ביום 8.7.13 נתן ביהמ"ש פס"ד בתיק זה.

פסה"ד היה מבוסס רובו ככולו על חוות הדעת של המומחה מטעם ביהמ"ש בתחום ראיית החשבון, מר רוזנטל, וזאת לאחר שביהמ"ש נמנע ממתן פס"ד טרם חקירתו.

בפסה"ד פרט ביהמ"ש את הקשיים שעמדו בפני ביהמ"ש במתן פס"ד זה.

המבקש ערער על פסה"ד לביהמ"ש המחוזי.

הבקשה המונחת בפתחי היא בקשה לעיכוב הליכים.

בנימוקי בקשתו מבהיר המבקש, כי אין ביכולתו לשלם את פסה"ד שנפסק נגדו וכי פתיחת הליכים משפטיים וגביית הסכום בעיקולים יכולה לפגוע במבקש, במקצועו ובפרנסתו.

עוד מסביר המבקש, כי במידה ויזכה בערעור לא יוכל להיות משופה בגין מעשים אלו.

המשיבה יכולה לסגור את עסקיה בכל יום והמערער לא יוכל לקבל את כספו בחזרה אם ישלם את פסה"ד.

עוד טוען המבקש, כי סיכויי הערעור טובים ויש לו סיכוי לזכות בתביעתו.

לטענת המבקש, המשך ההליכים נגדו יכולים להעצים את נזקיו ולהביא לקריסתו הכלכלית, כאשר עצם פרסום פסה"ד גורם לו נזק, פס"ד שלטענתו אינו צודק.

בתגובתה לבקשה טוענת המשיבה, כי המבקש אינו בוחל בכל תכסיס, הליך משפטי הזוי, העלאת טענות חסרות בסיס כדי למשוך את העניין עד קץ.

המשיבה טוענת, כי הבקשה מוגשת כמעט חודשיים וחצי לאחר מתן פסה"ד ואם היתה דחופה, ניתן היה להגישה בסמוך מאוד לסיום הפגרה.

המשיבה טוענת כי מדובר בעורך דין שמעל בכספי המשיבה וביהמ"ש ערך בדיקה מקיפה וקפדנית טרם מתן פסה"ד וכאשר אפשר את מיצוי ההליך עד תום.

ההלכה המשפטית ידועה - אין לעכב פס"ד כספי.

לעניין חוסר היכולת של המבקש – זהו עניין להוצל"פ לעסוק בו וחוסר יכולת של מי שמעל בכספי לקוחותיו אינו יכול להווה בסיס כלשהו לעיכוב הליכים. אם למבקש נכסים, יתכבד וימכור אותם.

המשיבה טוענת כי הטענה בדבר סגירת עסקיה הינה טענה הזויה ולא מבוססת.

באשר לסיכויי הערעור – נטען כי פסה"ד הינו פס"ד המלבן את כל העובדות תוך הסתייעות במומחה חיצוני, כך שסיכויי הערעור שואפים לאפס.

עברתי על הבקשה ועל התגובה לה.

מדובר באחד מפסקי הדין הקשים שנתתי ואודה על האמת, כי לא היה לי קל כלל ועיקר לתת פס"ד זה, לכן גם התעקשתי כי המומחה ייחקר בביהמ"ש על מנת להבין בצורה מפורשת וחד משמעית מה היו מסקנותיו.

אכן נכון שתביעה כספית היא בד"כ תביעה שביהמ"ש לא יורה על עיכוב ביצוע ביחס אליה. שני טעמים עומדים בעיכוב פסק דין:

האחד, סיכויי הערעור; והשני, סיכויי החזרת המצב לקדמותו היה והמערער יצליח בערעורו וייאלץ לשלם כספים שלא יוכל אח"כ לגבות ולהחזיר.

לגבי סיכויי הערעור – לא לי לדון בעניין. עשיתי כמיטב יכולתי במתן פסה"ד בתיק זה ותבחן ערכאת הערעור את פסה"ד.

לגבי סיכויי החזרת מצב לקדמותו – המבקש הוא עורך דין והוא מסביר בתצהירו כי פתיחת הליכים משפטיים וגביית הסכום בעיקולים יכולה לפגוע בו, במקצועו ובפרנסתו, כאשר לעולם לא יוכל להיות משופה בגין מעשים אלה במידה ויזכה בערעור.

שקלתי בעניין והחלטתי, לא בלי התלבטות קשה, לעכב הליכים בתיק זה ולתת לבימ"ש המחוזי לומר את דברו.

אמנם החלטה זו מקפחת את המשיבה, אולם לאחר שהתיק התנהל שנים כה רבות בביהמ"ש בקריות עד שהגיע לטיפולי, שכן היה בטיפול שופט אחר עד מועד תחילת הטיפול שלי, נדמה לי שעוד פרק זמן מסוים עד שיאמר ביהמ"ש המחוזי את דברו היא האיזון הנכון שיש לקחת בנסיבות העניין.

אני מעכב אפוא הליכים בתיק זה.

ניתנה היום, י"ז חשון תשע"ד, 21 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.