כדי להצדיק פיטורים. נשיב למדינה באותה מטבע לשון של תהיות שעלתה בסעיף 98 לסיכומים: אנו נדרשים להאמין כי במקרה גמור, נפתח נגדו כבר בשנת 2019 הליך סרק של אי התאמה. במקרה, הליך זה לא קודם כי נמצא אפיק אחר של פתיחה נגדו בהליך סרק של דין משמעתי. במקרה על אף זיכוי חד משמעי, המדינה לא קיבלה את הדין והפכה את העניין למסע משפטי שהגיע עד בית המשפט העליון. במקרה בלבד, עם חזרתו לעבודה הוטלו עליו הגבלות שונות והוא פורק מסמכויותיו. במקרה גמור, עם שובו של המבקש במצוות בית הדין, הוטל עליו משטר ניהולי שאינו מתאים למעמדו הבכיר והוא נדרש לדווח ולהצדיק כל זוטה, לקיים ישיבות מודיעין רק במשרדו ועוד. במקרה, נשלחה אליו ישירות, בקשת עמדה עונשית בתיק שהיה ידוע מראש שהוא מנוע מלטפל בו. במקרה לגמרי, הממונה עליו החליט לפתוח בחקירה עצמאית תוך מגעים עם גורם מפתח בחקירה מתנהלת. במקרה לגמרי, הוזמן חודשים ספורים לאחר שובו לשימוע לפני פיטורים שנכללו בו עילות שחלקן עילות סרק מוחלטות. במקרה, הוחלט שלא לפעול נגדו באפיק המשמעתי הטבעי ולא לחקור אותו על אף שמקבל ההחלטה הודה שעבירות משמעת הן העילה האמתית לפיטורים. במקרה איש לא האמין לגרסתו והוחלט להעדיף גרסה של בעל עניין בתיק החקירה. כאמור, צירוף נסיבות המטיל נטל הוכחה כבד על המדינה.
56. בסיכומיה, המדינה ביקשה להזהיר אותנו ממצב בו החלטה זו תביא "לזילות מצד עובדי המדינה בכל הקשור למילוי אחר הוראות ונהלים". ובכן, לדעתנו הוראות ונהלים הם חשובים מאוד אולם אינם עומדים בפני עצמם. להוראות ונהלים יש מטרה והיא יצירת שירות ציבורי יעיל, שוויוני ומשרת את הציבור ולא גורמים זרים. אלא, שאין להשלים עם מצב בו הוראות ונהלים הופכים מאמצעי לתכלית, בבחינת זֹבְחֵי אָדָם עֲגָלִים יִשָּׁקוּן.
57. במקרים נוספים עמדנו על הבעייתיות שקיימת בתרבות המצויה, בה די בכך שתיפתח נגד אדם חקירה, ואחת היא אם הסתיימה בלא כלום, התיק נסגר או שהערכאה המוסמכת זיכתה מכל וכל. שום דבר מאלו לא משנה – אותו אדם נדון להרס של חייו המקצועיים ולעתים קרובות גם האישיים והבריאותיים.
58. רק לאחרונה עמדנו על מקרה חמור בו נרמסה בהיבט זה עובדת מדינה שלא עשתה דבר מלבד העובדה שנפתחה נגדה חקירה שנסגרה (סע"ש 38382-05-19 דנה קלדרון - מדינת ישראל). ולמרבה הצער המקרה אינו היחיד. אם שם עוד דובר על חקירה שנפתחה בנסיבות לגיטימיות, הרי שבעניננו יש הכרעה חלוטה שההליך המשמעתי היה נגוע מתחילתו באינטרסים זרים.
59. דומה שלמרבה הצער עמדתה המשפטית של המדינה היא ששירות ציבורי שבו יד איש ברעהו; שקיימות בו נורמות של "ריבוי סכסוכים ומחלוקות בין עובדי המדינה, בינם לבין עצמם...איש כלפי רעהו הגישו תלונות, עקבו, חקרו, בדקו, האזינו שלחו הודעות מפלילות או מכשילות"; שבו אדם רואה בצרת נפש אחיו בהתחננו אליו ולא שומע; שבו אין מקום לטעות, ממילא אין מקום לחירות מחשבה, לא לחופש פעולה ולא לתשובה - זהו מצב דברים שניתן לעבור עליו לסדר היום. ואילו מצב שבו אדם טועה במילוי "הוראות ונהלים" הוא מצב המצדיק מלחמה בו בחירוף נפש.
60. שירות המדינה מורכב וימשיך להיות מורכב בעתיד הקרוב מבני אדם. המודל שמוצב לפנינו כאילו קיים עובד מדינה מושלם, כזה שאינו טועה ולעולם לא ייתפס בעבירה על "הוראות ונהלים" ולא משנה מה צפיפות רשת הדיג הנפרשת סביבו, אינו אלא סימולקרה מדומיינת. הדברים נכתבים בין כסה לעשור ועוד מהדהדים בנו דברי הפייטן הקדום " אָדָם יְסוֹדוֹ מֵעָפָר וְסוֹפוֹ לֶעָפָר. בְּנַפְשׁוֹ יָבִיא לַחְמוֹ. מָשׁוּל כְּחֶרֶס הַנִּשְׁבָּר, כְּחָצִיר יָבֵשׁ וּכְצִיץ נוֹבֵל, כְּצֵל עוֹבֵר וּכְעָנָן כָּלָה וּכְרוּחַ נוֹשָׁבֶת וּכְאָבָק פּוֹרֵחַ וְכַחֲלום יָעוּף" אדם כזה מועד לטעות תמידית ובאמות מידה כאלו יש להשקיף על מעשיו.
61. הדברים נכתבים לא על מנת להטיף אלא על מנת לעורר. הממונים על המבקש, כולם משרתי ציבור מסורים ובעלי זכויות רבות בשמירה על אינטרס הציבור ועל טיב השירות הציבורי. אין כוונה לומר שמתוך זדון או התנכלות גרידא נעשו הדברים אלא לתאר את עמדת המשקיפים עליהם מבחוץ. כמובן שהדבר יכול גם להשתנות עם הצגת מלוא הראיות לפנינו.
62. חשובים מאוד למותב זה, ערכים של פררוגטיבה ניהולית, השלטת משמעת, וריסון שיפוטי בכל הנוגע להתערבות ביחסים במקום העבודה והדברים חקוקים בפסיקה ארוכת שנים ובמיוחד של אב"ד זה. עדיין מדובר במקרה שלנו בנסיבות שהן החריג שבחריגים המצדיקים כאמור התערבות.
63. ברור לנו שחזרת המבקש לעבודתו מעוררת קושי כמעט בלתי אפשרי, במרקם היחסים בינו לבין הממונים עליו והכפופים לו. לכן, הפתרון הנכון הוא שהצדדים יגיעו להסכמות על מציאת תפקיד חלופי כפי שהמלצנו. אלא שאין בסמכותנו לכפות פתרון כזה ועל כן, בנסיבות שתוארו ראוי שהדבר יהיה מתוך עמדה של השבת המבקש לתפקידו.
64. התוצאה היא אפוא שיש להחזיר את המבקש לתפקידו עד להכרעה בהליך העיקרי. הוראות בדבר המשך ניהול ההליך יינתנו בהמשך.
65. בקשת רשות ערעור ניתן להגיש לבית הדין הארצי בתוך 15 יום. על מנת שלא לסבך את הדברים- החזרת המבקש לתפקידו תיעשה בפועל רק ביום 6.10.22 ככל שלא תוגש בקשת רשות לערער ותינתן בה החלטה אחרת עד אז. אולם ככל שאכן החלטה זו תישאר על כנה - ישולם לו שכר קובע מיום הגשת הבקשה.
    

ניתנה היום, ג' תשרי תשפ"ג, (28 ספטמבר 2022), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

"ההחלטה נחתמה בידי נציגי הציבור ועותק נמצא בתיק בבית הדין. לצדדים מופץ עותק בחתימה אלקטרונית של השופט לבדו".

ניתנה היום, ג' תשרי תשפ"ג, (28 ספטמבר 2022), במעמד הצדדים/בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.