בעניין: שומת הוצאות

1. התובע הגיש שתי תביעות נפרדות כנגד המשיבה 1 (להלן: "המשיבה") וכנגד המשיב 2 (להלן: "המשיב") שעניינם רטיבות שהתגלתה בדירת התובע בשדרות מוריה 105 בחיפה (להלן: "הבניין"). במועדים הרלוונטיים לתביעה הייתה המשיבה בעלת דירת מגורים בקומה הראשונה של הבניין והמשיב בעל דירה בקומה השנייה של הבניין. התובע רכש את דירת המשיבה בהסכם מיום 2.7.06.

2. התובע הגיש נגד המשיבה תביעה בטענה להפרה יסודית של ההסכם במסגרתה דרש לחייב את המשיבה בתשלום קנס מוסכם בסך של 105,295 ₪. במסגרת תביעה זו שלחה המשיבה הודעת צד ג' נגד המשיב. במועד מאוחר יותר הגיש התובע תביעה נגד המשיב, במסגרתה דרש לחייבו לבצע עבודות שונות לטיפול בבעית הרטיבות ובבעיות קונסטרוקטיביות בדירה וכן דרש פיצוי כספי בסך של 232,259 ₪ עבור הפסד דמי שכירות ועוגמת נפש.

3. שתי התביעות נתמכו בחוות דעת מומחים מטעם התובע. במסגרת ההליכים הגיעו התובע והמשיב להסכמה בדבר מינוי מומחה מטעם בית המשפט ששמו דניאל סופר (להלן: "דניאל"). חוות דעתו של המומחה דניאל נפסלה ותחתיו מונה מומחה נוסף בשם מיקי קרבצ'יק (להלן: "מיקי"). לאור טענת התובע לפיה חרף העבודות שביצע המשיב הופיעו כתמי רטיבות בדירת התובע, ערך מיקי ביקור חוזר במסגרתו נעזר במומחה לאיתור רטיבות ששמו שלומי קלדרון (להלן: "שלומי").

4. ביום 24.9.14 ניתן פסק דין במסגרתו חויבה המשיבה לשלם לתובע 75,000 ₪ בצירוף הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 17,700 ₪. הודעת צד ג' ששלחה המשיבה למשיב נדחתה והמשיבה חויבה לשלם למשיב הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 14,160 ₪. התביעה שהגיש התובע נגד המשיב התקבלה בחלקה הקטן כך שהמשיב חויב לשלם לתובע 18,000 ₪ בצירוף הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 7,080 ₪.

5. כיוון שבית המשפט לא קבע את גובה הוצאות המשפט, הובאו להכרעתי שתי בקשות נפרדות שהגיש התובע לשומת הוצאות בשני התיקים המאוחדים.

6. התובע מבקש לחייב את המשיבה לשלם לו הוצאות משפט בסך כולל של 13,375 ₪ , נכון למועד הגשת הבקשה לשומת הוצאות מיום 5.11.14. ההוצאות כוללות אגרות, תשלום בגין מסירה אישית של התביעה, תמלול הקלטת שיחה בין התובע לבין חנן וויס, צילום תמונות צבעוניות, תשלום למומחית המהנדסת קורינה סגל בסך של 3,500 ₪, ותשלום למומחה המהנדס דוד בן עיון בסך של 3,465 ₪. כל ההוצאות נתמכו בקבלות למעט התשלום למומחה בן עיון , לגביו צורף תצהיר של התובע לפיו לא הצליח לאתר את החשבונית או את המומחה, אשר מתגורר מזה מס' שנים באפריקה.

7. ביום 18.11.14 הוגשה תגובת המשיבה לבקשה לשומת הוצאות. נטען כי יש לדחות את הבקשה כיוון שלא נתמכה בתצהיר המתייחס לכל ההוצאות. נטען כי הסכום שנפסק בגין שכ"ט כולל גם את הוצאות המשפט כיוון שמדובר ב-23.6% מסכום פסק הדין. לחילופין נטען כי כיוון שחוות הדעת שימשו את התובע בשתי התביעות, יש לחלק את ההוצאות בין שני הנתבעים. עוד נטען כי חוות דעתה של המהנדסת קורינה סגל אינה רלוונטית לתביעה נגד המשיבה שכן נועדה לקבוע את אופן ביצוע התיקונים הנדרשים למניעת חדירת מי הגשמי וכן ליתן אומדן עלויות. נטען כי חוות דעת זו אינה מבססת כל עילת תביעה נגד המשיבה.

8. ביום 23.11.14 הוגשה תשובת התובע לתגובת המשיבה . לתשובה צורף תצהיר בו מאשר התובע כי נשא בכל ההוצאות לגביהן צורפו קבלות . נטען כי חוות דעתה של המומחית קורינה הוכנה לצורך הגשת התביעה נגד המשיבה וצורפה לתביעה זו . עוד נטען כי במהלך המשפט לא טענה המשיבה כי חוות דעתה של קורינה אינה רלוונטית . מודגש כי בהתאם לפסק הדין החיוב בהוצאות משפט הינו בנוסף לחיוב בשכר טרחת עו"ד .

9. ביום 13.11.14 הוגשה בקשה לחיוב המשיב בהוצאות בסך של 17,312 ₪. ההוצאות כוללות אגרות בית משפט, תשלומים למומחה דניאל, תשלומים למומחה מיקי, ותשלום בגין המצאת התביעה למשיב. מודגש כי ההוצאות בהן מבוקש לחייב את המשיב אינן כוללות את ההוצאות בהן מבוקש לחייב את המשיבה. לבקשה זו צורף תצהיר של התובע המבהיר את הפער בין הקבלות שצורפו לבין סכומי ההוצאות הנתבעים בכל הנוגע לסכומים ששולמו למומחים דניאל ומיקי.

בקשה זו הומצאה לב"כ המשיב ביום 22.12.14 . לא הוגשה תגובה לבקשה עד עצם היום הזה .

10. לשלמות התמונה יצויין כי התובע הגיש ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי בכל הנוגע לפסק הדין שניתן נגד המשיב . לאחר דיון במעמד הצדדים ולאחר שנשמעה הצעת בית המשפט להגדיל את הסכום בו חוייב המשיב מ 18,000 ₪ ל 40,000 ₪ הגישו הצדדים הסכם פשרה בכתב יד , אשר קיבל תוקף של פסק דין . במסגרת פסק הדין בוטלו קביעות בית משפט השלום בס' 30 , 36 ו 37 לפסק הדין ונקבעו הוראות לביצוע תיקונים בהתאם לחוות דעתו של מיקי בדירת התובע על חשבונו של המשיב בפיקוחו של מיקי או בפיקוחו של מומחה אחר שימונה ע"י בית משפט השלום , ככל שמיקי לא יסכים לפקח על העבודות .

לא מצאתי כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי משנה את פסק הדין של בית משפט השלום בכל הנוגע לחיובים הכספיים ולכן אין לו השלכה על הליך שומת ההוצאות שבפני .

11. זוכה בפסק דין זכאי להוצאות ריאליות , דהיינו , ההוצאות אותן הוציא בפועל או התחייב להוציא . על בית המשפט לבחון האם ההוצאות שהוצאו הינן סבירות , מידתיות והכרחיות לניהול ההליך בהתחשב בכלל נסיבות הענין .

ע"א 2617/00 מחצבות כינרת נ' הועדה המקומית פ"ד ס (1) 600 .

בהעדר הוראה אחרת בפסק הדין על הרשם לשום את ההוצאות כולן באופן טכני ואין בידיו

בידיו סמכות שבשיקול דעת להפחית מההוצאות , גם כאשר פסק הדין מקבל את התביעה באופן חלקי . על מבקש שומת ההוצאות לתמוך את בקשתו בתצהיר לגבי הוצאות מיוחדות לפי תקנה 513(2) שאינן אגרות , עלויות המצאת כתבי בי דין , שכר מומחים וכל הוצאה

אחרת הרשומה בתיק התביעה .

השוו – ת"א ( שלום ת"א) 42577-07 המאגר הישראלי לביטוחי רכב נ' נגר , החלטה מיום 26.1.12 והפסיקה המוזכרת שם .

12. יישום ההלכה הפסוקה על המקרה שלפני מוליך למסקנה לפיה יש לקבל את הבקשות במלואן מהנימוקים שיפורטו להלן .

13. ראשית , אין ממש בטענה לפיה בית המשפט התכוון לכלול את הוצאות המשפט בתוך הסכום שנפסק בגין שכר טרחה . בית המשפט ביטא את כוונתו באופן חד משמעי כאשר קבע כי שכר הטרחה אותו פסק ישולם בנוסף להוצאות המשפט .

14. שנית , אין ממש בטענה לפיה יש להשית חלק מהוצאות המומחים בתביעה נגד המשיבה על המשיב . כפי שציין התובע , חוות הדעת של המומחים דוד וקורינה צורפו לתביעה נגד המשיבה והן רלוונטיות לטענות שהועלו . לא בכדי לא הפנה ב"כ המשיבה למקום כלשהו בו טענה המשיבה במסגרת ההליכים שקדמו למתן פסק הדין , כי חוות הדעת של קורינה אינה רלוונטית . התובע חילק את ההוצאות בין שתי התביעות והחלוקה נמצאה מוצדקת ועניינית .

15. שלישית , אין ממש בטענה לפיה יש לדחות את הבקשה שכן עובדותיה של נתמכו בתצהיר . מרבית ההוצאות שנתבקשה שומתן הן הוצאות לפי תקנה 513(1) . לפי הפסיקה אין צורך בתצהיר לתמיכה בבקשה שכזו . עוד יצויין כי במסגרת התשובה לתגובה צורף תצהיר המתייחס לכל ההוצאות .

16. על כן , אני מחייב את המשיבה 1 לשלם לתובע הוצאות משפט בסך של 13,375 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 5.11.14 ועד ליום התשלום המלא בפועל . כמו כן אני מחייב את המשיבה 1 לשלם לתובע הוצאות הליך זה בסך של 1,000 ₪ . סכום זה ישולם תוך 30 יום מהיום , אחרת ישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל .

17. אני מחייב את המשיב 2 לשלם לתובע הוצאות משפט בסך של 17,312 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 13.11.14 ועד ליום התשלום המלא בפועל . כמו כן , אני מחייב את המשיב 2 , שלא הגיש תגובה , לשלם לתובע הוצאות הליך זה בסך של 500 ₪ . סכום זה ישולם תוך 30 יום מהיום , אחרת ישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל .

ניתנה היום, ט"ו שבט תשע"ה, 04 פברואר 2015, בהעדר הצדדים.