נגד

צד ג' אור ישראל

על ידי עו"ד אברהם פסי

כתב התביעה:

1. התובעים הגישו תביעה ע"ס 706,839₪ בצירוף בקשה לסעד של סילוק יד (להלן: "התובעים").
2. התובעים התגוררו בשכונה אחת עם הנתבעים 1,2 (להלן: "הנתבעים") והכירו אותם בשל יחסי שכנות.

הנתבע 2 מהנדס בהשכלתו והנתבע 1 הציגו את עצמם כבעלי חוזה פיתוח עם מנהל

מקרקעי ישראל בקשר עם המקרקעין הידועים כגוש 5510, חלקה 90, מגרש 318 (להלן:

"המקרקעין") וכיזמים ומנהלים של פרויקט מגורים בן 4 יחידות דיור על המקרקעין.

1. עוד הציגו עצמם הנתבעים, לטענת התובעים, כבעלי ידע הנדרש לניהול וביצוע פרויקט בנייה יוקרתי על המקרקעין.
2. הנתבעת 3 הינה חב' קבלנית, עמה התקשרו התובעים בהסכם לבנייה, כפי שיפורט להלן (להלן: "הנתבעת").
3. התובעים התקשרו בהסכם עם הנתבע 2 לרכישת רבע מן המקרקעין, תוך שהנתבעים התחייבו, כך לטענת התובעים, להביא לבניית בית מגורים על חלקם של התובעים, תוך איתור קבלן, הכנת הסכמים, ליווי וניהול הפרויקט עם בעלי מקצוע שונים עד למצב בו התובעים יקבלו בית גמור וראוי למגורים.

בשלב זה הוצא כבר היתר בנייה על ידי הנתבעים לבניית 4 יחידות דיור, כאשר כל

התכנון האדריכלי של הבתים ואישורו נעשו על ידי הנתבעים.

1. בתאריך 1.2.2005 חתמו התובעים על הסכם לרכישת רבע מן המקרקעין מהנתבע 2, בשטח של 225 מ"ר וכל זכויות הבנייה שעל המקרקעין הנובעות מחלקם.
2. באותו מועד נחתם הסכם נוסף בין התובעים והנתבעים- הסכם שיתוף לפיו, ייבנו על המקרקעין 4 יחידות דיור ולבצע את הבנייה יחד, כאשר לתובעים ניתנה החזקה הייחודית ביחידה מס' 2.
3. לטענת התובעים, ניהול הפרויקט נעשה על ידי הנתבעים, כאשר הנתבעים, והם בלבד, פנו לבעלי המקצוע השונים וניהלו מו"מ לשם התקשרות לביצוע העבודות, כאשר הנתבעים גבו את הכספים מהתובעים והעבירו אותם לבעלי המקצוע.

הנתבעים בנו את ביתם במסגרת היזמות, יחד עם בית התובעים.

1. בתאריך 7.4.2005 חתמו התובעים, על פי הוראת הנתבעים, על הסכם עם הנתבעת לפיו, התחייבה הנתבעת כקבלן לבנות על המקרקעין את בית התובעים עד לגמר מלא.
2. הנתבעת התחייבה כי תשלים את עבודות הבנייה תוך 12 חודשים ממועד החתימה על ההסכם.

עוד הוסכם כי כל התשלומים יועברו ישירות למנהל הפרויקט ויחשבו כתשלום לקבלן

לכל דבר.

1. על הסכם הבנייה חתמו התובעים במשרד עוה"ד אשר ליוו את הפרויקט מטעם הנתבעים, ללא נוכחות מי מטעם הנתבעת, תוך שהם סומכים ידיהם על הנתבעים- היזמים ומותירים בידיהם, כמוסכם, את שיקול הדעת וההתקשרות עם בעלי המקצוע.
2. התובעים טוענים כי עמדו בכל התחייבויותיהם ושילמו את כל אשר נדרש מהם, ישירות לנתבעים במועד.
3. הבנייה באתר החלה, אולם, בשלהי חודש אוקטובר, שנת 2005, הבחינו התובעים כי הבנייה במקרקעין הופסקה וכי הנתבעת אינה ממשיכה בבנייה.
4. פניותיהם של התובעים לנתבעים נענו בתשובות המבטיחות כי הנושא מטופל וכי אין כל דאגה ואולם, ממועד זה, לטענת התובעים, הנתבעת הפסיקה את עבודתה והסירה מעצמה כל אחריות.
5. עוד הוברר כי בביצוע העבודות, עד מועד הפסקת העבודה, נפלו ליקויים ופגמים מהותיים בביצוע העבודות.
6. בחודש פברואר 2006 התגלה לתובעים באקראי, כי כבר בתאריך 15.11.2005 שלח מר שי רייפר, מנהל הנתבעת, מכתב לעירייה לפיו, הנתבעת הפסיקה את עבודתה בפרויקט.

הנתבעת לא הודיעה על כך דבר לתובעים והפסיקה את התקשרותה איתם באופן חד

צדדי.

1. אשר על כן, טוענים התובעים כי התנהלות הנתבעת מהווה הפרה יסודית של ההסכם, המזכה את התובעים בפיצוי מוסכם בסך של 15,000 דולר, בנוסף לכל הנזקים אשר נגרמו כתוצאה מההפרה.
2. עוד התגלה לתובעים כי בו ביום, פנה הנתבע 2 לעירייה והודיע כי לביצוע השלמת עבודות הבנייה תהיה אחראית חב' בשם "חב' לונג שריקי יזמות ובנייה בע"מ".
3. התובעים טוענים כי הנתבעים החליטו על דעת עצמם להפסיק את ההתקשרות עם הנתבעת ולהתקשר עם קבלן אחר מבלי ליידע או לדווח לתובעים מה נעשה.
4. משבררו התובעים מי היא חב' לונג שריקי, התברר להם כי חב' זו כלל אינה מכירה את הפרויקט וכי אין בכוונתה לבצע פעולה כלשהי במקרקעין.
5. משהופסקו העבודות למשך תקופה ממושכת, ראו התובעים כי שוב החלו בעבודות.

ומשפנו לבעלי המקצוע, ענו להם האחרונים כי אין הם רשאים לדבר איתם וכי כל

עניינם עם היזמים- הנתבעים.

1. התובעים פנו לנתבעים ואלו מסרו להם כי האחריות "עלינו" והם דואגים להבאת בעלי מקצוע לביצוע עבודות.
2. לטענת התובעים, כל זאת לא מנע מהנתבעים להמשיך ולדרוש כספים על מנת להמשיך בבנייה ומאידך- סירבו לתת לתובעים דיווח כלשהו על ביצוע העבודות וטיבם.
3. בחודש ינואר 2006, לאחר התקדמות נוספת של ביצוע הטיח, שוב הופסקה העבודה ונעלמו בעלי המקצוע מהאתר.

בשלב זה היה ברור לתובעים כי עבודות הבנייה מבוצעות ללא כל מקצועיות ו/או פיקוח והם דרשו מהנתבעים כי העבודות יבוצעו על ידי בעלי מקצוע מורשים ובפיקוח.

1. הנתבעים התעלמו מדרישות התובעים, כך לטענתם, והעבודה הופסקה בבית התובעים.
2. באותה עת פנו התובעים למפקח הבנייה גיל רן וביקשו כי יפקח על הבנייה מטעמם.
3. התובעים טוענים כי לקחו המושכות לידיהם ומתחילת חודש מרץ 2006 החלו בניסיונות

להציל את ביתם, לאתר הליקויים ולסיים הבנייה.

1. התובעים הבינו כי לא יקבלו את ביתם במועד והם נאלצו להעתיק את מקום מגוריהם לדירות שכורות.
2. התובעים פנו למס' מומחים על מנת שיבדקו את המצב באופן מקצועי והתברר להם כי הבית נבנה תוך אי התאמות לתוכניות המקוריות, ביצוע עבודות היה רשלני ומחומרים גרועים.
3. עוד הוברר להם כי גרמי המדרגות נבנו ללא תשתית מתאימה של תמיכת כלונסאות ברזל וכי לא נתמכו כנדרש לקירות.

התובעים הזמינו קונסטרוקטור לבדיקת המדרגות.

1. התובעים פנו לחב' איזוטופ והתברר להם כי מערכות האינסטלציה אינן עומדות בתקן, עבודות השלד בוצעו בניגוד לתוכניות ובליקויים רבים וכן, נמצאו ליקויים חמורים בביצוע המדרגות, יציקת הפודסט בכניסה האחורית נעשתה בגובה שגוי, מפלס שירותי האורחים היה צריך להיות 70 סנטימטר והוא נבנה מתחת ל-0 , דבר שגרם לכך כי גרם המדרגות כולו צריך היה תיקון של הריסה ובנייה מחדש.
2. מדו"ח המפקח גיל רן, אשר הושלם בחודש אפריל 2006, עלו ליקויים רבים בבנייה, לרבות באינסטלציה, ביוב, איטום, חשמל, אלומיניום, טיח, מיזוג אוויר, ריצוף, מדרגות.
3. התובעים גילו, לטענתם, כי הביצוע בפועל אינו תואם את היתרי הבנייה שהוגשו לעירייה והתכנון עצמו, במיוחד בהקשר למדרגות ולחניה, לקוי באופן מהותי.
4. עוד נמצא כי לא הוצגה תוכנית מדרגות, דבר שהוביל לבנייה לקויה של גרם המדרגות והריסתו לאחר מכן.
5. עוד התגלה לתובעים כי תוכניות, אשר הוגשו לעירייה והביצוע בפועל, אינו תואם את התוכניות אשר הוצגו בפניהם ואת המפרט הטכני.

בתוכניות שהוצגו בפניהם, הוצג פיר המחבר בין בית התובעים לשכן נוסף, דייר רביעי בפרויקט, כפיר מעלית ואולם בפועל, לא הותאם פיר המעלית להוות פיר מעלית.

בקומת הקרקע הונחו צינורות בחלל המיועד להיות פיר ובקומה השנייה נבנו שירותים.

בתוכניות אשר הוגשו לעירייה, מופיע פיר זה פעם כפיר מעלית ופעם כמקום אשפה.

1. עוד התברר לתובעים כי בית הנתבע 2 בנוי בחלל הרום של מגרשם.

בית הנתבע 2 חודר כחדר שלם לתוך מגרשם של התובעים ונתמך בקיר חצר ביתם של

התובעים.

לפיכך, על הנתבע לסלק את ידו ואת כל הבנוי ממגרשם של התובעים.

1. התובעים פנו לנתבעים, כך לטענתם, עשרות פעמים, בעצמם ובאמצעות עו"ד וחברים על מנת שיסיימו את המחלוקת ביניהם ויעמידו להם בית ראוי אך נענו בסחבת, חוסר שיתוף פעולה ובניסיונות למשוך זמן.

בנוסף, פנו לרב המקובל עליהם ואשר הוצע כמגשר, אולם, כל ניסיונות אלו כשלו.

1. בנוסף, התובעים אף הסכימו להגיע לפשרה עם הנתבעים ופשרה זו אף נוסחה בהסכם שנחתם על ידי הצדדים ועיקרו ומהותו, תיקון כל הדרוש תיקון והשלמת בית התובעים.

למרות זאת, הנתבעים המשיכו במחדליהם ואף הסכם זה הופר, לטענת התובעים.

1. בשלב זה הופסקו כל העבודות בבית התובעים בשל התנגדותם של התובעים להמשיך ולבצע את העבודות ללא התאמה, באופן לא מקצועי וללא פיקוח בשטח.
2. התובעים תובעים עלות דמי שכירות בגין האיחור בסיום הבית החל מחודש 05/06 , כאשר נכון למועד הגשת כתב התביעה, נלקחו בחשבון 12 חודשים ובסך של 41,839 ₪.

כמו כן, דורשים התובעים כיסוי הוצאות בגין מעברי הדירה בסך 5,000 ₪.

1. בכתב התביעה הוערכה השלמת הבית בעלות כוללת של 550,000 ₪ וכמו כן, דרשו התובעים סך 50,000 ₪ בגין הפסד ימי עבודה, פיצוי מוסכם מהנתבעת בסך 60,000 ₪ ופיצוי בגין הפרת ההסכמים, שלא בתום לב, עוגמת נפש ועלויות שונות בסך של 100,000 ₪.

טענות הנתבעים:

1. הנתבעים טוענים כי בינם לבין התובעים נחתם בתאריך 27.11.2006 הסכם המסדיר את כל המחלוקות בין הצדדים ואשר שם סוף למחלוקות.

התובעים מתעלמים מהסדר כתוב זה.

1. בהמשך לחתימת ההסכם פעלו הצדדים על פי ויישמו אותו הלכה למעשה, תוך שהם נותנים לו, במעשיהם, משנה תוקף, כאשר הנתבעים מקיימים את ההסכם אשר מעולם לא בוטל על ידי מי מהצדדים.

במסגרת הסכם זה, המחו התובעים לנתבעים את זכויות והתביעה כלפי צד שלישי-

הנתבעת בתיק הנדון.

1. לטענת הנתבעים, הנתבעת הייתה אחראית באופן מלא על ביצוע עבודות הבנייה, לרבות טיב העבודה ואיכותה.
2. לטענת הנתבעים, ההסכם הינו מאוחר לגילוי מרבית הליקויים הנטענים על ידי התובעים בכתב התביעה והוא בא להסדירם ואף להסדיר את חלוקת הנטלים והאחריות בין הצדדים לסיום הסכסוך והמשך הבנייה.
3. לאור סעיף 7 להסכם בין הצדדים, ניהלו הנתבעים הליך בוררות במסגרתו נתבעה הנתבעת וכן, בוצעו עבודות איטום במרתפים, עבודות פיתוח, הקמת גדרות בטון והקמת שוחות ביוב בעלויות ניכרות ובוצעו תשלומים לספקים על פי ההסכם.

התובעים קיימו את חיוביהם על פי ההסכם באופן חלקי בלבד.

1. עוד טוענים הנתבעים כי מעולם לא עלתה טענה כי קיימת פלישה כלשהי לחלקם של התובעים במגרש.

התובעים ידעו היטב ומראש ועוד לפני חתימת ההסכם כי מעל החנייה שלהם ישנו מפלס

משותף.

עובדה זו מוכחת בעצם חתימת התובעים על תוכניות קומה ב' של הבית, המאשרות כי

דבר זה נעשה על פי תוכניות אדריכליות שהוצגו לתובעים מבעוד מועד ואושר על ידיהם

והתובעים הסכימו לתכנון אדריכלי זה, אשר כונה על ידי הצדדים והאדריכל כ-"לחיצת

ידיים".

1. לעניין טענת התובעים באשר לגודל החנייה, טוענים הנתבעים כי רשויות התכנון העירוניות אישרו את התוכניות, כולל תוכנית החניות על פי התקנים הרלוונטיים ויש להניח כי רשויות התכנון לא היו מאשרות תכנון חנייה לא תיקני.

עוד נטען כי התובעים הרחיבו את המטבח בביתם על חשבון החנייה שלהם, מעבר לקווי

הבניין, תוך הפרה של היתר הבנייה והתב"ע.

1. הנתבעים מוסיפים וטוענים כי התובעים פלשו לשטח הציבורי והפריעו ליכולת התמרון של המשפחה הרביעית בפרויקט בכך שבנו תוספת לכניסה הראשית בביתם ותוספת למדרגות בכניסה, ללא הסכמת השכנים ובהתנגדות מפורשת של אדריכל הפרויקט ושל השכנים.
2. הנתבעים מוסיפים וטוענים כי הבית היה במצב לאחר גמר עבודות ריצוף ולאחר גמר טיח.

בדיעבד התברר לנתבעים כי כל טענותיהם הדמיוניות של התובעים בדבר ליקויים,

מקורם היה רצון התובעים לבצע שינויים רבים ותוספות בביתם על חשבון הנתבעים.

בהתאם לתוכניות שינויים שהוגשה על ידי התובעים לעירייה, ביצעו התובעים מעל 35

שינויים בביתם כאשר חלקם הגדול הינם שינויים מהותיים.

1. לאחר כניסת קבלן הגמר, ניר ארביב, לבית התובעים, הורו התובעים לקבלן להפסיק לעבוד.
2. הנתבעים מכחישים כי הציגו את עצמם כיזמים ו/או כמנהלים של פרויקט בנייה.

בנוסף מכחישים הנתבעים כי הציגו את עצמם בעלי ידע לניהול ופיקוח על הבנייה.

1. הנתבעים טוענים כי לא פעלו למטרות רווח ולמעשה הפסידו כספים רבים בפרויקט.
2. הנתבעים מוסיפים וטוענים כי הסכמות הצדדים אושררו מחדש אף לאחר שהחלו מחלוקות בין הצדדים במסגרת הסכם שיתוף נוסף, אשר נחתם בין הצדדים ביום 8.12.2005.
3. הנתבעים מוסיפים וטוענים כי ככל שנערכו על ידם פניות לבעלי מקצוע, הרי שאלה נערכו לאחר שהנתבעת הפרה את ההסכמים שנחתמו עימה ונטשה את אתר הבנייה.
4. לאחר שהנתבעת נטשה את הפרויקט ומאחר והנתבעים לא זכו לסיוע מאת התובעים, נאלצו הנתבעים לקחת על עצמם את ארגון המשך הבנייה, לרבות התקשרויות עם קבלני משנה במטרה לקדם את הפרויקט ולאפשר להם להיכנס לגור בבתים.
5. התובעים השתתפו בניהול הפרויקט והציגו קבלנים ולאורך כל הדרך, היו מעורבים בניהול הקבלנים והכתיבו להם הוראות באופן ישיר ואף היו במו"מ איתם לביצוע עבודות נוספות.
6. הנתבעים העריכו כי עלות הבנייה הכוללת, לרבות שירותי בנייה ועלות רכישת המגרש עבור התובעים, תעמוד על סך 350,000 דולר.

במועד חתימת ההסכמים, סכום זה היה שווה ערך לסך של 1,534,050 ₪ ובפועל, שילמו

התובעים, לטענתם, סך של 923,458 ₪ בלבד כאשר בפועל נותרו חייבים סך של 610,592

₪.

1. באשר לקבלן לונג שריקי, טוענים הנתבעים כי לאחר נטישת הנתבעת את האתר ועל מנת להציל את הפרויקט, קיימו הנתבעים מו"מ מול אדם שהציג עצמו כמנכ"ל חב' ליזום ובנייה בשם לונג שריקי, אשר חתם על טיוטת הסכם לביצוע עבודות גמר בפרויקט.
2. לאחר מכן הודיע הנתבע 2 לעירייה, על ההתקשרות עם קבלן הגמר, לונג שריקי, אולם לאחר מס' ימים, כאשר ביצעו הנתבעים בדיקה, גילו לתדהמתם כי האדם אשר הציג עצמו כמנכ"ל החב' פעל ללא אישור וסמכות ומיד עם היוודע הדבר, הודיעו הנתבעים על הפסקת ההתקשרות מולו ומול חב' לונג שריקי.
3. הנתבעים מוסיפים וטוענים כי מעבר לליקוי במדרגות הבית, שהיה באחריות הנתבעת והיה קיים אף בביתם של הנתבעים, הרי שלא היו כל ליקויים משמעותיים בביתם של התובעים וזאת כמתואר בחוות דעת אינג' אברהם בן עזרא, שהוכנה על ידי הנתבעים כמענה לחוות הדעת של מר גיל רן מטעם התובעים.

עוד טוענים הנתבעים כי ככל שחל עיכוב בביתם, הרי שעיכוב זה חל עקב הפסקת

העבודות בבית התובעים שהופסקו ביוזמתם של התובעים בלבד.

1. הנתבעים מוסיפים וטוענים כי התובעים החליטו לשדרג את ביתם לאחר קבלת היתר הבנייה.

הנתבעים לא מנעו מהתובעים לשדרג את ביתם כל עוד שדרוגים אלו לא יפגעו בשכניהם

ויממנו על ידי התובעים.

בפועל התובעים לא שילמו בגין השדרוגים הנ"ל וכיום הם מרהיבים לבוא בטענות כנגד

הנתבעים.

1. באשר לפיר המעלית- נטען על ידי התובעים כי העברת צנרת בפיר אינה מונעת ממנו לשמש כתפקידו בין כחדר אשפה, בין כפיר אינסטלציה ובין כפיר מעלית.

במסגרת ההסכמים לא קיימת כל התחייבות לפיר מעלית, אלא לביצוע חדר אשפה

בלבד.

כתב תביעה שכנגד:

1. הנתבעים הגישו תביעה שכנגד כנגד התובעים על סך 400,000 ₪.
2. הנתבעים טוענים כי על פי הסכם השיתוף עליו חתומים הצדדים, הוסכם לבנות את הבתים יחדיו בהתקשרות מול קבלן.

התובעים הפרו התחייבות זו, תוך שהם מחייבים את הנתבעים להוציא הוצאות

מיותרות לצורך השלמת יחידות הדיור.

1. התובעים שכנגד מעריכים את הנזקים שנגרמו להם כתוצאה מהפרה של הסכם השיתוף בסך של 380,000 ₪.

כתוצאה מהעיכובים אותם גרמו הנתבעים שכנגד והפרת הסכם השיתוף, נגרמו לכל

אחד מהתובעים שכנגד נזקים נוספים בגין העיכוב בבניית יחידות הדיור במשך כשנה.

התובעים שכנגד מעריכים נזקים אלה בסך 45,150 ₪ לתובע שכנגד 1 ובסך 38,700 ₪

לתובע שכנגד 2.

1. התובעים שכנגד מוסיפים וטוענים שהנתבעים שכנגד פלשו שלא כדין ונכסו לעצמם שטחים השייכים לתובעים שכנגד וכן, שטחים ציבוריים, חרגו שלא כדין מתוכנית הבנייה המוסכמת באופן שגרם לירידת ערך בתיהם של התובעים שכנגד.

התובעים שכנגד מעריכים את נזקיהם בגין רכיב זה בסך של 200,000 ₪ לכל אחד

מהבתים של התובעים שכנגד.

1. לצורכי אגרה העמידו התובעים שכנגד את סכום תביעתם על סכום של 400,000 ₪ למרות שסך נזקיהם המפורט לעיל, לטענתם, עומד על סך של 1,474,442 ₪.

טענות הנתבעת 3:

1. הנתבעת טענה כי העילות נשוא כתב התביעה והנזקים המיוחסים לנתבעת נידונים, רובם ככולם, במסגרת הליך בוררות מקביל אשר התנהל בין הנתבעת לבין הנתבעים, במסגרתו טענו הנתבעים כי הם נשאו ו/או יישאו במלוא הנזקים ו/או הליקויים המיוחסים בהליך זה וכי התובעים המחו את זכויותיהם לנתבעים לבוא בתביעות כנגד הנתבעת.

במהלך ההליכים בתיק זה, הוסכם בין הנתבעים והנתבעת להפסיק את הליך הבוררות,

תוך שכל צד שומר על זכותו להעלות כל טענה.

1. הנתבעת טוענת כי נדרשה וביצעה הקמת שלד המבנה בלבד, בהתאם לתוכניות האדריכל והמהנדס שנמסרו לה על ידי הנתבעים ותחת הנחיות הנתבע 2, אשר שימש כמפקח.
2. בחודש דצמבר 2004 פנו הנתבעים לנתבעת וביקשו לקבל הצעת מחיר לביצוע עבודות שלד עם אופציה לעבודות גמר, עבור 4 יחידות דיור.
3. בין הנתבעים לנתבעת התנהל מו"מ ממושך, הן בקשר עם עבודות השלד והן לעניין עבודות הגמר, אך מאחר והמו"מ נמשך והצדדים רצו לקדם את הקמת היחידות, הוסכם כי בשלב הראשוני, הנתבעת תבצע את עבודות השלד בלבד ובמקביל, ימשיכו הצדדים בהליכי מו"מ בקשר עם עבודות הגמר.

בהתאם לאמור, נערך ונחתם בין הצדדים בתאריך 16.2.2005 לוח תשלומים המפרט את

עבודות השלד שעל הנתבעת לבצע ועל תנאי תשלום.

1. בהמשך ולאחר תחילת העבודות באתר, נערך ונחתם בין הנתבעת לבין הנתבעים הסכם מסגרת/קבלנות, אשר בסופו של דבר לא בא לידי מימוש עקב אי הסכמה על ביצוע עבודות הגמר.

כן סוכם כי הנתבעת תפעל בתום הקמת המבנה לקבלת טופס 4 ובלבד שניתן יהיה

לעשות כן.

1. בסמוך לאחר חתימת הצדדים על לוח התשלומים החלה הנתבעת לבצע את עבודות השלד של 4 יחידות הדיור על פי תוכניות שסופקו לה מאת הנתבעים, כאשר הנתבע 2 שהינו מהנדס בהכשרתו, הוגדר כמפקח הבנייה וכמנהל הפרויקט.
2. עבודות הקמת השלד נערכו תחת פיקוח מדוקדק של הנתבע 2 ושל המתכננים השונים של הפרויקט- האדריכל והמהנדס.
3. בשלב כלשהו, לאחר שהנתבעת כבר החלה בביצוע עבודות השלד, פנו הנתבעים לנתבעת וביקשו כי בשל שיקולי מס תחתום הנתבעת עם התובעים על הסכם טכני "קבלן מפתח", עד לגמר.
4. הנתבעים הבהירו לנתבעת כי הסכם הקבלנות שייחתם עם התובעים יהיה הסכם טכני ואין בו כדי להסדיר את מערכת היחסים שבין הצדדים וכל מטרתו היא משיקולי מס של הנתבעים.
5. מתוך אמונה של הנתבעת בנתבעים, בתאריך 7.4.2005 נחתם הסכם בין הנתבעת לבין התובעים.

לטענת הנתבעת, התובעים ידעו היטב כי מדובר בהסכם טכני בלבד וכי אין הנתבעת

צריכה לבצע אלא את השלד בלבד.

1. על מנת להסיר ספק מצד הנתבעת, נערך בתאריך 10.4.2005 הסכם משלים בין הנתבעת לבין הנתבעים המשחרר את הנתבעת מכל חובה לבצע איזו מן העבודות שמעבר לשלד בפרויקט נשוא התביעה (להלן: "ההסכם הסודי").
2. במסגרת אותו הסכם, נקבע כי הנתבעים יערבו לתשלומים בגין עבודות השלד שתבצע הנתבעת וכי על הנתבעת לבצע אך ורק את העבודות שלגביהם נחתם הסכם פרטני עם היזמים- הנתבעים, כאשר ההסכם הפרטני הרלוונטי היחידי שהיה לנתבעת עם הנתבעים, הינו לוח התשלומים מיום 16.2.2005.
3. התובעים והנתבעים ידעו היטב, לטענת הנתבעת, למן הרגע שהנתבעת סיימה את עבודות השלד, כי הנתבעת אינה אמורה להשלים את בניית ביתם וכי השלמת הבנייה ועבודות הגמר נעשית באמצעות הנתבעים וקבלנים אחרים מטעמם.

הנתבעת אף לא קיבלה ולא דרשה לקבל כל תמורה בגין עבודות הגמר, שעה שלא

ביצעה אותן ולא נדרשה לבצען.

1. הנתבעת מוסיפה וטוענת כי סיימה כמעט את מלוא העבודות שהייתה אמורה לבצע בהתאם ללוח התשלומים, ברם עד עצם היום הזה נותרו הנתבעים חייבים לנתבעת כספים בגין עבודות השלד ועבודות נוספות ובגין החובות האלה, פעלה הנתבעת והגישה תביעה במסגרת הליך הבוררות וכן, הוגשה תביעה שכנגד מטעם הנתבעים.
2. הנתבעת טוענת כי במהלך הקמת השלד, גילתה כי התוכניות שנמסרו לה לשם בניית השלד והמדרגות, לקויות.

הנתבעת פנתה לנתבע 2 וביקשה את הנחיותיו לביצוע.

ברם הנתבעים חזרו ודרשו כי הנתבעת תבנה את השלד בהתאם לתוכניות הקיימות

וטענו כי אין כל פגם בתוכניות.

1. בנוסף, במהלך ביצוע העבודות פנה הנתבע 2 בעצמו לפועלים שהיו באתר העבודה מטעם הנתבעת והורה להם באופן ישיר, תוך שהוא עוקף את נציג הנתבעת המוסמך, לבצע עבודות בהתאם לשינויים שהוא עצמו קבע בניגוד לתוכניות שנמסרו לנתבעת ומבלי שהעביר לנתבעת תוכניות מתוקנות, ללא פיקוח אדריכלי או הנדסי והוא אף שילם לפועלים עבור ביצוע השינויים עליהם החליט.
2. בחודש אוגוסט/ספטמבר 2005 או בסמוך לכך, לאחר שהנתבעת סיימה כמעט את מלוא העבודות שהתחייבה להם ולנוכח התנהלות הנתבעים, הודיעה הנתבעת לוועדה המקומית ולנתבעים כי מושכת היא את ידה מהפרויקט והיא מסירה את אחריותה מהפרויקט.
3. לאחר שהנתבעת סיימה את עבודתה באתר ולמעשה עוד קודם לכן, התקשרו הנתבעים עם קבלנים ושכרו פועלים לביצוע עבודות שונות, לרבות ביצוע עבודות גמר.

הודעות צד ג':

1. הנתבעת הגישה הודעת צד ג' כנגד הנתבעים וכנגד האדריכל- אור ישראל (להלן: "האדריכל").

סכום ההודעה הועמד בגובה סכום התביעה.

יתר הודעות צד ג' בהודעת הנתבעת, נדחו.

כנגד האדריכל נטען כי הוא זה אשר אחראי לתכנון האדריכלי ואשר בהתאם לתוכניות

שערך ומסר לנתבעים, נבנה בית התובעים.

כמו כן, שימש כמפקח עליון בפרויקט.

1. גם הנתבעים שלחו הודעת צד ג' כנגד הנתבעת, כנגד האדריכל וכנגד חב' חי אלומיניום קל תעשיות בע"מ ובן לאומן חב' לאיטום ובידוד בע"מ.

סכום ההודעה הועמד על סך 250,000 ₪.

1. האדריכל טען בכתב הגנתו כי הנתבע 2 הציג את עצמו בפניו כיזם וכמנהל הפרויקט וכבעל כישורים וניסיון רב בתחום הבנייה, כמהנדס בניין וסמנכ"ל חב' "עזרה וביצרון".
2. האדריכל טען כי המדרגות תוכננו על ידו בצורה תקינה ועל פי כל התקנים וההוראות והליקוי אשר נמצא בהם, הינו ליקוי בביצוע.
3. עוד טען כי הבנייה החלה על פי הוראות הנתבע 2 לפני שהוכנו תוכניות עבודה מסודרות והוא גם אשר גייס מהנדס קונסטרוקציה מטעמו, שלא דאג לתאם את תוכניותיו עם האדריכל ולא נענה לבקשותיו.
4. בשלב יציקת קומת הקרקע ומשטחי הבסיס של מהלכי המדרגות בין מפלס קומת מרתף לבין מפלס קומת הקרקע, נעשתה טעות קריטית, כך לטענת האדריכל, ביציקת הפודסט בכניסה האחורית, שהוא גם הפודסט של שירותי האורחים במפלס שהיה אמור להיות מינוס 70 סנטימטר, בוצעה טעות חריפה בביצוע, דהיינו, הפודסט נוצק במינוס 50 סנטימטר.
5. כשהתגלתה הטעות הגיע האדריכל לאתר, אולם האדם היחידי עימו יכול היה לשוחח על כך היה פועל ערבי אשר לא היה מוכן לשמוע דבר וכמעט הכה אותו על חוצפתו להטיל דופי בעבודה.
6. האדריכל התריע בפני הנתבעים פעמים רבות, הן בעל פה והן בדואר אלקטרוני על הטעות והודיע להם כי לא ניתן להתעלם מהטעות ואין מנוס מלהרוס את הפודסט השגוי ולצקת אותו מחדש בגובה הנכון, לפי התכנון המקורי.

הנתבעים לא שמעו לאדריכל, דחו את חוות דעתו המקצועית וקבעו כי הפודסט לא

ייהרס.

1. למרות זאת עשה האדריכל, כך לטענתו, כל שביכולתו על מנת לנסות ולמצוא פתרון סביר, גם אם אינו עומד בתקנים וזאת מתוך האילוץ שנוצר עקב דרישתו של הנתבע 2 שלא להרוס את הפודסט ולהתפשר בנושא גובה הראש המחייב על פי התקן.
2. האדריכל השקיע רבות, כך לטענתו, במאמצי תכנון יצירתיים של כמה וכמה תוכניות מדרגות חדשות, עבורן לא קיבל כל תשלום.
3. בכתב הגנתו של אלומיניום קל תעשיות בע"מ, צוין כי הנתבעים הזמינו עבודות אלומיניום לבית התובעים בסך 40,000 ₪ בלבד, יחידה 1 מתוך 4.
4. חב' אלומיניום ביצעה את המוטל עליה, בהתאם לשלבי הבנייה- ביצעה מדידות, משקופים ל- 4 יחידות שהוזמנו, התקינה את כל הפריטים בבית התובעים ובנוסף, ביצעה תוספות ושדרוגם עליהם נותרו הנתבעים חייבים מעל 30,000 ₪.
5. הנתבעים התרשלו בהכנת הבית של התובעים ופרטי האלומיניום שייצרו נותרו כאבן

במשך שנתיים בשל עיכוב הבנייה וסכסוכים ביניהם.

1. במהלך התקופה הועתק המפעל, בוצעו שינויים בבניין ורוב פרטי האלומיניום נהפכו לבלתי מתאימים מידות וכמויות.
2. הנתבעים בעצמם התנגדו להתקנת פרטי האלומיניום בבית התובעים, זאת לאחר שכבר ייצרו וטולטלו במשך שנתיים תמימות.
3. ממכתב הנתבעים מיום 5.9.2007 לחב' אלום קל, אשר מצורף לכתב ההגנה עולה כי אין לספק לתובעים את האלומיניום בדירה, עד להסדרת החוב שלהם מול הנתבעים ועד להודעה אחרת.
4. עוד נטען כי האלומיניום שהוזמן עבור בית התובעים נמצא בחב' האלומיניום לצורך אחסון בלבד ועל כן, אין להעבירו בניגוד להסכמתם של הנתבעים.

במקביל ביקשו הנתבעים כי עבודות האלומיניום בביתם, יסתיימו באופן מידי.

1. בנוסף, הנתבעים הבהירו לחב' האלומיניום כי במידה ויחליט לספק את האלומיניום לתובעים, בניגוד למוסכם, יהיה עליה לזכותם באופן מידי במלוא התמורה, אשר נלקחה מהם.
2. בנובמבר 2007, כך נטען, נעשה ניסיון, לפנים משורת הדין, כדי למנוע עוגמת נפש ונזקים מיותרים לכל הצדדים, בדרך של ביצוע התקנת האלומיניום בבית התובעים בכפוף להתחייבותם בכתב לשיפוי במקרה של תביעה מצד הנתבעים.

במועד זה נותרו עדיין עבודות השלמת בנייה, טיח, צבע ושיש לא גמורים.

1. נשלחו פריטים לשטח ורובם אף הותקנו אך העבודה הופסקה לאחר שהתברר כי התובעים אינם עומדי בהתחייבותם ושיגרו בפקס כתב שיפוי חמקמק ולא בנוסח שסוכם.
2. לא דיי בכך שמנעו את ההתקנה, פרקו את מה שהותקן, דרשו לפנותו, תחת איומי זריקת פריטים לרחוב, פריטים נהפכו לגרוטאות כתוצאה מלכלוכי בטון, טיח, צבע ושריטות וגם בוטלו שקים.
3. מכתב הגנת חב' בן לאומן חב' לאיטום, עלה כי עבודות האיטום בוצעו עבור הנתבעים ועימם נחתם חוזה מיום 9.12.2005.

בדיקת מכון התקנים בוצעה בטרם הסתיימו עבודות האיטום.

ביחס לאיטום המקלחות לא בוצעה עבודת איטום על פי בקשת הנתבע 2 בטענה כי

המחיר יקר.

עוד נטען כי בהתאם לחוזה שנחתם, סוכם על איטום ביריעות בשכבה אחת עם הנתבע 2, למרות המלצת קבלן האיטום לאיטום בשתי שכבות יריעות ביטומן.

כמו כן, הומלץ ליישם בגגות קלקר לבידוד טרמי, אולם התקבל סירוב, למרות שהדרישות היו לפי התקן ומחויבות ביצוע.

בכל פעם שהגיע לבצע הצפה לאחר איטום היריעות גילה שהגיעו אחריו בעלי מקצוע שונים אשר ביצעו את עבודתם וגרמו נזק ליריעות, כל זה בשל חוסר תכנון וחוסר ידע של הנתבע 2.

הוסבר למר ארליך כי יש לבצע עבודות חשמל ומיזוג קודם לאיטום, אך התקבל סירוב.

התביעה הקטנה:

1. הנתבע 2 הגיש תביעה קטנה כנגד התובעים על סך 15,000 ₪ בטענה כי ביצעו חבלות זדוניות בבית הנתבע, כאשר התובעים או עובדים מטעמם עקרו מספר אריחי חיפוי של אבן, מרחו בטון על קיר בית הנתבע 2 והשליכו פסולת בנייה וברזל לחצר מרתף בית הנתבע 2.
2. נקבע כי תביעה זו תישמע במאוחד עם הליך זה.

ראיות התביעה:

עדות התובעת:

1. התובעת חוזרת בתצהירה על השתלשלות הדברים כמפורט בכתב התביעה ומוסיפה ומציינת כי בשלב חתימת ההסכם לקבלת שירותי הבנייה, לא ידעו הנתבעים לציין מי הקבלן מולו ייחתם החוזה ועל כן, חתמו התובעים על החוזה לקבלת שירותי בנייה כששם הקבלן נותר ריק ותוקנו בו מס' הוראות בכתב יד.

לאחר מכן, פנה אל התובעים הנתבע 2 וביקש כי יחתמו שוב על ההסכם, כאשר בשלב מאוחר יותר, כשכבר נבחר הקבלן- הנתבעת, שונה הרשום בהסכם כך שהתמורה הועמדה על סך של 140,000 דולר והוסף שם הקבלן בכתב יד.

1. התובעת מציינת כי לתובעים לא הייתה התנגדות לכך משום שהוסבר להם כי כך יקל על היזמים (הנתבעים) לקבל את חלקם בגין היזמות.

בתאריך 7.4.2005 נחתם הסכם נוסף עם אותם תנאים, כאשר כל התיקונים שנעשו

בכתב יד הוקלדו.

1. בחוזה צוין מפורשות כי כל התשלומים יעברו ישירות למנהל הפרויקט, מר ארליך וכי הם יחשבו כתשלום לקבלן לכל דבר וכמובן, לקבלני המשנה בפרויקט.
2. התובעת מציינת כי התשלומים בוצעו באופן שוטף, בהתאם לדרישות מר ארליך, אשר מסר כנגד אישורים על גבי פתקים שהתשלומים בוצעו.

האישורים צורפו כנספח ז' לתצהיר התובעת.

בנוסף, מר ארליך ניהל טבלת אקסל ובה עודכנו התשלומים ששולמו מפעם לפעם.

הטבלה האחרונה שנערכה על ידו צורפה לתצהיר כנספח ח'.

1. התובעת מציינת כי בחודשיים הראשונים נבנו השלדים של 4 הבתים, כאשר היו בטוחים כי כספם מצוי בידיים מקצועיות וכי באתר מתבצע פיקוח.

אך עד מהרה הופנתה תשומת ליבם לכך כי קיימת בעיית גובה בשל האופן בו יצקו את המדרגות והתקרות.

1. התובעים פנו למר ארליך בעניין ותשובתו הייתה כי הוא מעודכן בבעיה וכי היא תטופל.
2. לאחר גמר השלד והאיטומים על ידי הנתבעת, החלה הכנת תשתית האינסטלציה והחשמל.
3. מאחר והתובעים ביקשו לבצע מס' שינויים באינסטלציה והחשמל בביתם, הגישו לנתבע 2 את השינויים בשל היותו מנהל הפרויקט בפועל.

כך גם בעלי המקצוע השונים הונחו שלא לדבר עימם וכל הנחייה עברה רק דרך מר

ארליך ובאישורו.

1. במהלך החודשים שחלפו עד סוף שנת 2005, הבחינו התובעים כי הבנייה אינה מתבצעת כראוי ובקצב הנדרש ופנו בשאלות למר ארליך אשר מצדו ענה תשובות לאקוניות כי העניין בטיפול, כאשר בפועל העבודות בוצעו שלא על פי התוכנית.
2. בחודש פברואר 2006 נודע לתובעים כי מר ארליך פיטר את הנתבעת כבר בשלהי ספטמבר 2005 מבלי ליידע אותם.

אז התבררה להם הסיבה בגינה מלבד הרצף והאינסטלטור שהגיע פעם בשבוע ובסוף

עזב את האתר, לא התבצעה כל עבודה בביתם של התובעים.

1. במשך הזמן התברר לתובעים כי בתאריך 10.4.2005 נחתם הסכם סודי בין הנתבעים ובין הנתבעת , במסגרתו בחרו הנתבעים אשר כינו עצמם בהסכם כ"יזמים" לפטור על דעת עצמם את הנתבעת מחובותיה כלפי התובעים על פי החוזה, כאשר נכתב במפורש כי ההסכם סודי.

בכל אותה תקופה לא התבצעו כמעט עבודות בנייה ולעומת זאת, בבית הנתבעים העבודה

התקדמה בקצב בנייה מהיר.

בהסכם כינו עצמם הנתבעים "יזמים" והוסכם בין הצדדים כדלקמן:

"1. היזמים ערבים ומחויבים כלפי הקבלן כי כל אחד מהבעלים המיועד של היחידות האחרות ישלם לקבלן את התשלומים הנקובים בהסכמים בינם ובין הקבלן, כסדרם.

היה ואחד או יותר מהבעלים המיועדים של היחידות האחרות לא יעמוד בתנאי התשלום כפי שנקבע בחוזה בין היזמים והקבלן, מתחייבים בזה היזמים, שניהם ביחד וכל אחד לחוד, לשלם לקבלן את התשלומים המגיעים לו על פי החוזה ביניהם.

2. היזמים מצהירים בזה שעל אף שהקבלן חתם על חוזה ביצוע עם הבעלים המיועדים של היחידות האחרות, משפחת פדר ופרופ', הקבלן מחויב לבצע אך ורק את אותן העבודות שלגביהן נחתם חוזה פרטני עם היזמים, הכוללות תשלומים, לוח זמנים וכו' עבור 4 יחידות הדיור.

כל עבודה שאין לגביה חוזה פרטני בין היזמים לקבלן, הקבלן פטור מלבצעה בכל 4 היחידות. עבודות כאלו יבוצעו על ידי היזמים.

3. מוסכם בין הצדדים כי על אף האמור בכל הסכם בין הקבלן ובין בעלי היחידות המיועדים האחרים, הרי שבכל מקרה של עודפים או חוסרים שייווצרו במסגרת הכספית של הפרויקט (לאחר גביית מלוא הסכום מבעלי היחידות האחרים לפי ההסכם ביניהם) ההתחשבנות הסופית לגביהם תיערך אך ורק בין הקבלן ובין היזמים ללא מעורבות ואחריות בעלי היחידות האחרים, כך שבמקרה של עודפים, יהיו זכאים היזמים להשבת ו/או קיזוז כל עודף ובמקרה של חוסרים יהיו אחראיים היזמים אישית ובלעדית להשלמתם לידי הקבלן.

4. הצדדים מתחייבים לשמור על סודיות מוחלטת בקשר להסכם זה ותוכנו.

5. במידה ומי מהצדדים יפר הסכם זה, יהיה חייב הצד המפר בתשלום פיצוי מוסכם לצד השני בסך שווה ל- 10,000 דולר מבלי לגרוע מכל זאת אחרת".

1. התובעת מצהירה כי חרף ההבטחות שהעבודה בביתם תיכנס לקצב מהיר יותר, הדבר לא בוצע ומאידך, נדרשו התובעים להמשיך ולהעביר כספים נוספים, למרות שהבניה למעשה הופסקה.
2. הרצף גם לא יכול היה להמשיך ולרצף את ביתם בשל חסר בריצוף שאמור היה להיות מסופק על ידי הנתבעים וחרף פניות חוזרות ונשנות במשך מס' חודשים לא הוזמן ריצוף על ידי מר ארליך ובסופו של יום אזל המלאי של הריצוף הנדרש בחב' זהבי עצמון, כך שהעבודה הופסקה באמצע ללא אריחים שבינתיים יצאו מהמגוון.
3. מר ארליך אף לחץ, לטענת התובעת, כי הריצוף שנקנה עצמאית על ידם, מעבר לסטנדרט שנקבע יגיע בדחיפות לאתר ולבסוף עמד ריצוף זה כאבן שאין לה הופכין ונגנב ברובו.
4. בינואר 2006 לאחר התקדמות נוספת של ביצוע טיח ושלד הבניין, שוב הופסקה העבודה ובפברואר 2006 מצא התובע בתיק הבניין בעירייה מכתב מהנתבעת על משיכת ידה מהפרויקט.
5. הנתבעת לא יידעה, כך לטענת התובעת, את התובעים על הפסקת ההתקשרות עימם ולא זו אף זו, אלא שהנתבעים המשיכו לגבות מהתובעים כספים עבור "בשמת" כפי שצוין בחשבוניות, נספח יב' לתצהיר התובעת.

בשלב זה, החליטו התובעים להכניס מפקח מטעמם כאשר את בחירת הקבלן הותירו

בידי הנתבעים.

לצורך זה נשכרו שירותיו של מר גיל רן, אשר החל להגיש דוח"ות.

1. בנוסף, הוזמנו בדיקות של מכון התקנים אשר גילו ליקויים באיטום ובטיח ואף הוברר כי קיים ליקוי חמור בגרמי המדרגות אשר פרט לכשל התכנוני נבנו ללא תשתית מתאימה ולא נתמכו כנדרש לקירות.

1. בדיקה של חב' איזוטופ העלתה כי מערכות האינסטלציה אינן עומדות בתקן וכך אף הטיח.

בנוסף התגלו ליקויים בביצוע החנייה והפיר.

1. בין התובעים לנתבעים התקיימו מס' פגישות, לרבות עם עו"ד.
2. מאחר ומרבית הכספים בסך 313,000 דולר כבר שולמו לנתבעים, אולם הבית נותר במצב שלד ולא היה ברור לתובעים להיכן נעלם כספם, ביקשו התובעים כי הכסף יועבר לנאמנות וכי יתבצע ניהול כספי מדויק.
3. נערך ניסיון להיעזר במר ארי הריס כמנהל עבודה, אשר דרש כי הכסף יופקד אצל נאמן, אולם, כאשר נדרשו הנתבעים להעביר לו את הסכומים הנדרשים, בחרו הנ"ל לפטרו בתואנות שווא.
4. התובעים טוענים כי מתוך יתרת הסכומים שהיה עליהם להשלים עד לסך 350,000 דולר, היה צריך לקזז את העלות של ריצופים וכלים סניטרים אשר נרכשו על ידם, בהתאם לקבלות בנספחים כ' ו- ט' לתצהיר.
5. התקבלו הצעות של קבלן נוסף ומפקח נוסף, אולם בשל חוסר שיתוף פעולה של הנתבעים, כך לטענת התובעים, לא הצליחו הצדדים להגיע להסכמות.
6. בסופו של דבר נמצא קבלן, ניר ארביב, אשר היה מקובל על הנתבעים ועל התובעים

אולם, החוזה שהועבר אליו על ידי הנתבעים לא הייתה בו התייחסות לעובדה

שהתשלום צריך להתבצע על ידי הנתבעים.

התובעים לא הסכימו לחתום על החוזה והנתבעים לא העבירו את הכספים עבור בניית

ביתם למר ארביב.

1. מר ארביב החל את עבודתו בבתיהם של הנתבעים ואילו בביתם, לא החל את העבודה. בדיעבד הסתבר להם כי הנתבעים חתמו על הסכם עם ארביב, בהסכם נפרד.
2. לאחר מכן ביקשו הנתבעים כי התובעים יחתמו עימם על הסכם אשר יסדיר את המחלוקות ויביא לסיום הבנייה באחריות הנתבעים, באמצעות ניר ארביב.
3. בתאריך 27.11.2006 נחתם הסכם שקבע כי הנתבעים יישאו עלות תיקון הליקויים בבית התובעים וכן, בהשלמת הבנייה והכסף הנדרש לכך יופקד אצל נאמן, הרב רבינוביץ' שהסכים לשמש בתפקיד זה על מנת לעזור בפתרון הסכסוך.

ההסכם צורף כנספח כד' לתצהיר התובעת.

1. בהסכם נרשם כך:

" ליקויי הבנייה של קבלן השלד אינם הליקויים שה"ה לרנר וארליך חייבים לשאת באחריותם ולמרות זאת וכמחווה של רצון טוב ומתוך רצון שלנו להיכנס לבתים ולהתאכלס בתוכם, הגענו למסקנה שעלינו לפעול על מנת לסיים את הפרויקט בכללותו ולהשלים את הבתים יחד. כפי שהודענו לכם במייל בתאריך 3.5.2006, אין אנו הקבלנים ואנו מצרים על המצב שנקלענו אליו כולנו, אולם איננו רואים את עצמנו נושאים את אחריות הקבלן בכל מצב.

העקרונות:

1. הסכם זה הינו מסמך משלים לחוזה שהוצא על ידנו לחתימה עם קבלן המפתח.

2. הקבלן המבצע הינו ניר ארביב וכל הפעילות תתבצע מולו ומול המפקח המוסכם.

3. משפחת פדר תשלם עבור השלמת הבנייה 14,000 דולר וכן תוספת זיכוי בגין שכ"ד יחסי שייוותר.

4. משפחת פדר תשלם ישירות לקבלן ניר ארביב בגין תוספות שסוכמו איתם כגון חשמל ואלומיניום, על פי המצוין- 3,250 דולר + נקודות, במידה ונותרו.

5. שכר המפקח ושכר הקונסטרוקטור (הריסה והשלמה של המדרגות) ישולמו על ידי ה"ה ארליך ולרנר.

6. משפחת פדר תספק לבית שלה ועל חשבונה את הפרטים הבאים:

• ארונות מטבח כולל שיש מטבח.
• כלים לבנים, אינסטלציה, הכוללים: אסלות, מכלי הדחה, אמבטיות, אגניות, ברזים, כיורים וכיו"ב.
• דלת כניסה ראשית.
• מדרגות וריצוף, חיפוי קרמיקה למעט ריצוף מרתף.

7. משפ' פדר תמחה את זכות התביעה בגין הנזקים לנזקים הישירים (מדרגות,

איטום , מרתפים)המטופלים כעת ע"י ה"ה ארליך ולרנר אולם באם תחליט

משפ' פדר לתבוע את הקבלנים בגין נזקים אחרים בפרוייקט בשום מקרה לא

ניתן יהיה לצרף את ה"ה לרנר וארליך בתביעה ואף לא כנתבעים בצד ג'.

8. משפ' פדר תראה את הסדר זה כהסדר סופי ולא יהיו להם כל תביעות נוספות

מלרנר וארליך.

9. התחייבות אישית של ה"ה לרנר וארליך לעניין הטיח החיצוני תינתן (למשך 5

שנים) רטיבות וסדקים.

10.התשלום לקבלן יתבצע ע"י קופה משותפת שתנוהל ע"י הרב רבינוביץ ותשולם

לקבלן עפ"י אישור המפקח וחתימת ה"ה פדר ולרנר ע"ג מסמך לאישור

תשלום לקבלן."

1. לאחר מס' שבועות כאשר ראו התובעים כי הדברים נותרו כשהיו וכי דבר לא מתקדם פנה התובע למר לרנר אשר טען כי לא התקבל אומדן ממר ארביב. התובעים פנו למר ארביב אשר טען כי העביר את האומדן המבוקש. בנוסף לא הועברו כספים לידי הרב ולא החלו בעבודות בניה בבית התובעים.
2. בחודש ינואר 2007 התקיימה שיחת טלפון בין התובע ומר לרנר אשר טען כי הנתבעים אינם מוכנים להעביר כסף לרב.
3. בכל אותה תקופה נמשכה העבודה בבית הנתבעים ובהמשך הושלמה ובית התובעים לא נבנה.
4. בתאריך 24.1.07 הודיע ב"כ התובעים לנתבעים כי הנתבעים מפרים את ההסכם מיום 27.11.06 (להלן :הסכם הרב") ברגל גסה.
5. ב"כ הנתבעים השיב בתאריך 30.1.07 כי "לדברי מרשי אין כל צורך בקופה משותפת, מה גם שלא הוסכם על גובה הסכום שיוכנס לקופה זו"(סעיף 6 למכתב עו"ד קפלן, נספח כ"ה לתצהיר התובעת). התובעים טוענים כי ממכתב עו"ד קפלן עולה כי הנתבעים טוענים כי ההסכם שנחתם עם התובעים אינו תקף עוד.
6. מכאן ואילך שכרו התובעים את שירותיו של מר שלום הולנדר כמפקח מטעמם וכן התקשרו בהסכמים עם בעלי מקצוע שונים על מנת לסיים את בניית ביתם.
7. דבר זה נעשה לאחר שכל נסיונותיהם לסיים את העניין תוך שיתוף פעולה כשלו והתובעים נוכחו לדעת, כך לטענתם, כי הנתבעים הונו אותם , כי כספם נעלם והם נותרו עם שלד בלבד.
8. לתצהיר התובעת צורפו במסגרת נספח כ"ז קבלות וחשבוניות בגין הסכומים אשר הוצאו לטענת התובעים לצורך השלמת הבית, בסך 884,353.59 ₪.
9. בחקירתה הנגדית ציינה התובעת כי מר ארליך הציג עצמו כמנהל הפרוייקט וכי הנתבעים התחייבו למכור לתובעים בית מוגמר עד קבלת מפתח בעלות של 350,000 דולר(עמ' 130 שורות 10-20).
10. עוד אישרה התובעת בחקירתה הנגדית כי מומחה בית המשפט בדק את האלומיניום שהותקן ע"י שאול שמי. (עמ' 160 שורות 26-27).

עוד אישרה התובעת כי יוני חברוני סיפק כמות מזערית של האלומיניום ומה שסיפק

הורד ונזרק .(עמ' 212 שורות 3-12 ).

1. כ"כ שכרו התובעים את השמאי יאסו על מנת שילווה את הבנייה .
2. התובעים חתמו עם קבלנים על הסכמים לביצוע עבודות חשמל, אלומיניום, אינסטלציה ושיפוץ ובניה מחדש של המדרגות, קירות פנים וחוץ, יציקות שונות וכן עבודות פיתוח.
3. מטעם התובעים הוגש אף תצהירו של התובע אשר חזר על האמור בתצהיר התובעת.
4. מר שלום הולנדר העיד כי בתחילת שנת 2007 פנו אליו התובעים על מנת שיפתור עבורם את בעיית המדרגות בביתם. הבעיה הייתה שגובה הראש בין מהלכי המדרגות לא היה תקני ואף נמוך מהסביר. כבר בעת ביקורו בראשון בבית התובעים מצא כי גובה הראש במהלך המדרגות בין קומת הקרקע למרתף היה נמוך מאד, מהלכי המדרגות היו בחלקם משוננים ובחלקם משטחים משופעים חלקים באותו מהלך, בחלק מן הבניין הורד טיח הפנים וחדרי האמבטיות והשירותים היו ללא ריצוף וחיפוי.
5. מר הולנדר מצא פיתרון לפיו ניתן להוסיף 4 מדרגות נוספות בין קומת המרתף לקומת הקרקע עם מינימום הריסות. בזמן המדידות התברר שכל מהלך המדרגות גבוה מידי ושצריך להרוס אותו ולהוריד אותו בכ- 25 ס"מ על מנת שיוכל להתחבר במעבר רציף למדרגות שהוספו ולקבל גובה ראש סביר. הפיתרון הנ"ל דרש גם את שינוי מיקום הכניסה האחורית ושינוי מפלס השירותים ליד הכניסה האחורית כשהמשמעות המעשית הייתה הריסת הקירות בחלק זה ובנייתם מחדש לפי התכנית החדשה.
6. התובעים פנו למר הולנדר וביקשו ממנו לנהל ולפקח על ביצוע עבודות גמר הבנייה עד להשלמתו המלאה של ביתם. הקו המנחה אשר הציב לעצמו היה לטפל ולפקח על גמר עבודות הבנייה תוך כדי ניסיון לצמצם עד כמה שניתן בהוצאות ולמזער את הנזקים הכספיים לכל הצדדים תוך שמירה על טיב הבניה.
7. בעת ביצוע תיקון המדרגות, כאשר הכוונה הייתה לתקן ולצקת רק מדרגות ספורות בכל מהלך שתתחברנה למדרגות המשוננות, מר שנער, מהנדס הקונסטרוקציה, בדק ומצא כי הזיון של המדרגות אינו כפי שהורה בעת הביצוע הראשוני והעיגון לקיר לא מספיק.
8. לכן דרש להרוס את כל מהלכי המדרגות פרט למהלך אחד, בין קומת הקרקע וחדר הכביסה ולבנות את כל המדרגות מחדש, כולל הזיון בהתאם להוראותיו ולעגן אותו היטב בקירות.
9. בשלב זה פנה מר הולנדר למחלקת ההנדסה בעירייה וקיבל אישור לשינויים חיצוניים הנובעים כתוצאה מהשינויים הפנימיים.
10. עם תחילת העבודות התברר כי יש צורך בתיקון עבודות קודמות שלא נעשו בצורה מקצועית במספר מקומות בשלד ובתשתיות.
11. מר הולנדר מפרט בתצהירו את העבודות אשר בוצעו בבית התובעים במסגרת תיקון הליקויים והשלמת הבנייה בתחום עבודות חשמל, צנרת מים וביוב, עבודות טיח, ריצוף, איטום, אלומיניום.
12. עוד ציין מר הולנדר כי כל הפניות אל היזמים לאספקת ציוד שכבר הוזמן ושולם בגינו ע"י התובעים, נתקלו בסירוב מוחלט ובחלק קטן מהמקרים הספקים שיתפו בתחילה פעולה, אך לפתע הודיעו כי המזמין אוסר עליהם בתוקף לספק את הציוד לבית התובעים.
13. לאור זאת נאלצו התובעים לפנות לספקים אחרים לנהל עימם מו"מ, לשלם מחדש עבור הציוד ולהאריך בצורה משמעותית את תקופת הביצוע של גמר הבניין.
14. התובעים נאלצו להזמין שוב דלתות פנים, פלדלת, חיבור חשמל זמני, גג רעפים, ציוד אינסטלציה כולל משאבה לבור איסוף.
15. הקבלן מר שאול שמי הוזמן בחודש ספטמבר 2007 לבצע עבודות אלומיניום בבית התובעים.

מר שמי מצהיר כי כאשר הגיע לבית התובעים מצא כי עבודות האלומיניום אשר בוצעו בביתם היו חלקיות וכי הן לא בוצעו על פי כללי המקצוע הנוהגים.

1. כ"כ בשל רמתה הנמוכה של העבודה לא היה באפשרותו לבצע השלמות אלא להתחיל את כל עבודת האלומיניום מחדש, אשר נמשכה חודשיים.
2. העד, מר משה ראסי, הגיע במהלך שנת 2007 לבצע עבודות אינסטלציה בבית התובעים.

בעת הגיעו לבית התובעים מצא כי קו מים ראשי משעון המים לבית, היה קרוע וכלל לא

מחובר למערכת הבית ולמד המים.

קווי הביוב בפיר המעלית לא היו מחוברים למערכות בקומות ולא היה צינור אוויר לגג.

בנוסף, נמצאו ליקויים נוספים בצנרת, בהתקנת האסלות ובניקוזים.

1. העד חג' יחיא יוסף, הוזמן על ידי התובעים לבצע עבודות הריסה ובנייה.

העד ביצע את עבודות תיקון המדרגות, כאשר בעת ההריסה גילה כי הזיון של הברזל לא

היה מחובר לקירות ולעמודים וגם הברזל הקיים לא היה בגודל ובעובי הנדרש.

1. כמו כן, בעת הריסתם של קירות פנים וחוץ, גילה כי החגורות של הקירות לא היו מחוברות לעמודים וכל אלה בוצעו מחדש.

בנוסף, מצא כי האיטום במקלחות ובמרפסות היה לקוי והיה צורך לעקור את האיטום

ולבצעו מחדש.

1. דלת הכניסה לבית, כמו דלתות נוספות, היו ללא חגורת בטון.

בנוסף ביצע העבודות כגון יציקת מדרגות בחזית, יציקת גדר, התקנת משקופים

עיוורים לבית ועוד.

1. העד מציין כי המפורט בתצהירו אינו כולל עבודות נוספות שביצע לבקשת התובעים, כתוספות בנייה שנוספו על התוכנית המקורית.
2. העד, מר יאסר אל-אעמור, שימש החל משנת 2006 כמנהל עבודה בחב' "אחים דבש" לביצוע עבודות גמר בבית התובעים.

לאחר יום עבודה אחד, התבקש על ידי התובעים להפסיק את העבודה משום שהתובעים ביקשו להגיע לגישור עם הנתבעים.

לאחר כחודשיים פנה אליו מר הארי אריס, שהיה אמור לנהל את הבנייה של ארבעת הבתים עד לסיומה וביקש כי יסיים את עבודות הגמר בכל הפרויקט.

1. לפיכך, העד הופתע מאוד כאשר הנתבע 2 פנה אליו מאוחר יותר וביקש שיוריד את המחיר, אשר סוכם עם מר אריס, למחיר שלא היה מקובל על העד ועל כן, לא הסכים העד לקבל את העבודה.

לאחר כשנה פנו אליו התובעים ומר הולנדר וביקשו ממנו להמשיך את עבודות הגמר.

בתחילה סירב, אולם, בסופו של דבר הסכים.

1. העד מציין את הליקויים בעבודת הטיח אשר מצא ובחיפוי האבן, עבודות הריצוף, ספי חלונות, משקופי דלתות וצביעה.
2. עד נוסף מטעם התובעים היה מר פלדמן, אשר נשכר על ידם במהלך שנת 2007 להתקין את אביזרי החשמל בבית- שקעים, מפסקים ועוד.

שירותיו נשכרו לשם השלמת עבודות וביצוע שינויים.

העד מתאר בתצהירו את הליקויים אשר מצא בעבודות החשמל ואת החוסרים ומפרט

את העבודות אשר בוצעו על ידו.

1. העד, מר מאיר נגה, מטעם התובעים, תיאר בתצהירו את פגישתם של התובעים עם הנתבעים, טרם התקשרותם בהסכם.

התובעים ביקשו את עזרתו לאור חוסר ניסיונם בענייני נדל"ן ובשל התמצאותו בתחום.

1. במהלך הפגישה, שאל העד את הנתבעים מי ינהל בפועל את הבנייה ויפקח עליה, ובתשובה השיבו הנתבעים, כי קבלן ביצוע מקצועי יבנה את הבתים ואילו הנתבע 2, בשל היותו מהנדס, יפקח על ביצוע העבודות.
2. העד מציין ביחס להסכם הרב, אשר נחתם בין התובעים לנתבעים, כי אף הסכם זה הופר על ידי הנתבעים שכן, הנ"ל סירבו להפקיד את הכסף בנאמנות.

בפגישה שקיים עם הנתבעים, ציינו הנתבעים כי הסיבה בגינה הם מפרים את ההסכם,

הינה כי הם חוששים שהתובעים יבואו בדרישות נוספות מעבר לאמור בהסכם.

העד הציע לסייע והבהיר להם כי אין סיבה לחששם.

הישיבה הסתיימה בכך שהנתבעים הבטיחו לו שיעבירו לו רשימה של דברים שלדעתם

על התובעים לשלם ורשימה כזו לא הועבר לידיו.

1. העד, מר משה אשכנזי, מטעם התובעים, שימש כקבלן ריצוף משנת 2005 בארבעת

הקוטג'ים.

העד מציין כי הנתבע 2 לא נכח באתר במהלך ימות השבוע, למעט בימי שישי וכל ההנחיות נמסרו על ידו טלפונית.

1. העד מציין כי הפנה את תשומת לבו של הנתבע 2 לליקויים שונים בטיח, בביוב, אולם, הוא בחר שלא לעשות דבר.
2. בבית התובעים הופסקה גם עבודת הריצוף משום שהיה חסר ריצוף שלא הוזמן על ידי הנתבע 2.
3. העד מציין כי הנתבע 2 ביקש ממנו לבצע עבודות שונות שלא סוכמו מראש וכן, לבצע דברים לא תקניים בבניין.

בנסיבות אלו, בצירוף העובדה שלא היו באתר מנהל ופיקוח כנדרש ובשל ההתנהלות העניינים הרשלנית, עזב את אתר הבנייה.

1. העד מציין כי הנתבעים אף נותרו חייבים לו כספים, בגינם נאלץ לתבוע והתביעה הסתיימה בפשרה בגין חלק מהסכום.
2. מטעם התובעים אף הוגשה חוות דעת המומחה מר אבי שטרן, לעניין הליקויים בעבודות האלומיניום. (ת/1) .

בחוות דעתו קובע המומחה הערכתו הכספית עבור פירוק מוצרי האלומיניום בבית התובעים והתקנתם מחדש בסך 140,000 ₪ בצירוף מע"מ נכון למועד חוות הדעת.

1. בחקירתו הנגדית אישר כי ערך את הבדיקה בחודש נובמבר 2007 ובדק את מצב האלומיניום במועד זה. עוד אישר שלא היה מודע לתכנית השינויים שהגישו התובעים (נ/8) וכי עבודות האלומיניום הנראות בתמונה נ/1 אינן רלוונטיות לאחר ששינו את גודל הפתחים כפי שנראה בתמונה נ/2. (עמ' 16 לפרוטוקול).
2. עוד הוגשה מטעם התובעים חוות דעת אינג' דניאל יאסו.(ת/2).
3. בחוות דעתו מיום 1.1.08 נסמך המומחה – על ביקורים בבית התובעים בין התאריכים 8.5.07 – 27.11.07 וכן ביקורים במועדים נוספים אשר מועדיהם לא פורטו.
4. בחוות הדעת פרק המתייחס לליקויים בעבודות אשר בוצעו עד ליום 8.5.07 ועלות תיקונם.

מר יאסו מתייחס לליקויים בריצוף, אי ביצוע קורות הפרדה, עבודות איטום, אינסטלציה וביוב, טיח פנים, שליכט חוץ צבעוני, ליקוי במפלס מבואה ביציאה אחורית, ליקוי בגרמי המדרגות, פתחים נמוכים לדלתות לרבות חגורות, הריסת קיר רעוע בכניסה, ציפוי אבן חוץ, אי ביצוע אף מים, בלוקים שאינם עומדים בתקן הישראלי.

סה"כ מעריך מר יאסו עלויות בפרק זה בסך 257,900 ₪.

פרק נוסף מתייחס לעבודות שלא בוצעו עד ליום 8.5.07 ועלותם לשם השלמת המבנה.

העד מפרט חוסרים בריצוף, אינסטלציה לרבות כלים סניטרים, חשמל, מיזוג אוויר,

אלומיניום, דלתות, השלמת טיח, ריצוף, חיפוי קרמי, מעקה מדרגות, אדני חלונות, ארונות

מטבח, גופי תאורה, עבודות פיתוח, גדר, מתקני איסוף אשפה, מתקני גז.

סה"כ - 388,849 ₪. לסכומים אלו יש להוסיף עלות פיקוח ומע"מ.

בנוסף קבע מר יאסו ירידת ערך בגין ביצוע בניה בבלוקים לא תקניים, תכנון לקוי ביחס לפיר

המעלית, בניה מעל שטח החניה של יחידה 3 וסה"כ 126,750 ₪.

בנוסף קבע כי משך הזמן הנדרש להשלמת הבית במצבו מוערך על ידו ב- 3 חודשים ודמי

שכירות ליחידה כזו מוערכים ב – 1,100 דולר לחודש.

העד הגיש תמונות אשר צולמו על ידו טרם תחילת ביצוע השינויים במאי 2007 (ת/2 א).

1. מטעם התובעים אף העיד המפקח מר גיל רן. מר גיל רן נשכר לשמש כמפקח ע"י התובעים בשנת 2006 והחל בבדיקת הבית מתאריך 26.3.06 ועד 5.6.06 . הוגשו אף תמונות אשר צלמו ע"י העד.
2. נמצאו על ידו ליקויים באיטום, אינסטלציה, חשמל, אלומיניום, טיח לרבות שליכט צבעוני, מיזוג אוויר, ריצוף, מדרגות, ספי שיש.
3. בחקירתו הנגדית תיקן העד את המועד הנקוב בדו"ח שנערך, כך שכל הבדיקות נערכו בחודש יוני 2006.

ראיות הנתבעים:

1. הנתבע 1, מר חיים לרנר, ציין בפתח תצהירו כי בין התובעים לבין הנתבעים נחתם ביום 27.11.2006 הסכם המסדיר את כל המחלוקות בין הצדדים ואשר שם סוף למחלוקות ובמסגרת ההסכם, נקבע מנגנון לפתרון סכסוכים בין הצדדים.

לטענתו, התובעים מתעלמים מהסדר כתוב זה כאילו לא היו דברים מעולם.

1. בהמשך לחתימת ההסכם פעלו הצדדים על פיו ויישמו אותו הלכה למעשה, תוך שהם נותנים לו, במעשיהם, משנה תוקף.
2. העד טוען כי ההסכם קוים על ידי הנתבעים ומעולם לא בוטל על ידי מי מהצדדים.
3. מר לרנר טוען כי בחודש פברואר 2005 נחתמו שלושה הסכמים עם התובעים, כאשר היתר בנייה הוצא על ידי הנתבעים עוד טרם חתימת ההסכמים עם התובעים.

לטענתו, ההסכמים מדברים בעד עצמם ומעבר לאמור בהסכמים אלו, הנתבעים לא הציגו כל מצגים מיוחדים לתובעים וטענות התובעים בעניין זה, אינן אמת.

1. הנתבעים הציגו את עצמם בפני התובעים כבעלי הזכויות בקרקע וכמי שמחפשים שכנים ושותפים נחמדים ונוחים, לצורך בנייה משותפת של הבתים.

מר ארליך לא הציג עצמו כמפקח והוצע לתובעים לשכור מפקח מטעמם שיפקח על בניית ביתם.

1. העד מציין כי הנתבעים שכרו איש איש מפקח מטעמו אשר פיקח על בניית ביתו.
2. הנתבעים והתובעים התקשרו, לטענתו, עם הנתבעת לצורך בניית הבתים, על פי תוכניות שהועברו לרשותה, כאשר הנתבעת הייתה אחראית באופן מלא על ביצוע עבודות הבנייה, לרבות טיב העבודה ואיכותה.
3. סמוך לאחר חתימת ההסכמים, החלו עבודות הבנייה לבניית הבתים על המגרש.
4. מר לרנר טוען כי בעזות מצח של ממש, טוענים התובעים כי הנתבעים בנו את ביתם על חשבון התובעים. ההפך הוא הנכון. התובעים הם אלו שבנו את ביתם על חשבון הנתבעים ולא זו בלבד, אלה שינו את התכנון ופרצו לכל עבר.

התובעים ביצעו 35 שינויים על פי תוכנית השינויים שהגישו לעירייה וגרמו עיכובים בהשלמת הפרויקט, מונעים מהנתבעים לקבל טופס 4 ומאידך- הנתבעים טרם השלימו את העבודות בביתם עקב החובות הכבדים בהם שקעו בגלל מחדלי התובעים.

1. העד מצהיר כי הנתבעים מעולם לא הציגו את עצמם כיזמים ו/או כמנהלים של פרויקט בנייה כזה או אחר ולא הציגו את עצמם כבעלי ידע לניהול וביצוע פרויקט בנייה יוקרתי על המגרש.
2. העד טוען כי התובעים היו אמורים לשלם סך 350,000 דולר, אשר במועד עריכת ההסכמים היו שווי ערך לסך של 1,534,050 ₪ אולם בפועל, שילמו התובעים רק סך של 923,458 ₪ בלבד ונותרו בפועל חייבים סך של 610,592 ₪.
3. עוד טוען העד כנגד הנתבעת, אשר נטשה בחודש ספטמבר 2005 את האתר, תוך הפרת התחייבויותיה לביצוע עבודות על פי ההסכם.
4. העד טוען כי ביום 8.12.2005, לאחר שהתברר לכאורה, לתובעים את כל העובדות הנטענות בכתב תביעתם ולאחר נטישת הנתבעת את הפרויקט, חתמו התובעים על הסכם שיתוף נוסף עם הנתבעים ומשפחת פרופ כאשר במסגרת הסכם זה חידשו התובעים ונתנו משנה תוקף להתחייבותם על פיה, הצדדים יבנו ביחד על המגרש וישלימו ביחד את כל הכרוך בבנייה על המגרש של ארבעה בתי מגורים עבור הצדדים.
5. לטענת העד, התובעים עודכנו באופן שוטף במתרחש בפרויקט ואף נקראו לתת כתף ולסייע במימוש הסכם השיתוף.

דא עקא, התובעים ישבו בחיבוק ידיים בניגוד להוראות הסכם השיתוף וסירבו לסייע בקידום הפרויקט, תוך שהם מתרכזים בענייניהם בלבד ומנסים לסחוט מהנתבעים כספים.

1. מר לרנר מצהיר כי הנתבעים מעולם לא הנחו את בעלי המקצוע שלא להתקדם בבניית בית התובעים, כאשר התובעים הם אלו שביקשו לא פעם לעצור את הבנייה בביתם.
2. כך הביאו התובעים קבלני משנה מטעמם וקיבלו הצעות לעבודות הקשורות בגמר הבית.
3. משלא סייעו התובעים להמשך הבנייה מרוכזת, החלו הנתבעים להתארגן על מנת לקדם את הבנייה ומציאת קבלן במקום הנתבעת.
4. לטענתו, התובעים הם אלו אשר סירבו להעביר כספים, העלו טענות שונות בגין ליקויים מדומים ולא אפשרו את המשך העבודות בביתם.
5. הנתבע אף טוען כי הנתבעים נאלצו לשלם מכיסם עבור עבודות שבוצעו בבית התובעים.
6. לטענת מר לרנר, אכן נמצא ליקוי בעניין המדרגות אולם, המחדל בגינו רובץ לפתחם של הנתבעת והאדריכל.
7. בנוסף, לטענתו, התובעים ידעו מבעוד מועד והסכימו כי הקיר המפריד בין חדרי הילדים של התובעים והנתבע 2 הינו קיר משותף ונמצא מעל מרכז החניה.

התובעים ידעו היטב ומראש ועוד לפני חתימת ההסכם, כי מעל החניה שלהם ישנו מפלס משותף והסכמות אלה אושרו "בלחיצת ידיים".

1. באשר לניהול הכספי, בין הצדדים נקבע כי התובעים יעבירו את הכספים, בהתאם להסכם עם הנתבעת, ללא צורך בחשבון נאמנות נפרד על פי קצב התקדמות הבנייה ולפי לוח התשלומים.

בית התובעים הגיע למצב של גמר עבודות ריצוף וגמר טיח.

לטענת הנתבע, בדיעבד התברר לנתבעים, כי כל טענותיהם הדימיוניות של התובעים בדבר ליקויים, מקורם היה אחד- רצון התובעים לבצע שינויים רבים ותוספות בביתם על חשבון הנתבעים וזאת, בשלב מאוחר לאחר השלמת הבנייה, טיח, חשמל וריצוף בבית התובעים.

לטענתו, התובעים ביצעו עשרות שינויים בביתם, חלקם הגדול מהותיים ולא השאירו כמעט קיר אחד ללא שינוי.

1. באשר להסכם שנחתם עם הקבלן ניר ארביב לסיום בניית הבתים, טוען הנתבע כי התובעים הם אלו שהורו לקבלן להפסיק לעבוד.
2. ככל שחל עיכוב בבניית בית התובעים, הרי שעיכוב זה חל עקב הפסקת העבודות בבית התובעים, אשר הופסקו ביוזמתם של התובעים בלבד.
3. לטענת העד, טענות התובעים היו מגמתיות ונועדו להגשים את המהלך אותו החליטו התובעים לבצע והוא, שינוי יסודי בתכנון ביתם על חשבון הנתבעים.
4. העד טוען כי הליקויים, אשר נמצאו במדרגות ובאיטום, הינם באחריות הנתבעת.
5. עוד טוען העד כי עבודות פירוק הריצוף ואיטום מחדש בוצעו בבית התובעים, מבלי שהתובעים נדרשו לשלם סכומים נוספים בגין עבודה זו.
6. עוד מצהיר העד כי כאשר חתמו התובעים על התוכניות, הוסבר להם כי הפיר שנבנה לא מאפשר בניית מעלית והתובעים הבינו והסכימו לכך.
7. מר לרנר מצהיר כי התובעים הם אלו אשר סירבו לממש את הסכם הרב, כאשר מאידך- הנתבעים הוציאו מכיסם הפרטי כספים רבים בגין עבודות חוזרות של חפירה, פיתוח ואינסטלציה.
8. באשר לסוגית עבודות האלומיניום, הרי שכל עבודות האלומיניום שולמו, לטענת מר לרנר, מראש לקבלן האלומיניום.

ביום 5.9.2007 שלח מר ארליך מכתב לקבלן האלומיניום בדבר הפסקת אספקת האלומיניום לבית התובעים ועד אז סופקה מרבית הסחורה לבית התובעים למעט אלמנטים בודדים.

כמו כן, החזרת האלומיניום לקבלן ישירות על ידי התובעים, ללא ידיעת הנתבעים, מוכיחה כי התובעים לא ראו בנתבעים כאחראיים לנושא האלומיניום, אלא את הקבלן עצמו.

הסיבה בגינה נדרש קבלן האלומיניום שלא לספק את יתרת הסחורה לתובעים, הייתה משום שהנתבעים נכחו לדעת כי אין בכוונת התובעים לשלם בעבור התוספות שהנתבעים שילמו בעבורם.

בחקירתו הנגדית אישר מר לרנר, כי התובעים שילמו סך 313,000 דולר לנתבעים

והתקבולים חולקו בינו לבין צדוק ארליך. מר לרנר הסביר כי כספים עברו אליו מסיבה

טכנית. ( עמ' 233 שורות 7-19).

בחקירתו הנגדית לא ידע מר לרנר להסביר מדוע הופחת הסכום לתשלום לקבלן לסך

140,000 דולר, (עמ' 236-237 לפרוטוקול) במקום 200,000 דולר .

עוד הכחיש כי הנתבעים היו יזמים ותלה השימוש במונח זה בהסכמים לרבות בהליך הבוררות, בטעות של עו"ד זינגר ז"ל אשר ייצג את הנתבעים (עמ' 239 לפרוטוקול).

עוד לא ידע להסביר מדוע ההסכם הסודי, היה סודי וטען כי מדובר בהסכם גרוע שאינו יודע מי נסחו, אך אישר כי הוא חתום עליו.(עמ' 240-214 לפרוטוקול).

בנוסף אישר כי לא סיפר לתובעים אודות ההסכם הסודי ולא ידע להסביר לאן נעלמו 60,000 דולר מתוך ההסכם (עמ' 242).

בנוסף אישר העד כי כתב התביעה בבוררות הוגש עוד טרם הסכם הרב וכי לא היה מכח הסכם הרב (עמ' 249 לפרוטוקול).

כאשר הוצגה לעד ת/11 טיוטת מכרז לקבלן שם צויין כי הנתבעים הינם יזמים טען העד כי המסמך אינו מוכר לו (עמ' 250 לפרוטוקול שורות 13- 18 ).

עוד אישר כי מר ארליך עשה עבודת פיקוח כזו או אחרת, אך לא היה מפקח רשמי מטעם משהו (עמ' 253 שורות 31-33).

מר לרנר אישר כי בהסכם עם הקבלן ניר ארביב לא היה נספח ביחס להשלמות בבית

התובעים ולטענתו היה זה משום שהתובעים לא היו מוכנים לכך (עמ' 263 שורות 9-16).

1. עד נוסף מטעם הנתבעים, היה הנתבע 2, מר צדוק ארליך.

העד חוזר בתצהירו על האמור בתצהירו של מר לרנר.

כאשר נשאל בחקירתו הנגדית היכן החשבוניות בגין התשלומים לקבלנים השונים ענה כי זה פורט בגילוי מסמכים וצורף לתצהיר הנתבעת.

לטענת העד מאחר והתובעים לא רצו כי החשבוניות יצאו על שמם, הן יצאו על שמות כגון צ.א. הנדסה בע"מ, בשמת ועוד (עמ' 275 שורות 5-16).

בסוגית פיר המעלית אישר העד, כי נאמר לתובעים כי יש אפשרות שתהיה הכנה למעלית והדבר אף הופיע בהיתר. התובעים נכנסו לתמונה לאחר שכבר היה היתר בניה (עמ' 300 שורות 1-15).

מת/,18 דיווח למס שבח שהוגש ע"י העד, עלה כי ביקש פטור לפי סעיף 50 לחוק מיסוי מקרקעין.

העד העלה חשש כי התובעים הם אלו אשר סימנו בבקשה את האיקס ליד סעיף 50 בבקשה. לאחר מכן טען כי מי שהחתים את הטופס היה עו"ד זינגר.(עמ' 305-306 לפרוטוקול).

כאשר נשאל האם הוא ומר לרנר היו היזמים של הפרוייקט השיב: "שלילי מוחלט".

עוד שלל את היותו הקבלן הראשי ומנהל הפרוייקט . כן שלל את העובדה שהוא ומר לרנר מכרו לתובעים בית מושלם ומוגמר (עמ' 321 שורות 11-16).

עוד אישר כי במקרים בהם המהנדס שנהר לא יכול היה להגיע , היה חותם בשמו מאחר והינו מהנדס בניין.(עמ' 324 שורות 16-22).

כאשר נשאל ביחס להגדרה "יזמים" בהסכם הסודיות, ענה כי הכוונה הייתה לכך שהנתבעים יבחרו את האנשים .(עמ' 325 שורות 23-27).

כך גם באשר להגדרה כיזמים במכרז מחודש ינואר 2005, כתב התביעה בבוררות – "יזמים לבניין הארץ" (עמ' 326 שורות 23-31).

עוד אישר כי היה מנהל הפרוייקט בעל כורחו כדי לקדם הפרוייקט (עמ' 327 שורות 14-31).

כאשר נשאל ביחס לדוא"ל למר רייפר מיום 4.9.05 בו ביקש סיכום חשבון ומסמך העדר תביעות ענה כי מסמך זה יצא עוד טרם נטישת האתר ע"י הנתבעת.

מאחר והנתבעת הגישה תביעות בלתי הגיוניות אמר לו "לך מפה ונגמור את זה".

עוד טען כי הנתבעת לא עשתה דבר והסתלקה מהאתר (עמ' 338 שורות 1-5).

ביחס למכתב עו"ד זינגר נ/34 בו לא העלתה טענה בדבר נטישה ואי ביצוע עבודות, אלא בשל ההודעה לעירייה וביטוח, ענה העד כי הנטישה הייתה מכח אי ההגעה לאתר, אי הבאת פועלים ע"י הנתבעת ולכן "אם לפחות אם נוהג בצורה נבזית לפחות שישאיר את הרשיון ולא יגרום נזק"(עמ' 338 שורות 6-16).

1. הנתבעים אף הגישו מטעמם את חוות דעת המומחים המהנדס אברהם בן עזרא, לעניין ליקויים הבנייה הנטענים והמהנדס ד"ר אביגדור פורת, כחוות דעת נגדית לחוות דעת מר דניאל יאסו מטעם התובעים וכן, חוות דעת בדבר ירידת ערך בתי הנתבעים בסך 206,200 ₪ עבור כ"א מבתי הנתבעים.
2. הצדדים הסכימו כי חוות דעת המומחים יוגשו ללא חקירה.

ראיות הנתבעת:

1. מטעם הנתבעת הוגש תצהיר המהנדס מר שי רייפר, שהינו המנהל ואחד מבעלי המניות בנתבעת.
2. מר רייפר העיד כי בחודש דצמבר 2004 פנו הנתבעים אל הנתבעת וביקשו לקבל הצעת מחיר לביצוע עבודות שלד, עם אופציה לעבודות גמר, עבור ארבע יחידות דיור ברחוב נתן אלבז בפתח תקווה.
3. בין הנתבע 2 למר רייפר החל מו"מ ממושך והואיל והמו"מ התמשך והצדדים רצו לקדם את הקמת היחידות, התמקד המו"מ בשלב זה, רק בעבודות השלד והוסכם כי לאחר מכן ינסו הצדדים להגיע להסדר גם בקשר לעבודות הגמר.
4. ביום 16.2.2005 נחתם לוח תשלומים המפרט את עבודות השלד שעל הנתבעת לבצע ואת תנאי התשלום.
5. בהמשך ובסמוך לאחר תחילת העבודות באתר, נערך ונחתם בין הנתבעת לבין הנתבעים הסכם מסגרת, אשר בסופו של דבר לא בא לידי מימוש עקב אי הסכמה על ביצוע עבודות הגמר.
6. כן סוכם כי בתום הקמת המבנה תפעל הנתבעת לקבלת טופס 4 ובלבד שניתן יהיה לעשות כן.
7. לקראת סוף חודש פברואר 2005 החלה הנתבעת לבצע את עבודות השלד של ארבע יחידות הדיור וזאת, על פי תוכניות שסופקו לה מאת הנתבעים, כאשר הנתבע 2 הוגדר כמפקח הבנייה וכמנהל הפרויקט.

עבודות הקמת השלד נערכו תחת פיקוח הנתבע 2 וכן האדריכל מר אור ישראל והמהנדס מר יצחק שנהר.

1. עבודות השלד בוצעו בפועל באמצעות קבלן משנה של הנתבעת, בניהול מר יורם ביבי ומר רייפר.
2. במסגרת עבודות השלד, בוצעו על ידי הנתבעת עבודות חפירה, קידוח כלונסאות, יציקת רצפת מרתף ואיטום, יציקת תקרות, בניית קירות, מהלכי מדרגות ואינסטלציה לביוב.
3. בשלב כלשהו ולאחר שהנתבעת כבר החל בביצוע עבודות השלד, פנו הנתבעים אל הנתבעת וביקשו כי בשל שיקולי מס, תחתום הנתבעת עם התובעים וכן עם משפחת פרופ על הסכם טכני "קבלן מפתח" עד לגמר.

הנתבעים הבהירו לנתבעת כי הסכם הקבלנות שיחתם עם התובעים יהיה הסכם טכני ואין בו כדי להסדיר את מערכת היחסים שבין הצדדים וכל מטרתו היא משיקולי מס של הנתבעים.

בהתאם לאמור ומתוך אמונה בנתבעים, ביום 7.4.2005 נחתם הסכם בין הנתבעת לבין התובעים במשרד ב"כ הנתבעים.

1. התובעים לא נכחו במעמד החתימה ואף לא נערך עימם מו"מ או עם הנתבעים.

הסכם זה נערך ונוסח על ידי ב"כ הנתבעים ללא כל מעורבות של הנתבעת.

1. בנוסף, על מנת להסיר ספק מצד הנתבעת, נערך ביום 10.4.2005 הסכם משלים בין הנתבעת לבין הנתבעים המשחרר את הנתבעת מכל חובה לבצע עבודות שמעבר לשלד בפרויקט נשוא התביעה.

במסגרת אותו הסכם אף נקבע כי הנתבעים יערבו לתשלומים בגין עבודות השלד שתבצע הנתבעת בקשר לכל ארבע היחידות וכן, כי על הנתבעת לבצע אך ורק את העבודות שלגביהן נחתם הסכם פרטני עם היזמים, היינו, לוח התשלומים מיום 16.2.2005.

1. מר רייפר טוען כי התובעים ידעו, בעת התקשרותם בפרויקט ומכל מקום למן הרגע שהנתבעים סיימה את עבודות השלד, כי הנתבעת אינה אמורה להשלים את בניית ביתם וכי השלמת הבנייה ועבודות הגמר נעשית באמצעות הנתבעים וקבלנים אחרים מטעמם.
2. בחודש אוגוסט/ספטמבר 2005 או בסמוך לכך, סיימה הנתבעת כמעט את מלוא העבודות שהייתה אמורה לבצע, בהתאם ללוח התשלומים ועבודות קטנות נוספות, לפי דרישת הנתבעים.

ברם, עד עצם היום הזה נותרו הנתבעים חייבים לנתבעת כספים ובגין חובות אלה, פעלה בשעתו הנתבעת והגישה תביעה במסגרת הליך בוררות וכן, הוגשה תביעה שכנגד מטעם הנתבעים.

יצוין כי לאחר הגשת תביעה זו, אשר בפני, הפסיקו הנתבעים והנתבעת את הליך הבוררות.

1. בחודש ספטמבר 2005 או בסמוך לכך, לאחר שסיימה הנתבעת כמעט את מלוא העבודות שהתחייבה להם ולנוכח התנהלות הנתבעים, כמו גם אי תשלום מלוא התמורה, הודיעה הנתבעת לנתבעים כי אין בכוונתה להמשיך את העבודה שנותרה (קירות הפיתוח) ובסמוך לאחר מכן, עזבה את האתר.
2. ביום 15.11.2005 ולמען הזהירות, הוסיפה ושלחה הנתבעת הודעה לוועדה המקומית לתכנון ובנייה פתח תקווה, בדבר הסרת האחריות בקשר עם הפרויקט.
3. עוד טרם שהנתבעת סיימה את עבודתה באתר, התקשרו הנתבעים עם קבלנים לביצוע עבודות שונות, לרבות ביצוע עבודות הגמר.
4. באשר לליקוי שהתגלה בגרמי המדרגות בבית התובעים, טוען מר רייפר כי מדובר בכשל שנוצר עקב בעיה תכנונית לנוכח התנהלות לקויה ורשלנית של הנתבע 2.
5. מר רייפר טוען כי עם קבלת תוכניות המדרגות התברר כי אין המדובר בתוכניות ביצוע והתוכנית אינה כולל חתכים ופרטי בניין למדרגות בקנה מידה כנדרש וכמקובל בענף הבנייה.

בהתאם לכך פנה אל הנתבע 2 וביקש לקבל את התוכניות, אלא שהנתבע 2 לא מסר את התוכניות ואף הורה לנתבעת לבצע את העבודה על בסיס התוכניות הקיימות.

1. בלית ברירה ולנוכח הנחיית המפקח- הנתבע 2, החלה הנתבעת בביצוע עבודה על בסיס התוכניות כאמור.
2. תוך כדי ביצוע עבודת הטפסנות של מהלכי המדרגות, בין קומת המרתף לבין קומת הקרקע ועוד בטרם יציקת הבטון, גילה מר רייפר כי אין גובה ראש כנדרש (2.10 מטר) ונמצא בתוכנית האדריכלית כי במקומות מסוימים קיים מזקף ראש של 2.05 מטר בלבד.

כמו כן, נמצא כי האדריכל לא שרטט נכון את עובי התקרות והפודסטים כפי שמצוינים בתוכנית הקונסטרוקציה ולא הביא בחשבון את עובי תקרות הבטון ועובי שכבת המילוי והריצוף, כך שלמעשה מזקף הראש אף נמוך מהמצוין בתוכנית האדריכלית.

בהתאם, חזר ופנה אל הנתבע 2 וביקש את הנחיותיו לביצוע.

1. לטענת מר רייפר, הנתבע 2 והאדריכל פעלו באופן חובבני, לא התייחסו ברצינות לפנייה וחזרו ודרשו כי הנתבעת תבנה את המדרגות בהתאם לתוכניות הקיימות.
2. בתחילה טענו כי אין כל פגם בתוכניות ובהמשך סיפקו פתרונות לקויים, כאשר הנתבע 2 הגדיל לעשות כאשר פנה לפועלי הנתבעת באתר והורה להם באופן ישיר לבצע עבודות בהתאם לשינויים שהוא עצמו קבע, בניגוד לתוכניות שנמסרו לנתבעת, ללא פיקוח אדריכלי או הנדסי ואף שילם לפועלים מטעם הנתבעת עבור ביצוע השינויים עליהם החליט בעצמו ולא באמצעות הנתבעת.
3. הנתבעת פעלה על מנת לנסות ולתקן את הבעיה שנוצרה ואף הרסה וביצעה מחדש את טפסנות המדרגות, על פי הנחיית הנתבע 2 ובסופו של דבר, סוכם עם הנתבע 2 כי הנתבעת תפעל פעם נוספת אחרונה ותבצע את המדרגות ביחידות 3 ו- 4 תמורת תשלום נוסף.
4. גם במבנים האחרים נמצאו ליקויים במהלכי המדרגות בשל בעיית תכנון קשה.
5. לטענת מר רייפר, לאחר שהנתבעת עזבה את האתר, בוצעו שינויים נוספים במבנה, לרבות הזזת מהלך מדרגות לחדרי הגג.
6. מר רייפר סבור כי הנתבעת ביצעה את מהלכי המדרגות כנדרש ממנה וכי בעיית גובה הראש נגרמה בשל תכנון לקוי, עבודה חובבנית ובלתי מקצועית של הנתבע 2, כאשר הנתבעת התריעה וחזרה והתריעה על בעיית גובה הראש ורק בשל ערנותה, אותרה הבעיה והתוכניות אף שונו ותוקנו.
7. באשר לליקויי האיטום, טוען מר רייפר כי האיטום שבוצע בגגות, בפטיו וסביב מעקה הגג, לא בוצע על ידי הנתבעת וגם לא נדרשה לבצע איטום זה ועל כן, לא ניתן לייחס לה אחריות בכשל עם ליקוי זה, ככל שקיים.
8. באשר לאיטום במרתף, הרי שהאיטום בוצע באופן מקצועי.

בתום ביצוע עבודת האיטום נערכה בדיקה בפיקוח הנתבע 2 ולא נמצא כל פגם באיטום.

1. מאחר והמבנה עמד נטוש במשך תקופה ארוכה ויריעות האיטום היו חשופות, הרי שלא מן הנמנע כי דבר זה היה עשוי לגרום להיחלשות הדבקות יריעות האיטום בחלק העליון של קירות המרתף והבדיקות שנערכו מטעם התובעים אינן משקפות אלא את החלק העליון של היריעות אשר היו גלויות לעין באותה עת.
2. באשר לטענה כי גרמי המדרגות נבנו ללא תשתית מתאימה של תמיכת ברזל ולא נתמכו כנדרש לקירות, טוען מר רייפר כי המדרגות בוצעו על פי הנחיית המהנדס מר שנהר ותחת פיקוחו של הנתבע 2.
3. ביחס לטענת התובעים לפיה, לא נמצאו כל חותמות המלמדות כי בלוקי הבנייה נושאים תו תקן, הרי שלמען הסר ספק, מצרף מר רייפר את תעודות המשלוח של הבלוקים שסופקו לאתר וכן את תו התקן.
4. לתצהירו צירף מר רייפר פרוטוקולים מישיבות הבוררות שהתנהלו בין הנתבעת לבין הנתבעים בפני הבורר אינג' מוני יוקלה.
5. בעדותו בפני הבורר מיום 25.12.2006, הצהיר מר ארליך, כי לאחר חתימת לוח התשלומים, נערכו חוזים עם משפחות פרופ ופדר כאשר הסיבה לכך הייתה שהם ביקשו לא להיות מעורבים עם הקבלן.

ההסכמים עימם היו על בית שלם וגמור.

1. בנוסף, נחתם חוזה שלישי עם מר רייפר שבו הוגדר כי כל העבודות שאינן כלולות בהסכם הראשון, הם באחריות של הנתבעים והסכם זה (מיום 10.4.2005) מבטל בפועל את ההסכם עם הדיירים פרופ ופדר.
2. מר ארליך מצהיר כי בפועל, לטענתו, אין להסכמים עם הדיירים שום תוקף פרט לאותן עבודות המוזכרות בהסכם הראשון עימו.
3. בסמת מחויבת לדיירים לגבי אותן עבודות בלבד.
4. הנתבעים תובעים את הקבלן בגין הליקויים ומשפים את הדיירים בגינם.
5. בישיבה מיום 22.1.2007 הצהיר מר ארליך כי הנתבעת התנהלה באופן חובבני, לא נשמעה לדרישות והמלצות האדריכל ובמסגרת זו, הוגשה על ידי הנתבעים חוות דעת המהנדס בן עזרא כהוכחה לליקוי במדרגות ואופן הביצוע.
6. לעומת זאת, בעדותו מיום 13.2.2007 הצהיר מר ארליך כי הקבלן הוא קבלן ראשי לכל דבר מולנו, מול הדיירים הוא קבלן מפתח, התחייב לפניהם על לוחות זמנים.

החוזה מיום 10.4.2005 נחתם לאחר חתימה מול הדיירים.

1. עוד הצהיר מר ארליך כי "היות והדיירים לא רצו להתעסק עם קבלני משנה ודרשו קבלן ראשי על הכל, סוכם שבסמת תחתום כאחראית על כל העבודות, לרבות לוחות זמנים ומסירה כוללת וגם מערכת ההתחשבנות תהיה מולנו ואנו נהיה ערבים לתשלום במידה והדיירים לא ישלמו לקבלן על פי החוזה שלנו".
2. בחקירתו הנגדית בפני הבורר בישיבת יום 13.2.2007 נשאל מר ארליך מדוע הסתירו הנתבעים את ההסכם הסודי ממשפחות פרופ ופדר ותשובתו הייתה: "לבקשת שי. בהסכם כתוב שאנו אחראים מול הקבלן לביצוע התשלומים ולא רצינו שהם ידעו שאנו אחראים אולי הם לא ירצו לשלם לאור זה.

ש. זאת אומרת שזה גם האינטרס שלכם?

ת. זה אינטרס של כולנו ...

ש. האם פרופ ופדר יודעים על הסכם הסודיות, האם גילית להם?

ת. לא גיליתי ...

ש. למה אתה וחיים מחויבים לפדר ופרופ אם יש הסכם ביניהם לבין בוסמת?

ת. למרות שנחתמו החוזים אנו קיבלנו על עצמנו לתקן את הליקויים ולתבוע את

הנזקים שנגרמו על ידי בסמת."

עוד אישר מר ארליך בחקירתו בפני הבורר מיום 25.4.07 כי שימש כמפקח באתר וגם היה מפקח של העירייה (ת/13 עמ' 4).

בחקירתו הנגדית העיד מר רייפר כי לא הכיר את התובעים וחתם על ההסכם כטובה לנתבע 2 .

כך גם לא ידי להסביר את המחיר אשר ננקב בהסכם. (עמ' 356 שורות 2-6).

עוד העיד:" ההסכם שחתמתי עם פדר לא עניין אותי ולא הרווחתי ממנו שום דבר" (עמ' 359 שורות 1-5).

כאשר נשאל מדוע לא החתים את התובעים על אותו הסכם בנוסח ההסכם הסודי ענה כי יכול להיות שעשה טעות, אבל לא היה לו דין ודברים עם התובעים.

עוד ציין כי מי שביקש להוסיף את סעיף הסודיות היו הנתבעים (עמ' 359 שורות 11-18).

באשר לתכניות אדריכליות אישר העד כי התכנית האדריכלית לא תאמה לתוכנית הקונסטרוקטור ולמרות זאת ביצע הבניה בשל לחץ עצום מצד הנתבע 2 (עמ' 366 שורות 8-18).

מת/,15 מכתב עו"ד מרינברג, ב"כ הנתבעת דאז, עולה כי נכון לתאריך 10.5.06, לא נחשף בפני התובעים ההסכם הסודי והנתבעת מודיעה כי אין מנוס לחשפו לאור מכתב שהתקבל מב"כ התובעים.

מת/10 הסכם הבוררות בין הנתבעים לנתבעת, עולה כי נחתם ביום 12.1.06 .

מת/11 – מכרז לבניית הבתים מחודש ינואר 2005 כי מר צדוק ארליך הינו מנהל הפרוייקט.

1. עד נוסף מטעם הנתבעת היה מר יורם ביבי, אשר שימש כמנהל עבודה מטעם הנתבעת באתר.

מר ביבי ציין כי נכח באתר מידי יום ומר רייפר הגיע לאתר מס' פעמים בשבוע.

מר ביבי, אף הוא מתאר את הליקוי שנמצא בגרמי המדרגות וחוזר על השתלשלות הדברים, לרבות התנהלות האדריכל והנתבע 2, כמפורט בתצהיר מר רייפר.

1. עוד מצהיר מר ביבי כי הנתבעת ניהלה, במהלך ביצוע העבודה, יומן עבודה מסודר, אלא שבתום ביצוע העבודה, נלקח יומן העבודה באופן חד צדדי על ידי הנתבע 2 ולא הוחזר לרשות הנתבעת עד היום.
2. מטעם הנתבעת אף צורפה חוות דעת המהנדס מר יוסף גולדקלנג, המתייחס לליקויים הנטענים בעבודות, לרבות גרמי המדרגות.
3. המומחה מעריך עלות תיקון המדרגות בסך 21,000 ₪.

עדויות צד ג':

1. האדריכל, מר אור ישראל, מציין כי הינו בוגר הטכניון משנת 2004.

בשנת 2004 פנה אליו הנתבע 2 וביקש ממנו לתת לו הצעת מחיר לתכנון ארבעה קוטג'ים.

1. הנתבע 2 יצר בפניו מצג לפיו, ככל שיוכיח את כישוריו וככל שיירתם לפרויקט, יוגדלו הסיכויים שהוא ימליץ עליו כאדריכל לפרויקטים בהם הוא מטפל ועליהם הוא אחראי במסגרת עבודתו בחב' עזרה וביצרון.
2. תכנון המדרגות ושביל הכניסה הווה נושא לדיון ספציפי עם הנתבעים.

דרישתם הייתה לצמצם עד כמה שניתן את שטח המדרגות ושביל הכניסה על מנת לפנות שטחים נוספים בייחוד בקומת הקרקע ובקומה א'.

1. האדריכל טוען כי התריע בפניהם כמה וכמה פעמים כי מהלך מדרגות כזה ייקר את הביצוע.

לבסוף הוחלט לבצע מדרגות בטון, בניגוד להמלצתו.

1. לטענת צד ג', הבנייה בוצעה תוך חריגות רבות מתוכניותיו, עליהן התריע פעמים רבות, כפי שעולה ממכתבים ששלח בדוא"ל לנתבע.
2. עם קבלת היתר הבנייה הכין האדריכל תוכניות עבודה ראשוניות ללא פרטים, עליהן נרשם "לעיון בלבד" והעבירן לעיונו של הנתבע 2.

עוד ציין בפניו כי, ככל שידוע לו בהיותו מהנדס מנוסה, בטרם יוכנו תוכניות לביצוע יש צורך לבצע תיאומים בינו לבין יתר היועצים והמתכננים ובמיוחד עם מהנדס הקונסטרוקציה כדי לוודא שתוכניות הקונסטרוקציה אכן תואמות את התכנון האדריכלי.

1. מהנדס הקונסטרוקציה, ערך תוכניות ללא תיאום עם האדריכל . כאשר ראה האדריכל את התכניות פנה אליו לטענתו פעמים רבות אולם המהנדס לא התייחס לפניותיו, כך לטענת האדריכל.
2. האדריכל טוען כי התריע בפני הנתבע 2 כי אין להתחיל בעבודה לפני ביצוע התיאומים ודרש כי יגרום לכך שהמהנדס יצור עימו קשר. הנתבע 2 הבטיח לעשות כן אבל דרש ממנו בכל תוקף שייסב את התכניות לתכניות לביצוע בטרם התיאום עם המהנדס. עוד הבהיר לו הנתבע 2 כי בכוונתו להתחיל בבניית המרתף גם ללא התיאומים לעניין המדרגות וניתן יהיה לבצע את התיאומים במקביל.
3. בלית ברירה נענה לדרישה ולכן החלה הבניה לפני שנערך תיאום בין האדריכל לבין הקונסטרוקטור.
4. האדריכל טוען כי הליקוי במדרגות אינו ליקוי בתכנון אלא בביצוע. במהלך יציקת קומת הקרקע ומשטחי הבסיס של מהלכי המדרגות בין מפלס קומת המרתף לבין מפלס קומת הקרקע, נעשה שינוי קריטי ביציקת הפודסט בכניסה האחורית שהוא גם הפודסט של שירותי האורחים. במפלס שהיה אמור להיות מינוס 70 ס"מ, בכך שהפודסט נוצק בגובה מינוס 50 ס"מ וזאת ללא ידיעתו ואישורו.
5. לטענת האדריכל בשלב זה לא הייתה משמעות מעשית להימצאותה של תוכנית מדרגות מפורטת, שכן מתחת למשטחים אלה אין ממילא גובה ראש מכיוון שהם מהווים את תחילתו של מהלך המדרגות.
6. לטענת האדריכל לפני יציקת המפלס האמור לא זומן לאתר כדי לאשר את מפלסי היציקה ולא ידע ככל בדבר ביצוע היציקה. בביקור שגרתי אשר ערך באתר בסמוך לאחר היציקה גילה את השינוי. מאחר ובאותה עת לא היו באתר צדוק או מי מבין הקבלנים הפנה אותו האחראי על הפועלים לפועל אשר היה אחראי לעבודת הטפסנות של הפודסט. בפניו התריע כי הפודסט לא נוצק בגובה הנכון. הפועל לא היה מוכן לשמוע דבר וכמעט היכה אותו על חוצפתו להטיל דופי בעבודתו.
7. האדריכל טוען כי פנה לקבלן שי רייפר והתריע בפניו על השינוי והוא אמר לו כי השינוי נעשה בתיאום עם צדוק.
8. מוסיף ומצהיר האדריכל כי פנה מייד לצדוק אשר הכחיש כי השינוי נעשה בתיאום עימו. האדריכל דרש מצדוק להרוס את הפודסט ולבנותו מחדש בגובה הנכון. תגובתו הראשונית היתה זלזול וגיחוך. הוא טען כי הריסה ובניה מחדש יגרמו להוצאות גבוהות ביותר ולעיכוב הבניה ודרש מהאדריכל למצוא פתרון אחר.
9. האדריכל חזר והתעקש כי אין כל פתרון אלא להרוס את היציקה ולבנותה מחדש. האדריכל חזר והזכיר כי כל תכנון המדרגות הוא קפדני והטעות תגרום לכך שלא יהיה גובה ראש מספיק במהלך המדרגות.

בפגישה באתר בנוכחות האדריכל , אביו והנתבעים חזר וטען האדריכל כי אין מנוס מהריסת היציקה ובנייתה מחדש. צדוק אמר שאין בכוונתו להרוס את היציקה ודרש כי האדריכל ימצא פתרון חלופי, גם אם גובה הראש לא יהיה בגבולות התקן.

למרות שהפתרון העדיף היה הריסה, הגיע האדריכל לפתרון אפשרי אך לא במסגרת התקן, של גובה מהלך מדרגות ומטרתו הייתה ליצור את מהלך המדרגות הטוב האפשרי במסגרת האילוץ של השארת הפודסט במקומו. עניין עיקרי בפתרונות היה הקטנת עובי הרצפה והזזת הקורה.

הנתבעים לא קיבלו את הצעות האדריכל – לא הרסו הפודסט וגם לא הקטינו את עובי התקרות ויישמו הפתרונות שהוצעו באופן חלקי.

1. לתצהירו צירף האדריכל התכתבויות דוא"ל עם הנתבעים ובעיקר עם הנתבע 2 בהן הינו מתריע על ליקויים בבניה עוד בשנת 2005 אולם ממשיך לטפל בפרויקט לאור התכתבויות גם משנת 2006.
2. בחקירתו הנגדית אישר העד כי היה אמור לבצע פיקוח עליון ובשלב כלשהו "התנדף" והתקשורת בינו לבין היזמים הלכה והתמעטה (עמ' 380 שורה 1).

מומחה בית המשפט

1. לאור הפער שבין חוות דעת הצדדים מונה כמומחה מטעם בית המשפט המהנדס מר מוטי מינוסקין.

1. בחוות דעתו מיום 28.1.09 קבע המומחה כדלקמן:

ביחס לליקויים בעבודות שבוצעו עד תאריך 8.5.07:

א. קורות הפרדה בין ריצוף פנים וחוץ – אם יוכח שלא בוצעו 1,620 ₪.

ב. קורות הפרדה בין חדר רטוב ומעברים – אם יוכח שלא בוצעו 810 ₪.

ג. עבודות איטום גג ופטיו בהתייחס לבדיקת מכון התקנים 5,880 ₪.

ד. טיח פנים אם יוכח שכל טיח פנים הוסר 34,000 ₪.

ה. צבע 12,120 ₪.

ו. שליכט חוץ צבעוני לאור בדיקת איזוטופ אם כל הטיח פורק 38,200 ₪.

ז. מפלס מבואה יציאה אחורית – יציקת רצפה במפלס שגוי 6,700 ₪.

המומחה קובע כי ליקוי תכנוני הוא הגורם לליקויים במהלכי המדרגות

אך גם הקבלן טעה ביציקת משטח הכניסה.

ח. גרמי מדרגות בכל הקומות 38,000 ₪.

ליקוי תכנוני וחוסר תיאום של היזמים

ט. עבודת תכנון לשינוי המדרגות 3,000 ₪.

י. פתחים לדלתות פנים בגובה נמוך ללא חגורות – אם יוכח 5,000 ₪.

יא. יציקת חגורות וחיזוק פתח דלת - אם יוכח 2,000 ₪.

יב. קיר רעוע בכניסה, אם יוכח 3,000 ₪.

יג. ציפוי אבן חוץ 7,500 ₪.

יד. אף מים 400 ₪.

ביחס לעבודות שלא בוצעו עד תאריך 8.5.07:

א. ריצוף במרתף - אם יוכח 6,080 ₪.

ב. ריצוף מרפסות גג, חצר אנגלית וכניסות אם יוכח 9,240 ₪.

ג. חיפוי מדרגות פנים 11,880 ₪.

ד. פנלים למדרגות פנים 768 ₪.

ה. אינסטלציה וביוב 13,800 ₪.

ו. הפרדת מערכת ביוב אם יוכח 6,400 ₪.

ז. 2 אמבטיות 836 ₪.

ח. דוד שמש 1,910 ₪.

ט. 4 אסלות 1,200 ₪.

י. 4 כיורי רחצה 800 ₪.

יא. אספקה והתקנת משאבת ביוב למרתף 3,000 ₪.

יב. חשמל ואזעקה 3,500 ₪.

יג. לוח חשמל ותקשורת 6,000 ₪.

יד. הכנה למיזוג אוויר 3,276 ₪.

טו. אלומיניום בהפחתת תוספות 110,000 ₪.

טז. דלתות ביטחון 8,000 ₪.

יז. דלתות פנים 8,000 ₪.

יח. טיח וחיפוי אבן מבואה ראשית 3,000 ₪.

יט. חיפוי מדרגות חוץ 1,990 ₪.

כ. ריצוף כניסה ראשית ומשנית 2,000 ₪.

כא. השלמת חיפוי קרמי מטבח ושירותים 8,478 ₪.

כב. אדני שי לחלונות 3,100 ₪.

כג. מעקות מדרגות 6,000 ₪.

כד. השלמת ארונות מטבח 13,340 ₪.

כה. 2 כיורי מטבח 1,380 ₪.

כו. ברזי כיורים 3,444 ₪.

כז. גופי תאורה 3,000 ₪.

כח. תאורת חוץ 3,000 ₪.

כט. עבודות פיתוח 7,181 ₪.

ל. גדר בטון חזית אחורית 6,000 ₪.

לא. חיפוי גדרות בטון 6,000 ₪.

לב. איטום אמבטיות ושירותים 800 ₪.

לג. מעקות לחצרות אנגליות 2,080 ₪.

לד. מתקני איסוף אשפה 2,500 ₪.

לה. מתקני גז 2,000 ₪.

לו. גינון והשקיה 3,000 ₪.

לז. ביקורת תקינות מערכות מים וביוב 2,000 ₪.

ב.צ.מ. – 4%. 17,329 ₪.

תוספת תיאום , פיקוח וניהול הנדסי 10% 45,054 ₪.

מע"מ (15.5%) 76,817 ₪.

סה"כ 572,413 ₪.

1. באשר לפיר המעלית קובע המומחה כי עפ"י התכנון והביצוע לא ניתן לעשות שימוש בפיר המעלית כמעלית, כאשר בתכנית השטח מצוינת המילה אשפה בשטח הפיר אך לעומת זאת בתכנית קומה א' נקרא אותו חלל פיר מעלית ובתכנית קומת הגג פיר בלבד, ללא המילה מעלית.
2. באשר לשטח הבנוי מעל החניה קובע המומחה כי בתוכנית קומה א' בהיתר הבניה מצוין שאכן השטח הבנוי שמעל החניה מחולק באמצעותו, כאשר מחצית שייכת לתובע ועל תכנית מפלס קומה א' חתום התובע.

זמן ההשלמות הנחוץ באם הקבלן היה משלים העבודה בעצמו מוערך ע"י המומחה ב- 4 חודשים.

1. בחקירתו הנגדית אישר המומחה כי בדיקתו נערכה אל מול המפרט (עמ' 166 שורות 17-20).

כאשר הוצגה בפניו תמונה אשר צולמה ע"י גיל רן אישר כי בוודאות גדולה לא רואים קורה (עמ' 167 שורות 15-20). הליקוי הוא בדר"כ של קבלן השלד (עמ' 177 שורות 12-14)

עוד אישר המומחה בחקירתו כי במידה ופורק הריצוף במרתף והגג יש להוסיף עלויות פירוק בסך 2,000 ₪.

המחירים שקבע המומחה היו בהתאם למחירון דקל לחודש אוגוסט 2008(עמ' 173 שורות 1-2).

המחיר שנקבע ביחס לאלומיניום היה לאחר הפחתת התוספות (עמ' 173 שורות 24-26).

דיון

1. בין התובעים לנתבעים נחתמו מספר הסכמים, כאשר ממסכת הראיות אשר הובאה בפני

הוכח, כי בין הצדדים הוסכם, כי כנגד תשלום לנתבעים בסך 350,000 דולר, היו התובעים אמור לקבל בית גמור ומוכן.

בנוסף בהתאם להסכם אשר נחתם בין התובעים לנתבעת, אשר היה הסכם "מפתח",

התחייבה הנתבעת לבנות את ביתם של התובעים, עד גמר, בתוך 12 חודשים.

1. מהראיות אשר הובאו בפני הנני קובעת כי טענת התובעים לפיה כנגד תשלום סך 350,000

דולר לנתבעים , היה עליהם לקבל בית גמור ומכן, הוכחה ונתמכה בראיות הנתבעים

והנתבעת.

1. הנתבע 2 אף הודה בהליך הבוררות כי הנתבעים מחויבים כלפי התובעים .
2. חרף מערכת ההסכמים בין הצדדים, הסתבר כי כבר בתאריך 10.4.05 נחתם הסכם

סודי בין הנתבעים לנתבעת, תוך שהנתבעים והנתבעת פועלים במחשכים ובדרך פתלתלה,

מתוך כוונה שלא לעמוד בהסכמים מול התובעים ולהפרם.

הסכם זה הוסתר מהתובעים.

בהסכם פטרו הנתבעים בחוסר סמכות, את הנתבעת מהתחייבויותיה כלפי התובעים, תוך שהם מנסים לעשות רווחים על גבם של התובעים.

1. במהלך העדויות בפני ניסו הנתבעים להציג עצמם כתמי לב אשר אך ביקשו לעסוק בבניין הארץ ולבנות ביחד עם 2 משפחות נוספות את בתיהן.

אולם ממסכת הראיות אשר התגלתה בפני עלתה תמונה קשה של התנהלות בחוסר תום לב מצד הנתבעים והנתבעת, הכל מתוך כוונה לעשות רווחים על גבם של התובעים ושימוש בכספם .

1. בהסכם הסודי, הנתבעים מגדירים עצמם כיזמים, כפי שעשו אף מאוחר יותר בהליך הבוררות מול הנתבעת.

הנתבע 2 אף שימש כמנהל הפרויקט ומפקח, הכל כמוצהר על ידו במכרז לבניית הבתים, במסמכים השונים עליהם חתם ובהליך הבוררות.

הנתבעים אף התנהלו באופן תמוה ביחס לגביית הכספים מהתובעים:

משהוסכם כי תשלומי התובעים יועברו לנתבע 2, היה על הנתבע 2 לנהל הכספים בצורה מסודרת ובנאמנות, תוך "צביעת הכספים" המשולמים ע"י התובעים על מנת שישמשו לבנית ביתם בלבד וכנגד קבלות מהקבלנים השונים.

בפועל נהגו הנתבעים אחרת.

1. הנתבעים גבו מהתובעים כספים ללא מערכת חשבונאית מסודרת וכנגד תשלום היו מוסרים פתקאות בכתב יד ללא קבלות מסודרות.
2. הנתבע 2 ניהל מעקב אחר הכספים בדף אקסל אשר מסר לתובעים (נספח ח' לתצהיר התובעת) ממנו עלה כי הנתבעים חלקו ביניהם הכספים ללא הסבר ו/או קשר לשלבי הבניה.
3. עוד עלה כי הנתבעים השתמשו בכספי התובעים לתשלום עבור בתים אחרים בפרויקט, כפי שעלה מעדותו של הנתבע בבוררות ואף המשיכו לגבות מהם כספים עבור הנתבעת שעה שידעו כי הנתבעת כבר אינה עובדת באתר.
4. הגדילו הנתבעים לעשות וחתמו על הסכם בוררות מול הנתבעת כבר בחודש ינואר 2006 במסגרתו הגישו כנגד הנתבעת תביעה, בין היתר בגין נזקים בבית התובעים, כאשר על פי הודאת הנתבע 2 בבוררות, התובעים אינם יודעים על ההליך .

נכון לאותה עת לא הסמיכו התובעים את הנתבעים ו/או המחו להם הזכות לתבוע בשמם ובפועל לא מתבצעות עבודות בבית התובעים.

1. רק בהסכם הרב, אשר נחתם בחודש נובמבר 2006, נדרשו התובעים להמחות לנתבעים את הזכות לתבוע את הנתבעת מבלי שהם יודעים כי הנתבעים כבר נקטו בהליך.
2. התנהלותם חסר תום הלב של הנתבעים ממשיכה מיד לאחר חתימת הסכם הרב.

במקום להפקיד כספים בנאמנות, מודיעים הנתבעים באמצעות בא כוחם בסמוך לאחר החתימה כי אין בכוונתם לעמוד בהסכם ולהפקיד הכספים.

1. אינני מקבלת טענת הנתבעים לפיה בפועל כן פעלו לקיום חלקם על פי הסכם הרב. עבודות החפירה אשר בוצעו ועבודות האיטום היו במסגרת התחייבותם של הנתבעים כיזמים ולאור הצורך בתיקון הליקויים שהתגלו, גם ללא קשר להסכם הרב.
2. הנתבעים מגדילים לעשות כאשר הינם מתקשרים עם הקבלן ניר ארביב לשם השלמת כל הבתים אולם אינם כוללים את בית התובעים בטענה כי התובעים סירבו לכך.

טענה זו מתגלה כטענה שאינה נכונה שכן, במכתבם של התובעים אל הנתבע, ביקשו התובעים כי כל כניסת פועלים תהא בתיאום עם המפקח ששכרו גיל רן וזאת לאור הליקויים אשר נמצאו בביתם.

התנהלותם של הנתבעים מצביעה על כך שלא היתה להם כל כוונה לקיים את הסכם הרב, אשר הופר על ידם וכל מטרתם בהסכם זה, הייתה לצורך כסות להליך הבוררות אשר ניהלו כנגד הנתבעת.

1. עוד עולה ממסכת הראיות כי הנתבעים, הנתבעת והאדריכל היו כולם מודעים לכשלים הקשים בבניית בית התובעים ואף אחד מהם אינו טורח לעדכן את התובעים ולשתף אותם במתרחש בביתם.
2. בחודש ספטמבר 2005, עוזבת הנתבעת את האתר מבלי להודיע לתובעים, תוך הפרת ההסכם עימם והדבר מתגלה לתובעים באקראי בתחילת שנת 2006.
3. באותה עת הבניה בבית התובעים אינה מתקדמת כאשר מאידך הנתבעים פועלים להמשיך הבניה בביתם, על חשבון כספי התובעים.

הנתבעים אף הגדילו לעשות כאשר מנעו מהתובעים לקבל ציוד וחומרי בנין עבורם שילמו, כגון אלומיניום וריצוף תוך איום בתביעות כנגד הספקים כדוגמת ספק האלומיניום והתובעים נאלצו לשלם עבורם פעם נוספת.

הנתבעים הפרו הפרה יסודית את חובותיהם כיזמים ומנהלי פרויקט כלפי התובעים.

1. משנוכחו התובעים בליקויים בביתם שכרו את שירותיהם של המפקח גיל רן ולאחר מכן השמאי יאסו וכן האדריכל הולנדר ופתחו בפעולות להשלמת ביתם.

במקביל הוגשה תוכנית עם שינויים שערך האדריכל הולנדר והתובעים במהלך הליך השלמת ביתם הוסיפו תוספות ושינויים בגינם לא דרשו תשלום מהנתבעים.

1. עיקר מאמצם של הנתבעים והנתבעת במהלך שמיעת הראיות בתיק זה היה להראות כי התובעים מנסים להתעשר על חשבונם, תוך שדרוג ביתם ללא קשר לבית אשר היה אמור להבנות עבורם בהתאם למפרט הטכני.
2. לטענת הנתבעים, לרבות הנתבעת, הנטל להוכחת מצבו של הבית טרם התחלת ביצוע עבודות השלמת הבית והשינויים מוטל על התובעים.

בעניין זה נראה כי התבלבלו היוצרות אצל הנתבעים והנתבעת.

1. מחובת של הנתבעים אשר שימשו יזמים ומנהלי פרויקט ( גם מר לרנר על פי ההסכם עם משפ' פרופ), היה לנהל יומני עבודה מסודרים ו/או לדאוג כי הקבלן יעשה זאת תוך תיעוד מסודר של העבודות אשר בוצעו בבית התובעים והשלב אליו הגיעו בעת הפסקת העבודות.
2. הנטל להוכחת מצבו של בית התובעים בעת הפסקת העבודות מוטל על כתפי הנתבעים והם לא הרימו נטל זה.
3. גם מחובתה של הנתבעת אשר חתמה על הסכם מפתח מול התובעים היה לנהל יומן עבודה מסודר.
4. איני מקבלת טענת הנתבעת לפיה היומנים נלקחו בעל כורחה ע"י הנתבע 2.

מחובתה היה לשמור היומנים ולא למסרם לאיש.

1. מאידך התובעים, למרות שנטל זה לא מוטל עליהם, הוכיחו את מצבו של הבית בעת הפסקת העבודות באמצעות התיעוד אשר נערך ע"י מר גיל רן ואינג' יאסו.

אלו חוזקו בעדויות מר הולנדר והקבלנים השונים אשר נשכרו ע"י התובעים להשלמת העבודות.

1. עוד הוכח כי התובעים הפרידו בתביעתם בין עלויות השלמת הבית ותיקון הליקויים לבין השינויים והתוספות בביתם.
2. התמונה אשר עלתה מהתנהלות הנתבעת אף היא היתה קשה ביותר.
3. מר רייפר הגה מונח אשר אין לו כל בסיס משפטי, כאשר כינה את ההסכם עליו חתם עם התובעים כ"הסכם טכני".

התייחסותו זו להסכם מצביעה על כך כי מראש חתם על ההסכם בחוסר תום לב, מתוך כוונה וידיעה ברורה מראש כי אין בכוונתו לקיימו.

1. בנוסף הסתבר כי הנתבעת החלה בעבודות בניית המדרגות ללא תכניות מתאימות, בשל לחץ מצידו של הנתבע 2, מבלי להתריע על כך בפני התובעים, תוך ניסיון להסתרת הכשלים מהם ולאחר מכן ניסיונות למציאת פתרונות מאולצים.
2. בנוסף טעתה הנתבעת ביציקת מפלס בגובה מינוס 50 במקום מינוס 70 ותחת נטילת אחריות , הריסתו ובניה מחדש הותירה את הכשל על כנו, תוך שהדבר גורר אחריו כשלים רבים בבניה בהמשך.

עוד נמצאו כשלים באיטום במרתף וחוסר בריצוף.

1. הנני קובעת כי הנתבעת הפרה את ההסכם עם הנתבעים הפרה בוטה ויסודית.
2. הגדיל לעשות האדריכל אשר לא ביצע את תפקידו כמפקח עליון וכאשר גילה את הכשל ביציקה לא התריע בפני התובעים, אלא בפני הנתבע והנתבעת.
3. האדריכל אף ניסה למצוא פתרונות מאולצים לתיקון המדרגות תוך ידיעה שאינם על פי התקן ובתוך כל המהומה "התנדף" כטענתו ואף החליט לנסוע לטיבט ולהתבודד כפי שנכתב על ידו בהודעת דוא"ל לנתבע מיום 22.5.05 אשר צורפה לתצהירו.
4. קשה שלא להתרשם מכאוס מוחלט אשר שרר בתהליך בניית ביתם של התובעים, אשר הביא לתוצאות הקשות אליהן נחשפו המומחים השונים. (לרבות מומחה הנתבעים מר בן עזרא שחוות דעתו שמשה הנתבעים בהליך הבוררות כנגד הנתבעת).
5. הנתבעים לא פעלו כיזמים סבירים וראויים ותחת זאת ניסו לנהל הבניה בשלט רחוק מבלי למנות מפקח מטעמם, אשר ישהה באתר באופן קבוע ויפקח על עבודות הבניה ותיאום בין הגורמים השונים.
6. הנתבע 2 הצהיר בבוררות כי שימש כמפקח ואם כך הדבר, הרי שכשל במילוי תפקידו.
7. לסיום, לא אוכל לסיים פרק זה מבלי להתייחס למהימנות עדויות הצדדים.
8. אל מול עדויותיהם העקביות של התובעים ועדיהם, קשה היה ליתן אמון בעדויות הנתבעים, מר רייפר והאדריכל.
9. הסתירות הרבות שעלו בין תצהירי התובעים, חקירותיהם אל מול ההצהרות בבוררות והתנהלות הפתלתלה במחשכים, מביאה למסקנה כי אין לתת אמון בגרסאותיהם.
10. גם מר רייפר והאדריכל, תחת נטילת אחריות ראויה מצד אנשי מקצוע, בחרו לחבור אל הנתבעים ועשו כל מאמץ להערים קשיים על התובעים, תחת פעולה ראויה וזריזה לתיקון הליקויים והשלמת ביתם.
11. מומחה בית המשפט מר מינוסקין הגיע לבית התובעים לאחר שבוצעו תיקונים ושינויים.

המומחה התייחס בחוות דעתו לליקויים אשר נמצאו ע"י מר יאסו ובדק את הערכותיו, המפרט הטכני ובהתאם קבע את קביעותיו.

1. הנתבעים והנתבעת חזרו וטענו כי הנטל להוכיח הליקויים בפני המומחה מוטל על התובעים.
2. אין לקבל טענה זו כמפורט לעיל אולם מבלי לגרוע מן האמור לעיל, הנני קובעת כי התובעים הוכיחו כדבעי את מצב הבית ועדויותיהם כמו גם העדים השונים מטעמם לא נסתרו.
3. גם קביעותיו של המומחה בחוות דעתו לא נסתרו בחקירתו והנני קובעת כי יש לאמצן.
4. לא היתה מחלוקת בין התובעים לנתבעים כי התובעים שילמו לנתבעים סך 313,000 דולר.

משכך, נותר הפרש לתשלום ע"י התובעים בסך 37,000 דולר.

1. בהתאם לקביעת המומחה מינוסקין עלות תיקום הליקויים והשלמות הבית, בתוספת עלות פיקוח נכון לחודש אוגוסט 2008, הינה בסך 572,413 ₪ כולל מע"מ.
2. על הנתבעים כיזמי הפרויקט ומנהליו, ביחד ולחוד, מוטלת החובה לפצות את התובעים בסך זה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מחודש אוגוסט 2008 ועד התשלום בפועל, בניכוי סך 37,000 דולר אשר נכון למועד הגשת התביעה עמד ע"ס 148,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.
3. עם זאת, לא הוכחה טענת התובעים באשר לירידת ערך ביתם.

הנני קובעת כי הנתבעת הרימה הנטל להוכיח כי בנתה השלד באמצעות בלוקים הנושאים תו תקן.

1. עוד נקבע ע"י המומחה כי התובע חתם על התוכנית לפיה יבנה חלק מהמבנה של הנתבע מעל חניית התובעים ומשניתנה הסכמה זו אין מקום לדרישת התובעים.
2. משהפרה הנתבעת את ההסכם הפרה יסודית, עליה לשלם לתובעים את הפיצוי המוסכם הנקוב בהסכם בסך 15,000 דולר.
3. במועד הגשת התביעה עמד סכום זה ע"ס 60,000 ₪.
4. אשר על כן הנני מחייבת הנתבעת לשלם לתובעים סך 60,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.
5. התובעים אף תבעו פיצוי בגין בזבוז זמנם ועוגמת הנפש אשר נגרמה להם.

בנסיבות המקרה מצאתי כי התנהלותם של הנתבעים אכן גרמה לבזבוז זמנם של התובעים ועגמת נפש והנני מעמידה ראש נזק זה ע"ס 30,000 ₪.

1. הנתבעים והנתבעת הגישו הודעות צד ג' זה כנגד זה וכן הוגשו הודעות צד ג' כנגד האדריכל.
2. בהתאם לקביעות המומחה נמצאו ליקויים בביצוע ע"י הנתבעת ובמיוחד בבניית מהלכי המדרגות ויציקת מפלס המבואה ביציאה האחורית.

בנוסף, הוכח כי לא בוצעו קורות הפרדה, ריצוף במרתף, קיר רעוע.

1. סה"כ קובע המומחה עלות התיקונים והשלמות בגין האמור לעיל בסך 56,210 ₪ בצירוף 4% ב.צ.מ, 10% עלות פיקוח ומע"מ וסה"כ 74,270 ₪.
2. בנוסף, קובע המומחה סך 3,000 ₪ בגין עלות עבודות תכנון לשינוי המדרגות.
3. המומחה קובע כי האחריות לליקוי במפלס המבואה טמונה גם בתכנון אדריכלי וכך גם הליקוי במהלכי המדרגות.

המומחה הציע חלוקה מסוימת בין הנתבעים, נתבעת האדריכל אולם בסופו של יום חלוקת האחריות נקבעת ע"י בית המשפט לאור מסכת הראיות שהובאה בפניו.

1. הנני סבורה כי הנתבעת והאדריכל כבעלי מקצוע, עליהם מוטלות חובות על פי חוק, פעלו בניגוד לחובותיהם המקצועיות, תוך שעל פי הודאתם, נכנעו ללחצים כאלו ואחרים מצד הנתבע 2 וניסו להטיל עליו האחריות למחדליהם ומעשיהם הרשלניים.
2. בעצם "כניעתם" של הנתבעת והאדריכל ללחציו של הנתבע מעלו הם בחובותיהם המקצועיות והמוסריות ועליהם לשאת בעלויות הנובעות מכך.
3. על כן יש לחלק הסך 74,270 ₪ בין הנתבעת לאדריכל שווה בשווה והם ישפו את הנתבעים כל אחד במחצית הסך דלעיל.
4. בנוסף ישפה האדריכל את הנתבעים בסך 3,000 ₪ בגין עלות עבודות תכנון.
5. הנתבעת והאדריכל ישפו את הנתבעים בסך דלעיל בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מחודש אוגוסט 2008 ועד התשלום בפועל.
6. בנוסף, הוגשה הודעת צד ג' ע"י הנתבעים כנגד קבלן האיטום והאלומיניום.

נראה כי הודעות אלו נזנחו ע"י הנתבעים אולם למען הסר כל ספק הנני קובעת כי הנתבעים לא הרימו הנטל להוכיח כל טענה כנגד קבלנים אלו.

1. אשר על כן הנני מורה עד דחיית הודעות צד ג' כנגד קבלן האלומיניום והאיטום ללא צו להוצאות.

התביעה שכנגד

1. הנתבעים העמידו את סכום התביעה כנגד ע"ס 400,000 ₪ לצרכי אגרה.

בתביעתם טענו לנזקים אשר נגרמו להם בגין העיכובים בהשלמת בניית ביתם וחריגות בניה בבית התובעים לאחר ביצוע השינויים וכתוצאה מכך ירידת ערך ביתם.

1. לאור קביעותיי לעיל והפרות חובותיהם של הנתבעים כיזמים ומנהלי הפרויקט הרי שאם נגרם עיכוב כלשהו בהשלמת הפרויקט היה זה בעטיים ולא הוכח כי התובעים גרמו לעיכוב כלשהו מצידם. הוצאות שהוציאו היו ממילא נגרמות להם בשל חובותיהם כיזמים.
2. באשר לחריגות הבניה הנטענות וטענת ירידת הערך בגינה אף לא שולמה אגרה, הרי שנושא זה תלוי ועומד בפני הגורמים הרלוונטיים ולא הורם הנטל להוכיח כי קיימת קביעה כלשהי לפיה התובעים אכן חרגו באופן כלשהו.

במידה ויקבע כך, הרי שחזקה על הגורמים האמונים על כך כי יפעלו לאכיפה מתאימה .

1. אשר על כן הנני מורה על דחיית התביעה שכנגד.
2. התביעה הקטנה

נראה כי אף תביעה זו נזנחו על ידי הנתבע 2 ורעייתו ומכל מקום לא הורם הנטל להוכיחה והיא נדחית בזאת.

1. סיכום

אשר על כן הנני מחייבת הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובעים סך 572,413 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 15.8.08 ועד התשלום בפועל בצירוף סך 30,000 ₪ כמפורט לעיל.

1. מסכום זה יש לנכות סך 148,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.
2. בנוסף הנני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובעים שכ"ט עו"ד בשיעור 24% מהסך שיוותר לתשלום וכן הוצאות משפט שהוצאו על ידי התובעים.
3. הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים סך 60,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור 24%.
4. הנתבעת תשפה את הנתבעים בסך 37,135 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 15.8.08 ועד התשלום בפועל בצירוף הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור 24%.
5. האדריכל ישפה את הנתבעים בסך 40,135 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 15.8.08 ועד התשלום בפועל והוצאות משפט וכן שכ"ט עו"ד בשיעור 24%.

ניתן היום, י"ד אב תשע"ג, 21 יולי 2013, בהעדר הצדדים.