לפני:

כב' השופטת אילת שומרוני-ברנשטיין

החלטה

1. לפנינו בקשה להפניית שאלות הבהרה למומחה - יועץ רפואי במסגרת תביעת התובע להכיר בפגיעה בריאותיו כפגיעה בעבודה.
2. ביום 21.04.2013 התקבלה חוות דעתו ("חוות דעת ראשונה") של ד"ר שבתאי ורסנו ("המומחה") בעקבות החלטת בית הדין מיום 22.04.2012. ביום 15.05.2013 התקבלה חוות דעת משלימה ("חוות דעת משלימה") לאחר בדיקת תגר המטאכולין ("הבדיקה") אותה עבר התובע לבקשת המומחה.
3. ביום 22.07.2013 התקבלה בקשה מטעם הנתבע להעביר למומחה שאלות הבהרה. בתגובתו התנגד התובע להפניית השאלות מהטעם שהמומחה ששאלות הנתבע קשורות רק לחוות הדעת הראשונה והנתבע היה צריך להגישן עוד קודם. עוד מציין התובע את האיחורים הניכרים של הנתבע בהגשת בקשותיו מהמועדים הקצובים שנקבעו על ידי בית הדין.
4. ביום 28.08.2013 הורה בית הדין לנתבע כי בטרם יחליט בית הדין בבקשת הנתבע

להעברת שאלות הבהרה - יפרט הנתבע עד ליום 30.09.2013 מדוע נשאלו שאלות 7 ו-8 ובמידה ושאלות אלו מבוססות על מסמכים רפואיים מתיקו של התובע - יצרף הנתבע את המסמכים וזאת עד ליום 02.10.2013. עד ליום כתיבת החלטה זו, הנתבע לא פירט מדוע שאלות 7 ו-8 ולא שלח מסמכים רפואיים.

1. בפסיקה^[1] נקבע כי בית הדין ייתן רשות להציג שאלות הבהרה כל אימת שהשאלה היא רלוונטית ומכוונת להבהיר את חוות הדעת או להשלימה. נקבע כי דרך המלך היא להתיר העברת שאלות הבהרה למומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין וכי מקום בו קיים ספק בדבר הרלוונטיות של השאלה, על בית הדין האזורי להתירה כדי שלא למנוע מבעל דין את האפשרות להבהיר חוות דעת שיש בה משמעות רבה בקביעת גורל תביעתו.
2. כן יש ליתן את הדעת לכך ששאלות ההבהרה הן תחליף לחקירה נגדית של המומחה, אשר בדרך כלל אינה מתאפשרת בתיקים מסוג זה. נקבע^[2] כי "בהתחשב במשקל הרב אשר ניתן בפסיקתו של בית דין זה לחוות הדעת הרפואית של המומחה הרפואי האובייקטיבי, וכן בהתחשב בכך ששאלות ההבהרה מהוות תחליף לחקירתו הנגדית של המומחה- דרך המלך אשר נקבעה בפסיקה הינה הפניית שאלות הבהרה בהתאם לבקשת הצד".
3. עם זאת נקבע כי בית הדין לא יתיר הצגת שאלות החורגות מהתשתית העובדתית אשר נקבעה ע"י ביה"ד, שאלות היפותטיות, שאלות ה"מתווכחות" עם מסקנות המומחה וכאלה הבוחנות את ידיעותיו של המומחה ללא קשר לקביעותיו.
4. באשר לטענת התובע, כי מדובר בשאלות הקשורות לחוות הדעת הראשונה – יוזכר, כי בתיק זה טרם הוגשו שאלות הבהרה מטעם הצדדים למומחה, אלא חוות דעתו המשלימה של המומחה ניתנה כתוצאה מהבדיקה שעשה התובע, ולא כתוצאה משאלות הבהרה.

על כן – מדובר בהזדמנות הראשונה של הצדדים להפנות למומחה שאלות הבהרה.

1. לעניין העיכובים שנגרמו כתוצאה מהתנהלות הנתבע - בית הדין חוזר על האמור בהחלטתו מיום 28.07.2013 וישקול חיוב הנתבע בהוצאות בסיום ההליך.
2. לאחר עיון בבקשה ובתגובת הצד שכנגד הגענו למסקנה כי יש להפנות למומחה את השאלות העומדות באמות המידה שהותוו בהנחיות ובפסיקת בית הדין הארצי לעבודה - על כן, השאלות עליהן יתבקש המומחה להשיב הן כדלקמן:
   1. שאלות 1 ו-2 תותר בשינוי נוסח. "בית הדין קבע בהחלטתו מיום 22.04.2012 כי התובע עבד עם החומרים הבאים: צינקופוספט, מדלל, כרום (מתכת), מנגנן (מתכת ומלחים אי אורגניים), ניקל (מתכת), צורן דו חמצני גבישי חופשי, אבק וחול.

בחוות דעתך הראשונה עמ' 2 סעיף 20.2 ציינת: "אסתמה עלולה להופיע יש-מאין בחשיפה תעסוקתית לחומרי צבע המכילים איזוציאנטים (על פי דפי הבטיחות לא ברור האם הצבעים הכילו איזוציאנטים אך מרבית צבעי המתכת כן מכילים אותם), בחשיפה לניקל או לכרום (חומרים שהתובע היה חשוף אליהם), וכנראה גם בחשיפה לפורמאלדהיד, או להחמיר (במידה והייתה קיימת לפני תחילת עבודתו) כתוצאה מחשיפה לריחות, אדים נדיפים ו/או לחלקיקי אבק כלשהם, כולל סיליקה, באופן לא ספציפי (גרוי איריטטנטי).

תשומת לב המומחה מופנית לכך שלא נקבע בעובדות, כי התובע נחשף לפורמאלדהיד ולאיזוציאנטים. האם יש בכך לשנות את חוות דעתך?"

• 1. שאלה 3 תותר בשינוי נוסח. "לאור האמור בחוות דעתך הראשונה כי בתובע נתגלתה כבר ב-1987 (עוד טרם החל בעבודתו בחברת יציקות המפרץ בע"מ) רמה גבוהה של TOTAL IGE הסבר מדוע קבעת שהחשיפה לחומרים בסעיף 10.2 היא הגורם הנכבד למחלת התובע."
  2. שאלה 4 תותר. "אתה מציין ש:"אסטמה קיימת עלולה להחמיר כתוצאה מחשיפה לריחות, אדים נדיפים ו/או לחלקיקי אבק כלשהם, כולל סיליקה, באופן לא ספציפי (גירוי איריטנטי)" (סעיף 2 עמ' 2 חוות דעת משלימה).

האם לדעתך, במצבו של התובע קיימת החמרה או שמדובר באסטמה ראשונית? כיצד ניתן לדעתך להבדיל בין השתיים? נא פרט ונמק את תשובתך.

• 1. שאלה 5 תותר בשינוי נוסח. "האם ניתן לומר בענייננו, כי החשיפה בעבודה השפיעה במידת וודאות של למעלה מ-50% על גרימת/החמרת הפגימה? אנא נמק ופרט."
  2. שאלה 6 לא תותר. המומחה אינו צריך לפרט את הריכוזים ומשך זמן החשיפה.
  3. לאור המפורט בסעיף 4 להחלטה זו לא תותרנה שאלות 7 ו-8.

1. במקביל להחלטה זו תינתן החלטה נפרדת המופנית למומחה, ובה השאלות עליהן הוא מתבקש להשיב, ועותק ממנה יישלח לצדדים.
2. הצדדים רשאים לפנות בבקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 15 יום מקבלת החלטה זו.

ניתנה היום, ‏ט' חשון תשע"ד, ‏13 אוקטובר 2013 , בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

1. עב"ל 1085/02 המוסד לביטוח לאומי נ. עוזי חן, מתאריך 23.4.02 ; בר"ע 331/07 יצחק לוי נ' המוסד לביטוח לאומי, מתאריך 16/9/07. ↑

2. בר"ע 19575-03-11 דוד בן חמו נ' המוסד לביטוח לאומי, מתאריך 2/6/11. ↑