בעניין: בקשה לביטול החלטה מיום 4/2/15

1. המשיב הגיש שתי תביעות נפרדות נגד מ.א.ר. בע"מ (להלן: "החברה") ונגד המבקש שעניינן רטיבות שהתגלתה בדירת המשיב בשד' מוריה 105 בחיפה. לאחר שהדיון בתביעות אלו הסתיים בפסק דין, הועברה שומת ההוצאות להכרעתי על ידי השופט שדן בתיק העיקרי.

2. ביום 4/2/15 לאחר עיון בטענות המשיב והחברה ולאחר שהמבקש לא הגיש תגובה לבקשה לשומת הוצאות שהומצאה כדין מבא כוחו דאז עו"ד גרא פולגר, ניתנה החלטה מנומקת במסגרתה חייבתי את המבקש לשלם למשיב הוצאות משפט בסך של 17,312 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 13/11/14 וכן הוצאות ההליך בסך של 500 ₪.

3. ביום 13/7/15 הגיש המבקש באמצעות באת כוחו הנוכחית את הבקשה שבפניי לביטול ההחלטה מיום 4/2/15. המבקש טען כי נודע לו על ההחלטה אותה הוא מבקש לבטל רק לפני כשבוע וחצי לאחר שקיבל אזהרה בלשכת ההוצאה לפועל בחיפה. המבקש טען כי באותה תקופה התקיים הליך של ערעור על פסק הדין בין הצדדים בפני כב' השופט רניאל ובכל זאת לא נאמר לו על ידי באי כוחו בהליך הערעור או על ידי המשיב כי קיים הליך נפרד של שומת הוצאות או כי ניתנה החלטה בעניין זה. עוד טוען המבקש כי במסגרת הליך הערעור אמר המשיב כי אינו מעוניין בהוצאות משפט אלא רק שהמשיב יעשה שיפוץ בבניין. נטען כי המשמעות האופרטיבית של ההחלטה אותה מבוקש לבטל היא כשל פסק דין ולכן יש מקום לדון בטענותיו בעניין שומת ההוצאות גם אם נפלו פגמים או טעות אנוש של באי כוחו הקודמים. סמוך לאחר הגשת הבקשה ובמענה להחלטת הביניים מיום 15/7/15, הוגש לתיק תצהיר של עורך דין ליאור אזולאי שייצג את המבקש בתיק זה יחד עם עו"ד פולגר. עו"ד אזולאי מסביר כי לא הוגשה תגובה לבקשה לשומת הוצאות ואף המבקש לא עודכן אודותיה כיוון שבאי כוחו סברו כי כלל העניינים ידונו בפני כב' השופט רניאל במסגרת הערעור והערעור שכנגד. עו"ד אזולאי מסביר בתצהירו מדוע סבר אז ועודנו סבור כי הליך הערעור סתם את הגולל על הוצאות הצדדים בכל הערכאות וכן מדוע סבר כי בית משפט זה לא יברר את הבקשה לשומת הוצאות .

4. ביום 7/9/15 הוגשה תגובת המשיב המתנגד לביטול ההחלטה. נטען כי בקשת המבקש היא בקשה כוזבת המהווה חלק מהתחייבות המבקש כלפי המשיב לא לעמוד בחיובי הסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין, כאשר אין כוח בעולם שיוכל לחייבו לכך. המשיב טוען כי ב"כ המבקש בהליך זה שוהה ימים ולילות בדירת המבקש בניגוד לכללי האתיקה. באשר לעורך דין אזולאי שייצג קודם לכן את המבקש בתיק זה , נטען כי במקביל לתצהיר שהוגש לתיק זה בדבר הפסקת הייצוג, המשיך עו"ד אזולאי לייצג את המבקש מול מומחה בית המשפט ומול המשיב .

במענה לטענות בנוגע לחילופי דברים בין הצדדים בהליך הערעור מתיימר המשיב לצרף לתגובה תצהיר של בא כוחו , עו"ד עודד רומנו . לא מצאתי כי תצהיר שכזה צורף בפועל . המשיב מציין כי הודיע בעצמו למבקש בדבר קיומו של הליך בענין שומת הוצאות וביקש ממנו להגיב לבקשה כדי לקצר את ההליך וכן לשלם את הסכום שנפסק לחובתו לאחר פסיקתו ואף לאחר הגשת ההחלטה לביצוע בהוצל"פ . המשיב אף מציין את הניסיון לגרום למבקש לשתף פעולה בהליך תיקון הטעות שנפלה בציון המספר המזהה של המבקש בהחלטה מיום 4.2.15 , שאף הוא לא עלה יפה . מודגש כי המבקש שב ואמר למשיב כי אינו בקיא בהליכי משפט והוא סומך על עצת באי כוחו . לפיכך , לא יתכן שהמבקש היה מנחה את באי כוחו לפעול בנוגע לבקשה לןשומת הוצאות באופן אחר מהאופן בו בחרו לפעול . נטען כי ככל שהמבקש סובר כי באי כוחו שגו , פתוחה בפניו הדרך לתבוע אותם . המשיב טוען כי מעולם לא הסכים לוותר על הוצאות ולעולם לא יסכים לוותר למבקש ולו על שקל בודד מהוצאותיו .

נטען כי הבקשה הוגשה באיחור ואין בבקשה כל טעם מיוחד המצדיק את המועד להגשת הבקשה עד מועד הגשתה בפועל . בנוסף , נטען כי המבקש לא השכיל לתוקף ולו הוצאה אחת שהוציא המשיב ונפסקה לטובתו במסגרת ההחלטה .

5. ביום 8.10.15 הוגשה תשובת המבקש לתגובת המשיב .

ב"כ המבקש מלינה על אופן הניסוח של התגובה הכולל פגיעה אישית בשמה הטוב ומבקשת למחוק סעיפים אלה מהתגובה ולמנוע את פרסומם . ככל שבית המשפט ידרש לטענות אלה , מבוקש לקיים חקירה נגדית של המשיב על טענות אלה טרם מתן ההחלטה .

לגופו של ענין מפרטת ב"כ המשיב שישה סוגי טענות לגופו של ענין בכל הנוגע לתוכן ההחלטה בענין שומת הוצאות . נטען כי התביעה התקבלה בחלקה הקטן . נטען כי המשיב הגיש בחוסר תום לב שתי תביעות נפרדות נגד שני בעלי דין שונים וביקש את אותו סעד . נטען כי הבקשה לשומת הוצאות הוגשה בשיהוי המצדיק הימנעות מפסיקת הפרשי הצמדה וריבית . נטען כי אין מקום לחייב בשכר טרחתו של המומחה סופר לאחר שחוות דעתו נפסלה ע"י בית המשפט . נטען כי אין הצדקה לחייב את המבקש לשאת בשכרו של המומחה קרבצ'יק לאור תוצאת חוות דעתו .

6. לאחר ששקלתי טענות הצדדים החלטתי לדחות את הבקשה תוך חיוב המבקש בהוצאות המשיב מהטעמים שיפורטו להלן .

7. למעשה אין מחלוקת כי ההחלטה אותה מבוקש לבטל ניתנה כדין ולכן אין מקום לבטלה

מחובת הצדק . כפי שהראה המשיב במסגרת התגובה על מצורפיה וכפי שעולה מההחלטה עצמה , ההחלטה ניתנה רק לאחר שבית המשפט וידא כי המבקש קיבל את הבקשה ואת ההחלטה המורה לו להגיב לבקשה באמצעות בא כוחו ובחר שלא לנצל את זכות התגובה .

ההצהרה של עו"ד אזולאי לפיה המבקש לא ידע כלל על הגשת הבקשה ועורכי דינו החליטו בשמו כי מוטב לא להגיב לבקשה , אינה מעלה ואינה מורידה , שכן כאשר המבקש מיוצג לא ניתן להמציא לו את הבקשה אלא באמצעות באי כוחו .

8. לא נסתרה טענת המשיב לפיה ההחלטה הומצאה כדין למבקש באמצעות בא כוחו דאז ולכן הבקשה הוגשה באיחור . לפי נתוני תיק בית המשפט ההחלטה מיום 4.2.15 נשלחה לב"כ המבקש דאז בדואר ביום 5.2.15 . אין כל טענה בנוגע למועד בו התקבלה ההחלטה ולכן אין כל בסיס לקבוע כי ההחלטה לא התקבלה אצל ב"כ המבקש דאז סמוך למועד משלוח ההחלטה .

9. סמכותו של רשם להאריך מועדים שאובה מס' 90 לחוק בתי המשפט ולא מתקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי ולכן הפעלתה אינה מותנית בהוכחת קיומו של טעם מיוחד .

במקרה דנן , ההסבר של עו"ד אזולאי למחדל אינו מניח את הדעת . אין כל בסיס משפטי לסברה לפיה ערכאת הערעור אמורה לדון ולהכריע במסגרת הדיון בערעור בשומת ההוצאות בערכאה הראשונה בטרם ניתנה החלטת הערכאה הדיונית בענין זה . כמו כן אין כל בסיס משפטי לסברה כי בית משפט לא ידון בבקשה לשומת הוצאות לאחר שניתנה החלטה המורה למשיב להגיב לבקשה לשומת הוצאות .

הפסיקה קבעה כי כאשר סיבת המחדל נעוצה במחדל של בא כוח , תרופתו של המבקש הינה בהגשת תביעה נגד בא כוחו ולא בדרך של החזרת הגלגל לאחור וביטול ההחלטה שניתנה בהעדר תגובה .

10. בכל הנוגע להסבריו של המבקש למחדל , אני סבור כי יש לדחות הסברים אלה .

לא מצאתי בתשובה לתגובה מענה לטענות הנגד המפורטות של המשיב בענין זה .

המבקש לא טרח לצרף תצהיר לתמיכה בטענות אלה .

המסמכים שצורפו לתגובה תומכים דווקא בטענות המשיב .

כך למשל במכתבה מיום 5.4.15 לעו"ד רומנו שואלת ב"כ המבקש כיצד יתכן כי המשיב דרש מהמבקש לשלם הוצאות לאחר שאלו בוטלו בהסכמה בפסק דינה של ערכאת הערעור .

תוכן מכתב זה תומך בטענת המשיב לפיה דרש מהמבקש לשלם הוצאות שנפסקו בהחלטה מיום 4.2.15 סמוך לאחר פסיקתם .

הטענה לפיה המשיב ויתר על פסיקת הוצאות לטובתו אינה מתיישבת עם ריבוי ההתדיינויות

בין הצדדים ועם האופן בו מתנהלים הצדדים זה כלפי זה במסגרת הליכים אלה .

11. באשר לסיכויי המשיב לשנות את תוצאת ההחלטה , לאחר עיון בטיעוני שני הצדדים לא מצאתי כל הצדקה לכך שהפעם הראשונה בה פרש המבקש את טענותיו לגופו של ענין היתה במסגרת התשובה לתגובה . כך בפרט נוכח האור לענין זה בהחלטת הביניים מיום 15.7.15

ונוכח ההודעה שב"כ המבקש הגישה לתיק בעקבות החלטת ביניים זו .

12. בשולי הדברים אציין כי הליך של שומת הוצאות אמור להיות הליך בעל אופי טכני המתנהל

בדרך כלל על בסיס מסמכים בכתב , סמוך לאחר מתן פסק הדין . רק בנסיבות יוצאות דופן שלא התקיימו במקרה דנן , ישנה הצדקה מערכתית לפתוח מחדש הליך זה ולאפשר למי שבחר במודע באמצעות באי כוחו שלא לטעון טענותיו במועד , לטעון את טענותיו במועד מאוחר יותר .

13. על כן , אני דוחה את הבקשה ומחייב את המבקש לשלם למשיב הוצאות משפט בסך של 500 ₪ . ההוצאות נפסקו על הצד הנמוך שכן ספק אם היה צורך להעלות במסגרת התגובה את כל הטענות שהועלו כלפי ב"כ המבקש באופן אישי .

המזכירות תעביר את הפקדון שהפקיד המבקש בסך של 18,000 ₪ למשיב – 500 ₪ ישמשו לפרעון ההוצאות בהן חוייב המבקש במסגרת החלטה זו והיתרה על חשבון החוב בתיק הוצל"פ 520318-05-15 . המבקש יוכל לשלם את יתרת החוב בתיק ההוצל"פ לא יאוחר מיום

11.11.15 . אם המבקש לא יעשה כן , יחודשו ההליכים בתיק ההוצל"פ ביום 12.11.15 לגביית

יתרת החוב לאחר ביצוע הקטנת קרן כאמור בהחלטה זו .

ניתנה היום, כ"ח תשרי תשע"ו, 11 אוקטובר 2015, בהעדר הצדדים.