התובע הגיש נגד המבקשת תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לו, לטענתו, בתאונת דרכים מיום 17.10.2008. במהלך הדיונים שהתנהלו לפני מונה ד"ר חנוך אלרן כמומחה מטעם בית המשפט על מנת שיחווה את דעתו באשר לנכות שנותרה לתובע, אם נותרה, עקב התאונה בתחום הנוירולוגי. בחוות דעתו מיום 9.6.2011 קבע ד"ר אלרן, כי עקב התאונה נותרה לתובע נכות צמיתה בשיעור של 30%.

בשל בעיית חבות שהתעוררה בתיק, נקבע התיק לשמיעת ראיות הצדדים. בתאריכים 10.7.2012 ו-10.12.2012 התקיימו שתי ישיבות הוכחות במהלכן נשמעו חלק מעדי הצדדים, לרבות עדותו של ד"ר חנוך אלרן, אשר זומן לחקירה נגדי על חוות דעתו על ידי המבקשת. בתשובותיו לשאלות ב"כ המבקשת הסביר ד"ר אלן, כי על סמך הבדיקה הקלינית שביצע לתובע ועל סמך המסמכים הרפואיים שעמדו לרשותו, הוא הגיע למסקנה כי התובע סובל מנזק אורגני למוח הפרונטאלי, אשר מתבטא, בין היתר, בפגיעה קשה בזיכרון המידי. בהמשך ונוכח הנחות עובדתיות אלו ואחרות שהציג לו ב"כ המבקשת הסביר ד"ר אלרן כי ניתן לבצע לתובע בדיקת MRI ולעמוד על הנזק האורגאני למוח כפי שנקבע על ידו. על סמך תשובות אלו, עותרת המבקש לחייב את המשיב לבצע בדיקת MRI כפי שהוצע על ידי ד"ר אלרן.

דין הבקשה להידחות. תשובות ד"ר אלרן ניתנו נוכח הנחות עובדתיות שונות שהוצגו על ידי ב"כ המבקשת הקשורות להתנהלות התובע על דוכן העדים, ושאינן תואמות באופן מדויק את אשר התנהל בפועל.

יתרה מכך, המומחה לא קבע כי ניתן לבצע בדיקת MRI מכיוון שהוא סבור שיש צורך בביצוע הבדיקה, ותשובת המומחה ניתנה אך ורק נוכח טענותיו של ב"כ המבקשת לעניין מהימנות הבדיקה הקלינית, כאשר העמדה הבסיסית של המומחה הייתה ונותרה שדי בבדיקה הקלינית שהוא ביצע לתובע ובמסמכים הרפואיים שעמדו לעיונו כדי לעמוד על מצבו הרפואי של התובע ועל הנזק האורגאני שנגרם למוח הפרונטאלי. המומחה לא דרש ולא ביקש לבצע את הבדיקה, ולא קבע כי היא נחוצה לצורך עמידה על מצבו הרפואי האמיתי של התובע. בסה"כ הציב המומחה בפני ב"כ המבקשת מעין אתגר האומר: "בוא נבצע בדיקת MRI ונראה שגם בה נראה על הנזק האורגני למוח הפרונטאלי". על סמך תשובה מעין זו לא ניתן להורות על ביצוע בדיקה כנדרש.

מעבר לנדרש אוסיף, כי מאחר שהתיק נמצא בשלב סיום שמיעת הראיות, אין מקום לדון בבקשה מעין זו וראוי להתייחס לבקשה בשלב גיבוש פסק הדין ולאחר ניתוח מכלול הראיות. לעניין זה התייחס השופט זילברטל בהחלטה שניתנה ברע"א 1509/12 שמקה פשייב נ' הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ (ניתנה ביום 11.4.2012), שם נקבע, כי "אין מקום לערוך מעין 'חזרה כללית' בעניין זה בגדר הבקשה למינוי מומחה נוסף, כאשר ממילא הסתיימה שמיעת הראיות וכל שנותר הוא להגיש סיכומי הצדדים וליתן פסק דין. יש להניח, שאם בית המשפט ישתכנע שהבסיס העובדתי שעל יסודו גיבש המומחה את מסקנותיו אינו תואם את התמונה המתקבלת מחומר הראיות, ובהנחה שהמומחה לא התייחס גם למצבים עובדתיים חלופיים, הוא ישקול כיצד לנהוג, ובכלל זה יבחן את הצורך במינוי מומחה נוסף".

דברים אלה יפים גם לענייננו. מאחר ששמיעת הראיות כמעט הסתיימה, מן הראוי להמתין עם הבקשה לחייב את התובע לבצע בדיקת MRI לשלב של מתן פסק הדין וגיבוש הראיות והעובדות שבתיק, ואין מקום לבצע מעין 'חזרה כללית' כבר בשלב זה של הדיון לטענות שממילא יועלו בסיכומי הצדדים. ככל שבסופו של דבר אשתכנע כי קיימת נחיצות לביצוע בדיקת MRI, ובשלב זה אינני רואה נחיצות כזאת, אתן את דעתי שוב לכך.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ג ניסן תשע"ג, 24 מרץ 2013, בהעדר הצדדים.