מבוא

1. בפניי בקשה, שהוגשה על ידי מר עמוס פוגל (להלן: "החייב"), יליד שנת 1953, למתן צו הפטר, לפי הוראת סעיף 61 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: "פקודת פשיטת הרגל").

רקע עובדתי

2. מעיון בתיק עולה, כי ביום 18/05/09 ניתן צו כינוס לנכסי החייב, לבקשתו, ועו"ד אביב רונן מונה כמנהל מיוחד לנכסי החייב.

3. במסגרת צו הכינוס נדרש החייב לשלם תשלום חודשי בסך של 500 ₪, החל מיום 01/06/09.

4. ביום 14/03/10 הוכרז החייב כפושט רגל וצו התשלומים הוגדל והועמד על סך של 1,500 ₪ לחודש. כן מונה עו"ד אביב רונן כנאמן על נכסי החייב (להלן: "הנאמן").

5. במסגרת ההליכים שהתנהלו בפני כב' השופטת קראי-גירון, הגיש החייב מספר בקשות להפחתת גובה התשלום החודשי שהושת עליו. כב' השופטת קראי-גירון דחתה את בקשות החייב, כאשר הבקשה האחרונה, אשר הוגשה ביום 20/06/13, טרם הוכרעה על ידה.

6. בבקשה למתן צו כינוס ולהכרזתו כפושט רגל, הצהיר החייב על חובות בסך של 1,709,242 ₪ ל-39 נושים.

כנגד החייב הוגשו 17 תביעות חוב, בסך כולל של 2,345,790 ₪.

7. הנאמן בדק את תביעות החוב ואישר 16 תביעות חוב בסך כולל של 1,894,859 ₪, מתוכן אושרה תביעת חוב של מס הכנסה חיפה בסך של 18,407 ₪, כאשר מתוכה אושר סך של 15,953 ₪ בדין קדימה.

8. החייב אובחן כחולה במחלת הסכרת וביתר לחץ דם, מטופל בתרופות דרך קבע ומתקיים מפנסיה, המשולמת לו על ידי עיריית חיפה, בסך של 6,800 ₪ לחודש. עד לאחרונה התגורר החייב עם בת זוגו, ואולם, לאחרונה עבר להתגורר בגפו בדירה שכורה ברחוב יותם בחיפה. החייב טען, כי הינו נזקק להוצאות מחייה מוגברות, על רק מחלתו.

9. הנאמן ציין, כי הוצאות החייב לצרכי מחייה מוגזמות, וזאת גם בהתחשב בטענות החייב, כי בשל מחלת הסכרת, הוצאות המזון שהוא נדרש לאכול יקרות. לדברי הנאמן, היקף רכישות חזה עוף ודגים שרוכש החייב חריגות, ובפרט שעה שהמינון המומלץ לשמירה על בריאות החייב נע בין 150 ל-200 גרם ביום. לפיכך, טען הנאמן, כי על החייב להפחית בעלות רכישת מצרכי מזון ולדאוג לפעילות גופנית שלא בחדר כושר.

10. הנאמן ציין, כי נעתר לבקשות החייב לפתיחה בהליכים משפטיים כנגד צדדים שלישיים לממש את זכויות החייב לטובת נושיו, בכפוף לערבויות שיבטיחו כי קופת הכינוס לא תיפגע. עם זאת, ציין הנאמן, כי החייב פתח בהליכים משפטיים כנגד דלק נדל"ן בע"מ וכנגד יובלים בע"מ, שלא אושרו לו, וניצל את מעמדו כפושט רגל בבקשות לפטור מתשלום אגרה בגין הליכים משפטיים אלה. הנאמן הוסיף וציין, שלאור העובדה, שהחייב לא הפקיד את הערבויות שהתחייב להפקיד, בוטלה החלטת בית משפט, המתירה לחייב לנהל הליכים כנגד גרושתו, הגב' דורית הירשזון, וכנגד עו"ד עודד רומנו, גיסו של החייב, בתמ"ש 16671/01 וכנגד הגב' טובה קסלר ואח' בת"א 24263-09-11.

11. מדו"ח הנאמן עולה, כי לחייב אין נכסים, זולת כספים בקופת גמל פסגות קופות גמל בע"מ, בסך של 13,743 ₪, ובהראל חברה לביטוח בע"מ, בסך של 34,162 ₪.

בהתאם להחלטת בית המשפט, מומשו זכויות החייב בקרן השתלמות, שנוהלה בחברת מגדל גמל פלטינום בע"מ, בסך של 24,698 ₪, וכן מומשו כספים שנצברו לזכות החייב במגדל חברה לביטוח בע"מ בסך של 56,045 ₪, למרות שהכספים הללו בחלקם אינם מוקנים לקופת פשיטת הרגל של החייב, מכוח סעיף 85 לפקודת פשיטת הרגל.

12. עד למועד זה נצבר בקופת פשיטת הרגל של החייב סך של 130,000 ₪. במסגרת בקשת החייב למתן הפטר, הציע החייב להשלים את הסכום שנצבר בקופת הכינוס לסך של 200,000 ₪.

13. מעיון בדו"ח הנאמן עולה, כי הנאמן מסכים לבקשת החייב, למתן צו הפטר מחובותיו, בכפוף להשלמת הכספים שנצברו בקופת הכינוס של החייב לסך של 200,000 ₪.

14. מתסקיר הכנ"ר עולה, כי הנאמן והכנ"ר לא שוכנעו, כי סיכויי התביעה שמנהל החייב טובים. הכנ"ר ציין, כי לא נראה, כי יש מקום להאריך את משך הזמן, בו מצוי החייב בהליך, בהסתמך על ההליכים אותם מנהל החייב.

לאור האמור, הודיע הכנ"ר, כי לא יתנגד למתן הפטר לחייב, בכפוף להשלמת הכספים הצבורים בקופת הפש"ר לסך של 200,000 ₪.

15. מספר נושים התנגדו לבקשת החייב למתן הפטר. ב.ב.יזמות מדיה בע"מ הודיעה על התנגדותה לבקשת החייב, לנוכח ההליכים אותם מנהל החייב, אשר יכול ויניבו תועלת בהליך ובהתחשב גם בעובדה שבקופת פשיטת הרגל של החייב, לא נצבר כסף המאפשר תשלום ריאלי של דיבידנד לנושים.

16. אף הגב' דורית הירשזון ועו"ד עודד רומנו הגישו התנגדותם למתן צו הפטר לחייב. הנושים, הגב' דורית הירשזון ועו"ד עודד רומנו, טוענים, כי אם רוצה החייב למצות את זכויות תביעתו, עליו לעשות זאת במסגרת הליכי פש"ר, ובאופן שבו הצלחה של החייב בתביעתו תזכה את הנושים בנשייתם, ולא לאחר הפטרו.

זאת ועוד, הנושים, הגב' דורית הירשזון ועו"ד עודד רומנו, טוענים, כי גם בהמחאת זכויות החייב לנושים אין די, שכן קופת פשיטת הרגל, המכילה כעת סך של 130,000 ₪, עומדת כמקור לתשלום הוצאות ושכר טרחת עורך דין, שייפסקו כנגד החייב, בגין דחיית תביעותיו המופרכות והמנופחות. לטעמם, ככל שבית משפט יורה על הפטר החייב, תוך חלוקת כספי קופת הכינוס לנושים, כפי שמציע החייב, יהיה בכך משום הברחת הכספים המצויים בקופת פשיטת הרגל מפני אותם נושים הנתבעים על ידי החייב.

הנושים, הגב' דורית הירשזון ועו"ד עודד רומנו, אף טוענים, כי התנהלות החייב, באופן שבו הגדיל את תביעתו כנגדם לסך של 8,000,000 ₪ בלא תשלום אגרה, תוך ניצול היכרות אישית עם הפקידה שטיפלה בכך, שוללת את זכותו של החייב למתן הפטר.

17. הנושה, פרסום בלקין 1985 בע"מ, טוען אף הוא כנגד הפטרו של החייב. לטענתו, על החייב למצות את ההליכים המשפטיים, בטרם מתן הפטר, על מנת שכספים בהם יזכה החייב במסגרת התביעות שהגיש יחולקו בין נושיו.

כן טען הנושה, פרסום בלקין 1985 בע"מ, כי על הנאמן לברר את הטענה, כי החייב שילם כספים על חשבון חובו לאחד הנושים ושלא במסגרת הליך פשיטת הרגל.

18. בתאריך 07/11/13 הוגשה גם התנגדות הנושה, עו"ד שלמה עובדיה. הנושה, עו"ד שלמה עובדיה, טוען, כי כאשר החייב יהיה מופטר מחובותיו, ימשיך לרדוף את הנושה, לפזר טענות סרק כנגדו, העולות כדי לשון הרע, וכן לנקוט בהליכי סרק כנגדו.

הנושה, עו"ד שלמה עובדיה, סבור, כי לא ייתכן מצב, שהחייב יופטר, הנושים לא יקבלו את מלוא כספם והחייב אף יהיה משוחרר מכבלי ההליך, באופן שיוכל להמשיך ולהטרידם.

עוד טוען הנושה, עו"ד שלמה עובדיה, כי העובדה, שהחייב לא נוטל אחריות למעשיו, לעסוק בהפניית אצבע מאשימה כלפי כל העולם ואף אינו מהסס להשמיץ ולהטיל רפש בכלל עורכי הדין שייצגו אותו, מצביעה על כך, כי אין מקום ליתן לחייב הפטר, בהיותו חסר תום לב.

הנושה, עו"ד שלמה עובדיה, טוען, כי החייב אינו מתנהג בצניעות ואף אינו משלם את התשלומים החודשיים כסדרם, ובכל מקרה, הדיבידנד המוצע על ידו לנושים הינו נמוך ואינו ריאלי.

זאת ועוד, הנושה, עו"ד שלמה עובדיה, סבור, כי בטרם יופטר החייב, יש לבחון את זכויותיו של החייב בתביעות שהגיש נגד צדדים שלישיים, על מנת שכספים אלה יחולקו בין הנושים שהגישו תביעות חוב.

19. בדיון שהתקיים ביום 07/11/13 חזרו הנושים המתנגדים וטענו בהרחבה את טענותיהם. החייב הביע הסכמתו ונתן התחייבותו, כי כל סכום שיזכה בו במסגרת התביעות שהוא מנהל יועבר לקופת הפש"ר, עד לתשלום דיבידנד בשיעור של 100%+הוצאות ההליך, גם לאחר הפטרו.

הנאמן והכנ"ר הביעו עמדתם, כי בנסיבות העניין ובכפוף להסכמת החייב להשלים את הסכום בקופת פשיטת הרגל סך של 200,000 ₪, יש להפטיר את החייב מחובותיו.

לאחר ששבתי ושקלתי את בקשת החייב, את טענות הנושים המתנגדים ואת עמדת הנאמן והכנ"ר, סבורני, כי ראוי ליתן לחייב הפטר מותנה בכפוף ךעמידת החייב בתנאים שהוצעו על ידו תמורת הפטרו.

20. ראוי לציין, כי הליכי פשיטת הרגל נועדו לאפשר כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין נושיו בדרך היעילה ביותר וכן ליתן לחייב, שאיתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו, הזדמנות לפתוח דף חדש בחייו, על ידי קבלת הפטר. ראה: ע"א 6416/01, דני בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נז(44), 197 (להלן: "פסק דין בנבנישתי") ; ע"א 4892/91, שבתאי אשכנזי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מח(1), 45 ; ע"א 501/67, כונס הנכסים הרשמי נ' לינדה ולנסי, פ"ד כב(1), 23 ; א' פרוקצ'ה, פשיטת רגל על פי בקשת חייב, הפרקליט ל' (תשל"ו) 271, 272.

הוראת סעיף 62 לפקודת פשיטת הרגל, המסמיכה את בית המשפט ליתן צו הפטר לחייב, קובעת כדלקמן:

"(א) בית המשפט בדונו בבקשה רשאי לשמוע את הכונס הרשמי ואת הנאמן, וכל נושה, ולהציג לחייב שאלות ולקבל ראיות, כפי שימצא לנכון, והוא יביא בחשבון את תסקיר הכונס בדבר התנהגות החייב ועסקיו, לרבות התנהגותו במשך הליכי פשיטת הרגל.

(ב) בית המשפט רשאי, בכפוף להוראות סעיפים 63 ו-64, ליתן צו הפטר, להתלות הפטר או להתנותו בתנאים שיש לקיימם לפני מתן ההפטר או לאחריו, לרבות תנאים לעניין תשלומים שעל פושט הרגל לשלמם במשך תקופה שלא תעלה על ארבע שנים מיום מתן צו ההפטר, או, מטעמים מיוחדים שיירשמו, אף למשך תקופה ארוכה יותר; לא מילא פושט הרגל את התנאים שנקבעו - רשאי בית המשפט, מיזמתו, לבקשת הכונס הרשמי, הנאמן או לבקשת נושה של החייב, לבטל בכל עת את צו ההפטר".

בית המשפט נדרש לבחון מכלול של שיקולים, בבואו לאשר או לדחות בקשת הפטר. בין היתר, יישקלו החשיבות שבמתן הפטר לחייב, תום ליבו של החייב בכל שלבי הליכי פשיטת הרגל, היקף החובות, פוטנציאל הפירעון העתידי של החייב וכן עמדת הנושים. מעל לכל, נדרש בית המשפט לאזן, בין הזכות הקניינית העומדת לנושים לבין זכותו של החייב, כי בתנאים מסוימים תינתן לו האפשרות לפתוח דף חדש בחייו. ראה: פסק דין בנבנישתי וכן פש"ר 24/92, המ' (ירושלים) 982/06, ה.א. נ' שמעון אורי, עו"ד, הנאמן על נכסי הנרי אסרף פושט רגל (פרסום נבו), 23/12/96.

אופן התנהגות החייב בהליכי פשיטת רגל ומידת תום ליבו מהווים שיקול מהותי, בבוא בית המשפט לקבוע באם יש ליתן לחייב צו הפטר. ראה: ע"א 6021/06, דגנית פיגון נ' כונס הנכסים הרשמי (פרסום נבו), 09/08/09 (להלן: "פסק דין פיגון"), וכן לוין וגרוניס, עמ' 194.

הנכונות לאזן בין אינטרס החייב ואינטרס נושיו קמה אך בחייב תם לב, בעוד שחייב, שצבר חובותיו בחוסר תום לב או נהג בחוסר תום לב במהלך הליכי פשיטת הרגל, אינו ראוי להגנת הליכי פשיטת רגל ומתן הפטר ואינו זכאי כי עניינם של הנושים, במיצוי אינטרס נשייתם כלפיו, ייגרע. ראה: פסק דין פיגון.

נסיבותיו האישיות של החייב מהוות אף הן שיקול, אשר יש לקחתו בחשבון שעה שנבחנת בקשה למתן צו הפטר. באשר לכך ראה: ע"א 3004/07, עזריה דוד נ' כונס הנכסים הרשמי (פרסום נבו), 05/11/08:

"דעתנו היא כי אכן ראוי ליתן הפטר למערערים. נראה כי בית המשפט המחוזי ראה לנכון ליתן משקל יתר לעניינם של הנושים על פני האינטרס של המערערים-החייבים. עצם העובדה שהדיוידנד שישולם יהא בשיעור של כ-10% בלבד אינה בגדר טעם מספיק לדחייתה של הבקשה להפטר, על רקע הנתונים השונים הנוגעים למערערים. בין היתר נציין כי מדובר באנשים מבוגרים הסובלים מבעיות רפואיות שונות, אשר לפי ממצאיו של הכונס הרשמי פעלו בתום לב".

21. החייב הינו בשנות ה-60 לחייו, לוקה בבריאותו וסובל ממחלת סכרת ומיתר לחץ דם שאינו מאוזן. לנוכח מצבו הרפואי של החייב, גילו והכשרתו המקצועית, קשה להניח, כי החייב יוכל בשלב כלשהו הנראה לעין לשפר את הכנסותיו, לא כל שכן להגדילן באורח ניכר.

22. אין חולק, כי לחייב אין נכסים או רכוש כלשהו ואף בידי הנושים לא עלה להצביע על רכוש כלשהו, שיש לחייב, זולת התביעות שהוא מנהל. מעבר לעובדה, שהנאמן והכנ"ר לא שוכנעו בתועלת שיש בהליכים אלה, הרי שהחייב נתן כבר בפתח הדיון את התחייבותו, כי מהכספים הראשונים שיגיעו לידיו, ככל שיגיעו, יעביר לקופת פשיטת הרגל את הסכום, שיאפשר תשלום דיבידנד בשיעור של 100% לנושים, בתוספת הוצאות ההליך.

23. הגם שלא נעלמה מעיניי העובדה, כי החייב לא שילם את התשלומים החודשיים כסדרם, בעיקר בעת שצו התשלומים הועמד על סך של 1,500 ₪ לחודש, סבורני, כי העובדה, שהחייב מציע כעת תמורת הפטרו השלמת הסכום שנצבר בקופת הפש"ר לסך של 200,000 ₪, אכן מגלמת את מלוא חוב הפיגורים והכספים הצבורים לרשות החייב בקופות הגמל.

24. זאת ועוד, לא ניתן גם להתעלם מן העובדה, שהכספים שהועברו לקופת פשיטת הרגל מקופות גמל, הינם בחלקם כספים שאינם מוקנים לקופת פשיטת הרגל, לנוכח האמור בהוראת סעיף 85 לפקודת פשיטת הרגל.

25. באשר לטענות הנאמן, כי החייב הגיש תביעות כנד דלק נדל"ן בע"מ וכנגד חברת יובלים בע"מ, לא פירט הנאמן את טענותיו ואף לא צירף לדו"ח שהוגש מטעמו העתקי מסמכי בית הדין, המבססים את התשתית העובדתית העומדת בבסיס טענת החייב. בכל מקרה, יצוין, כי החברות, שכנגדן הגיש החייב תביעות, לא העלו בעצמן, במסגרת הליך זה, טענות כנגד התנהלות החייב, לעניין נקיטת ההליכים כנגדן.

26. בבסיס טענות הנושים, הגב' דורית הירשזון ועו"ד עודד רומנו, לעניין ההליכים שמנהל החייב כנגדם, מובלעת למעשה הטענה, כי על בית משפט של פשיטת רגל להתנות את הפטרו של החייב בביטול ההליכים שמנהל החייב כנגדם.

27. סבורני, כי לא ניתן להתלות את מתן ההפטר של החייב בעצם נכונותו של חייב, להפסיק לנקוט בהליך שהוא מנהל כנגד אחד הנושים או כנגד צד ג' ו/או בדרישת התחייבות מצדו של חייב להימנע מלמצות זכויותיו באמצעות הגשת תביעה. אינטרסים אלה של הנושים הפרטניים אינם בגדר השיקולים שאמור בית משפט לשקול במסגרת דיון בבקשת חייב למתן הפטר. חזקה, שהנושים המתנגדים, אשר חוששים כי לא יוכלו להיפרע בגין הוצאות הליכי המשפט, במידה והתביעה שהוגשה על ידי החייב כנגדם תימחק ו/או תידחה, כי ינקטו בצעדים השמורים להם במסגרת הדין ויגישו בקשות להפקדת ערובה ו/או בקשות אחרות, לצורך הבטחת זכויותיהם. בכל מקרה, מתן הפטר לחייב וחלוקת הכספים שנצברו בקופת הפש"ר, אין בה משום הברחת נכסי החייב, כנטען על ידי הנושים, הגב' רונית הירשזון ועו"ד עודד רומנו.

28. שעה, שהחייב הציע להעמיד לרשות הנושים, גם לאחר הפטרו, את מלוא הכספים שייפסקו לזכותו, המאפשרים תשלום של 100% דיבידנד והוצאות ההליך, סבורני, כי בכך פעל החייב כדי להבטיח את זכויות הנושים, ובאופן שיחולק להם דיבידנד שוויוני בשיעור של 100%, ויצא כדי חובתו במסגרת ההליך.

29. לאור כל האמור, נוכח עמדת הנאמן והכנ"ר, משלא עלה בידי הנושים המתנגדים להצביע על שיקולים, שיש בהם כדי למנוע מתן הפטר לחייב, המצוי מזה כ-4 שנים בהליך פשיטת רגל, משלא עלה בידי הנושים אף להצביע על נכסים, רכוש, פוטנציאל השתכרות או כיוצ"ב משאבים, שיש בהם כדי להגדיל את שיעור הדיבידנד המשולם לנושים מעבר להתחייבות החייב, משלא מסתמנת תועלת מהמשך ניהול ההליך, משהחייב ריפא את המחדלים המיוחדים לו, לעמדת הנאמן והכנ"ר, באמצעות השלמת הסכום המצוי בקופה לסך של 200,000 ₪, ולאחר שהחייב הסכים להפקדתו של סכום בקופת הפש"ר, סבורני, כי ראוי ליתן לחייב הפטר מותנה, בכפוף להשלמת הסך המצוי בקופת הפש"ר לסך של 200,000 ₪, וזאת תוך 90 יום מהיום.

הפטרו של החייב כפוף, כאמור, גם להתחייבותו של החייב להמחות לנושיו את הזכות לקבל דיבידנד בשיעור של 100% + הוצאות, מכספים שיגיעו לידי החייב, ככל שיזכה בתביעות שהגיש כנגד צדדים שלישיים, ועליו לעמוד בהתחייבותו זו, המהווה חלק מהתמורה שהציע החייב לשם הפטרו.

30. הנאמן יודיע על השלמת התנאי האמור, לצורך מתן צו הפטר חלוט לחייב.

31. המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י' כסלו תשע"ד, 13 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.