טוען...

החלטה על תשובת קרנית

גלעד הס14/06/2016

מספר בקשה:52

בפני

כבוד השופט גלעד הס

המבקשת

קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים

נגד

המשיבים

1. בית חולים "אלין" מרכז לשיקום ילדים ונוער

2. המאגר הישראלי לביטוחי רכב ("הפול")

3. "הפניקס הישראלי" -חברה לביטוח בע"מ

החלטה

מבוא

  1. האירוע נשוא ההליכים שבפני הינו תאונת דרכים אשר במסגרתה מר דותן ענקי (להלן: "הנפגע") רכב על אופנוע בבעלותו של מר גלעד ענקי ואשר היה מבוטח על ידי המאגר הישראלי לביטוחי רכב (להלן: "הפול") ופגע ברכב אשר היה מבוטח על ידי "הפניקס הישראלי-חברה לביטוח בע"מ" (להלן: "הפניקס").

לאחר התאונה אושפז הנפגע בבית החולים "אלין" מרכז לשיקום ילדים ונוער (להלן: "בית החולים").

  1. מכאן, התביעה בתיק זה הינה תביעה אשר הוגשה על ידי בית החולים כנגד הפול והפניקס וזאת להחזר הוצאות האשפוז מכוח סעיף 28 לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל-1970 (להלן: "פקודת הביטוח").
  2. הפול מצדו הגיש הודעת צד שלישי כנגד קרנית- קרן לפיצויי נפגעי תאונות דרכים (להלן: "קרנית") במסגרתה טען כי ככל שייקבע כי מגיע פיצוי או שיפוי לבית החולים, הרי בפיצוי זה אמורה לשאת קרנית.
  3. קרנית הגישה בקשה לסילוק על הסף של ההודעה לצד שלישי נגדה בנימוק עיקרי של העדר עילה והכל כאמור בתקנה 101 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד 1984 (להלן: "תקנות סדר הדין").

רקע

  1. ביום 9.10.03, נפגע מר דותן ענקי, אז קטין, בתאונת דרכים קשה בעטיה נגרמה לו פגיעת ראש בשילוב פגיעה מוטורית ואשר בעקבותיה הפך לנכה בשיעור 100% לצמיתות.

התאונה אירעה עת שהנפגע רכב על קטנוע, לא ציית לתמרור עצור, נכנס לצומת הרחובות מלכי ישראל ומלאכי בירושלים והתנגש ברכב פרטי.

  1. אין חולק כי הקטנוע עליו רכב הנפגע היה מבוטח אצל הפול על פי תעודת ביטוח חובה שהוצאה על ידי הפול ואילו הרכב הנוסף שהיה מעורב בתאונה היה מבוטח אצל הפניקס.
  2. בעלי הדין אינם חולקים על העובדה, כי הקטנוע המעורב בתאונה היה מבוטח על שם אחיו של הנפגע בלבד בפוליסה מסוג נהג נקוב בשם. מטעם זה סירב הפול להכיר בחבות לפצות את הנפגע בגין נזקי הגוף שנגרמו לו.
  3. לאור סירובו של הפול לפצות את הנפגע על נזקי הגוף שנגרמו לו הוגשה מטעם הנפגע כנגד קרנית תביעה לפיצויים אשר נדונה בת.א. (מחוזי חיפה) 756/05 דותן ענקי נ. קרנית (להלן: "תיק נזקי הגוף").
  4. יובהר כי הנפגע לא הגיש תביעה כנגד הפול והפול כלל לא היה צד להתדיינות בתיק נזקי הגוף. טענתו העיקרית של הנפגע בתיק נזקי הגוף הייתה כי לא ידע, ולא היה סביר שידע, כי השימוש בקטנוע אינו מכוסה בביטוח חובה ולכן, לשיטת הנפגע, חל בעניינו האמור בסעיף 7א' לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975 (להלן – "חוק הפיצויים") המטיל חובת פיצוי על קרנית במקרה שכזה.

קרנית בתיק נזקי הגוף כפרה בטענת הנפגע וטענה שאין תחולה לחריג האמור בסעיף 7א' לחוק הפיצויים.

  1. במהלך שמיעת הראיות בתביעת נזקי הגוף הציע בית המשפט שם לצדדים הצעת פשרה, הצעה אשר הבשילה לכדי הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין.

במסגרת הסכם הפשרה הסכימה קרנית לשלם לנפגע, וזאת מבלי להודות בכיסוי ביטוחי או בחבות כלשהי, סך של 2,000,000 ₪ בצירוף שכר טרחת עו"ד ואגרת בית משפט.

  1. לעניין החזר הוצאות רפואיות, הוא העניין שבמחלוקת בתיק זה שבפניי, נקבע בהסכם הפשרה, כדלקמן:

"סכום הפשרה כולל תביעות מטיבים בעבר, בהווה ובעתיד, למעט תביעה בגין הוצאות רפואיות במסגרת הרפואה הציבורית, הכלולות ב"סל הבריאות", לרבות הוצאות האשפוז בבי"ח "הדסה", ב"אלין" ובבית "לוונשטיין", והקשורות לפגיעת התובע בתאונה נשוא תובענה זו, וכן למעט תביעת המוסד לביטוח לאומי"

  1. כלומר, סכום הפשרה כולל גם שיפוי בגין תביעות מטיבים, אולם אינו כלל הוצאות רפואיות במסגרת הרפואה הציבורית. אציין כי מקריאה רגילה של הסעיף הרלבנטי בהסכם הפשרה עולה כי גם הוצאות בית החולים (ההוצאות נשוא התביעה שבפני) מוחרגות מהסכם הפשרה, אולם קיימת טענה פרשנית הגורסת כי הוצאות אילו דווקא נכללות במסגרת הסכם הפשרה.
  2. בית החולים פנה לפול בדרישה לשלם את הוצאות האשפוז של הנפגע בעקבות התאונה, אולם הפול דחה את הדרישה בטענה של העדר כיסוי ביטוחי לנפגע בעת התאונה.
  3. לאור דחייה זו הוגשה התביעה שבפניי. בית החולים מבסס את תביעתו על האמור בסעיף 28 לפקודת הביטוח, סעיף אשר קובע:

"(א) מקום שחבות טעונת ביטוח מכוסה על ידי ביטוח - בין שהמבוטח היה חייב באותו ביטוח ובין שהיה פטור ממנו לפי סעיף 6, בין שאותה חבות היתה טעונה כיסוי ובין שהיתה פטורה ממנו לפי הסיפה לסעיף 3 - והאדם שמת או שנחבל קיבל - לפי ידיעת המבטח - טיפול בבית חולים בשל החבלה שנגרמה לו, ישלם המבטח לבית החולים את ההוצאות שהוציא באופן סביר במתן הטיפול, בתנאי שהסכום שעל המבטח לשלמו לא יעלה על ההוצאות שהוציא בית החולים בשל הטיפול בו כחולה-פנים במשך 180 יום או כחולה-חוץ במשך שנה."

  1. התביעה הוגשה כנגד הפול כמבטח הקטנוע עליו רכב הנפגע וכנגד הפניקס כמבטחת הרכב האחר המעורב בתאונה. יודגש כי קרנית לא צורפה כנתבעת לתיק.
  2. הפול הגיש כתב הגנה במסגרתו טען, בין היתר, כי בהתאם לסעיפים 7א' ו- 12 (ב) לחוק הפיצויים, קרנית היא זו המחויבת לשלם לבית החולים את הוצאות הטיפול בנפגע.

עוד נטען בכתב הגנה מטעם הפול כי סעיף 28 לפקודת הביטוח אינו חל בנסיבות המקרה ולחלופין עילת התביעה מכוח הסעיף יכולה לקום כנגד הפניקס בלבד מבטחת הרכב השני המעורב בתאונה.

  1. בנוסף לכתב ההגנה הגיש הפול גם הודעה לצד שלישי כנגד קרנית במסגרתה טען, בין היתר, כי קיימת לפול זכות שיפוי ו/או פיצוי ו/או השתתפות בגובה הסכום שיפסק לטובת בית החולים, אם יפסק, כאשר כאמור לטעמו של הפול סעיפים 7א' ו- 12 (ב) לחוק הפיצויים יוצרים לקרנית חבות לשאת בתשלום כל הוצאות הטיפול הרפואי בנפגע.
  2. קרנית הגישה כתב הגנה להודעת צד ג' וכן בקשה לסילוק הודעת צד ג' על הסף - היא הבקשה נשוא החלטה זו.

הבקשה לסילוק על הסף

טענות הצדדים

  1. הבקשה לסילוק על הסף נשענת על טענה פשוטה וממוקדת. לטעמה של קרנית התוצאה האפשרית הינה רק אחת משתיים:

היה ותביעת בית החולים כנגד הפול תדחה, הרי ממילא פועל יוצא מכך הינו דחיית הודעת צד ג'. לעומת זאת היה ותביעת בית החולים כנגד הפול תתקבל, הרי המשמעות הינה כי קיים כיסוי ביטוחי של הפול לאירוע התאונה. במקרה שכזה, לשיטת קרנית, ככל שיקבע כי קיים כיסוי ביטוחי של הפול לאירוע התאונה לא ניתן לחזור אל קרנית, כאשר החוק מטיל אחריות על קרנית רק במקרים בהם אין כיסוי ביטוחי, כאשר החוק גם אינו מכיר בזכות חזרה של מבטח כנגד קרנית.

  1. הפול טוען בתשובה כי אין מקום לסלק את התביעה על הסף. ראשית מסתמך הפול על סעיף 6 להסכם הפשרה שנחתם בין הנפגע לקרנית, כאשר לטעמו ניתן ללמוד ממנו כי קרנית מחויבת לשאת בהוצאות האשפוז.
  2. עוד לשיטת הפול, התביעה לשיפוי בגין הוצאות אשפוזו של הנפגע בבית החולים הייתה אמורה להיות מוגשת כנגד קרנית, שהרי תביעת בית החולים באה מכוח הטענה כי בית החולים היטיב את נזקי הנפגע. למרות זאת בחר בית החולים להגיש תביעתו כנגד הפול והפניקס בלבד.
  3. בנוסף טוען הפול כי קיימת חובה משפטית וחוזית של קרנית לשאת בהוצאות בית החולים וזאת בין היתר נוכח הסכם הפשרה שנחתם וכן לאור סעיף 12 (ב) לחוק הפיצויים הקובע כי מקום בו פיצתה קרנית את הנפגע חייבת היא גם לשאת בהוצאות טיפולו בבית החולים מכוח סעיף 28.
  4. באופן כללי מוסיף וטוען הפול כי קרנית הינה צד דרוש ורלבנטי לליבון המחלוקות בין הצדדים.
  5. עוד נטען, כי הוראות סעיף 28 לפקודת הביטוח מכוננות חיוב מותנה, שאינו מהווה הכרעה ו/או מעשה בית דין באשר לזהות הגורם שצריך לשאת בפיצוי לנפגע בגין התאונה, כאשר הכרעה בזהות הגורם נעשית בשלב מאוחר. מכאן, לטענת הפול, אין בהכרעה בעניין חבות מכוח סעיף 28 בכדי לחסום את הפול מלעתור כנגד קרנית להשבת הכספים שישולמו על ידו לבית החולים.
  6. בנסיבות אלה לשיטת הפול, טענת קרנית כי היה ויחויב הפול בפיצוי לא ניתן יהיה לחייבה בהשבת הסכום נוכח העובדה שחיובה בדין הינו שיורי לחובת המבטח, אינה טענה תקפה לנסיבותיו המיוחדות של מקרה זה – קרי, כאשר התביעה מבוססת על הוראות סעיף 28 לפקודת הביטוח.
  7. קרנית הגישה תגובה לתשובה לבקשה למחיקה על הסף. במסגרתה חידדה את טענתה כי ככול שתקבע חבות של הפול לא יכולה להיות במקביל חבות לקרנית. כמו כן טענה קרנית כי אין בנמצא ולו לפסק דין אחד שיכול לתמוך בטענת הפול לקיומה של עילת תביעה של מבטח לשיפוי או השתתפות מאת קרנית וזאת לאחר שנקבעה חבותו של אותו המבטח.

דיון והכרעה

כללי

  1. באופן כללי ובטרם אדון בטענות הסילוק על הסף אזכיר את ההלכה הברורה כי לא בנקל בית המשפט יורה על סילוק תובענה על הסף טרם שמיעת הראיות, ר', למשל, י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית) 1995, 387. לפיכך, יש לנהוג במשנה זהירות בסילוק על הסף של תביעה ובכל מקרה של ספק, מן הראוי לדחות את הבקשה לסילוק על הסף, ולהכריע בתובענה לאחר שמיעת הראיות.

למרות הלכה זו, הרי לטעמי במקרה שלפניי יש מקום לסלק את ההודעה לצד שלישי על הסף וזאת לאור הנימוקים המפורטים להלן.

  1. קרנית בבקשתה לסילוק על הסף העלתה סוגיה ממוקדת וברורה - האם יתכן מצב משפטי במסגרתו תחוב חברת ביטוח בחובה כלשהי כלפי נפגע (או מי שבא בנעליו) ועדיין תוכל אותה חברת ביטוח לקבל שיפוי או השתתפות מאת קרנית בגין אותו סכום בו היא חויבה לשלם.
  2. בכתב התשובה הארוך מטעמו טען הפול טענות רבות במישורים שונים, אולם לא מצאתי בטענות אלו טענה המצדיקה סטיה מהדיון בסוגיה הממוקדת שהציבה קרנית בבקשת הסילוק מטעמה, טענה שלטעמי יש בה על מנת לקבל את הבקשה.

ובמה דברים אמורים:

  1. אין מחלוקת כי היה והתביעה נגד הפול תדחה, הרי פועל יוצא ישיר מכך הינה דחיית ההודעה לצד ג'. לענין זה חשוב להבהיר כי לצורך זה אין כל חשיבות לנימוק בגינו ידחה בית המשפט את התביעה כנגד הפול, כאשר בכל מקרה דחיית התביעה כנגד הפול משמעותה דחיית הודעת צד ג' שהוגשה מטעם הפול. ודוק. אף אם בית המשפט יידחה את התביעה כנגד הפול בנימוק כי החייבת הישירה בהוצאות בית החולים הינה קרנית ולא הפול, עדיין תדחה ההודעה לצד שלישי של הפול כנגד קרנית, וזאת כאשר קרנית אינה נתבעת ישירה בתיק.

עוד אציין בהקשר זה כי אף אם אוזכרה בעבר בפרוטוקול כוונה לצרף את קרנית כנתבעת לתיק, הרי בקשה לצירוף שכזה לא הוגשה עד היום וממילא לא ניתנה החלטה שכזו לצרפה. לפיכך, ההחלטה בבקשה לסילוק על הסף מתייחסת לכתב התביעה כפי שהוא מנוסח כיום.

  1. מכאן, לצורך הכרעה בבקשה שלפני נותר לבדוק את הסיטואציה השנייה - האם קיימת עילת תביעה כלשהי של הפול כנגד קרנית היה והתביעה כנגד הפול תתקבל. לטעמי, ככל שאין עילת תביעה מוכרת שכזו, הרי יתר טענות הפול כגון היותה של קרנית בעל דין נחוץ וכדומה אינן רלבנטיות כנגד צד אשר אין ולו גם סיכוי תיאורטי כי ייחוייב בחיוב כלשהו במסגרת התיק.

אחריות אפשרית של הפול

  1. כאמור התביעה הוגשה כנגד הפול מכוח סעיף 28 לפקודת הביטוח. סעיף 28 קובע, כאמור:

"28. (א) מקום שחבות טעונת ביטוח מכוסה על ידי ביטוח - בין שהמבוטח היה חייב באותו ביטוח ובין שהיה פטור ממנו לפי סעיף 6, בין שאותה חבות היתה טעונה כיסוי ובין שהיתה פטורה ממנו לפי הסיפה לסעיף 3 - והאדם שמת או שנחבל קיבל - לפי ידיעת המבטח - טיפול בבית חולים בשל החבלה שנגרמה לו, ישלם המבטח לבית החולים את ההוצאות שהוציא באופן סביר במתן הטיפול, בתנאי שהסכום שעל המבטח לשלמו לא יעלה על ההוצאות שהוציא בית החולים בשל הטיפול בו כחולה-פנים במשך 180 יום או כחולה-חוץ במשך שנה.

  1. כלומר, על מנת שניתן יהיה להטיל חבות מכוח סעיף זה על הפול יש קודם כל להראות כי מדובר בחבות טעונת ביטוח המכוסה על ידי ביטוח. במקרה שלפני אין מחלוקת כי הן חבות רוכב הקטנוע והן חבות נוהג הרכב הינן חבויות טעונות ביטוח.
  2. אולם, לגבי התנאי הנוסף בסעיף הקובע: "מכוסה על ידי ביטוח", הרי בעוד שהפניקס אינה כופרת בכך שנהג הרכב מטעמה היה בעל כיסוי ביטוחי תקף, הרי שהפול טוענת בכתב ההגנה כי לנפגע שרכב על הקטנוע לא היה כיסוי ביטוחי וזאת כאשר הפוליסה הייתה פוליסה נקובה בשם על שם אחיו של הנפגע (ר' סעיף 2.1 לכתב ההגנה המתוקן).
  3. לפיכך, ייתכנו שני מצבים לגבי חבות הפול: המצב הראשון הינו כי תתקבל טענת העדר כיסוי ביטוחי לנפגע. במקרה שכזה, לטעמי, אין לפול חבות מכוח סעיף 28 לפקודת הביטוח.

סעיף זה מטיל על מבטח חבות רק כאשר קיים כיסוי ביטוחי, כך שהיה וייקבע שאין כיסוי שכזה, אין גם חבות מכוח סעיף 28 לפקודת הביטוח, לעניין זה ר' פסק הדין המנחה בנושא תחולת סעיף 28 לפקודת הביטוח - ע"א 320/80 "הסנה" חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ. הסתדרות מדיצינית הדסה (פורסם במאגר נבו) (להלן: "עניין הסנה") וכן ור' ספרו של ריבלין 'תאונת הדרכים – סדרי דין וחישוב הפיצויים' בעמ' 596:

"בית החולים רשאי לחזור למבוטח בבטוח אישי ועל מבטחו כל עוד מחזיק הנפגע פוליסת ביטוח לפי דרישות המבטח". (הדגשה שלי – ג.ה.).

  1. מכאן, היה ונפגע לא החזיק פוליסת ביטוח לפי דרישות המבטח, וזו הטענה במקרה שלפניי, הרי אין תחולה לסעיף 28 לפקודת הביטוח ודין התביעה כנגד הפול להידחות. כפי שציינתי לעיל, במקרה שכזה נדחית באופן אוטומטי גם הודעת צד ג' כנגד קרנית.
  2. עוד אציין, כי במקרה שכזה אין כל רלבנטיות לטענת הפול כי החיוב מכוח סעיף 28 הינו חיוב "מותנה", ולשיטתי, וזאת בהתבסס על פסק הדין בעניין הסנה לעיל, כאשר אין כיסוי ביטוחי לנפגע לא יכול להיקבע חבות למבטחת מכוח סעיף 28, לא כחיוב מותנה ולא כחיוב מוחלט.
  3. במאמר מוסגר אבהיר, כי במקרה שאכן יקבע כי אין כיסוי ביטוחי בחברת הפול, אכן עולה שאלת האחריות של קרנית כלפי בית החולים וזאת לאור סעיף 12(ב) לחוק הפיצויים ובהתקיים התנאים המנויים בסעיף 7א' לחוק זה. אלא ששאלה זו אינה עומדת לדיון בתיק זה באופן ישיר, היות וקרנית כאמור אינה נתבעת בתיק וכאשר הפניקס לא הגישה הודעת צד ג' כנגד קרנית.
  4. לפיכך, ככל שייפסק כי אין כיסוי ביטוחי לנפגע בפול, הרי דין התביעה כנגד הפול להידחות ומכאן גם דין הודעת צד ג' כנגד קרנית להידחות.
  5. האפשרות השניה הינה, כאמור, כי ייקבע כי קיים כיסוי לנפגע במסגרת הפוליסה של הפול, כלומר כי ביטוח החובה כלל גם את הנפגע. במקרה שכזה אין עוררין כי ניתן לחייב את הפול מכוח סעיף 28 דנא, המטיל את חובת התשלום על המבטח (ר' לשון סעיף 28: "ישלם המבטח"), בעלויות המפורטות על ידי בית החולים.
  6. כלומר, האפשרות היחידה בגינה ניתן יהיה להטיל אחריות כלשהי על הפול במסגרת תיק זה הינה היה וייקבע כי היה כיסוי ביטוחי תקף לנפגע במסגרת הפוליסה שהונפקה על ידי הפול. אגון, איפוא, האם במקרה שכזה קיימת אפשרות תיאורטית לשיפוי מעת קרנית?

אחריות קרנית כלפי הפול?

  1. כאמור, המקרה היחיד הרלבנטי לבדיקת אחריות קרנית הינו - היה וייקבע כי קיים כיסוי ביטוחי בחברת הפול, אחרת אין חבות לפול וממילא "נופלת" הודעת צד ג' כנגד קרנית.
  2. אולם, בהתאם לחוק הפיצויים, מושכלות יסוד הן כי ככל שייקבע כי קיים כיסוי ביטוחי וכי קיימת אחריות של הפול, לא ניתן להטיל אחריות כלשהי על קרנית, ואבאר.
  3. סעיף 12 לחוק הפיצויים קובע רשימה סגורה של מקרים בהם ניתן להטיל אחריות על קרנית:

"12.(א)

תפקידה של הקרן היא לפצות נפגע הזכאי לפיצויים לפי חוק זה ואין בידו לתבוע פיצויים מאת מבטח מחמת אחת מאלה:

(1) הנוהג האחראי לפיצויים אינו ידוע;

(2) אין לנוהג ביטוח לפי פקודת הביטוח או שהביטוח שיש לו אינו מכסה את החבות הנדונה; הוראה זו לא תחול לגבי נפגע שאינו ישראלי אשר נהג ברכב המכוסה בכרטיס ביטוח רכב בין-לאומי לפי הוראות פקודת הביטוח;

(2א) למבטח מונה מנהל מורשה לפי סעיף 68(א)(3) לחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, תשמ"א-1981 (להלן - מנהל מורשה), בהוראת המפקח על הביטוח, כמשמעו בחוק האמור, בשל כך שהמבטח אינו יכול לקיים התחייבויותיו, ושר האוצר, לפי המלצת המפקח על הביטוח, אישר כי מן הראוי שהקרן תפעל לפי סעיף זה;

(3) המבטח נמצא בפירוק."

  1. מכאן ברור כי היה וייקבע כי קיים כיסוי ביטוחי מטעם חברת הפול, פועל יוצא הינו העדר חבות של קרנית, וזאת כאשר אף אחד מהמקרים המנויים לעיל אינו מתקיים.
  2. זאת ועוד, סעיף 12(א) לחוק הפיצויים שדן מפורשות בחובות קרנית מכוח ס' 28 לפקודת הביטוח, קובע:

"(ב) במקרים המנויים בסעיף קטן (א) זכאי הנפגע לקבל פיצויים מהקרן כשם שהיה זכאי לקבל ממבטח וכן חייבת הקרן לשלם לבית החולים את הוצאות הטיפול בנפגע כשם שמבטח חייב לשלמן לפי סעיף 28 לפקודת הביטוח." (הדגשה שלי – ג.ה.)

  1. כלומר, החבות של קרנית מכוח סעיף 28 לפקודת הביטוח קמה אך ורק כאשר מתקיימים אחד המקרים המנויים בסעיף 12(א) שצוטט לעיל. כאמור, ככל שייקבע כי קיים כיסוי ביטוחי של הפול לאירוע, הרי לא מתקיים מי מהמקרים המנויים בסעיף 12(א) ואין כל חבות של קרנית מכוח סעיף 28 לפקודת הביטוח.
  2. הינה כי כן, הודעת צד ג' שהוגשה מטעם הפול אינה יכולה לייצר כל חבות לקרנית, תהא הקביעה לגבי חברת הפול אשר תהא.

חבות חוזית מכוח הסכם הפשרה בתיק נזקי הגוף?

  1. במסגרת התשובה לבקשה טוען הפול כי קיימת לקרנית חבות לשיפוי הפול גם מכוח הסכם הפשרה שנחתם בתיק נזקי הגוף. אין לקבל טענה זו.
  2. הצדדים הציגו שתי פרשנויות להסכם הפשרה, הפרשנות הראשונה על פיה הוצאות בית החולים נכללו בגדר הסכומים ששילמה קרנית לנפגע והפרשנות האחרת כי סכומים אלו הוחרגו מהסכם הפשרה, כך שהסכומים ששולמו לא כוללים תשלום בגין הוצאות בית החולים.
  3. לטעמי, פרשנות סבירה והגיונית של לשון הסכם הפשרה מובילה למסקנה כי הוצאות בית החולים הוחרגו מהסכומים הנקובים בהסכם הפשרה, אולם בכל מקרה, תהא הפרשנות של הסכם הפשרה אשר תהא, עדיין אין באף אחת מהן בכדי ליצור חבות של קרנית כלפי הפול, ואבאר:
  4. הנימוק המיידי לדחיית הטענה מכוח הסכם הפשרה נעוץ בעובדה הפשוטה כי כלל אין בהודעת צד ג' טענה לחבות של קרנית כלפי הפול הנובעת מהסכם הפשרה.
  5. בכל מקרה, גם מבחינה מהותית, אין הסכם הפשרה יכול ליצור עילת חבות עצמאית של קרנית כלפי הפול, וזאת כאשר אין חולק כי הפול לא היה צד לתיק נזקי הגוף וממילא לא היה צד להסכם הפשרה, ומכאן הפול אינו יכול לזכות לשיפוי מכוח הסכם אשר כלל לא היה צד לו.
  6. זאת ועוד, אם אקבל את הפרשנות כי סכום הוצאות בית החולים נכלל בגדר הסכם הפשרה, הרי ברור כי לא ניתן לבוא בטענה כלשהי כלפי קרנית וזאת כאשר שילמה לכאורה לנפגע גם בגין הוצאות בית החולים. אלא שאף אם אקבל את הפרשנות כי הסכם הפשרה לא עסק בהוצאות בית החולים, הרי כל מה שיש בו זה החרגה של הוצאות אלו מן ההסכם, ואין בהסכם כל אמירה כי אכן קרנית חייבת בסכומים אלו.
  7. אדגיש, אף אם תתקבל הפרשנות הנוחה לפול להסכם הפשרה, הרי המשמעות הינה כי ניתן באופן תיאורטי, היה ותוכח עילת תביעה מתאימה, לחייב את קרנית בהוצאות בית החולים. אולם, וזה העיקר לענייננו, הסכם הפשרה, תהא פרשנותו אשר תהא, אינו יוצר חבות עצמאית מכוח הסכם של קרנית בתשלום הוצאות בית החולים.

הערה לפני סיום

  1. מבלי להכריע בענין אחריות הפול כלפי בית החולים בשלב זה, אציין כי מעיון בכתבי הטענות ובפוליסת החובה בה בוטח הקטנוע בו נהג הנפגע, קשה לראות כיצד ייקבע בסופו של הליך כי קיים כיסוי ביטוחי של הפול לאירוע התאונה.

יתרה מזו, ההליך הארוך שנתקיים בין הנפגע לבין קרנית במסגרת ת.א. 756/05, תיק נזקי הגוף,

התקיים על סמך נקודת המוצא כי אין כיסוי ביטוחי לנפגע בפול.

  1. בנסיבות אלו, לטעמי על התובעת לשקול, האם יש מקום להמשיך את ההליכים כנגד הפול.
  2. עוד אציין כי אין בהכרעתי בבקשה לסילוק על הסף בכדי להכריע בסוגיית החבות הישירה בין קרנית לבין התובעת, ואבהיר:

ככל שיקבע בתיק העיקרי כי אין כיסוי ביטוחי לנפגע במסגרת הפול, אזי קיימת אפשרות עקרונית להטלת חבות על קרנית מכוח סעיף 12(2) לחוק הפיצויים. במקרה שכזה, על מנת להטיל חבות בפועל על קרנית יהיה צורך לבחון האם מתקיימים גם תנאי סעיף 7א' לחוק הפיצויים.

אלא, שבהעדר תביעה ישירה כנגד קרנית בהליך שלפניי, הרי דחיית התביעה כנגד הפול משמעותה דחיית הודעת צד ג', כך שאין מקום להזדקק לצורך סילוק על הסף של הודעת צד ג' כנגד קרנית לסוגיית האחריות הישירה של קרנית כלפי בית החולים.

סיכום

  1. מן האמור לעיל עולה, כי תהיה ההכרעה בתביעת בית החולים כנגד הפול אשר תהיה לא תיתכן חבות של קרנית - כך היה ותקבע חבות של הפול מכוח הפוליסה הרי חבות זו מאיינת את חבות קרנית, אשר הינה חבות שיורית בלבד, וכך היה ותידחה התביעה כנגד הפול, הרי פועל יוצא מכך הינו דחיית ההודעה לצד שלישי של הפול כנגד קרנית, יהיו נימוקי דחית התביעה כנגד הפול אשר יהיו.
  2. אשר על כן, אני דוחה על סף את ההודעה לצד שלישי כנגד קרנית.
  3. לעניין הוצאות הבקשה, הרי לאור השיהוי הניכר של קרנית בהגשת הבקשה לסילוק על הסף, איני עושה צו להוצאות.

ניתנה היום, ח' סיוון תשע"ו, 14 יוני 2016, בהעדר הצדדים.

החלטות נוספות בתיק
תאריך כותרת שופט צפייה
09/09/2012 החלטה על בקשה של תובע 1 כללית, לרבות הודעה הודעה משותפת מטעם הצדדים (בהסכמה) 09/09/12 שאול אבינור צפייה
09/02/2014 החלטה מתאריך 09/02/14 שניתנה ע"י לימור ביבי-ממן לימור ביבי צפייה
10/09/2015 החלטה שניתנה ע"י לימור ביבי לימור ביבי צפייה
17/03/2016 החלטה על תגובת הנתבעת 1 לימור ביבי צפייה
14/06/2016 החלטה על תשובת קרנית גלעד הס צפייה
16/05/2019 החלטה שניתנה ע"י גלעד הס גלעד הס צפייה