מבוא

1. בהמשך להחלטתי מיום 11.5.2014 ולאחר שהוגשה תשובת המשיבים לערעור ולאחר שעיינתי בכל החומר הרלוונטי אני סבורה כי יש מקום לדחות הבקשה ויש להותיר החלטת בית המשפט קמא על כנה.

2. לפני בקשת רשות ערעור על החלטת כב' השופט גמיל נאסר מיום 18.3.2014 בת.א. 17900-02-09 בבית המשפט השלום בעכו (להלן: "ההחלטה").

בהחלטה קיבל בית המשפט קמא בקשת המשיבים שבפני להתיר להם לתקן כתב התביעה לצורך הדגשת מסוכנתו של החוף בו טבעו המנוחים שעזבונותיהם הם התובעים בתביעה העיקרית. זאת בדרך של הצגת חוות דעת וממצאים המלמדים על קיומם של מדרגה ובורות היוצרים מדרגה בקרקעית הים וייחוס רשלנות למשיבים עקב כך, בשל אי מתן אזהרה מספקת, כנדרש, למשתמשים בחוף זה.

3. בקבלו בקשת המשיבים קבע בית המשפט קמא כי:

I הטענה כי בקרקעית הים בחוף הרלוונטי קיימת תופעת מדרגה היא בגדר הרחבת חזית, אם כי מדובר בטענה שנועדה להבהיר את טיב הסכנה הנשקפת למשתמשים ממנה הייתה אמורה המבקשת להזהיר, בגין כך נטען כי משלא עשתה כן התרשלה ונושאת באחריות בגין ביצוע עוולת רשלנות.

משכך מדובר בהרחבת חזית אסורה אלא אם יעתר בית המשפט לתיקון כתב תביעה בדרך של הוספת הטענה.

II במקרה דנן מדובר בתיקון כתב תביעה שאינו כרוך בהוספת עילת תביעה חדשה שהתיישנה. במקרה דנן עילת התביעה הינה רשלנות והתיקון המבוקש נועד להוסיף טענה עובדתית חדשה התומכת ומבהירה את עילת התביעה המקורית. התיקון הנדרש להבאת טענה עובדתית חדשה תוך הותרת עובדות היסוד ועילת התביעה המקורית על כנה. בתיקון כתב התביעה מבוקש רק להבהיר עילת הרשלנות כנגד המבקשת באופן שבו יטען נגדה שלא הזהירה או הרתיעה כי מדובר בחוף מסוכן לרחצה, גם בשל העובדה כי ידעה או היה עליה לדעת על תופעת המדרגה בחוף זה.

III העובדות בגינן נדרש תיקון כתב התביעה מתיישבות עם טענות שהופיעו ממילא בכתב ההגנה מטעם המבקשת ולפיהן החוף הרלוונטי פראי, עמוס סלעים ולא נועד לרחצה.

IV במקרה דנן לא היה שיהוי בהגשת הבקשה בהתייחס למועד בו נודע למשיבים לראשונה על קיומה של תופעת המדרגה.

V אין במקרה דנן עקיפת טענת התיישנות משום שהתיקון אינו מעלה עילת תביעת חדשה.

העובדות

4. ביום 15.5.2000 הגישו המשיבים תביעה כנגד המבקשת וצדדי צד ג' במסגרתה עתרו לחייב המשיבים לשלם להם פיצויים בגין טביעתם למוות של שלושה סטודנטים צעירים תושבי רמאללה ביום 7.4.2000 בחוף הים המערבי בעכו.

5. בתביעה נטען בין השאר כי עילת התביעה היא רשלנות או הפרת חובה חקוקה שהתבטאה, בין היתר, באי הצבת שילוט מתאים או מתן אזהרה מספקת למבקרים, ואי נקיטת אמצעים מספקים המזהירים מפני שחיה בחוף מסוכן.

6. ביום 7.9.2006 הוגש כתב הגנה מטעם המבקשת. בכתב ההגנה נטען כי המנוחים בחרו להכנס למים מקום בו הרחצה אסורה ומקום שנחזה על פניו להיות חוף פראי.

7. בשנת 2011 הוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם המשיבים ואז לראשונה נטענה טענה עובדתית ספציפית בדבר קיומה של מדרגה בקרקעית הים אשר יצרה זרמים בלתי נראים.

בשל כך הגישו המבקשים בקשה למחיקת כתבי טענות מחמת הרחבת חזית. בית המשפט לא החליט בבקשה והצדדים זומנו לישיבת קדם משפט ליום 18.12.2012.

בדיון ניתנה למשיבים הזדמנות להמציא חוות דעת לתמוך בטענותיהם בטרם תנתן החלטה לעניין הבקשה למחיקת כתבי טענות בשל הרחבת חזית.

חוות דעת כזו הומצאה ביום 6.5.2013.

8. ביום 30.8.2013 ניתנה החלטת בית משפט לפיה ניתנה למשיבים הרשות לתקן תביעתם. על החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור שהתקבלה בהחלטת כב' השופט ד"ר מנחם רניאל בתיק 17830-10-13 מיום 1.12.2013. זאת רק משום שהחלטת בית המשפט קמא ניתנה מבלי שהוגשה בקשה פורמלית לתיקון כתב תביעה, ובהתאמה בקשה כזו לא נדונה לגופה, לאחר שמיעת טענות הצדדים. ההחלטה ניתנה בהסכמת הצדדים.

לאחר מכן הוגשה בקשה לתיקון כתב תביעה לה הגיבו המבקשים והמשיבים הנוספים והצדדים השלישים ולאחר שקילת כל טענות הצדדים ניתנה החלטה המתירה תיקון כתב תביעה שהוא מושא החלטה זו.

9. יאמר כבר עתה כי בניגוד לחשש שהובע בבקשת המבקשים שלפני טענתם של המשיבים לעניין קיומה של מדרגה בקרקעית הים אשר יצרה זרמים בלתי נראים אינה טענה בדבר מפגע נסתר או סכנה נסתרת במים. כך הבהירו המשיבים במפורש בסעיף 28 לתשובתם בהליך זה.

בסעיף 28 הנ"ל נאמר במפורש כי אין בהוספת העובדה לפיה קיימת בקרקעית הים מדרגה כדי להוסיף עילת תביעה. נטען כי עילת התביעה הייתה ועודנה רשלנות והפרת חובה חקוקה שהתבטאה בין היתר באי שילוט ואי אזהרת מבקרים ואי נקיטת אמצעים הולמים המזהירים מפני שחיה בחוף מסוכן. נטען כי הוספת העובדה בדבר קיומה של מדרגה נועדה לחדד או להשלים עובדות שנטענו בכתב התביעה המקורי.

דיון

10. לאחר ששקלתי בעניין אני סבורה כי דין הבקשה להידחות. אני סבורה כי החלטת בית המשפט קמא נכונה וסבירה ובנסיבות העניין ראוי היה להתיר תיקון כתב התביעה המבוקש על ידי הוספת טענות עובדתיות אשר נועדו להבהיר ולחדד טענות שנטענו בכתב התביעה, הייתה אליהם התייחסות בכתב ההגנה, ולא היה בהוספה זו כדי ליצור עילת תביעה חדשה.

העניין נובע במפורש מהצהרת ב"כ המשיבים בסעיף 28 לתגובתו לבקשה דנן ונובע ממהות העניין.

לטעמי בנסיבות העניין, היה מקום להתיר התיקון אשר יאפשר בירור ענייני של טענות הצדדים על סמך מלוא העובדות הרלוונטיות. לטעמי אי התרת התיקון הייתה יוצרת עיוות דין ולא הייתה מאפשרת לבית המשפט להכריע באופן יעיל בסוגיות הרלוונטיות.

עוד אני סבורה כי טוב עשה בית המשפט קמא משהתנה התיקון בפסיקת הוצאות שיש בהם כדי לפצות ולו במעט בגין הנזק שיגרם למבקש עקב התיקון.

אני סבורה כי לא היה שיהוי בהגשת הבקשה. אני סבורה כי צדק בית המשפט קמא משקבע כי את טענת השיהוי יש לבחון ממועד הגעת המידע וחוות הדעת לעניין קיומה של מדרגה בחוף לידי המשיבים.

עוד אני סבורה כי התרת התיקון אינה מאפשרת עקיפת טענת ההתיישנות העומדת אם בכלל למבקשים משום שאין בתיקון כתב התביעה מתן אפשרות להעלות עילת תביעה חדשה.

אני סבורה עוד כי אכן בבקשה זו מתבקשת התערבות בית משפט זה בעניינים השמורים להכרעת הערכאה המבררת ואין מקום כי ערכאה זו תחליף שיקול דעתה בשיקול דעת הערכאה המבררת.

11. הלכה היא כי טענות בנוגע לסוגיות בסדר דין אזרחי בכלל וסוגית תיקון כתב טענות, נתון לשיקול דעת רחב של הערכאה הדיונית שבפניה מתנהל המשפט. בית המשפט לערעורים יתערב בשיקול דעת זה רק לעיתים נדירות, מקום שנמצאה חריגה קיצונית מתחום שיקול הדעת הסביר.

ראה לעניין זה:

רע"א 5996/06 טרכטנברג נ' סיל מזון בע"מ, החלטה מיום 10.8.2006.

רע"א 5818/12 עזרום מפעלי מתכת (בפירוק) נ' נטפים בע"מ, החלטה מיום 7.8.2012.

לטעמי בנסיבות המקרה דנן אין מקום לחרוג מכלל זה מה גם שהחלטת בית המשפט קמא במקרה דנן סבירה ונכונה.

12. כזכור תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד -1984 קובעת כי:

"בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות".

13. במקרה דנן טרם החל שלב שמיעת הראיות והבקשה לתיקון כתב תביעה הוגשה כדי לאפשר הגשת חוות דעת שתוכיח טיעון עובדתי לפיו הייתה בחוף הים בו טבעו המנוחים סכנה בשל קיומה של מדרגה בקרקעית הים. עניין זה רלוונטי לטענת המשיבים למידת האזהרה שהיה צורך לתת כדי למנוע מאורחים מזדמנים לחוף מלרחוץ בים.

כבר נפסק במקרים דומים של בקשה להוספת חוות דעת (אם כי רפואית) לאחר קדם משפט, ואף לאחר הגשת תצהיר, כי ראוי לנהוג בגמישות ולהתיר את התיקון המבוקש. נקבע כי המדיניות הנוהגת היא ליברלית ביחס לתיקון כתבי טענות. מדיניות זו מגלמת בתוכה ההנחה גם שינוי יכול להיות שיפור עשוי להיתפס כמוצדק. זאת כאשר בסופו של יום נערך איזון בין שיקולים מתחרים ובכללם תום ליבו של מבקש התיקון, האינטרס בדבר בירור השאלות האמיתיות שבמחלוקת, והצורך בשמירה על יעילות הדיון וניהול מושכל של ההליך. כך בכלל, וכך גם בכל הנוגע לתיקון כתב תביעה המתבטא בצירוף חוות דעת.

ראה לעניין זה:

רע"א 10307/06 מרים לופז נ' מדינת ישראל – משרד הבריאות, (פורסם במאגר נבו).

רע"א (מחוזי חי) 20217-01-13 ענת זקס נ' ד"ר מואיגר גוסטבו, (פורסם במאגר נבו).

14. עוד נקבע בשורת פסק דין כי הגשת חוות דעת הינה חלק מהליך הצגת הראיות ולא כל בקשה לתיקון כתב טענות לצורך הגשת חוות דעת משמעה הוספת עילה חדשה. נפסק במפורש כי די ביחוס היולי בלתי מלא ובלתי מפורט של עובדות בכתב תביעה מקורי כדי להניח נדבך לבנות עליו בקשת תיקון גם אם בתקופת הביניים בין הגשת תביעה מקורית והגשת בקשה לתיקון כתב תביעה חלפה תקופת ההתיישנות.

ראה לעניין זה:

רע"א 1527/09 מדינת ישראל משהב"ט נ' אחמד אבו עודה, החלטה מיום 14.10.2009 והאסמכתאות שם.

רע"א 8667/06 המוסד לביטוח לאומי נ' האחים ישראל בע"מ ואח', החלטה מיום 5.10.09.

במקרה דנן כאמור אין בפנינו בקשה להוספת עילת תביעה אלא בקשה המבקשת להוסיף טענה עובדתית המבהירה טענה שהופיעה בכתבי התביעה. מבוקש להבהיר בגין מה מיוחסת רשלנות למבקשים. זאת בגין אי נקיטת מאמץ נדרש להזהיר מתרחצים פוטנציאלים מכניסה לרחצה בחוף הספציפי אותה הגדירה המבקשת עצמה כחוף פראי. הדבר מבוקש להעשות בדרך של הוספת חוות דעת עובדתית המבהירה מה היה מסוכן בחוף. מבוקש להוכיח כי בחוף הספציפי היה מפגע מיוחד שחייב אזהרה. המפגע הוא מדרגה בקרקעית הים. אין בפנינו אפוא הוספת עילת תביעה חדשה, וצדק בית המשפט קמא משהתיר התיקון.

15. זאת ועוד, במקרה דנן התרת תיקון כתב התביעה וצירוף חוות דעת תסייע לבית המשפט להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים ותאפשר לתובעים – המשיבים למצות מלוא זכויותיהם באשר לנזקיהם הנטענים.

מתן רשות לתקן תואמת המגמה הליברלית להעניק רשות לתקן כתבי טענות בוודאי כאשר אין במקרה דנן כפי שהבהרתי אין התיקון מהווה פגיעה בלתי הפיכה כמבקשים משום שאין בתיקון כדי לעקוף טענת התיישנות. התיקון המבוקש דרוש להכרעה והוא הועלה על ידי המשיבים במועד מיד לכשהעובדות החדשות נודעו להם ולטעמי צדק בית המשפט קמא בקביעותיו.

16. לטעמי צודק בית המשפט קמא בבחנו באופן רחב האם התיקון המבוקש בא להוסיף לטענות שיש להם הד בכתב התביעה המקורי אם לאו. הבחינה צריכה להעשות באופן רחב. יש לבחון השאלה מהי עילת התביעה במובן רחב ובראיה רחבה די באיזכור והמינימלי והבלתי מפורט שהיה בכתב התביעה בנוגע לחובת המבקשת לנקוט אמצעים מספיקים כדי להזהיר מתרחצים פוטנציאלים מפני הסכנה בשימוש בחוף המסוכן כדי להכשיר התיקון המבוקש שנועד להסביר במה היה החוף מסוכן.

ראה לעניין זה גם:

ת.א. (תא) 2144-09 מעבדת גלקסי אלקטרוניקה (1985) בע"מ נ' מדינת ישראל, החלטה מיום 14.2.2012.

סיכום

17. לאור כל האמור לעיל מהנימוקים האמורים בתגובת המשיבים אני דוחה הבקשה.

בנסיבות העניין מאחר ואושר תיקון כתב התביעה בשלב מאוחר עניין המטיל הוצאות על המבקשים אין מקום בשלב זה להטיל הוצאות.

ניתנה היום, כ"ד תמוז תשע"ד, 22 יולי 2014, בהעדר הצדדים.