רקע וההליך שלפני

1. מונחת לפני תביעה לפירוק השיתוף בדירה הידועה כחלק 3 בגוש 10445 והנמצאת ברחוב חיים 87/9 בקרית חיים (להלן: "הדירה").
2. התובע הינו עו"ד במקצועו ומונה ככונס נכסים בתיק הוצאה לפועל 02-221865-02-6 בלשכת ההוצאה לפועל בחדרה (להלן: "תיק ההוצאה לפועל"). תיק ההוצאה לפועל הינו תיק איחוד. החייב הבלעדי בתיק ההוצאה לפועל הוא מר שמעון זעפרני שנתבע בתביעה זו כנתבע פורמאלי (להלן: "החייב").
3. הזכויות בדירה, מסוג חכירה, רשומות על שם החייב ובת זוגו הנתבעת מס' 1 (להלן: "הנתבעת"), כאשר הרישום נעשה בחברה משכנת והיא שיכון ופיתוח לישראל בע"מ (להלן: "החברה המשכנת"). אין חולק עוד כי הנתבעת אינה חייבת במסגרת תיקי הוצאה לפועל וכיום אין טענה שיש ליחס את חובות החייב לנתבעת.
4. אין חולק כי ביום 29.6.2003 הוטל עיקול במסגרת תיק ההוצאה לפועל על זכויות החייב בדירה.
5. לצורך מימוש העיקול הוגשה התביעה המונחת לפני בשים לב לכך שלא ניתן לממש את העיקול במסגרת תיק ההוצאה לפועל מאחר והנתבעת אינה חייבת בו ולה מחצית הזכויות בדירה.
6. בתיק זה הצדדים ניהלו הליכים ממושכים במסגרת בקשה לביטול פסק דין, שניתן בזמנו בהיעדר הגנה וכן בקשה להאריך מועד הגשת כתב הגנה לאחר שפסק הדין בוטל אך הנתבעת לא הגישה את כתב הגנתה במועד. לאחר מכן הוגשו תצהירי עדות ראשית והוסכם כי החלטה תינתן ללא צורך בחקירת עדים ועל סמך הראיות הנמצאות בתיק בית המשפט.

דיון והכרעה

1. עיון בסיכומי הצדדים מעלה כי ישנם מספר עניינים הדורשים את הכרעת בית המשפט.
2. ראשית הנתבעת טוענת כי ביום 30.5.2004 ניתן פסק דין על ידי בית הדין הרבני לפיו הנתבעת התגרשה מהחייב. הגירושין נעשו בהסכמה ולבית הדין הוגש הסכם המתייחס אף לדירה. בהתאם להוראות ההסכם, שנחתם ביום 2.9.2003 כנחזה ממנו, טוענת הנתבעת כי הדירה הועברה לבעלותה כאשר היא לוקחת על עצמה את מלוא המחויבות הכרוכה בכך לרבות תשלומי משכנתא שוטפים. לכן טוענת הנתבעת כי למעשה בית הדין הרבני פירק את השיתוף בדירה ואין עוד מה לפרק את השיתוף.
3. הסכם הגירושין קובע בסעיף 7 כדלקמן:

"להלן פרטי החלוקה במקרה של גירושין:

א. צד ב' (הנתבעת – א.כ.) לוקחת כל המחויבות לדירה, שכוללת:

1. משכנתא.

2. חובות לבני משפחה.

.

."

1. למקרא ההסכם לא עולה כי הוסכם שמחצית מזכויות הדירה הרשומות על שם החייב יועברו לנתבעת אלא רק "המחויבות" לדירה קרי ההתחייבויות הרובצות על הדירה. לאור זאת, לא שוכנעתי כי הסכם זה אכן מקנה את חלקו של החייב לנתבעת ועל כן אין בסיס לטענה כי הוא מפרק את השיתוף. יתרה מכך, הנתבעת טוענת כי ההסכם נערך על ידה ועל ידי החייב ולא על ידי אנשי מקצוע ולכן לא ברורה פליאת התובע להעדר העברה אגב גירושין של הזכויות בדירה. לעניות דעתי המבחן במקרה זה צריך להיות אובייקטיב ולא סובייקטיבי. יש לשאול את השאלה במידה ורשם המקרקעין היה מקבל הסכם זה לידיו האם יכל לרשום את הזכויות על שם הנתבעת? לדעתי התשובה היא שלילית ולכן לא ניתן לראות בהסכם זה כמפרק את השיתוף.
2. יתרה מכך, הסכם הגירושין נכרת ואושר לאחר שכבר היה רשום עיקול לחובת החייב. גם אם אראה בהסכם הגירושין כבא לפרק את השיתוף בין הנתבעת לחייב הרי פסק הדין לא השלים את מלאכת פירוק השיתוף שכן לחובת החייב היה כבר רשום עיקול המונע את רישום פסק הדין שניתן בבית הדין הרבני בלשכת רישום המקרקעין. לכן על מנת להשלים מלאכה זו היה על הנתבעת או החייב להסיר את העקול שרבץ באותה עת ולאחר מכן לרשום את הזכויות ומשלא נעשה כן, זכותו של הנושה אשר חפץ לממש את העיקול ולגבות את החוב, למנות כונס נכסים אשר יכנס בנעליו של החייב ויגיש תביעה לפירוק השיתוף כפי שנעשה בענייננו. אם לא תאמר כן ימצאו הנושים שהטילו עיקול במסגרת תיק ההוצאה לפועל בפני שוקת שבורה והם לא יוכלו לממש לעולם את העיקול שהוטל כדין לפני הסכם הגירושין. אולם דיון זה הוא למעה מהצורך מאחר ולא שוכנעתי כי פסק הדין בבית הדין הרבני אכן מפרק את השיתוף.
3. טענה נוספת אשר בפי הנתבעת הינה הטענה כי התובע ידע כי הנתבעת התגרשה מהחייב מאחר והוא ניהל בשם הנושה רוט הליכים קודמים נגדה מהם הוא ידע עובדה זו. אכן התובע ניהל הליכים קודמים בשם מרשו מר רוט. יחד עם זאת רק בשנת 2005 על פי המסמכים המונחים לפני הוא ידע כי אכן הנתבעת והחייב גרושים ואין אינדיקציה כי ידע לפני כן. כמובן שמועד זה הינו לאחר שהוטל עיקול ולאחר שניתן פסק דין בבית הדין הרבני.
4. עוד טוענת הנתבעת כי במידה והדירה תפורק על ידי מכר יש לנכות לטובתה, מהסכומים שיתקבלו בחלקו של החייב, את תשלומי המשכנתא בהם היא נשאה לבדה מאז הגירושין וכן יש לנכות הלוואות שניתנו בזמנו על ידי בני משפחה של הנתבע והחייב לצורך רכישת הדירה. בנוסף טוענת הנתבעת כי לחובת החייב חוב מזונות כלפיה וכלפי ילדיה שאף הוא מבקשת לנכות מחלקו בתמורה ולהעבירו לרשותה.
5. לעניות דעתי יש להפריד בין השעבוד שרובץ על הדירה לבין חובות אחרים. בבוא בית המשפט לפרק את השיתוף בדירה על ידי מכר יש לסלק את המשכנתא הרובצת על הדירה נכון למועד המכר זאת על מנת להסיר את רישום המשכנתא ולהעביר את זכויות על שם הקונה העתידי.
6. שאלה נפרדת היא האם במסגרת הליך פירוק השיתוף בית משפט אמור לסלק חובות של נושים אחרים וביניהם הנתבעת בכובעה כנושה להבדיל מהכובע של בעלים במשוף בדירה. לעניין זה ניתן לסבור שהנתבעת יכולה לשמש ככל נושה אחר בין אם בחוב המזונות הנטענים ובין אם בטענה כי נשאה בתשלומי המשכנתא השוטפים, לאחר אישור הסכם הגירושין בבית הדין הרבני, ועל כן עליה לטעון במסגרת תיק ההוצאה לפועל לאופן חלקות הכספים וכן טענות בדין קדימה לגביהם. מאידך ניתן לסבור שיש לקזז את חלקו של החייב ולהעבירו לרשותה כבר במסגר תתיק הפירוק בטרם תועבר יתרת התמורה לתיק ההוצאה לפועל לצורך חלוקה עם ייתר החייבים. השאלה היא האם על בית המשפט במסגרת הליך פירוק שיתוף לטפל אך ורק בהליך המכר קרי מינוי כונס כונס לצורך הפירוק מכירת הדירה לכל המרבה במחיר, סילוק יתרת המשכנתא שנותרה וחלוקת הכספים בין הכונס והנתבעת ללא התחשבות בחובות נוספים, כאשר התחשבנות וההכרעה לגבי חובות אחרים ונוספים (לרבות חוב מזונות, משכנתה ששולמה בעבר על ידי הנתבעת וחובות לבני משפחה הנטענים) לרבות סדר קדימויות, מהחלק בתמורה שהועבר לטובת החייב באמצעות הכונס, תעשה במסגרת תיק ההוצאה לפועל? או שמא יש כבר כעת לערוך התחשבנות לגבי חוב המזונות, הלוואות משפחתיות וכן תשלומים שוטפים של משכנתה שביצעה הנתבעת במקום החייב?
7. הדברים אינם כה מובנים מאליהם שכן במידה ואתחשב כבר כעת ומראש בחובות אלה יכולה להתעורר טענה כי יש בכך העדפת נושים.
8. בטרם אפסוק סופית בסוגיות אלו יש בדעתי לשמוע טיעונים משלימים מטעם הצדדים.
9. במקביל אני קובע כי יש לפרק את השיתוף בדירה על ידי מכר ולצורך כך אני ממנה א עו"ד אריה אבריאל ככונס נכסים מטעם בית המשפט אשר יפתח בהליכים מכר הדירה לכל המרבה במחיר. הכונס יהיה זכאי להיעזר בשירותי של השמאי סודית שכבר ערך שומת נכס בהסכמת הצדדים וכן לבקש ממנו לעדכן את השומה.
10. הכונס יהיה זכאי לקבל שכר טרחתו מתוך כספי המכירה לאחר שיאושר גובה שכר טרחתו על ידי בית המשפט.
11. אני קובע ישיבת קדם משפט ליום 3.1.2016 שעה 9:00 לצורך מתן הוראות נוספות להמשך ההליכים.

מזכירות בית המשפט תמציא העתק מהחלטה זו לבאי כח הצדדים ולכונס.

ניתנה היום, ד' טבת תשע"ו, 16 דצמבר 2015, בהעדר הצדדים.