1. בהתאם לסמכותי מכוח סעיף 406 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ" – 1984 (להלן: "התקנות") ולאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה אני סבורה כי אין הבקשה מצריכה תשובה ודינה להידחות.

2. בבקשה שבפניי מבקשים המבקשים להשיג על החלטת כב' השופטת שולמית ברסלב מיום 13.2.2014 בתיק ת.א. 6312-12-08 (להלן: "ההחלטה").

בהחלטה נדחתה בקשתה המבקשים למתן סעד כנגד המשיבה שבפני מכוח סעיף 6 לפקודת ביזיון בית המשפט (להלן: "פקודת הביזיון")

3. ההחלטה ניתנה בקשר לטענת המבקשים כי המשיבה מפירה פסק דין שנתן תוקף להסכם פשרה שהושג בין המבקשים והמשיבה בהליכים שנוהלו בבית המשפט קמא. זאת במסגרת עתירה למתן צו מניעה קבוע שהגישו המבקשים נגד המשיבה בתיק 6312-12-08 (להלן: "התביעה").

המבקשים ביקשו בעתירתם למנוע מהמשיבה לבצע עבודות בנייה בדירתה או מחוץ לדירתה של המשיבה המצוייה בבניין בו גם למבקשים דירה.

4. בהסכם הפשרה שהושג בין הצדדים בתביעה ואשר קיבל תוקף של פסק דין הסכימו הצדדים בין השאר כי:

I המשיבה תהיה רשאית להקים מחסן על פי פיתרון שהוצע על ידי מומחה בית משפט שמונה בתביעה, לאחר שתועתק, על פי הנחיות אותו מומחה בריכת ביוב שנמצאת בפתח המחסן.

II לצורך הבנייה תבקש המשיבה היתר בנייה ואם הרשויות לא יעתרו לבקשה למתן היתר בניה שיוגש על פי הנחיות מומחה בית המשפט, הצדדים ישובו ויפנו למומחה ויבקשו פיתרון אחר שיענה על דרישת הרשות.

5. המבקשים טענו בבית המשפט קמא ובבית משפט זה כי המשיבה הפרה הסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין והגישה בקשה למתן היתר בנייה אשר אינה תואמת הפיתרון שהוצע על ידי מומחה בית המשפט. בהתאמה כך נטען ניתן היתר בניה שאינו תואם הפיתרון המוצע על ידי המומחה.

6. במסגרת הבקשה שהוגשה לבית המשפט קמא ושההחלטה בה היא נשוא הבקשה שבפני פנה בית המשפט קמא שוב למומחה, לאחר שמיעת טענות הצדדים וזה קבע בחוות דעת משלימה כי:

I ההיתר החדש שהוצע לבקשת המשיבה תואם את הפיתרון שהוצע בחוות דעתו המקורית.

II בניית המחסן כמבוקש על ידי המשיבה אינה דורשת הריסת קירות ממ"ד.

III עבודות בניית המחסן חייבות להעשות בפיקוח הנדסי.

7. בקשת המבקשים לחקור המומחה על חוות דעתו המשלימה נדחתה ובעקבות חוות דעתו דחה בית המשפט קמא בקשת המבקשים.

8. בבקשה דנן טוענים המבקשים כנגד החלטת בית המשפט קמא כי:

I בחוות דעתו המשלימה טעה המומחה טעויות מהותיות והסירוב להתיר חקירתו היה משגה.

II היתר הבניה החדש כן מחייב הריסת קיר ממ"ד.

III לא היה מקום לקביעת בית המשפט קמא כי יש להסתמך על עמדת המומחה משום שזה ליווה את המחלוקת בין הצדדים מלכתחילה. זאת משום שחוות דעתו השנייה של המומחה מוטעית ודי היה בטעות שבה להביא לקביעה כי אין מקום לקבל עמדתו.

IV בית המשפט קמא שגה משקבע כי הליך על פי פקודת הביזיון אינו מתאים למקרה דנן. זאת משום שבמקרה דנן הסכם הפשרה ברור וכל שהיה על בית המשפט להחליט האם תואם ההיתר שהוצע את הפיתרון שהוצע על ידי המומחה או לא.

V בית המשפט שגה משבחר להתעלם מחוות דעת נוספת של קונסטרוקטור מטעם המבקשים לפיה הבנייה החדשה, אם תבוצע על ידי המשיבה, תביא לסכנה ממשית לדירתם.

9. כאמור לאחר עיון בכל החומר הרלוונטי אני סבורה כי דין הבקשה להידחות.

לטעמי בבקשה מבקשים המבקשים כי בית המשפט כערכאת ערעור יחליף שיקול דעת הערכאה המבררת בשיקול דעתו בכל הנוגע להערכת קביעות מומחה בית המשפט והצורך, אם כזה קיים, להסתייג מהם.

לטעמי עניין זה מסור לשיקול הדעת של הערכאה המבררת ואין בית המשפט של הערעור שם שיקול דעתו במקום שיקול הדעת של הערכאה המבררת במיוחד כשנבחנת השאלה האם לאמץ חוות דעת מומחה בית משפט אם לאו.

10. זאת ועוד לדעתי צדק בית המשפט קמא בקביעותיו המפורטות בהחלטה נשוא הבקשה דנן ואין מקום להתערב בהם.

בהסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין הסכימו הצדדים כי תוגש בקשה להוצאת היתר בנייה על פי פתרון מוצע של מומחה בית המשפט.

בפועל הוגשה בקשה להיתר הבנייה וניתן היתר. המבקשים טוענים כי הבקשה הוגשה על בסיס פיתרון שונה מהמוצע על ידי מומחה בית המשפט. נקודה זו נבדקה בשנית על ידי אותו מומחה אשר שב בחוות דעתו וקבע כי היתר הבנייה שהוצע והבקשה שהוגשה למתן ההיתר תואמים את הפיתרון שהוצע על ידו.

המבקשים לא הבהירו ולא סתרו במידה הנדרשת עניין זה ולא הוכיחו טענתם לפיה המומחה טעה בחוות דעתו. לפי כך בצדק נדחתה טענת המבקשים על ידי בית המשפט קמא.

11. יתר על כן גם לו היה ממש בטענה כי ההיתר שהוצע שונה במהותו מהפיתרון שהציע מומחה בחוות דעתו עדיין אין בכך הפרת הסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין. שהרי הצדדים צפו אפשרות לפיה הרשויות לא יאשרו הפיתרון המוצע על ידי המומחה ובמקרה זה הסכימו כי והיה עליהם לשוב לאותו מומחה ולעתור למציאת פיתרון אחר.

במקרה דנן הצדדים, במסגרת הדיון נשוא ההחלטה בבית המשפט קמא שבו ופנו הצדדים למומחה וזה בדק את שנעשה ואישר הפיתרון שאושר על ידי הרשויות. בכך הופעל מנגנון בדיקה שני לבדיקת תקפות היתר הבניה, התאמתו ובטיחותו.

משכך נימוקי בית המשפט בהחלטתו סבירים ונכונים ובטיעוני המבקשים אין ממש.

12. העובדה שטענות המבקשים נדחו פעם אחר פעם הן על ידי המומחה, הן על ידי הרשות שדחתה התנגדותם להוצאת היתר בניה והן על ידי בית המשפט קמא אינה מחייבת להעתר לבקשתם להתערב בהחלטת בית המשפט קמא.

יש בעובדה זו כדי לחזק הקביעה כי אין ממש בטענות המבקשים שהמומחה טעה בחוות דעתם ואין ממש בטענותיהם נשוא בקשה זו.

13. בחנתי עוד קביעת בית המשפט קמא באשר להתאמת הסעד המבוקש על ידי המבקשים לנסיבות המקרה ולטעמי צודק בית המשפט בקביעותיו.

צדק בית המשפט משלא התיר חקירת המומחה במסגרת ההליך שנוהל בפניו. עניין זה נכון על פי מטרות ההליך שנוהל בפניו. עניין זה גם נכון לאור הסכמות הצדדים בהסכם שקיבל תוקף של פסק דין לפנות למומחה ולקבל חוות דעתו כל אימת שתדרש מציאת פיתרון אחר על ידי הרשויות.

14. עוד צודק בית המשפט קמא כי למבקשים סעדים אחרים להם יוכלו לעתור כדי לברר טענותיהם ובחירתם בסעד על פי פקודת הביזיון אינה נכונה בנסיבות העניין.

15. לאור כל האמור לעיל אני סבורה כי דין הבקשה להידחות.

מאחר ולא נתבקשה תשובה אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ו' ניסן תשע"ד, 06 אפריל 2014, בהעדר הצדדים.