<#1#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד ינאי גורני

ב"כ הנאשם עו"ד דוד גולן

הנאשם

פרוטוקול

גזר דין

הנאשם הורשע לאחר ניהול הוכחות בביצוע עבירות כדלקמן:

1. נהיגה ללא רישיון בר תוקף – עבירה בניגוד לסעיף 10 א לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א – 1961.
2. נהיגה ללא פוליסת ביטוח בת תוקף – עבירה בניגוד לסעיף 2א לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל – 1970.
3. אי ציות לתמרור (רמזור אדום) – עבירה בניגוד לתקנה 22 לתקנות התעבורה, תשכ"א – 1961 יחד עם סעיף 62 (8) לפקודה.
4. גרימת תאונת דרכים בה נחבל אדם – עבירה בניגוד לסעיף 62(2) יחד עם סעיף 38 (2) לפקודה.
5. הפקרה אחרי פגיעה – עבירה בניגוד לסעיף 64 א (א) לפקודת התעבורה.

נסיבות העבירה פורטו בהרחבה בהכרעת הדין, אולם אחזור ואזכיר, כי מדובר באירוע תאונה לפיו ביום 20.6.08, בשעה 03:00 או בסמוך לכך, נהג הנאשם ברכב מסוג פורד מ.ר 3156514 בצומת מרומזר בעיר פ"ת ופגע ברכב מסוג מונית שחצתה את הצומת באור ירוק. הצומת מואר, מרומזר, והראות היתה טובה.

לאחר התאונה נמלט הנאשם מהמקום כאשר אותה עת לא היה לנאשם רישיון נהיגה תקף מחודש 9/03 וללא פוליסת ביטוח תקפה.

ב"כ המאשימה טוען לחומרת העבירות בהן הורשע הנאשם תוך הפנייה לפסיקה הרלוונטית בעניין ובפרט לעבירת ההפקרה. לעניין ההפקרה טוען ב"כ המאשימה לנסיבות מחמירות שכן מדובר בתאונה באמצע הלילה והסיכוי לקבל עזרה קטן ביותר ועלולה להיות תוצאה הרת אסון.

יתרה מכך, טוען ב"כ המאשימה, כי בתיק נסיבות מחמירות נוספות שבראשן העובדה שהנאשם נוהג ללא רישיון וללא ביטוח, עובר באור אדום וגורם לתאונה תוך הפנייתו לפסקי דין שונים, וביניהם, ת"פ 22775-12-09 שם הוטלו 3 שנות מאסר בגין הפקרה ללא אחריות לתאונה.

נוכח ההלכות השונות וחומרת העבירות בהן הורשע הנאשם מבקש ב"כ המאשימה להשית עונש חמור יותר ממצבים בהם יש רק עבירת הפקרה ללא גרימת תאונה תוך שהוא מפנה לעברו התעבורתי של הנאשם הכולל 6 ה.ק לרבות נהיגה בזמן פסילה.

ב"כ המאשימה מדגיש את התנהגותו של הנאשם שאינו מודה ואינו לוקח אחריות.

מכל הנימוקים הנ"ל מבקש ב"כ המאשימה להטיל על הנאשם עונש של מאסר בפועל משמעותי, פסילה ממושכת מאד ומאסר על תנאי.

ב"כ הנאשם טוען, כי אין בניהול המשפט כדי להחמיר בענישה אלא שיש להתייחס לעובדות ולנסיבות המקרה ותו לאו, תוך שהוא מפנה לפרוטוקול מיום 14.9.10 בפני כב' השופטת וישקין שם התביעה הגבילה את עצמה לשנת מאסר אחד כשבמקביל הפנה את ביהמ"ש לאסמכתאות שונות בהם גזרו בתי המשפט השונים שנת מאסר אחת.

ב"כ הנאשם מציין, כי במקרה דנן הנהג "המעורב" המשיך בנסיעתו ורדף אחרי הנאשם ועל כן, לא מדובר בהפקרה ומפנה לפסיקות שונות של בתי משפט שונים, כגון ע"פ 7224-03 שלכל היותר גזרו עבודות שירות במקרים של הפקרה עם פצועים קשה, דם על הכביש, עבר פלילי חמור ונסיבות קשות יותר. לדידו, במקרה זה, מדובר בנזק לרכב נהג המונית ותו לאו.

על כן מבקש ב"כ הנאשם לראות את נושא ההפקרה ברף הנמוך מבחינת אופן קרות התאונה ותוצאותיה, ובמובן שהיה על הנאשם לדעת כי נהג המונית עלול להיפגע, תוך הפנייתו לת"ד 1233-08 שם פסק ביהמ"ש 4 חודשים שירוצו בעבודות שירות, כשמדובר בנסיבות חמורות יותר מהתיק הנוכחי.

ב"כ הנאשם מדגיש, כי אין לייחס חשיבות לעניין שעת התאונה שארעה בשעות הלילה וטוען לנסיבות אישיות של הנאשם שהינו אב לשלושה ילדים, המתפרנס למחייתו כשכיר במספרה.

מכל הנימוקים הנ"ל טוען ב"כ הנאשם, כי נסיבות מקרה זה אינן מצדיקות מאסר ומבקש להימנע מהטלת מאסר בפועל.

התביעה הציגה לעיונו של ביהמ"ש גיליון הרשעות של הנאשם בתחום התעבורה.

בנוגע להפקרה לאחר פגיעה בע"פ 5000/08 סומך נ' מדינת ישראל מיום 22.03.09 ציינה כב' השופטת פרוקצ'יה:

"מטרתה המרכזית של הנורמה הקבוע בסעיף 64 א לפקודת התעבורה היא להבטיח מתן

עזרה מיידית לנפגע בתאונה ע"י נהג שהיה מעורב בתאונה ונמצא במקום, ולהגן בכך על

חייו ועל שלומו הגופני של הנפגע. בד בבד, היא נועדה גם למנוע מנהג מלמחוק מאחריות

לתאונה ולהקל על רשויות אכיפת החוק לברר כיצד נגרמה התאונה ומי האחראי לה."

עבירת הפקרה הינה עבירה בעלת כיעור מוסרי, ברע"פ 3626/01 שלומי וייצמן ושני אחרים נ'

מדינת ישראל נקבע:

"עבירה של הפקרה אחרי פגיעה – אמרנו זאת כבר- עבירה קשה ומכוערת היא. כולנו

ידענו מה נזק יכול שיגרם לאדם בתאונת מכוניות - ...והנה מוצאים אנו את הנוהג ברכב

שהיה מעורב בתאונה נס על נפשו ומותיר את הנפגע מאחורי מתפתל בייסוריו ואין מושיע.

מעשהו זה של הנוהג הבורח, פוגע בשורשי הסולידאריות החברתית והאישית

המינימאלית לקיומה של חברה תקינה. בריחתו של הנהג מהמקום היא מעשה אנטי -

חברתי ואנטי – מוסרי מובהק וראוי הוא כי ייענש בכל חומרת הדין..."

ובע"פ 5867/09, קרביאשוילי נ' מ"י הבהיר ביהמ"ש העליון את החומרה היתרה הנובעת מעבירת ההפקרה:

"עבירת ההפקרה היא מין העבירות הקשות עלי ספר החוקים בפן המוסרי המאפיין אותה. מקורה בערך המוגן המעגן בתחומי המשפט את החובה המוסרית החלה על אדם המעורב באירוע פוגעני לסייע לנפגע, לדאוג לשלומו, ולהציל את חייו. חובה מוסרית זו קיבלה לבוש משפטי הנשען על יסודות של אתיקה וערכים אנושיים. היא משקפת תפיסה המחייבת אדם להושיט עזרה לזולתו המצוי בסכנה, ולהצילו ככל שידו מגעת... מעשה הפקרה פוגע בגרעין הסולידריות החברתי והאישי המקיים חיי חברה תקינים... בצד הערך של הבטחת מתן עזרה מיידית לנפגע בתאונה על ידי נהג שהיה מעורב בתאונה, כדי להגן על חייו ושלומו הגופני של הנפגע, נועדה עבירת ההפקרה למנוע מנהג המעורב בתאונה מלחמוק מאחריות, ולהקל על רשויות אכיפת החוק לברר כיצד נגרמה התאונה, ומי אחראי לה..."

הנני מפנה לקביעות עובדתיות בגוף הכרעת הדין שהנאשם היה במקום ובזמן, נהג ברכב, לא עצר ונכנס לצומת באור אדום.

על אף שרכבו של הנאשם ניזוק, עובדה זו לא מנעה ממנו לברוח מהמקום על אף הנזק שנוצר לרכבו – פנצ'ר וטמבון שהועף, והוא אף לא ניגש למקום התאונה לברר שלמותם של המעורבים.

אציין, כי קביעתי בהכרעת הדין בעניין ההפקרה ברורה ואינני מקבלת את טענת ב"כ הנאשם לפיה יש לייחס לנאשם לכל היותר עבירה בניגוד לתקנה 144 לתקנות התעבורה. הרי הנאשם הורשע בתיק זה, בין היתר, בעבירת הפקרה.

יש ליתן משקל לעובדה, כי במקרה שלפנינו מדובר בריבוי עבירות (הפקרה, תאונה, אור אדום ופקיעת רישיון נהיגה תקופה ארוכה).

באשר לנסיבות, שאינן קשורות לעבירה, המדובר בנאשם כבן 38 ועל פי גיליון הרשעותיו בתעבורה הוציא רישיון נהיגה בשנת 1992, צבר לחובתו 6 ה.ק, וביניהן מהירות מופרזת, נהיגה בזמן פסילה, שימוש בטלפון ונהיגה ללא אורות דלוקים, כשהעבירה האחרונה משנת 2012.

בנוגע למדיניות הענישה, ב"כ הצדדים הפנו כאמור את ביהמ"ש לשורה ארוכה של פסקי דין בהם בתי המשפט החמירו או הקלו עם הנאשמים, אולם הענישה היא תמיד אינדיבידואלית לפי נסיבותיה.

בית המשפט העליון בע"פ 2247/10, עניינם של שלום ימיני ושי סימון, פסקה 83, קבע בפרוש את הענישה בעבירת ההפקרה לבדה בין 9 חודשי מאסר לבין 24 חודשי מאסר בפועל. יחד עם זאת, במקרים חריגים ניתן לסטות ממתחם הענישה שנקבעה.

מתחם הענישה נלמד גם מת"פ 22775-12-09 מ"י נ' תורן (מיום 12.07.10), שבו דן כבוד סגן נשיא בית משפט מחוזי מרכז השופט כספי, במתחם הענישה בגין עבירת ההפקרה לבדה, וקבע:

" מהי פסיקתם של בתי המשפט, באשר לענישה בעבירה זו? כב' השופט דנציגר ציין

בע"פ 735/08 אסלם נ' מדינת ישראל:

"בדקתי שורה ארוכה של פסקי דין מן השנים האחרונות, בין של בית המשפט העליון ובין של בתי המשפט המחוזיים, ורמת הענישה באלה נעה בין 6 חודשי מאסר בפועל בדרך של עבודות שירות (במקרה של זיכוי מעבירה של גרימת מוות ברשלנות וקביעת אחריות להפקרת הנפגע) לבין עונשי מאסר בפועל של 5, 7, 9, 12, 18, 22 ו- 24, חודשי מאסר בפועל. במרביתם של מקרים נלוותה להרשעה בעבירת ההפקרה גם עבירה של גרימת מוות ברשלנות או גם עבירות אחרות. במקרים ספורים נגזרו עונשי מאסר בפועל של 36 חודשים ובכל אחד מהם קופחו חיי אדם, בנוסף למעשה ההפקרה של הקורבן".

בקביעת העונש יש גם ליתן משקל לעברו התעבורתי של הנאשם ולהרשעותיו הקודמות לרבות, נהיגה בזמן פסילה, המעידה על זלזול בחוק.

אינני מתעלמת מהעובדה, כי הנאשם מפרנס שלושה ילדים, ושלתאונה לא היו תוצאות קשות למרבה המזל. אני סבורה, כי דווקא נוכח נסיבות ביצוע העבירה, ריבוי הרשעות והתנהגותו של הנאשם בתאונה ובסמוך לכך, כפי שעולה מהכרעת הדין, על ביהמ"ש לנקוט במדיניות ענישה מחמירה.

באשר לניהול המשפט אכן מסכימה אני עם ב"כ הנאשם, כי ניהול ההליך אינו מהווה נימוק להחמרה, אולם מוצאת אני להפנות לע"פ 7964/11 של ביהמ"ש העליון שם צוין "נחזור ונסכים את הידוע: ניהול הוכחות אינו עילה להחמרה בעונש, אולם מותר להקל עם המודה".

במקרה שלפנינו כאמור הנאשם אינו מודה ואינו לוקח אחריות על ביצוע העבירות.

באשר לזמן שחלף מאז ביצוע העבירה כפי שטוען ב"כ הנאשם, עליי לציין כי הגורם העיקרי שהביא לחלוף הזמן מקורו בהתנהגות של הנאשם ובעניין זה מפנה להליכים רבים שנוהלו כולל הוצאת צווי הבאה כנגד הנאשם.

אציין, כי הובא עדות בדלתיים סגורות אשר מתייחס להתרחשויות מהתקופה האחרונה. הוברר מפורשות כי מדינת ישראל לא התחייבה בדרך כלשהי להסכים לטיעונים המהווים הקלה בעונש.

מכל הנימוקים הנ"ל הריני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

1. הריני גוזרת על הנאשם 20 חודשי מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח.

היות וטיעוני הסניגוריה לעונש עולה חשש שהנאשם עלול להיות "טעון הגנה" בין כותלי בית הסוהר, הנני מורה לנציגי שב"ס ובכללם קצין מודיעין לבחון סוגייה זו.

הנני מורה כי פיסקה זו תודפס גם על גבי צו המאסר.

1. מאסר על תנאי 10 חודשים למשך 3 שנים לא לעבור את אותן העבירות בהן הורשע וכן עבירה של נהיגה בזמן פסילה.
2. הנני פוסלת את הנאשם לתקופה של 6 שנים החל מיום שחרורו.

זכות ערעור כדין.

<#2#>

ניתנה והודעה היום א' כסלו תשע"ד, 04/11/2013 במעמד הנוכחים.

ב"כ הנאשם

אבקש עיכוב ביצוע של המאסר מכמה סיבות. זה המעשה הראשון של הנאשם הוא מפרנס שלושה ילדים וצריך להתארגן. יש גם את נושא של מיון מוקדם המאפשר לנאשמים לארגן את עצמם. במיוחד מעיון באופן ספציפי כפי שגברתי שמעה מהפרקליט. אנו מדברים על אירוע לפני 5 וחצי שנים. הנאשם לא עזב את הארץ. הוא הגיע לכל העונשים שנגזרו עליו. יש הפקדה מתיק קודם אצל כב' השופטת וישקין. אין סיבה שלא יקבל עיכוב ביצוע היום. אני מזכיר לבית המשפט שאנו מדברים על עבירת נהיגה כאשר שרים ונשיא מדינה עם עונשים חמורים יותר קבלו עיכוב ביצוע. אני מזכיר את שר אישנזון, מבחן צריך להבחן פה. הנאשם לא שונה דינו מדינם של אחרים.

אבקש מבית המשפט לעכב ביצוע לפחות ל-30 יום.

ב"כ המאשימה

ראינו בתיק זה כי הנאשם לא התייצב מספר פעמים, היו צוי הבאה. לפנים משורת הדין אני מסכים לעניין התארגנות למאסר לעיכוב ביצוע קצר, פחות מ-30 יום. שבוע ימים תספיק להתארגנות. בכפוף להפקדה לערבויות משמעויות. יש בתיק הפקדה של 1000 ₪ זה לא מספיק. צריך עוד סכום ועיכוב יציאה מן הארץ.

ב"כ הנאשם

אין התנגדות לעיכוב יציאה מהארץ. בעקבות העובדה שהנאשם היה והגיע ולא עזב את הארץ, אבקש שבועיים.

<#3#>

החלטה

על פי הלכת שוורץ יש להתחיל ריצוי עונש מאסר באופן מיידי או בסמוך לכך.

במקרה אשר לפנינו כאמור בית המשפט נאלץ להוציא צווי הבאה כנגד הנאשם ואפילו ללא שחרור ולקח זמן רב עד שהנאשם התייצב לשימוע גז"ד.

לאור עמדת המאשימה ולפנים משורת הדין, מצאתי לעכב רכיב של מאסר מאחורי סורג ובריח עד ליום 14.11.13.

במועד הנ"ל על הנאשם להתייצב למאסרו בבית סוהר (במחוז מרכז – בימ"ר הדרים) עד לשעה 10:00 או לפי החלטת שב"ס כשברשותו ת.ז. או דרכון.

על הנאשם לתאם את הכניסה למאסר כולל מיון מוקדם עם ענף האבחון והמיון של שב"ס.

טל: 08-9787377 , 08-9787336.

עיכוב ביצוע הנ"ל כפוף בעמידת התנאים המצטברים הבאים:

• הוצאות צו עיכוב יציאה מן הארץ בהפקדת דרכון אם יש ברשותו של הנאשם.
• הפקדת מזומן בסך 5000 ₪.
• חתימת התחייבות עצמית על סך 25000 ₪.
• חתימת ערבות צד ג' על סך 10000 ₪.

אציין כי הנאשם היה צפוי לעונש של מאסר מאחורי סורג ובריח כי הרי שמע את עתירתה של המאשימה לעונש וכאמור מתן גז"ד נדחה עקב אי התייצבותו.

<#4#>

ניתנה והודעה היום א' כסלו תשע"ד, 04/11/2013 במעמד הנוכחים.