ת"א 46369-10-22 בירן נ' הלבני ואח'

בפני כב' השופטת איריס רבינוביץ ברון

העתק החלטת בית משפט מיום כ"ח כסלו תשפ"ג 22 דצמבר 2022

עיינתי בבקשה לסילוק התובענה על הסף ובתגובה המתנגדת לה. בכתב התביעה עתר התובע, בין היתר, למתן צו המורה לנתבעים לרכוש מאת התובע את חלקו בהון מניותיה המונפק של החברה (ס' 7 לכתב התביעה) ובהמשך צוין כי מבוקש צו המורה לנתבעים לרכוש מהתובע את חלקו בהון המניות המונפק של החברה "כפי שווי חברה מצורף והאמור". בנספח ט' לכתב התביעה, שכותרתו "פירוט שווי חברה", "הערכת שווי קבוצת ויסטה", צוין כי שווי הקבוצה הינו 38,774,832 (₪).
בהתאם לפסיקה, משעה שהתובע עתר לצו המורה לנתבעים לרכוש את מניותיו, אין המדובר בסעד הצהרתי, אלא בסעד כספי אופרטיבי שיש לשלם בגינו אגרה בגין תביעה לסכום קצוב (ר' רע"א 9920/17 סיריל כהן סולל נ' KEYRUS SA FRANCE ואח' (פורסם במאגרים, 12.4.18) (להלן: "עניין סולל") פסקאות 13 – 14; ת"א 34979-08-16 גינזבורג ואח' נ' מדי פאור (אוורסיס) פאבליק קו. לימיטיד ואח' (פורסם במאגרים, 7.8.18) פסקאות 13 – 15); רע"א 783/05 ענבי ואח' נ' קורן ואח' (פורסם במאגרים, 20.6.06).
התובע טען בתגובתו לבקשה לסילוק על הסף, כי הוא מבקש לתקן את האמור בסעיף 22 לכתב התביעה, באופן שיצוין כי "...הפרדה בין הצדדים תבוצע באמצעות מנגנון במסגרתו יורה בית המשפט הנכבד לנתבעים לרכוש את מניותיו של התובע, כפי שווין כפי הערכת מומחה ממונה מטעם בית המשפט". אין בטענה זו כדי לגרוע מחובת תשלום האגרה. כפי שנקבע בעניין סולל, העתירה לסעד של רכישת מניות היא עתירה לסעד אופרטיבי, וזאת גם כאשר התובעים אינם מעריכים את שווי מניותיהם, וממילא לא ניתן לראות בתגובת התובע לבקשה לסילוק על הסף, משום בקשה לתיקון כתב התביעה.
לפיכך, ניתנת לתובע ארכה לתשלום אגרה בגין תביעה לסכום קצוב, בהתאם לשווי המניות שלרכישתן עתר, כמפורט בכתב התביעה ובנספחיו, וזאת עד ליום 23.1.23.
בהתאם לתקנה 2 לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007, ככל שלא תשולם האגרה במועד, התובענה תימחק.
התובע יגיש הודעת עדכון ביחס לתשלום האגרה, עד ליום 24.1.23.
נקבע למשימה כללית למתן החלטה ליום 25.1.23.