1. רשמת ההוצאה לפועל, כב' הרשמת שכנר, פנתה לבית המשפט בבקשה לקבל הבהרות לפסק דין שהוגש לביצוע ללשכת ההוצאה לפועל על ידי המבקש.

2. פסק הדין בו עסקינן הוא חוות דעת מיום 25.7.10 (להלן: "חוות הדעת") של רו"ח גולדברג (להלן: "רואה החשבון"), אשר מונה לדון במחלוקות שבין הצדדים וכן להכריע בשאלות שהועמדו בפניו, לרבות הערכת שווי החברות המשותפות לצדדים ועריכת התחשבנות בין הצדדים. הצדדים התחייבו לקבל את קביעת רואה החשבון ולפעול על פיה, באופן שהנתבע 1 (להלן: "הנתבע") ישלם לתובע כל סכום שייקבע על ידי רואה החשבון שהתובע זכאי לו, אם ייקבע כך.

3. כבר נקבע בהחלטות קודמות של בית משפט זה כי לחוות הדעת יש תוקף של פסק דין.

4. על יסוד פסק הדין נפתח על ידי התובע תיק הוצאה לפועל לביצוע פסק הדין.

5. בקשה שהופנתה לבית המשפט לחתום על פסיקתה, נדחתה בהחלטה מפורטת מיום 10.9.12 (להלן: "החלטה בבקשה לחתימת פסיקתה"). באותה החלטה נקבע כי הפסיקתה שהוגשה לחתימה אינה תואמת את חוות הדעת, קרי פסק הדין, לפחות ב-6 סוגיות שנמנו באותה החלטה.

נקבע גם כי נוכח מהות המחלוקות שבין בעלי הדין, הדרך לבירורן אינה במסגרת בקשה למתן פסיקתה, אלא במסגרת הליכי ההוצל"פ לביצוע פסק הדין, ורשם ההוצל"פ יכריע בהן בהתאם לסמכויותיו. נקבע גם כי אם יסבור שפסק הדין או חלק ממנו טעון הבהרה, יוכל לפנות לבית המשפט בבקשת הבהרה לפי סעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967.

6. כאן המקום להבהיר כי הקושי בפסק הדין הוא, כי אינו ערוך למעשה כפסק דין, ואין בו שורה תחתונה של הסכום או הסכומים שעל הנתבע לשלם לתובע. פסק הדין מכריע במחלוקות השונות תוך קביעת סכומים בחלק מנושאי המחלוקות, אך בחלק אחר של המחלוקות הותוו דרכי חישוב, בלא שייערך החישוב עצמו. כמו כן, ואף באשר לפרשנות דרכי החישוב, כמו גם לגבי חלק מהעובדות על פיהן יש לערוך את החישוב (עובדות שלא נקבעו באופן מוחלט) קיימות מחלוקות בין הצדדים.

7. נוכח האמור לעיל, אך טבעי הוא כי רשמת ההוצאה לפועל ביקשה הבהרות לגבי 4 סוגיות. בקשה זו כלולה בהחלטת רשמת ההוצל"פ מיום 14.2.13.

שלוש הסוגיות הראשונות הן הסוגיות שנזכרו בסעיף 39-41 להחלטה בבקשה לחתימת הפסיקתה.

הסוגיה הרביעית נוסחה על ידי הרשמת כך: "...על מנת להימנע מהליכים נוספים לאחר קבלת הבהרות, מתבקש בית המשפט להפנות את רו"ח גולדברג לבעייתיות הנובעת מחוו"ד כפי שהיא היום ולעובדה כי לא ניתן לדעת את גובה החוב שכן לא ניתן להוציא פסיקתה. חוו"ד כפי שהיא היום אינה ניתנת למימוש במסגרת ההוצאה לפועל דורשת המשך בירור והתדיינות. מוטב לו חוו"ד תובהר בצורה כזאת בה ניתן יהיה להוציא בעקבותיה פסיקתה ברורה ולחלופין ניתן יהיה לדעת מה גובה החוב עם שורה תחתונה מוגדרת ומכומתת בכסף".

8. לאחר עיון בפסק הדין, בהחלטת כב' הרשמת ובהבהרות שנתבקשו, מצאתי כי יש לבקשה זו מקום, וכי מי אשר אמור ליתן את ההבהרות הוא רואה החשבון, שהרי בסיטואציה המיוחדת בתיק זה, חוות דעתו מהווה פסק דין.

9. לא מצאתי ממש בהתנגדות הנתבעים.

אלה טענו כי הגישו ערעור על החלטת הרשמת, אך בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה נדחתה על ידי בית משפט השלום. אין מקום להמתין להחלטה בערעור, לגבי הליך שנמשך מזה תקופה ארוכה.

נטען גם כי נפתח הליך חדש על ידי הנתבעים וכי יש להורות על עיכוב ההליך בתיק זה נוכח קיומו של הליך תלוי ועומד. אף בטענה זו לא מצאתי ממש, שהרי בענייננו קיים פסק דין, ונתבקשו הבהרות לגביו, כך שוודאי שהליך חדש, אין בו כדי לעכב את הבירור וההבהרות הנדרשות.

עוד נתבקש לחלופין להכריע בחיובים שעל התובע לבצע לפי פסק הדין, אך כל מחלוקת בעניין זה, ככל שתובא בפני רשם ההוצל"פ תוכרע על ידו, שהרי בפסק דין עסקינן.

10. אשר על כן מתבקש רואה החשבון ליתן את ההבהרות הנדרשות ב-4 הסוגיות דנן. לצורך זה יש להביא בפני רואה החשבון לפחות את החלטת כב' הרשמת, את ההחלטה בבקשה לחתימה על פסיקתה ואת ההחלטה הנוכחית. ב"כ הצדדים ידאגו לכך.

11. באשר לשלוש הסוגיות הראשונות, אבקש מרואה החשבון ליתן הבהרות בהירות וברורות.

באשר לסוגיה הרביעית, ההבהרות הנדרשות מתבטאות בכך שעל רואה החשבון לכמת באופן סופי את קביעותיו השונות, באופן שיתקבל סכום חיוב סופי, אשר ניתן יהיה להוציאו אל הפועל במסגרת הליכי הוצאה לפועל.

מובהר לרואה החשבון שוב כי חוות דעתו אינה רק חוות דעת אלא גם פסק דין, ולפיכך הוא אמור לנקוב בשורה תחתונה של חיוב כאמור וסכומו.

מובהר גם לרואה החשבון כי אם לצורך ההבהרות האמורות ונקיבת הסכום עליו לקבוע עובדות שלא נקבעו על ידו – יעשה כן במסגרת ההבהרות, באופן שניתן יהיה להגיע לכימות הסכומים.

מובהר גם לרואה החשבון כי הסכום בו ינקוב יהא סכום הנכון ליום חוות הדעת, דהיינו 25.7.10. רואה החשבון לא יעסוק באירועים שאירוע לאחר מתן פסק הדין, דהיינו לאחר מתן חוות הדעת. ככל שיש לאירועים אלה חשיבות לעניין ביצוע פסק הדין, יידונו הם במסגרת בקשות שיוגשו בהליך ההוצאה לפועל.

עוד מובהר כי על רואה החשבון לנקוב בסכומים לגבי כל נושא ונושא הנזכר בחוות דעתו, ולערוך חישוב כל סכום וסכום נכון ליום 25.7.10, לאחר שיבצע בפועל את השערוך לפי העקרונות שנקבעו על ידו בפסק הדין.

12. אוסיף כי ככל שתתבקש על ידי רואה החשבון תוספת שכר לצורך מתן ההבהרות כאמור לעיל, ישאו בה הצדדים באופן שווה ביניהם.

13. ההבהרות שיינתנו על ידי רואה החשבון יהוו את ההבהרות לפסק הדין, כפי שנתבקשו על ידי רשמת ההוצאה לפועל.

14. לא היה מקום להתנגדות הנתבעים לבקשת התובע, והם ישלמו לפיכך הוצאות הבקשה בסך 4,000 ₪.

ניתנה היום, א' אב תשע"ג, 08 יולי 2013, בהעדר הצדדים.