1. המשיב הגיש נגד המבקשת תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לו עקב תאונת דרכים מיום 20.8.08.

2. בפסק דין מיום 30.3.15 חוייבה המבקשת לשלם למשיב סכום של 6,455,741 ₪ בתוספת 13% שכ"ט עו"ד ומע"מ ובניכוי תשלומים תכופים בסך של 480,078 ₪. בהחלטה מהיום תוקן הסכום ל- 6,362,703 ₪ במקום הסכום של 6,455,741 ₪, אך אין לכך השלכה על החלטה זו.

3. המשיבה הגישה בקשה זו, לעיכוב ביצוע חלקי של פסק הדין, דהיינו סכום של 2,582,296 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד ומע"מ בגינו).

4. ב"כ המבקשת צירף לבקשתו טיוטת הודעת ערעור אותו שוקלת המבקשת להגיש וטען כי המבקשת חולקת על הסכומים שנפסקו לטובת התובע בראשי נזק שונים, ובין היתר באשר לבסיס עזרת צד ג' לעבר ולעתיד, ניידות, קיצור תוחלת חיים וכפועל יוצא מספר השנים וחישוב נזקי המשיב וכן חולקת על סכום ניכויי המוסד לביטוח לאומי.

לטענת ב"כ המבקשת יש סיכויים טובים כי ערעורה יתקבל ולו באופן חלקי באופן שיופחת הסכום שעליה לשלם למשיב.

לשם המחשה, טען ב"כ המבקשת כי במידה וישונה בסיס עזרת צד ג' לעבר ולעתיד לסכום של 11,000 ₪ (במקום הבסיס שנפסק – 14,000 ₪) אזי יפחת סכום פסק הדין בפריט זה בלבד בסכום של כ-1,000,000 ₪.

5. ב"כ המבקשת טען כי ככל שיתקבל הערעור ויופחת סכום הפיצוי שעל המבקשת לשלם למשיב, עלולה המבקשת לעמוד בפני שוקת שבורה כאשר תבקש החזר הכספים מהמשיב, שאינו בעל מקורות הכנסה משל עצמו ואין כל וודאות כי כספי הפיצויים ישמרו תחת ידיו.

6. ב"כ המבקשת טען כי המבקשת הנה חברת ביטוח מבוססת ואין חשש כי לא תוכל לבצע את פסק הדין במלואו, אם ידחה ערעורה וכי ככל שלא ינתן העיכוב המבוקש, עלולות זכויותיה להיפגע באופן שאין לו תקנה, ללא יכולת מעשית לשוב ולגבות את הסכומים ששולמו למשיב.

7. ב"כ המשיב טענה כי אין מקום לעיכוב המבוקש. לטענתה, הכלל הוא כי אין מעכבים ביצועו של פסק דין כספי ועל מנת לעכב פסק דין שכזה יש להביא נימוק משמעותי, אשר בענייננו לא ניתן.

8. ב"כ המשיב טענה כי המבקשת לא נימקה את הטענה בדבר קושי בהשבת הכספים, למעט אמירה בעלמא וכי גם לא צירפה תצהיר או אסמכתא לביסוס טענתה. ב"כ המשיב טענה עוד כי בפסק הדין קיבל בית המשפט את מרבית טענות התובע וכי הסיכוי הוא שככל שיתערבו בפסק הדין – יוסיפו על הסכומים שעל המבקשת לשלם (למשל בראש הנזק של הפסד השתכרות ובקביעה באשר לתוחלת החיים).

9. הכלל הבסיסי הוא כי הגשת ערעור לא תעכב ביצוע החלטה שעליה מערערים (ע"א 8394/14המנהל המיוחד נ. דינר (25.2.15) והאסמכתאות שם). יחד עם זאת נקבע בע"א 181/15 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ. קובהא (2.2.15) כי ככל שמדובר בעיכוב פיצויים המתייחסים לנזקים הצפויים בעתיד, החלטה בדבר עיכוב ביצוע "לא תפגע בצרכים המידיים של המשיבים, והיא תעמיד לרשותם כבר עתה חלק ממשי מסכום הפיצוי המשקף, ככלל, נזקים והפסדים שכבר התגבשו".

10. בנסיבות אלה, גם בענייננו, ראוי לעכב ביצוע פסק הדין באופן חלקי באופן שיעוכב ביצוע תשלום של 2,000,000 ₪ (כולל שכ"ט ומע"מ) מתוך הסכום שנפסק בפסק הדין, וזאת עד החלטה בערעור.

ניתנה היום, כ"ד אייר תשע"ה, 13 מאי 2015, בהעדר הצדדים.