<#2#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה: עו"ד עלי נאיף

הנאשמים 4 ו- 5: נוכחים

הסניגור: עו"ד ברוך דויטשר רישיון 24717 בשם הנאשמים 4 ו- 5

פרוטוקול

ב"כ הצדדים:

אנו מגישים בהסכמה מסמך נוסף שהינו הסכם שכירות משנה בין גרנד זול בע"מ (הנאשמת מס' 4) לבין ביג סטוק . מוגש ומסומן נ/2.

הסניגור:

בידי ייפויי כוח בשם הנאשמים 4 ו- 5. הנאשמים מס' 5 לא נמצא. אבקש לפי סעיף 158 לחוק סדר הדין הפלילי לפטור אותו מהתייצבות לדיון ואני אטען בשמו. יש לי סמכות לטעון בשמו ולסיים את התיק.

ב"כ המאשימה:

ביום 5/7/13 ביקשתי לתקן את כתב האישום ולהוסיף את מר יוסי אסולין כעד תביעה בעניינו של הנאשמים מס' 3. בישיבת ביהמ"ש, ביהמ"ש אישר לי לתקן את כתב האישום תוך 60 יום מהיום. מאחר ולא הצלחתי לקבל את פרטיו, לא הוגש כתב אישום מתוקן עפ"י החלטת ביהמ"ש. כיום נמצא באולם ביהמ"ש אחיו של מר יוסי אסולין ויכול למסור את פרטיו.

הסניגור:

הותר תיקון כתב האישום על ידי הוספת הנאשמים מס' 5 כעד, מה היתה הבעיה להוסיפו כעד גם ללא פרטיו?

ב"כ המאשימה:

ביום 7/5/13 התברר כי המען שרשום על גבי כתב האישום המתוקן: קרית ביאליק, ככתובתם של הנאשמים 4 ו- 5, אינו מספיק ולכן חזרו אישורי המסירה. לכן אני נזקק לפרטים מדוייקים יותר, אותם אקבל מבא כוחו.

התיק קבוע להוכחות ליום 13/3/14 בעניינו של הנאשמים מס' 3. בכל מקרה אצטרך להגיש בקשה לדחיית מועד הדיון כדי שהנאשמים מס' 3 יקבל את כתב האישום המתוקן.

ב"כ המאשימה טוען לעונש בעניין הנאשמים 4 ו- 5:

הנאשמים 4 ו- 5 הודו עוד ביום 18/6/12 בעבירות המיוחסות להם בכתב האישום המתוקן, שהוגש ביום 30/11/11, בכך שהשתמשו במבנה מסחרי בן קומה אחת בשטח של כ- 400 מ"ר במרכז מסחרי "גרנד זול" וכן במשטח אספלט בחזית הדרומי של המבנה המסחרי, בשטח של 594 מ"ר וזאת כחנייה למרכז המסחרי הנ"ל. השימוש הנ"ל, הן במבנה והן בחנייה, נעשה באדמה שייעודה חקלאי.

אין חולק כי נאשמים 4 ו- 5 השתמשו במבנים שפורטו לעיל עד ליום 5/12/11 וזאת כמפורט בהסכמים נ/1 ו-נ/2, שהוגשו.

המדובר בעבירה חמורה של שימוש בקרקע חקלאית למטרת מסחר הגם שמדובר בהיקף גדול מאוד לפי הנטען בכתב האישום המתוקן.

זוהי עבירה המלמדת על לקיחת החוק לידיים אשר הפכה למכת מדינה ומכאן שבתי המשפט, ובהתאם לפסיקתו של ביהמ"ש העליון בשורה ארוכה של פסקי דין, מצווים להחמיר בעונשם של אלה הלוקחים את החוק לידיים ומשתמשים בניגוד להוראות חוק התכנון והבנייה על מנת שיראו וייראו.

המדובר בעבירה הפוגעת בשלטון החוק ובמערך התכנוני ובהתחשב בעובדה שמדובר בעבירה שבצדה פן כלכלי רווחי הרי שביהמ"ש הנכבד מצווה לפסוק לחייב את הנאשמים בקנס גבוה על מנת להוציא את "בלעו של הנאשמים מפיו".

מתחם הענישה ההולם בנסיבות העניין ובהתחשב הן בהיקף הבנייה והשימוש והן בתקופת השימוש שהינה יותר מ- 6 חודשים, מתחם הענישה כולל בחובו צו איסור שימוש (למרות שהשימוש כבר הופסק), חתימה על התחייבות , כפל אגרה שהינו 21,600 ₪ וקנס על כל אחד מהם בסך 40,000 – 50,000 ₪.

הסניגור טוען לעונש בעניין הנאשמים 4 ו- 5:

ראשית הדברים האמורים בראשית דברי חברי אינם נכונים לענייננו.

אנו מדברים על נאשמים שאמנם הודו בביצוע העבירה אך זאת כאשר עשו את העבירה בתום לב , חתמו חוזה שכירות עם נאשמים מס' 3, אשר הציג עצמו כבעל הקרקע וכמחזיק האישורים הנדרשים. הם שכרו מבנה מושלם עם מגרש חנייה במקום שבו נמצאים עסקים נוספים. צירופם לכתב האישום נעשה זמן רב לאחר שניתן צו הפסקה שיפוטי כנגד נאשמים מס' 1. החוזה נחתם כאשר היה צו הפסקה שיפוטי כנגד נאשמים מס' 1 וכאשר המצג שהוצג לנאשמים ביחד עם תנאי הסביבה בה נמצאים עסקים נוספים לא נתנו להם כל סיבה לחשד כי הם פועלים בהפעילם את עסקם בניגוד לחוק.

יתרה מכך, הודאתם של הנאשמים נעשתה לאחר שב"כ המאשימה דאז הבטיחה כי תיערך התחשבות בעניינם הן בשל הסכמתם לשמש עדי תביעה והן בשל היותם המבצע המשני של העבירה.

העובדה שלא נעשתה עסקת טיעון כדבעי נובעת מהעובדה שלא היו מיוצגים אז וסמכו על יושרתה של ב"כ המאשימה.

מעבר לכך, התקופה בה נעשה שימוש חורג קצרה. ברי כי אין זה המקום להעלות טענות על אכיפה בררנית אך המשתמשים שהחליפו אותם בשימוש במקום לא זכו להיכלל בכתב אישום זה ואני חושב שהדבר צריך לבוא לכך זכות כנגד הנאשמים.

הנאשמים אינם משתמשים במקום. הם הפסיקו את השימוש זמן קצר מאוד לאחר שהחלו אותו לפי הכרעת הדין. אני לא יכול לומר שהשימוש הופסק בעקבות זה שנודע להם שהם פועלים בניגוד לחוק. היו גם גורמים נוספים שתרמו לכך . היתה להם פריצה גדולה והנאשמים לא ראו ברכה בעמלם.

אני מבקש שלא להטיל עליהם כפל אגרה ולהתחשב במידת הקנס כאשר הקנס שמבקשת המאשימה גבוה לעין שיעור מכפי המגיע בנסיבות העניין.

ב"כ המאשימה:

ברצוני להבהיר מספר דברים:

ראשית, לעניין צו ההפסקה השיפוטי – כנראה בזמנו צו ההפסקה השיפוטי הוצא כנגד נאשמים 1 בלבד כאחד הבעלים ורק לאחר מכן התווספו הבעלים הנוספים כנאשמים בתיק.

לגבי טענת הסניגור בעניין אכיפה בררנית, אני אומר שזה שלא צורפו לכתב אישום זה שאר המשתמשים במקום, העניין נובע משתי סיבות: כדי לא לסרבל את ההליכים בתיק זה יתר על המידה וזה לא אומר שלא יוגש נגדם אישום נפרד.

<#3#>

החלטה

הנני מאפשרת לב"כ המאשימה לתקן את כתב האישום המתוקן על ידי הוספת נאשמים מס' 5 כעד תביעה לגבי נאשמים מס' 3, זאת לאחר שיקבל את הפרטים לגביו מהסניגור של נאשמים 4 ו- 5.

<#4#>

ניתנה והודעה היום ט"ז אדר תשע"ד, 16/02/2014 במעמד הנוכחים.

אחיו של הנאשם:

אחי דיבר בזמנו עם התובעת.

<#6#>

גזר דין

הנאשמים 4 ו- 5 הורשעו, על פי הודאתם בעבירה המיוחסת להם בכתב האישום.

יש לציין לחובת הנאשמים את מהות העבירה נשוא כתב האישום, שכן עסקינן בעבירה חמורה ונפוצה. עסקינן בעבירה שיש בה משום פגיעה בשלטון החוק במדינת ישראל.

הנאשמים 4 ו- 5 גם אם נאמר להם על ידי נאשם מס' 3 אשר הציג עצמו כבעלים וכמחזיק באישורים המתאימים, היה לדרוש טרם חתימתם על הסכם עיון באותם האישורים הנדרשים ולא להיגרר או להתפתות ולמהר ולחתום על ההסכם בלי בדיקה יסודית של כל אשר נדרש.

כמו כן יש לציין כי קיים פן כלכלי אשר על פי הפסיקה של ביהמ"ש עליון יש לאיין את כל הרווחים אשר הושגו תוך כדי שימוש בלתי חוקי במבנים נשוא כתב האישום.

מתחם הענישה ההולם:

מתחם הענישה ההולם במקרה שבפנינו כולל בחובו רכיב של קנס משמעותי אך בהתייחס למתחם הענישה אשר צוין על ידי ב"כ המאשימה וזאת לצד רכיבים נוספים של צו איסור שימוש למרות שהשימוש כבר הופסק, חתימה על התחייבות על סכום משמעותי, כפל אגרה בסך 21,600 ₪.

לטובת הנאשמים במסגרת קביעת העונש המתאים, אני מבקשת לציין הן את הודאתם בהזדמנות הראשונה וכן את העובדה כי מדובר בתקופה יחסית קצרה של כחצי שנה.

בנסיבות המאוד מיוחדות בתיק זה איני רואה מקום מבחינת מתחם הענישה ההולם לכלול מאסר על תנאי אלא ההתחייבות על סכום גבוה.

לפיכך, לאחר ששקלתי את טיעוני באי כח הצדדים ובהתחשב בהודאת הנאשמים בהזדמנות הראשונה כאמור, אני דנה את הנאשמים 4 ו- 5 לעונש כדלקמן:

* אני מחייבת את הנאשמים, יחד ולחוד, בתשלום כפל אגרת בנייה בסך 21,600 ₪.

הסכום הנ"ל ישולם במשרדי המאשימה עד ליום 30/12/14 .

* אני מחייבת כל אחד מהנאשמים לחתום על התחייבות על סך 60,000 ₪ ולגבי נאשם מס' 5 – 4 חודשי ימי מאסר תמורתה, להימנע מלעבור על העבירות לפי סעיף 204 (א) (ג) לחוק התכנון והבניה, תוך שנתיים מהיום, ויורשעו בהן.

על ב"כ הנאשמים 4 ו- 5 להחתים את הנאשמים על התחייבות ולהביאה למזכירות בתוך 20 יום מהיום.

תוקף ההתחייבות יחל מיום החתימה.

אם לא תיחתום ההתחייבות על ידי הנאשם מס' 5, יאסר הנאשם 5 לתקופה של 90 ימים.

* כמו כן הנני אוסרת על שני הנאשמים 4 ו- 5 להשתמש במבנה נשוא כתב האישום מהיום.

בעניין העונש של תשלום הקנס:

לגבי נאשמת מס' 4:

* תשלום קנס בסך 50,000 ₪.

הקנס ישולם ב - 40 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים בסך 1,250 ₪ כל אחד. התשלום הראשון ב- 1/4/14, וכל תשלום נוסף ב-1 לכל חודש אחריו. אי עמידה באחד מן התשלומים תעמיד מלוא הסכום או כל יתרה בלתי משולמת לפרעון מלא ומיידי בצירוף תוספות הפיגורים המגיעות כחוק.

על נציג הנאשמת לגשת מיידית למשרדי הועדה על מנת לקבל לידיו שוברי התשלום.

לגבי נאשם מס' 5:

* תשלום קנס בסך 35,000 ₪.

הקנס ישולם ב - 30 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים בסך 1,166.6 ₪ כל אחד. התשלום הראשון ב- 1/4/14, וכל תשלום נוסף ב-1 לכל חודש אחריו. אי עמידה באחד מן התשלומים תעמיד מלוא הסכום או כל יתרה בלתי משולמת לפרעון מלא ומיידי בצירוף תוספות הפיגורים המגיעות כחוק.

על הנאשם לגשת מיידית למשרדי הועדה על מנת לקבל לידיו שוברי התשלום.

זכות ערעור תוך 45 יום.

<#7#>

ניתן והודע היום ט"ז אדר תשע"ד, 16/02/2014 במעמד הנוכחים.