לפני בקשה לביטול פסק הדין אשר הורה על מחיקת התביעה מחוסר מעש.

רקע

התובע הוא כונס נכסים, אשר התמנה במסגרת תיק הוצאה לפועל, על נכסיו של החייב שמעון זעפרני.

הנתבעת הינה בתו זוגו לשעבר של החייב. בבעלות הנתבעת והחייב דירה ברחוב חיים בקריית חיים, שהינה הדירה נשוא התובענה.

ביום 16.12.2015 מיניתי כונס נכסים לצורך פירוק השיתוף בדירה על ידי מכר זאת לאחר שהכרעתי בחלק מטענות ההגנה בנוגע לאופן קיום הליך הפירוק וחלוקת הכספים. כמו כן קבעתי כי בהוצאות הכונס יישאו הצדדים בשלב זה בחלקים שווים. ביום 3.2.2016 הודיע התובע כי אין באפשרותו לממן את הוצאות הפירוק שנדרשו על ידי הכונס מאחר ועד לאותו שלב הוא מימן מכיסו את ההוצאות וכי פנה למרשו (הנושה של החייב) אך הלה נמצא בחו"ל. עוד נטען כי הדירה תפוסה על ידי שוכר כאשר הנתבעת נהנית מפירות השכירות, היא אינה משתפת פעולה ולכן יש להשית עליה את הוצאות הפירוק.

בעקבות כך, ביקשתי את התייחסות התובע לאפשרות שאמחק את התביעה מחוסר מעש. אולם בהעדר תגובה מחקתי ביום 17.2.2016 את התביעה.

טענות הצדדים

ביום 9.5.2016 הוגשה הבקשה לביטול פסק הדין בה נטען כי עלה בידי התובע לאתר את הנושה העיקרי אשר עובד לפרנסתו במדריך טיולים בחו"ל ולאחרונה שב לארץ עקב פטירת אמו. לאחר שעודכן בהחלטות בית המשפט התחייב להפקיד את הכספים הנדרשים ממנו בתוך 7 ימים מיום שיקבל הודעה על כך.

הנתבעת מתנגדת לבקשה. הנתבעת מפנה להתנהלות המבקש. עוד טוענת כי ההליך הנכון הוא הגשת ערעור בזכות על פסק הדין ולא בקשה לביטול החלטה. עוד נטען כי הבקשה הוגשה באיחור לאחר שחלף המועד להגשתה. הבקשה לא הוגשה בצירוף תצהיר של התובע והבקשה לא הומצאה לנתבעת. המצהיר מטעם התובע לא מצרף אסמכתאות מתי אמו נפטרה מתי שב לארץ ולא מצרף אסמכתאות מתי היה נכנס יוצא מהארץ.

דיון והכרעה

לאחר ששקלתי את הבקשה והתשובה הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

ראשית, התובע לא טרח לעדכן את בית המשפט בכתובת העדכנית שלו אלא רק ביום 9.5.2016 עם הגשת הבקשה לביטול פסק דין. עוד מסר באותה הודעה כי עו"ד שנדלהיים לא ייצג עוד בתיק אלא רק התובע ייצג את עצמו. מרישומי נט המשפט עולה כי משרד עוה"ד שנדלהיים צפה בפסק דין ביום שניתן קרי 17.2.2016. לא נטען בשום מקום בבקשה כי התובע לא ידע על פסק הדין בזמן אמת. יוצא אפוא שהבקשה הוגשה באיחור ניכר מעבר ל- 30 ימים הקבועים בתקנות כאשר לא ניתן נימוק מיוחד ולא הוגשה בקשה להארכת מועד. די בנימוק זה על מנת להוביל לדחיית הבקשה.

שנית, בתצהיר שצורף לא פורט מתי חזר המצהיר ארצה, מה הן יציאותיו וכניסותיו לארץ, מתי נפטרה אמו. עניינים אלו נותרו מעורפלים ולכן בהיותם כוללניים לא אוכל לקבל זאת כנימוק משכנע ומוצדק לביטול פסק הדין. יתרה לא הוצג כל הסבר מדוע המצהיר שלטענתו היה מעבר לים לא יצר קשר טלפוני עם התובע ומה המניעה הייתה לעשות כן.

שלישית, התובע לא עשה די לקידום ההליכים בתיק זה ההתנהלות הייתה מלווה בסחבת ובשים לב לכך שמדובר בתיק משנת 2009 לא אוכל להיעתר לבקשה.

לאור זאת אני מורה על דחיית הבקשה. התובעת יישא בהוצאות הנתבעת בסך של 1000 ₪ בתוספת מע"מ.

מזכירות בית המשפט תמציא העתק מפסק הדין לצדדים.

ניתנה היום, ז' תמוז תשע"ו, 13 יולי 2016, בהעדר הצדדים.