1. בפני בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין שניתן בתיק דנן ביום 11.3.2014. במסגרת פסק הדין, חויב הנתבע לשלם לתובע סך של 200,865 ₪ בצירוף אגרות המשפט וכן, שכ"ט עו"ד בסך של 20,000 ₪. הפיצוי נפסק לתובע בגין נזקיו עקב התרשלותו של הנתבע, עו"ד במקצועו, בטיפולו בהסכם מכר מקרקעין ונקבע כי על הנתבע לשלמו בתוך 45 ימים.

2. הן הנתבע והן התובע הגישו ערעורים נפרדים על פסק הדין. טרם הגשת הערעור על ידי הנתבע, עתר הנ"ל להורות על עיכוב ביצועו של פסק הדין. בקשת עיכוב הביצוע מחזיקה 18 עמודים ותצהיר בן עמוד וחצי נוספים. רובה המוחלט של הבקשה לעיכוב הביצוע נוגע לטענות בדבר סיכויי הערעור של הנתבע ולמעשה, סיכום מחדש של טענותיו. בנוסף, טען הנתבע כי הוא עו"ד עצמאי במקצועו, הוא מעסיק מזכירה ומתמחה, מצבו הכלכלי יציב, הוא אינו חייב כספים, הגם שאין בבעלותו נכסי מקרקעין או מיטלטלין בעלי ערך. עוד טען, כי הוא אב לשני ילדים ומתגורר בדירה שכורה. לטענתו, סכום פסק הדין העומד על סך של כ - 220,000 ₪, הינו סכום עתק שאין באפשרותו לשלמו באופן מיידי והדבר מצריך ממנו גיוס והתארגנות מיוחדת. לטענתו, במידה וביצוע פסק הדין לא יעוכב, הדבר עלול להמיט עליו אסון כלכלי וכי הליכי הוצל"פ למיניהם יגרמו לו לנזקים בלתי הפיכים ויגבילו את פעילותו. מנגד, הבהיר כי במידה ופסק הדין ישאר על כנו, יפעל לתשלום הסכומים שנקבעו בו. עוד טען הנתבע, כי בימים אלו הוא שוקל להפעיל את פוליסת ביטוח האחריות המקצועית שברשותו. לפיכך, ביקש לעכב את ביצוע פסק הדין עד למתן החלטה סופית בערעור.

3. התובע הגיב לבקשה תוך התייחסות הן לסיכויי הערעור והן למאזן הנוחות. בין היתר, הצביע התובע על כך שבמסגרת ההליך לביטול עיקולים זמניים שהתקיים ביום 13.4.2014 בפני כבוד הרשם הבכיר זיתוני, אישר הנתבע כי יוכל לעמוד בתשלום של 200,000 ₪ אם יזקק לכך. התובע טען, כי הנתבע אינו עומד באף אחד מהתנאים החריגים המצדיקים עיכוב ביצוע של פסק הדין ולכן, דין בקשתו להדחות. הנתבע השיב לתגובה ומכאן החלטתי.

4. הלכה היא, כי עצם הגשת ערעור אינה מצדיקה, כשלעצמה, את עיכוב ביצועו של פסק הדין עליו מערערים, שכן זוכה על פי פסק דין, זכאי לממש את זכייתו וליהנות מפירותיה (ראה בש"א 4403/94 ויצמן ואח' נגד מסודי דאודי). על המבקש לשכנע את בית המשפט כי סיכוייו לזכות בערעור טובים, וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו באופן ברור (ע"א 2501/05 ששון נגד כרמל איגוד למשכנתאות והשקעות בע"מ). בנוסף, הלכה היא שבמקום שמדובר בחיוב כספי על המבקש את עיכוב הביצוע לשכנע שאם לא יינתן הצו יהיה זה קשה או בלתי אפשרי להשיב את המצב לקדמותו אם יזכה בערעור (ראה ע"א 8777/07 עזבון המנוח דורון רווה נגד אלעד רווה; ע"א 7057/06 חצרי א.ב. אשדוד בע"מ נ' החברה הלאומית של חברי מועדון כפרי אשדוד בע"מ).

בכל הנוגע לערכאה הדיונית שנתנה את פסק הדין, להבדיל מערכאת הערעור, הרי שבעת הדיון בבקשה לעיכוב ביצוע, היא מתמקדת ברכיב השני של הנזק האפשרי ומאזן הנוחות ועליה לנקוט באיפוק ובריסון עצמי בהערכת סיכויי הערעור.

ככלל, נטיית בתי המשפט שלא להעתר לבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין שעניינו חיוב כספי, מאחר ולרב אין מדובר בנזק בלתי הפיך שאין לתקנו, אלא במקרים חריגים (ראה ע"א 1564/06 בן זאב ואח' נגד בן עמי). אחד החריגים נוגע למצב שבו הסכום בו חוייב בעל הדין בפסק הדין הוא סכום נכבד, אשר עלול לפגוע במצבו הכלכלי באופן אנוש, ואשר יגרום לו לנזק כה כבד, עד שאף אם יתקבל הערעור, לא ניתן יהיה להשיב עוד את המצב לקדמותו (ע"א 6146/00 עיריית ת"א נגד בצלאל).

5.         בענייננו, באשר לסיכויי הערעור - מבלי להכנס לעובי הקורה, הגם שסיכויי הערעור אינם מבטיחים ולבטח אינם כה מבטיחים, כפי שנטען בבקשה (יש לומר, באריכות יתירה ולעתים בהתרסה), הרי שלא ניתן לומר כי הערעור חסר סיכוי לחלוטין, כטענת התובע. גם אם חלק מהערעור נוגע לפן עובדתי שלרב ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בו, הרי שלצידו פן משפטי, ברמת מורכבות כזו או אחרת. מנגד, מדובר בחיוב כספי גרידא בו חוייב הנתבע. אמנם מדובר בסכום נכבד, המהווה כשלעצמו שיקול בהערכת הקושי בהשבת המצב לקדמותו, במדה ויתקבל הערעור בחלק זה או אחר אולם, הנתבע עצמו מסר כי יוכל לעמוד בתשלום, במדה ויצטרך לעשות כן בסופו של דבר. יתירה מזאת, הנתבע לא הצביע על קושי בהשבת המצב לקדמותו, לרבות גביית כספים מהתובע, במדה וישונה פסק הדין לאחר ביצוע התשלום ולמעשה, לא התייחס לכך כלל. הטענה בדבר הפעלת פוליסת ביטוח האחריות המקצועית אינה רלבנטית ואינה ממין העניין, בפרט בשלב זה של ההליך.

6. אינני סבור, אפוא, כי הנתבע עמד בנטל להראות כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו. עם זאת, כפי שעולה מתשובתו של הנתבע, הרי שהדיון בערעורים המאוחדים נקבע ליום 26.6.2014, בעוד כחודש ימים. לפיכך, לא יגרם לנתבע נזק כלשהו, במדה וביצוע פסק הדין יעוכב לזמן קצר, עד להכרעה בערעור.

7. לאור האמור לעיל, אני מורה על עיכוב ביצוע פסק הדין, עד למתן פסק הדין בערעורו של הנתבע.

אין צו להוצאות.

המזכירות תמציא העתק מהחלטה זו לידי הצדדים.

ניתנה היום, כ"ב אייר תשע"ד, 22 מאי 2014, בהעדר הצדדים.