נתוני רקע

1. הונח בפניי כתב תביעה מתוקן שהוגש על ידי התובעים נגד הנתבעים על סך 93,249 ₪. זו הייתה המהדורה השלישית של כתבי הטענות בפרשה שבפניי. תחילה הגיש התובע 1 (להלן – "חנא") תביעה נגד הנתבעים בבית המשפט לתביעות קטנות. משזו נמחקה, כשהסתבר לחנא שנזקיו גדולים יותר, הוא הגיש כתב תביעה בסדר דין מקוצר על סך 70,346 ₪ נגד הנתבעים. כאמור בכתב התביעה המתוקן צורף כתובע נוסף התובע 2, וסכום התביעה גדל אף הוא. הנתבעים התגוננו בפני התביעה.

2. אין עוררין שביום 22.3.07 נחתם הסכם מכר בין התובעים לבין הנתבעים. בגדרו של זה מכרו התובעים לנתבעים מקרקעין מסוימים. בסעיף 9 להסכם זה הותנה ש"מוסכם בין הצדדים כי מס שבח מקרקעין ו/או מס מכירה וכל המיסים החלים ו/או יחולו בגין העסקה נושא הסכם זה יחולו וישולמו על ידי הקונים (הם הנתבעים – ש.ל.) ולמען הסר ספק התמורה בסך של 650,000 ₪ נטו ישולמו על ידי המוכרים (והם התובעים – ש.ל.) ובמידה ויתבקשו המוכרים לשלם מס כלשהו ישולם מיד על ידי הקונים".

3. בלב התביעה נטען שהנתבעים הפרו את החובה האמורה. המיסים האמורים, ברגיל, מוטלים על המוכר, ובנדוננו על התובעים, הגם שהותנה, חוזית, שהם ישולמו על ידי הנתבעים. ומשום שהנתבעים חדלו, כנטען, ולא עשו כן הוטלו על הנתבעים עיקולים מעיקולים שונים והם נאלצו לשלם סכומים, כמפורט שם, בניגוד למוסכם. הנתבעים, כאמור, מכחישים כל אלו. בין היתר הם טוענים כי הם שילמו, ללא דופי, את כל שהתחייב מהם על פי ההסכם הנ"ל.

4. הואיל והן התביעה והן ההגנה נסמכו על מסמכים שונים, בעלי משמעות חשבונאית, הסכימו ב"כ הצדדים כי ימונה מומחה מטעם בית המשפט. לנוכח זאת מונה רו"ח אבי כהן (להלן – "כהן") כמומחה מטעם בית המשפט. הוא בחן את מכלול המסמכים שהונחו בפניו על ידי בעלי הדין. בסופה של דרך, וביסודו של דבר, הוא אימץ את גרסת התובעים. חוות דעתו (מוצג מב/1) מפרטת את התשלומים שנאלצו התובעים לשלם במקום הנתבעים. אלו עולים, בערכם המשוערך ליום הגשת חוות הדעת ב- 8.12.10, לסכום של 60,375 ₪. כהן נחקר בפניי על חוות דעתו.

5. אחר הדברים הללו, ומשב"כ הצדדים לא השכילו לסלק המחלוקת, הונחו בפניי תצהירי עדויות ראשיות. מטעם התובעים הוגש תצהירו של חנא וכן תצהירה של גב' קרול ניקולא (להלן – "קרול"), פקידתו של חנא והמופקדת על העניינים הכספיים בעסקו. מטעם הנתבעים הוגשו תצהיריהם-שלהם. חנא וקרול נחקרו על תצהיריהם. תוך שמירת זכויות וטענות לא נחקרו הנתבעים על תצהיריהם. לאחר כל אלו הונחו בפניי סיכומי טענות ב"כ הצדדים, ובשני מחזורים.

6. אדרש, איפוא, לסוגיות הצריכות לפנים לצורך הכרעתי.

לפרשנותו של הסכם המכר

7. בסעיף 8 לכתב התביעה נטען שסוכם מכוח סעיף 9 כי "מס השבח ומס המכירה וכל מס אחר שיחולו על המכירה הנ"ל ישולמו על ידי הנתבעים" (סעיף 8). ברי שהתובעים לא דקו פורתא. סעיף 9 להסכם המכר דן במפורש במס שבח ובמס מכירה. ועוד הוא דן ב"כל המיסים החלים ו/או יחולו בגין העסקה נושא הסכם זה" אך לא "כל מס אחר".

8. מכאן נהיר לחלוטין שבעלי הדין הסכימו על דפוס חוזי של מחיר "נטו". משמע הוטל על הנתבעים הנטל לשלם בגין העסקה גם את המיסים החלים, ממילא ברגיל, על הקונה אך גם את המיסים החלים, שלא ברגיל, אף על המוכר.

9. שלא כעמדת הנתבעים לא מצאתי, הגם שלפעמים הדבר שכיח בחוזים כגון דא, כי הוטל על התובעים לשתף פעולה באופן סביר עם הנתבעים, על מנת שסכום המס המוטל ברגיל על המוכרים, יופחת ככל האפשר. ולא זו בלבד שהדבר לא הותנה, ההסכם מצביע על תובנה הפוכה. שהרי הותנה שכל מס כאמור "ישולם מיד על ידי הקונים".

לעניין פרוץ המחלוקת בין בעלי הדין

10. ככל שעסקינן בדינמיקה לעניין המחלוקת הונחה בפניי גרסה המרשימה ברמת הפירוט שלה של קרול. גרסה מפורטת זו לא זכתה לכל התייחסות מפורשת מפי עו"ד אוסמה עישאן, בא כוחם הקודם של הנתבעים (להלן – "עו"ד עישאן"), שהרי הוא לא הגיש כל תצהיר עדות. היא לא זכתה אף לכל התייחסות עניינית של הנתבע 1 (להלן, גם "מוחמד"), הגם שקרול טענה את שטענה מפורשות לעניינו של מוחמד.

11. ומשכך אין לי אלא לאמץ, עובדתית, את גרסתה של קרול. עולה הימנה כי היא התוודעה על עיקולים שהוטלו על חשבונות הבנק, כלי הרכב והמקרקעין של חנא, מעבידה, לנוכח העדר התשלומים בגין העסקה האמורה. היא באה בדברים עם עו"ד עישאן. זה מסר לה שמוחמד מבקש להגיע להסדר לתשלום המיסים וביקש את עזרתה. משום הדחיפות שבעניין היא הסכימה לכך, אף הסכימה לנסוע לרשויות המס בנצרת על מנת להגיע להסדר כאשר עו"ד עישאן מבטיח בשמו של מוחמד, להעביר לה באותו מעמד סכום של 3,587 ₪ שקוזז.

ואכן ביום 11.3.08 היא נפגשה עם עו"ד עישאן במשרדי רשויות המס בנצרת ואף ראתה מסירת שיקים דחויים על ידי מוחמד, אולם חרף זאת עו"ד עישאן, בדרכי התחכמות שלו ושל מוחמד, סירב לעמוד בהתחייבות האמורה. היא מפרטת את פרטי המגעים האמורים.

12. בהמשך היא מפרטת אודות קיזוז סכומים נוספים, על סך 5,478 ₪ ועל סך 10,522 ₪. שוב היא מפרטת פרטי המגעים שהיו לה עם עו"ד עישאן, שלא הובילו לדבר.

13. ככל שעסקינן בכל אלו נטען, בין השאר, על ידי הנתבעים שההסדרים האמורים מצביעים, ולו לכאורה, על הסכמתם וברכתם של התובעים לכך. שמא ניתן ללמוד שהתובעים השלימו עם הפרה כלשהי, ככל שהייתה, לנוכח מעורבותה של קרול בהסדר שהושג.

כאמור עו"ד עישאן לא מסר כל תצהיר עדות. מוחמד, מנגד, שמסר תצהיר עדות אכן טען להסדר האמור ואף טען למעורבותה של קרול בו. ואולם הוא לא התייחס כל עיקר, ובוודאי לא הכחיש, את כל טענותיה של קרול אודות התחמקויותיו החוזרות ונשנות לעמוד בהתחייבותיו. משום כך ברי לי שקרול נטלה חלק בהסדר האמור, לא משום הסכמה או השלמה, אלא מתוך מצוקה שנבעה מרצונו של חנא למזער את נזקיו, לנוכח העיקולים החוזרים ונשנים שבהם, על דרך קיזוז, נגרמו לו נזקים עקב הפרת התחייבויותיהם של הנתבעים.

לעניין המחלוקת החשבונאית

14. כאמור כהן מונה, בהסכמה, כמומחה מטעם בית המשפט. נתון נכבד זה מעצים את נטייתו המובהקת של בית המשפט לסמוך ידו על חוות דעת של מומחים המתמנים על ידו, ובוודאי כשהדבר נעשה אף בהסכמה, משום יתרונם המובהק של המומחים, בתחומי המומחיות שלהם.

15. בחנתי חוות דעתו של כהן, אף את חקירתו הנגדית בפניי, ושוכנעתי שיש לאמץ את ממצאיה. אכן כהן היה קשוב לאפשרות, לחובת התובעים, שיש לפלח בין עיקולים המתייחסים למיסים בגינה של העסקה הנדונה, שהנטל עליהם רבץ על הנתבעים, לבין חבות כללית אפשרית של התובעים לרשויות המס, שברי שהנתבעים אינם נושאים בה. לשם כך הוא עיין במכלול המסמכים שהוצגו בפניו, ושקל בקפידה את טענות בעלי הדין. ומשכך הגיע למסקנה החשבונאית אליה הגיע.

16. הסוגיה האחת שאולי הייתה צריכה לפנים היא המשמעות האפשרית שיכולה הייתה להיגזר, אף חשבונאית, לנוכח ההסדרים אליהם הגיעו הנתבעים עם רשויות המס. יכול, חשבונאית, שניתן היה לגזור מכך תובנה חשבונאית המפחיתה מסכום חוות הדעת של כהן. ואולם משעה שהגעתי למסקנה שההסדרים האמורים לא נעשו, כנטען על ידי הנתבעים, בברכתם או השלמתם של התובעים, אלא מתוך רצון לסייע ומשום המצוקה עקב הפרת התחייבויותיהם של הנתבעים, העניין אינו מעלה ואינו מוריד, לעניין שיקוליי.

ובעיקר אני מתחזק במסקנתי זו לנוכח לשונו המפורשת, כאמור, של סעיף 9 להסכם המכר, המחייב את הנתבעים לשלם תשלומים, באורח מיידי. אכן, כך כבר קבעתי, יכול שהיה שונה מאזן שיקוליי אילו בעלי חוזה המכר היו מתנים הוראות מפורטות הן באשר לזכותם של הנתבעים להפחית מתשלומי המס המושתים ברגיל על המוכרים, בצד חובתם של התובעים לשתף פעולה עמם. או-אז, אולי, היה מוסדר אף המועד לביצוע תשלומים כאמור על ידי הנתבעים. אך לא זו בלבד שלא כך הותנו הדברים, הם אף הותנו בדרך הפוכה.

לכן, כך אני מסיק, על הנתבעים הוטלה החובה הבלתי מתפשרת לשלם, לאלתר, את תשלומי מס השבח ומס המכירה, משעה שהוטלו, ולמנוע את הטלת העיקולים ו/או הקיזוזים על התובעים. ככל שלימים הם היו מצליחים להפחית מן התשלומים האמורים, או-אז הם היו זוכים בהחזר בהתאם.

17. לנוכח כל אלו בדעתי לאמץ את חוות דעתו של כהן, ובמלואה.

לעניין הפיצויים המוסכמים

18. נטען כי לנוכח הפרת הנתבעים את ההסכם הם חייבים לשלם לתובעים פיצוי מוסכם בסכום של 10,000 דולר.

19. בחנתי הטענה האמורה ובדעתי לדחותה, הגם שלא מטעמי הנתבעים.

20. סעיף 11 להסכם המכר מורה אותנו כי אם "הפר צד התחייבות יסודית כלשהי על פי הסכם זה, ישלם הצד המפר לצד האחר סכום בשקלים חדשים השווה ביום תשלומו 10,000 דולר וזאת כדמי נזק קבועים ומוערכים מראש...". ובהמשך מותנה ש"'התחייבות יסודית' דלעיל משמעה הוראות סעיפים 5 ו- 8".

21. בסיכום טענותיו מציין ב"כ התובעים כי הנתבעים הפרו את סעיף 5.4 להסכם המכר. עיינתי בקפידה בהסכם המכר ולא מצאתי את סעיף 5.4, ושמא הכוונה הייתה לסעיף 4.5. מכל מקום ברי לי שסעיף 5 רבתי דן בסוגיית "הרישום ומסירת החזקה". סעיף 8 דן בסוגיית "התמורה". רק הפרתם של אלו, כך סוכם, תשמש כהפרת "התחייבות יסודית", משמע, הותנתה כ"הפרה יסודית".

22. אכן, אין לי ספק שהנתבעים הפרו את ההסכם, ואולם הפרה זו היא הפרה רגילה שבגינה יכולים היו התובעים, אילו חפצו, לתבוע פיצויים בגדר התביעה שבפניי, ולהוכיח באורח מפורט ולהנחת הדעת את סכום הפיצויים. התובעים חדלו ולא עשו כן. הם נסמכו על סעיף הפיצוי המוסכם, הפוטר מהוכחת נזק, מעצם טיבו ומהותו. ואולם, מנגד, ניתן היה לסמוך על הפיצוי המוסכם בגין סעיפים ספציפיים, שלא נטען ובוודאי לא הוכח שהם הופרו.

23. משום כך בדעתי לדחות התביעה לתשלום פיצויים מוסכמים.

סוף דבר

24. לפיכך הנני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעים סך של 60,325 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מיום 8.12.10 ועד מועד התשלום המלא בפועל, אגרת תביעה היחסית לסכום הזכייה ושכ"ט עו"ד בסך 9,000 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל.

עוד הנני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעים שכר טרחה ששולם לכהן בסך 2,900 ₪ בצירוף מע"מ, ובצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מיום 8.12.10 ועד מועד התשלום המלא בפועל.

הסכומים האמורים ישולמו לידיו הנאמנות של ב"כ התובעים תוך 30 יום מיום המצאת פסק דיני זה.

25. המזכירות תמציא עותק מפסק דיני לב"כ הצדדים.

ניתן היום, ב' שבט תשע"ה, 22 ינואר 2015, בהעדר הצדדים.

_________________________

שלמה לבנוני, שופט

סגן נשיא