בפני בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין מיום 21.7.13 וזאת עד להחלטה סופית בערעור.

עוד עותרים המבקשים לביטול העיקולים הזמניים אשר הוטלו ביום 30.7.2013, לבקשת המשיבים.

טרם הוגש ערעור ע"י המבקשים.

המבקשים טוענים כי סיכויי הערעור אשר יוגש, טובים ומעלים במסגרת בקשתם נימוקים שונים לכך.

עוד טוענים המבקשים כי באם לא יעוכב פסק הדין עלול להיגרם להם נזק בלתי הפיך.

לטענתם באם לא יעוכב ביצוע פסק הדין יאלצו למכור את בתיהם ואף בני משפחתם יינזקו מכך.

עוד טוענים המבקשים כי נכסי המשיבים משועבדים וקיים חשש כי באם יתקבל ערעורם לא יהא סיפק בידם להשיב הסכומים אשר ישולמו על ידם.

המשיבים מתנגדים לבקשה וטוענים כי המבקשים מעלים בבקשתם נימוקים אשר לא בא זכרם במסגרת טענותיהם וראיותיהם אשר הובאו בפני בית המשפט וטוענים כי טענות המבקשים באשר לנזק בלתי הפיך הינן כלליות, ללא אסמכתאות וכי רק במקרים חריגים יעכב בית המשפט את ביצועו של חיוב כספי.

דיון

הלכה היא כי ביצוע פסק דין לא יעוכב אך בשל הגשת ערעור, למעט נסיבות חריגות. (תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד –1984, ע"א וולך נ. עמירון סי.טי. אל מימון והשקעות בע"מ [פורסם בנבו],(4.6.2012).

הדברים אמורים ביתר שאת כאשר מתבקש עיכוב ביצועו של פסק דין המטיל חיוב כספי.

אז רובץ על המבקש נטל מוגבר לשכנע כי סיכויי ערעורו טובים וכי קיים חשש כי מימוש פסק הדין יגרום לו נזק בלתי הפיך.(ע"א 9351/07 הועדה המקומית לתכנון ובניה מצפה אפק נ. נגל[פורסם בנבו] (23.12.07), ע"א 3791/12 נצבא החזקות 1995 בע"מ נ. מרקעי תקשורת בע"מ [פורסם בנבו] (23.7.12) וכן ע"א 8602/12 מנחם נ. גולן[פורסם בנבו] (16.1.2013).

יש ממש בטענת המשיבים לפיה המבקשים העלו במסגרת בקשתם טיעונים אשר לא בא זכרם במסגרת ההליך אשר בפני.

מאחר ופסק הדין ניתן ע"י מותב זה לא אתייחס בהרחבה לסיכויי הערעור, אך בקליפת אגוז אציין כי בקשת המבקשים אינה מתייחסת למרבית נימוקי פסק הדין, כאשר פסק הדין מכיל קביעות עובדתיות וקביעות המתייחסות למהימנות המבקשים. ולא אוסיף.

באשר למאזן הנוחות הרי שהמבקשים העלות בבקשתם טענות כלליות באשר למצבם של המשיבים כאשר עצם הטענה כי יאלצו למכור את ביתם לצורך תשלום חיוביהם, הינה טענה כללית ואינה מהווה נימוק לצורך עיכוב ביצוע פסק הדין.

לא הוכח בפני כי היה וידרשו המשיבים להשיב הכספים אשר ישולמו ע"י המבקשים לא יעמדו בכך, לנוכח פירוט נכסיהם אשר צורף.

באשר לבקשת המבקשים לביטול העיקולים, הרי שלנוכח תשובות המחזיקים אשר צורפו ע"י המשיבים והצהרתם של המבקשים כי יאלצו למכור את ביתם לשם פירעון חיוביהם, ברי כי על מנת למנוע הכבדה בביצוע פסק הדין, אין מקום לביטול העיקולים.

אשר על כן הבקשה נדחית.

המבקשים יישאו בהוצאות המשיבים ושכ"ט עו"ד בסך 1,000 ₪.

ניתנה היום, י"ט אלול תשע"ג, 25 אוגוסט 2013, בהעדר הצדדים.