<#2#>

נוכחים:

בא כוח התובעים - ניתן פסק דין

ב"כ הנתבעת 1 והמודיעים - עו"ד אבי אמסלם, עו"ד יוגב

ב"כ צד ג' 2 - בעצמו וע"י ב"כ עו"ד רוני נוגי'דאת

ב"כ צד ג' 4 - בעצמו

פרוטוקול

עו"ד נוג'ידאת: אני בטוח שהעברנו כסף לגבי צד ג' 4. אין לי פה הוכחה.

ב"כ קרנית: לא קיבלנו את סכום ההוצאות. וגם לפי מיטב ידיעתנו, צד ג' 4 לא הפקיד את הסכום שנקבע על ידי ביהמ"ש כתנאי לביטול פסק הדין. ועל כן פסק הדין עומד בעינו. אני אציין שעוד ב- 9.7.13 חברי טען בין היתר כי הסכום שולם, הופקד וכו', ולמעלה משבעה חודשים ולא היתה בידיו ראיה, ועד היום לא הוצגה כל ראיה או אסמכתא בעניין זה.

בהקשר זה, גם אם חברי, צד ג' 4 יפקיד היום אין לזה ולא כלום כי נקבע מועד להפקדה כתנאי לביטול ולכן פסק הדין עומד על כנו.

הערת בית המשפט: באמצע טיעוני בא כוח קרנית, יצא בא כוח צד ג' 2 את האולם מבלי לבקש את רשות בית המשפט וכעת מנסים לאתרו בחוץ.

עו"ד נוג'ידאת: אני יצאתי מן האולם כדי לצאת לברר לגבי התשלום.

לנו יש מסמכים שזה שולם, האדם שילם 2000 ₪ ואציג את זה. אני לא אתווכח עם ביהמ"ש שבית המשפט יעשה מה שנכון לעשות, אני אגיש אחר כך אסמכתא שזה שולם.

<#3#>

החלטה

בהחלטתי מיום 28.1.13 מצאתי לבטל את פסק הדין שניתן בהעדר הגנה וזאת מכוח שיקול הדעת המוקנה לי בכפוף לתשלום הוצאות על ידי צד ג' 4 בתוך 30 יום ממועד המצאת ההחלטה כתנאי לביטול פסק הדין, וזאת לאור כל מחדליו ולאחר שלא מצאתי כל הצדקה כי לא הוגש כתב הגנה במועד, אך יחד עם זאת, כאמור, מצאתי ליתן לצד ג' 4 את יומו בבית המשפט.

מאז חלפה תקופה העולה על שנה ועד מועד זה לא הוצג לעיוני כל אישור על תשלום ההוצאות כאשר באי כוח קרנית טוענים שעד מועד זה לא התקבל סכום ההוצאות אצלם.

אציין, כי טענה זו נשמעה אף בדיון שהתקיים ביום 9.7.13, כך שצד ג' 4 היה מודע לכך שקרנית טוענת כי לא קיבלה את סכום ההוצאות, ולמרות זאת, לא הציג שום אישור על תשלום הכסף אם טוען שאכן הועבר.

בנסיבות אלו, ובהעדר כל אסמכתא לתשלום ולאחר שביטול פסק הדין הותנה בתשלום הוצאות, קובעת, כי פסק הדין כנגד צד ג' 4 שניתן בעדר הגנה עומד בעינו.

אי לכך הדיון היום יתקיים בהודעה שהגישה קרנית כנגד צד ג' 2 בלבד.

<#4#>

ניתנה והודעה היום ט' ניסן תשע"ד, 09/04/2014 במעמד הנוכחים.

עו"ד נוג'ידאת: אני בטוח שהכסף שולם, דיברתי עם אחיו ויש לו את האסמכתא בבית. הוא בעצמו שילם את זה באמצעות שובר.

תשומת לב ביהמ"ש שבהוצאה לפועל פתחו לו תיק, שם הגשנו בקשה לסגירת תיק ההוצל"פ ולעיכוב ביטול הליכים נגדו, ושם הרשם ביקש שאנו נצרף את החלטת מותב זה ואישור על תשלום ההוצאות עשינו את זה ושם תיק ההוצאה לפועל בוטל, כל ההליכים. אני נזכר בדיוק מה עשיתי, לולא הצגת התשלום לא היה ראש ההוצל"פ בחיפה מבטל את ההליכים נגד מוחמד זידאן. אני אוכיח זאת לביהמ"ש ואגיש זאת. חבריי מטעים את ביהמ"ש. אני עצמי סגרתי את תיק ההוצאה לפועל בחיפה, הגשתי את הבקשה לרשם, והמצאתי את האסמכתא, לכן האסמכתא אינה בפניי משום שהגשתי אותה בחיפה. בית המשפט נתן החלטה על פסק דין שעומד בעינו, אני אתמודד עם זה.

ב"כ קרנית: אני מפנה את ביהמ"ש לעמ' 13 לפר' מ- 9.7.13 שם אמר בא כוח צד ג' 2 שהכסף שולם ויתירה מכך שלח בדואר רשום וימציא לחברתו. כך גם היום.

אני מבקש לתקן, מה שאמרתי ב- 9.7 נאמר על ידי חברי לגבי צד ג' 2. לגבי צד ג' 4 הוא אמר שהוא שלח אישי שיק מטעמו לקרנית לגבי צד ג' 4- מפנה לשורה 12 לפרוטוקול.

לגוף העניין, ביחס לצד ג' 2 – בעניינו אנו דנים היום – אין מחלוקת בעובדות הגרעיניות של פסק הדין, לא של התאונה, אל של המוות ולא של הפיצוי. יש גם פסק דין בתובענה העיקרית. אין מחלוקת שצד ג' 2 הינו הבעלים של הרכב. יש גם תעודת עובד ציבור שהצגנו לחברי והיא בתיק המוצגים.

השאלה היחידה לדיון שנותרה היא האם הוא נתן רשות או לא נתן רשות לצד ג' 1 לעשות שימוש ברכב.

עו"ד נוג'ידאת: מגיש אישור על תיק ההוצאה לפועל בחיפה שנפתח ואני סגרתי אותו לאחר שהוצגה אסמכתא לתשלום הוצאות, של מוחמד זידאן.

אני שב ואומר לבית המשפט שאני הייתי בהוצאה לפועל וביטלתי שם את כל ההליכים. אני אגש לשם לצלם את התשלום על סך 2000 ₪ ששילמנו ואמציא את האישור לביהמ"ש.

אני שילמתי לקרנית ועל סמך זה בוטלו כל ההליכים נגד מוחמד זידאן בהוצאה לפועל.

לשאלת ביהמ"ש אני משיב שנכון שהשאלה שנותרה למחלוקת היא האם ניתן אישור או שלא ניתן אישור לצד ג' 1 לעשות שימוש ברכב.

אני רוצה לומר שהנהג עצמו שנהג ברכב הורשע בנהיגה ללא היתר.

ב"כ קרנית: לנו אין עדים מטעמנו, אנו נגיש מסמכים.

בכתב ההגנה צד ג' 2 מודה שהוא הבעלים של הרכב. מגיש שוב את תעודת עובד הציבור של מש' הרישוי לפיה צד ג' 2הינו בעלים של הרכב.

באשר להערת חברי לגבי פסק הדין, היה כתב אישום מתוקן, בו הורשע צד ג' 1, וזה הוגש במסגרת ההליך העיקרי, כמדומני, אני רק אומר שעובדה שכתב האישום תוקן וצד ג' 1 הורשע במס' עבירות תוך שנקבע שהוא נטל את הרכב ללא רשות, האמירה הזו לא יכולה לשמש כראיה לטובת צד ג' 2 שכן סעיף 42 לפקודת הראיות קובע שניתן להמציא פסק דין מרשיע כנגד הנתבע או בעל דין, והכוונה היא מרשיע אותו. ועל כן אין כל רלוונטיות לכתב האישום המתוקן, שכנראה במסגרתו הוכנס העניין שללא רשות, וממילא גם בפסק הדין שלא ניתן נגד צד ג' 1.

לגבי הטענה שלנו, אנו חזרנו והודענו שמכיון שצד ג' 2 הוא הבעלים, חזקה היא על פי הדין שהבעלים נתן למשתמש את החזקה ואת הרשות הבעלים או שהבעלים לא נקט בשקידה ראויה למנוע שימוש ללא כיסוי ביטוחי.

עו"ד נוג'ידאת: היום יעיד צד ג' 2, אני רוצה להעיד היום את שניהם.

צד ג' מס' 2 - מר משהור עבד אל גני, לאחר שהוזהר כדין, נחקר על ידי עו"ד נוג'ידאת בחקירה ראשית:

ש. תסביר לנו מה היה בדיוק ב- 9.2.09 יום האירוע?

ת. ביום הזה אני באתי בבוקר למקום העבודה, שמתי את המפתחות אצל הפועלים שם, כל פעם מבקשים ממני שאתן להם את המפתחות ללכת לקנות אוכל. אחרי שהשארתי את המפתחות לקחתי את הטנדר, עליתי עם פועל והלכתי להרכבה בצפת אצל בחורה ששמה רחל. והגענו לשם והתחלתי לעבוד עד השעה אחת, התקשרו אליי אמרו לי ש(צד ג' 1) הילד עשה תאונה. התקשרו אליי מהמשטרה. באתי לתחנת משגב, אמרו לי תבוא לתחנה. הלכתי מצפת למשגב. שאלתי מה הבעיה, מה קורה, אמרו לי ככה וככה היה באוטו. איפה שמת את המפתחות, אמרתי נתתי אותם לפועלים, הם הולכים קונים אוכל בהפסקה שלהם. הוא אמר לי בסדר. זה היה בחקירה של המשטרה. אמר לי איפה עבדת, סיפרתי לו שאצל בחורה בשם רחל בצפת.

ש. אתה יודע שלריאד, צד ג' 1 אין רישיון נהיגה?

ת. נכון. אבל בבוקר כשעליתי להרכבה הוא לא היה שם. הוא לא היה עובד שם, אלא היה בא למפעל של אבא שלו לשם. הוא היה הילד הזה בן 15, 17. משהו כזה. היה בא לשם, לפעמים היינו רואים אותו. הוא היה בבית הספר.

ש. מה הקשר שלו אליך?

ת. קשר משפחתי. הוא אחיין שלי, אני אח של אבא שלו.

ש. אתה משאיר את המפתחות אצל הפועלים?

ת. כן.

ש. אתה משאיר אותם לפועלים כדי שילכו לקנות אוכל כמו שהבנתי ממך?

ת. נכון. למי שיש רישיון.

ש. אתה לא נותן סתם לכל פועל?

ת. לא. אם הבן אדם איתי אני נותן לו.

ש. אתה ידעת באותו יום שהנהג מגיע למפעל.

ת. לא ידעתי. לפעמים הוא בא ולפעמים לא.

ש. האם הנהג דיבר איתך באותו יום, היה לך קשר איתו באותו יום?

ת. לא.

חקירה נגדית לב"כ קרנית:

ש. אני מבין שאתה ואחיך עובדים בבית מלאכה לאלומיניום?

ת. כן.

ש. שותף?

ת. לא שותף. אני מרכיב. אני פועל של אחי. הוא נותן לי אפילו 150 שקל.

ש. אתה היית פועל בעסק והעסק של אחיך

ת. כן.

ש. מה שם אחיך,

ת. פאוזי.

ש. הוא אביו של הנהג?

ת. כן.

ש. אתה ער לעובדה שפאוזי אמר בבית המשפט שהוא עובד אצלך, שהעסק לא שלו אלא שלך. מה נכון?

ת. העסק היה פעם בשם שלי. ואני לא הלכתי עם העסק טוב, הלך לי כל הכסף. ברחתי מהעסק.

ש. מתי?

ת. אני לא זוכר בדיוק באיזו שנה. לפני אולי חמש, שש, ארבע שנים.

ש. אולי זה היה אחרי 2010.

ת. לא. זה היה לפני התאונה. אני הפסקתי עם העסק, הלך לי כל הכסף, אמר פאוזי תצא מהעסק וזה היה לפני שהתאונה קרתה.

יצאתי מהעסק והייתי בהבטחה.

ש. יצאת מהעסק ונהיית עובד שלו?

ת. עכשיו אני בהבטחה.

ש. יצאת מהעסק לפני חמש שנים, לפני התאונה?

ת. כן.

ש. בזמן התאונה היית פועל?

ת. כן.

ש. והוא נהיה בעל העסק?

ת. כן. עלא היה בעל העסק, זה הבן של אח של פאוזי, והוא גם אח שלי.

ש. פאוזי אומר שבזמן התאונה הוא עבד בעסק?

ת. הוא לא עבד בעסק. הוא היה הבעלים.

ש. מה פאוזי עשה?

ת. פאוזי לא היה עובד. לא יודע מה הוא עשה, יש לו ביטוח לאומי, לא יודע מה.

ש. לא עכשיו אלא בזמן התאונה?

ת. אני לא זוכר מה הוא עשה. הוא לא היה בעסק אני אומר לך.

ש. אז מי היה בעסק?

ת. הייתי אני ואחריי בא עלא.

ש. אומר פאוזי בדיון בבית המשפט ב- 26.6.12 שהוא לא מנהל המפעל אלא הוא סך הכל עוזר להם. הבית מלאכה, העסק הוא של אח שלי. שלך. מה הנכון?

ת. היה שלי, נכון.

ש. בזמן שהוא העיד?

ת. לא. בזמן מה שקרה לאשה לא הייתי בעל העסק.

ש. העבירו את שם העסק ממר באשור לעלא. איפה זה קיבל ביטוי? איפה העברתם את הרישום?

ת. אצל האדם שעושה לנו את החשבונית.

ש. העברת את כל העסק?

ת. כן.

ש. למה המכונית לא עברה על שמו של עלא?

ת. הוא הלך המכונית, הושבת, הכל. זרקו אותו.

לפני התאונה הרכב היה בסדר, אחרי התאונה הרכב הלך. מהמשטרה לקחו אותו וזרקו אותו.

ש. התאונה היתה בשנת 2009.

ת. נכון.

ש. בזמן שהיתה התאונה, יום לפני התאונה, הרכב היה בסדר?

ת. נכון.

ש. אתה אומר לנו שלפני התאונה, עבר כל העסק לעלא?

ת. כן.

ש. אז למה הרכב לא עבר על שם עלא?

ת. לפני התאונה השם של מקום העבודה היה של עלא. האוטו הזה היה שלי. רכב פרטי שלי. האוטו היה פרטי, הלכתי מהבית שלי למקום העבודה. והאוטו כשקרתה הבעיה עצרו אותו חודש, האוטו היה בחניון. הלכתי להביא את הרכב שלי, אמרתי בגלל התאונה אני מוכר את הרכב בחלקים.

ש. אתה אומר שבזמן התאונה 2009 העסק היה על עלא, והאוטו הזה על שמך פרטי?

ת. כן.

ש. מהיום הראשון שקנית את האוטו, קנית אותו כרכב פרטי שלך?

ת. כן.

ש. או שהיה אוטו של העסק ושימש לעסק?

ת. האוטו אני שמתי אותו שם לפועלים אם היו צריכים לקנות אוכל.

ש. למה לא נתת את האוטו הזה שלך לכפר שלך?

ת. אני מעמיס חומר, חלונות. איך אכניס אותם ברכב מיצובישי פרייבט?

ש. הרכב הזה משמש את האנשים בעבודה, השתמשו בו לקנות אוכל.

ת. לקנות אוכל, לפועלים. אני עושה להם טובה.

ש. אתה רוצה לומר שאתה מגיע עם האוטו שלך לעבודה, שם אותו שם ונוסע עם האוטו טנדר של העסק?

ת. כן.

הטנדר הוא של העסק?

ת. בטח. כן

.ש. על שם מי הוא?

ת. אני לא יודע, היו כמה טנדרים.

ש. כשאתה היית בעל העסק על שם מי הטנדרים היו רשומים?

ת. או עאטף או עלא.

ש. כשאתה היית בעל העסק, חצי שנה קודם,

ת. אני לא זוכר. אתה שואל אותי שאלות שאני לא זוכר.

ש. כשאתה היית בעסק, היה העסק שלך, היה פרטי לבד שלך?

ת. כן.

ש. לא עם האבא של הילד?

ת. לא. רק שלי. כשאני נשברתי הלכתי ונתתי את זה לעלא.

ש. העסק היה רשום כחברה בע"מ?

ת. בטח. כן.

ש. העברת את המניות לעלא?

ת. כן. כשאני נשברתי.

ש. יש לך אישור שהעברת את העסק לעלא?

ת. כן. יש לי.

ש. איפה האישור?

ת. בבית.

ש. האם נכון שהרכב הזה הוצמד אליך מהעבודה? הרכב הזה הוא מיציבושי?

ת. אתה שואל אותי על רכב ששווה אלפי שקל, מכרתי אותו בחמש מאות שקל.

ש. אתה הצמדת את הרכב כצמוד למחמוד זידאן, צד ג' 4? שרק הוא ישתמש בו?

ת. כן.

ש. כלומר נתת לו את הרכב הפרטי שלך, ואתה כפועל בעסק שכבר פשטת רגל, והיית בצו כינוס או מה שהיה לך, בעיות כלכליות, עזבת את העסק כבעלים, העברת את המניות לעלא, העברת את העסק לעלא והמשכת לעבוד כפועל ב- 150 ₪?

ת. נכון.

ש. אתה נתת את האוטו הפרטי שלך, המיצובישי נשוא ההליך לזידאן, צד ג' 4 כאוטו צמוד?

ת. נכון.

ש. באותו בוקר של התאונה, אתה זוכר את אותו בוקר?

ת. אני זוכר.

ש. אתה זוכר את היום הזה אם היה יום בהיר, חורף?

ת. אני חושב שהיה כמו היום, אביב.

ש. מתי אתה הגעת לעבודה, בבוקר, בשבע, בשש?

ת. הגעתי בשעה שמונה, שמונה וחצי.

ש. העמדת את האוטו בחניה?

ת. כן.

ש. כמה פועלים היו שם באותו זמן.

ת. שלושה, ארבעה.

ש. יש שלושה טנדרים שיוצאים להרכבות, יש כאלה פועלי יצור.

ת. נכון.

ש. יש שעובדים בעבודות שליחויות. עסק עם 4, 5 טנדרים הוא די גדול.

ת. אני אמרתי לך היו 3, 4 טנדרים.

ש. בזמן שהיו 3, 4 הם היו יוצאים להרכבות?

ת. אני הלכתי להרכבה.

ש. אבל הטנדרים האחרים גם יצאו להרכבה?

ת. היו בחצר של המפעל.

ש. בדרך כלל מתי יוצאים להרכבה, עשר, אחת עשרה?

ת. מעמיסים, לא בשש בבוקר אלא בשמונה, שמונה וחצי.

ש. כשאתה מגיע בשמונה שמונה וחצי, כל מי שעובד בעסק ובהרכבה נמצא במקום פחות או יותר.

ת. כן.

ש. ביום רגיל, אז, כמה בערך פועלים היו סך הכל עובדים בעסק, עשרה?

ת. 4, 5 פועלים.

ש. יש פועלים שיוצאים להרכבה, ויש גם פועלים שעובדים במקום בייצור.

ת. נכון.

ש. כמה פועלים יש שעבדו רק ביצור, 3, 4 ולא יצאו להרכבה?

ת. היו 3.

ש. וכמה בערך פועלים אחרים שהיו יוצאים להרכבה?

ת. שניים. עוזר ומרכיב שנוסעים באותו טנדר.

ש. אז למה צריכים עוד 3, 4 טנדרים?

ת. היה בן אדם שלא היה לו כסף לשלם, אז אמרתי לו תן לי את הכסף שלי, הרכבתי לך חלונות, לא היה לו כסף לשלם לי, היה לו חניון, והוא נתן לי טנדר במקום תשלום.

ש. וכך אספת כמה טנדרים?

ת. כן.

ש. ככה אספת 3, 4, 5 טנדרים?

ת. לא. אמרתי לך שהיו 3 טנדרים. והאוטו מיצובישי?

ש. אתה אמרת 4. אחר כך אמרת 3, 4. ועכשיו 3. כמה אתה רוצה?

ת. 3.

ש. אתה אומר שלא היית צריך 3 טנדרים לעבודה אלא שאספת אותם כעסקת ברטר, עשית לו חלונות ולא היה לו כסף לשלם והוא נתן לך טנדר?

ת. כן.

ש. אתה היית עושה את העסקה הזו, באת לבעל הבית, אמרת לו תן לי טנדר בעבור העבודה שלי.

ת. כן.

ש. אתה יכול לזכור איזה אדם אחד או שניים שלקחת ממנו טנדר במקום כסף?

ת. היה בן אדם שהיו לו חניון, האדם הזה אני חושב שהוא נפטר. הוא ממשפחת זעריר.

ש. מה שמו?

ת. מוחמד.

ש. זה מקרה אחד. כמה זמן הטנדר היה שם, והייתם משתמשים בו קצת?

ת. כן. היינו עובדים בטנדר.

ש. לפעמים אתה יכול לקחת את הטנדר שנסעת בו, ולפעמים אתה יכול לקחת את הטנדר השני שקיבלת מהאדון זערירה.

ת. נכון.

ש. ככה למעשה באותו זמן היו 3, 4 טנדרים כמו שאתה אומר?

ת. כן. 3 טנדרים היו. היה טנדר אחד מקולקל. הוא נתן לי את זה, הוא לא רצה לשל ם את הכסף ונתן לי טנדרים ישנים.

ש. אבל הוא נוסע השתמשת בו?

ת. כן. יש אחד זרוק שם שחור, מאזדה. בזמן שהיו הבעיות מכרתי את הטנדר בגרושים.

ש. אתה כעוזר שמרוויח בעסק 150 ₪ מינימום, עשית את העסקאות חליפין האלה? אתה הלכת לזעריר ואמרת לו הרכבתי לך חלונות שיתן לך טנדר בתמורה?

ת. הוא הציע את זה.

ש. ואתה הסכמת?

ת. כן.

ש. תסביר לנו אתה כפועל פשוט יכול להחליט על דבר כזה, לקבל טנדר במקום כסף עבור מוצרים בעבודה שסיפקתם?

ת. מה אני אעשה? אין לו כסף. אני לא רוצה לריב איתו.

ש. אתה כפועל פשוט על סף פשיטת רגל, מחזיק מכונית ונותן אותה כטובה לעובדי העסק שהוא לא שלך כדי שהם ילכו לקנות אוכל, בעוד שחונים במקום טנדרים ששייכים למקום העבודה?

ת. לא היה להם טסט. ולא היה להם רישיונות אפילו. הם היו בלי טסט. המיצובישי היתה עם טסט וביטוח.

ש. כשאתה באת בבוקר הנחת את המפתחות על השולחן?

ת. לא על השולחן. נתתי לבן אדם, למוחמד, צד ג' 4. הוא שם אותם במשרד. מה הוא ישים אותם כל הזמן בכיס שלו?

ש. הוא תולה אותם במשרד?

ת. איפה שאנו תולים את כל המפתחות במשרד.

ש. זו לא פעם ראשונה שנתת לצד ג' 4?

ת. לא. כל פעם הוא מבקש ממני, וכשהוא ביקש נתתי.

ש. אתה יודע שהוא כל פעם שם את המפתחות במשרד איפה שכולם? תאר לנו, במשרד יש מתלה שתולים עליו את המפתחות?

ת. כן. יש קרש שתולים עליו את המפתחות על מסמרים.

ש. מי יושב במשרד, אתה או פאוזי?

ת. אין אף אחד שם, אנחנו הולכים לעבודה.

ש. הבנתי שהבן של פאוזי, אמרת שלא היה בא כל יום?

ת. נכון. מדי פעם הוא בא. הוא היה בא למקום, זה היה בשדה.

ש. הוא היה מגיע אליכם לעסק, והיית רואה אותו, אהלן וסהלן.

ת. כן. ילד.

ש. הוא היה בא, אומר שלום דוד,

ת. כן.

ש. הייתם ביחסים טובים?

ת. כן?

ש. הוא עזר לכם במשהו לפעמים?

ת. לא. הוא לא היה עובד.

ש. היה יושב במשרד?

ת. לא היה יושב במשרד. היה בא מסתובב ככה והולך, מסתכל איך אנו עובדים. הוא היה בבית הספר.

ש. אנו יודעים שהיו לו הרבה בעיות קודם?

ת. אני לא יודע. הוא רחוק ממני. הוא גר רחוק ממני. זה אח שלי, מה אכפת לי מה שהוא עושה?

ש. איפה אתה גר?

ת. בכפר מנדא.

ש. באיזה כפר אחיך גר?

ת. כפר מנדא.

ש. האם ידעת שהוא, הנתבע 1 היו לו עניינים קודם?

ת. מה אכפת לי אני?

ש. שמעת?

ת. לא לפני כן לא עשה בעיות. אחר כך עשה בעיות. היה לו אופנוע ולא יודע מה עוד, שמעתי.

חקירה חוזרת: אין.

ב"כ קרנית: ההודעות שלו במשטרה נמסרו במסגרת תיק המוצגים שהוגש.

עו"ד נוג'ידאת: אני לא מבקש להעיד את צד ג' 4 לגבי המחלוקת מול צד ג' 2.

עו"ד נוג'ידאת: אני מבקש שלא לסכם עכשיו בעל פה בתיק שכזה. אני מבקש להגיש את סיכומיי בכתב שכן אני צריך להפנות לפסיקה. אני רוצה לעשות את עבודתי נאמנה.

ב"כ קרנית: אם חברי רוצה לסכם בכתב אז גם אנו נסכם בכתב.

<#5#>

החלטה

1. ב"כ קרנית יסכם טענותיו בכתב תוך 45 יום מהיום ויעביר העתק מכתב סיכומיו ישירות ליתר ב"כ הצדדים.

2. ב"כ צד ג' 2 יסכם טענותיו בכתב תוך 45 יום מקבלת סיכומי ב"כ קרנית ויעביר העתק מכתב סיכומיו ישירות ליתר ב"כ הצדדים.

3. ימי פגרה באים במניין.

4. מזכירות בית המשפט תביא התיק בפני לצורך כתיבת פסה"ד ביום 15.7.14.

<#6#>

ניתנה והודעה היום ט' ניסן תשע"ד, 09/04/2014 במעמד הנוכחים.